בלוגרים, נפוליאון בונפרטה והנשיא ברק אובאמה

את הביטוי "מאה ימי חסד" מקובל להשמיע עם כינונה של ממשלה חדשה, מינוי של בעל תפקיד בכיר ובאופן כללי, בכל אותן הזדמנויות שבהן נבחנים הכישורים של מי שנתמנה או נבחר לשמש בתפקיד בכיר. מהו מקור הביטוי "מאה ימים" ואיך הוא קשור עם שמו של נפוליאון בונפרטה?

איזה רייטינג קיבל נשיא ארה"ב הטרי, ברק אובאמה, בתום מאה ימים של מהלכים מדיניים (29.4.2009)?

מה כותבים  100 בלוגרים על "מאה הימים" של אובמה?

ויש גם מסקנות.

"מאה ימים" הוא זמן מדוד שבמהלכו בודקים ושופטים לשבט או לחסד את בעל התפקיד החדש תחת זכוכית מגדלת. כשמדובר בנשיא ו/או מנהיג פוליטי, תיפקודו במהלך ראשית תקופת כהונתו נמדד על ידי המשוב שהתקבל בסקרי דעת הקהל המקומית והעולמית. אלו זוכים לבסוף להדים בתקשורת.

מקור הביטוי 'מאה ימים' – Hundred Days – ואיך קשור המושג עם שמו של נפוליאון בונפרטה?

המקור הראשן לביטוי – מקובל לייחס את הביטוי לתקופת נפוליאון בונפרטה וכהונתו השנייה כקיסר צרפת, וליתר דיוק, למילים בנאומו של אחד מבכירי השלטון דאז, המושל של סיינה, הרוזן דה שברול, שברך את המלך לואי ה-18 על שובו לשלטון, לאחר שבונפרטה חתם על כתב ויתור על השלטון בצרפת ביוני 1815 בהמשך לקרב ווטרלו. הרוזן הכריז על שובו לשלטון של בנו של נפוליאון, לואי ה-18 משושלת בורבון, ואמר בפתיח נאומו: "חלפו מאה ימים רבותי מאז הרגע הגורלי שבו הוד מלכותו נאלץ לעזוב את פריס ואת כהונתו."

נפוליאון בונפרטה חזר לפריס מהגלות באי אלבה, ב – 20 במרץ 1815, וכיהן בשנית כקיסר צרפת למשך 100 ימים, ואילו המלך לואי ה-18 חזר למלוך בצרפת ב- 8 ביולי 1915 (111 יום לאחר שובו של בונפרטה). כזכור, נפוליאון בונפרטה הפסיד בקרב ווטרלו וחתם על ויתור כהונתו כקיסר צרפת.

המקור השני לביטוי – בארה"ב מסמל הביטוי "מאה ימים" את ראשית תקופת כהונתו של הנשיא רוזוולט. רוזוולט בחר לדלג על החגיגות המסורתיות שלאחר טקס השבעתו לנשיאות ארה"ב, ולהשקיע מיד בשיקום המדינה. ניכר היה שהממשל של רוזוולט נחוש להירתם למשימת הצלת אמריקה ממשבר נוראי אליו נקלעה בעקבות נפילת הבורסה בניו יורק בשנת 1929. הנשיא רוזוולט הוציא מיד בתום טקס ההשבעה שלו צו המזמן ישיבה דחופה של הקונגרס, הראשונה במניין, שנקבעה לתאריך 9 במרץ. במקביל הכריז על פגרה בת ארבעה ימים בבנקים ברחבי המדינה. וכך, במשך 100 ימים נהנה רוזוולט משיתוף פעולה יוצא דופן בינו לבין בתי הקונגרס וגם בינו לבין העיתונות והמדיה שררה הרמוניה מבורכת. במשך "מאה ימים" אלו התקבלו בקונגרס 15 חוקים חשובים – המרכיבים את תכנית ה'ניו דיל' –  לניהול המשבר. הנשיא עצמו הוביל את המהלך בהצלחה רבה, מול הקונגרס, העם והעיתונות. המשוב הכללי שקיבל ממשל רוזוולט היה חיובי. משהו החל להשתנות לטובה, סימני היציאה מהמשבר היו ברורים.

איזה רייטינג קיבל נשיא ארה"ב הטרי, ברק אובאמה, בתום מאה ימים של מהלכים מדיניים

בין ההישגים – על פי דיווח של העיתון הפינגטון פוסט – חבילת תמריצים שהממשל מאשר לגופים שונים, חקיקה, מדע (תאי גזע), תקציב פרוגסיבי, יחסי חוץ. ובין הכישלונות – העיתון מדווח על הצלת הבנקים, ההתנהלות ביחס לאפגניסטן, אחריות ושקיפות בנוגע לפרוצדורת עינויי עצירים ופיקוח הגיוני על רכישת נשק.

להלן, הדיווח של אריאנה הפינגטון בעיתון "הפינגטון פוסט": "הנשיא אובאמה זכה לרייטינג של 69 אחוז על תיפקודו במשך 100 הימים מאז שנכנס לתפקידו בינואר, 2009." לפי אריאנה הפינגטון, לא זו בלבד שאחוז די נאה מתוך כלל האוכלוסייה בארה"ב שבע רצון מתיפקודו של הנשיא הדמוקרטי, אלא שיש לו סיכוי רב להיחשב כסיפור הצלחה מוכח לעומת קודמו, לפי סקרי דעת קהל. זאת ועוד, אובאמה הבטיח בנאום הניצחון שכדי להחזיר את אמריקה אל "דרך המלך" צריך יהיה לעבוד קשה. ואמנם, בתום 100 ימי משילות, ניכרים סימנים ראשונים של שביעות רצון בדעת הקהל. אובאמה מפגין בפני העולם דוגמה למנהיגות איכותית, כותבת אריאנה הפינגטון. ומכך היא מסיקה שהצלחה של מנהיג תלויה במידה רבה באיכות המנהיגות. כאשר המנהיגות פועלת כראוי אזרחי המדינה חשים בכך בעליל, ואינם מצפים לניסים ונפלאות, לתוצאות מיידיות, אלא ממתינים בסבלנו לבאות.

מה כותבים  100 בלוגרים על 'מאה הימים' של אובמה?

כלכלה:

אחד הבלוגרים (TIM BERRY) ערך סקר בקרב בעלי עסקים קטנים על מאה הימים של אובאמה, ומדווח על כך: אם שואלים את בעלי העסקים הקטנים, תשובותיהם נראות בערך כך: (1) מוקדם מדי לדעת האם ממשל אובאמה השפיע לטובה; (2) מה שיש כיום נשמע ונראה טוב; הרטוריקה היא זו שעוזרת, התמריצים גם כן עוזרים אבל הכסף עדיין לא זורם פנימה; (3) עסקים קטנים מתקדמים בקצב שלהם, לא ממתינים שהממשל יעשה משהו. זה לא מעשי.

 מדיניות חוץ:

MARC GINSBERG – (שימש שגריר של ארה"ב במרוקו, עו"ד במקצועו ועיתונאי ברשת פוקס ניוז) מעניק ציון 'A' לצוות מדיניות החוץ של אובאמה בניהול האתגרים של הביטחון הלאומי של אמריקה.

LIONEL BEEHNER –  אמריקה זקוקה ל-100 ימים נוספים כדי להביע עמדה; אבל כבר עכשיו ניתן לציין בסיפוק את הפרודוקטיביות של הממשל במדיניות החוץ. קשה לומר שההישגים אינם נאים.

MITCHELL BARD – ממשל אובאמה השיב לאמריקה את שמה הטוב. אובאמה ירש תיק כבד מאוד; איך  אפשר לשפוט אותו לאחר 100 בלבד? זה אינו הוגן.

ILAN GOLDENBERG – במשך 100 ימים הצליח ממשל אובאמה לבצע למעלה מ-100 מהלכים המעצבים מחדש את מדיניות החוץ של אמריקה. המהלכים גם הפכו על פניהם את הכישלונות של ממשל בוש ואת מעמדה של אמריקה בעולם בכלל.

STEPHEN SCHLEZINGER– הנשיא אובאמה שיקם באופן דרמתי את היחסים בין אמריקה לבין האו"ם באמצעות מהלכים רבים. כללית, הוא ראוי לציון 'A' על הישגיו אלו.

HEATHER HURLBURT – אובאמה הפגין נכונות מרעננת להשליך מעלינו קבעונות במדיניות החוץ שכבר אינן רלוונטיות או שהוכחו כשגויות.

 ביטחון פנים – כאן אין כל חדש:

LORELEI KELLY – כשארה"ב מבצעת פעולות צבאיות שגורמות הרג, היא מפסידה במערכה. ההישג הגדול והמשמעותי ביותר של ממשל אובאמה עד כה הוא ההבנה שגילה באופן שיטתי  ועקבי לעובדה שהמושג 'ביטחון' כפי  שהיכרנו אותו, השתנה מהותית.

  מדיניות ארה"ב כלפי פקיסטן ואפגניסטן:

BRANSON FRIEDMAN – אף אחד לא הבטיח גן של שושנים, יחד עם זאת, הממשל הנוכחי מוכיח את עצמו, כהיפוכו של הממשל הקודם.

ZP HELLER – לא נוכחנו בנכונות כנה של הנשיא לסטות מקודמו ולקדם יעדים הומניטריים אזוריים לעומת אסקלציה צבאית. לכן אובאמה ראוי לציון נמוך ביותר – 'D' עבור התנהלותו בעניין אפגניסטן.

  איכות הסביבה:

JOE ROMM – אובאמה הוא 'רוזוולט ירוק'. המדיה פספסה את סיפור העשור. בטוח שהיסטוריונים ישפטו את הנשיאים של המאה ה-21 בשני נושאים עיקריים: התחממות גלובלית ומעבר לאנרגיה נקייה.

DAVE BURDICK – לא בטוח עדיין האם אפשר להעמיק לאובאמה את הכינוי 'הנשיא הירוק הראשון'.

JEFF BIGGERS – למען ההגינות ומתוך כנות, יש לציין שלא צריך להיות גאון כדי להבין שאין לממשל אובאמה מפת דרכים כדי לצאת מהתלות של אמריקה בפחם, אין לו תכנית אב לדבר כזה. 

 נשים וזכויות רבייה:

CRISSTINA PAGE – כל מי שבראש מעייניו עומדות זכויות נשים, כבר יודע ש-100 הימים הראשונים של ממשל אובאמה היו כמו ירח דבש.

CECILE RICHARDS – עשרת ההישגים  המובילים בעניין בריאות נשים מציינים שלב פתיחה מעולה שראוי לציין אותו לזכותו של ממשל אובאמה.

NANCY KEENAN – יש לציין במיוחד את הישגיו של אובאמה בתחום ערכי החופש והפרטיות. ככה זה כשבוחרים מנהיג בעל ערכים. זה משנה את חייהן של נשים ומשפחותיהן.

ELEANOR SNEAL – ממשל אובאמה תרם רבות להתקדמות נשים. כפעילה למען זכויות נשים בוושיגטון דיסי, מאז ממשל קרטר, מעולם לא חוויתי התקדמות כל כך מהירה בכל כך הרבה תחומים הקשורים לזכויות נשים.

 מורגשת גם נימה של הסתייגויות – השקעה לא נדיבה של ממשל אובאמה בביטוח בריאות. לעומת זאת, בענייני גמלאים:

JON SOTZ – הבלוגר כותב שבכל שלושת תחומי הטיפול בגמלאי היו שיפורים משמעותיים, למרות שעדיין ממתינה לאובאמה עבודה רבה.

 רבים מתיחסים לנושאים כמו פיקוח על מכירת נשק, יחסי עבודה, שקיפות והתנהלות המדיה בתקופה של 100 הימים. בנוסף לכך, מדווחים על התנהלותם של מישל אובאמה ושל ג'ו בידן במשך תקופה זו.

חוקרי בלוגים פוליטיים יפיקו תועלת רבה אם יתייחסו לתופעה זו באופן כללי. התופעה הספציפית, ההשקעה של בלוגרים פרטיים בניתוח התנהלות השלטון בהתאם לתחומי העניין וההתמחות של הכותבים, איננה חדשה, אך המחקרים עליה נמצאים עדיין בשלבים התחלתיים.

לינו להוסיף ולהזכיר לעצמנו את כוחם של הבלוגרים במלחמת לבנון השנייה. כזכור, בלוגרים היו בחוד החנית כשחשפו שהתמונה שהציגה סוכנות רויטרס מעובדת בפוטו שופ. בכך הבלוגרים רשמו לעצמם הישג עיתונאי, והוכיחו כי הם "כלב השמירה של הדמוקרטיה". כזכור, התמונה המדוברת הציגה עשן מיתמר מעל ביירות וכעבור זמן קצר הוכחה כמניפולציה. סוכנות הידיעות נאלצה להודות בעיבוד. כיצד זה קרה? לדעתו של צ'רלס ג'ונסון, מהבלוג Little Green Footballs (שחשף בשעתו ניסיון רמאות מצד תאגיד חדשות אמריקני גדול): בתמונה שהפיצה סוכנות רויטרס, ניתן לראות בבירור את המניפולציה. תבניות העשן חוזרות על עצמן. נעשה כאן שימוש בכלי השכפול בפוטושופ. ג'ונסון טען שהעשן פשוט לא יכול להיתמר בתבניות סימטריות החוזרות על עצמן, וניתן לראות בברור שני ענני עשן. האמור כאן מתייחס כמובן לצילומים מכפר כנא במלחמת לבנון השנייה.