על העוני החדש בישראל, מאת עמיה ליבליך

עמיה ליבליך עושה עבודת קודש בחקר פסיכולוגי-אתנוגרפי-סוציולוגי של החברה בישראל. בסוף החודש (פרטים בהמשך) היא תקבל פרס בהט על ספר העיון המקורי הטוב לשנת 2016. מה שמזכה אותה בפרס יוקרתי זה, הוא ספרה החדש, "קולות", הבוחן את "העוני החדש" בישראל – תופעה ישראלית עכשווית. המושג "עוני חדש" מתמצה במשפט, "אני רוצה לחיות, לא רק לשרוד". הספר מבוסס על סיפור חייהם של אנשים מאותגרים כלכלית.

**********************

povery_maariv

מחאת החיילים העניים. (צילום:באדיבות עמוד הפייסבוק אבל עני חייל), פורסם באתר מעריב אונליין, ב 4.2.2016 על ידי כרמית ספיר ויץ.

רבים נחשפו למחקר שערכה ליבליך, וראה אור בספר, "ערק לארוחת בוקר" (שוקן, 2008). ליבליך בוחנת קהילת אנשים תוססת ומלאת חיים הנפגשים מידי בוקר בבית קפה על שפת הים בין יפו לבת-ים. שם גם הכירה אותם והתקבלה כחלק מהקהילה. המשתתפים חשפו בפניה את צפונות ליבם ומה שעולה מכך הן תובנות על שלושה מנגנונים המאפיינים את קהילת הים: המאמץ לעצור את הזמן, יצירת קו משווה המטשטש הבדלים בין חברי הקהילה, ומפגשים במקום קבוע.

 

 

לידיעה בלבד: ללא קשר עם המושג "עוני חדש", קיראו על המנגנונים המאפיינים קהילה וירטואלית שכל חבריה מזוהים בשמות בדויים (ושומרים על אנונימיות) במאמר– "של מי השורה הזאת? אנונימיות ומחויבות אישית ארוכת טווח בקבוצה וירטואלית" (ת. הכטר, מגמות נובמבר 2011).

על העוני החדש בישראל במחקרה של ליבליך

על כוונתה של ליבליך לערוך מחקר על העוני החדש בישראל, שמעתי לראשונה כאשר ליבליך פרסמה קריאה למתנדבים שישתפו עימה פעולה. ההודעה פורסמה בפייסבוק בדף "צדק חברתי – חדר המצב" (29.4.2015) כך:

החוקרת פרופ' עמיה ליבליך מחפשת מרואיינים לספר שעוסק בעוני החדש **
וכך כותבת פרופ' ליבליך:
"אף אחד לא אוהב לכנות את עצמו "עני". בכל זאת שומעים לאחרונה הרבה את המושג "עוני חדש", שמתמצה במשפט "אני רוצה לחיות, לא רק לשרוד".
"אני מנסה לכתוב ספר על התופעה הישראלית העכשווית הזו, דרך סיפורי חיים של אנשים מאותגרים כלכלית, שיספרו לי כיצד הגיעו למצב זה בחייהם.
"לשם כך אני מעוניינת לפגוש אנשים ונשים בעלי השכלה ומקצוע, בגילאים ובמצבים משפחתיים שונים, שמרגישים שאינם יכולים למצוא עבודה בהקף המבוקש או בכלל, או שעובדים אך אינם מצליחים להתפרנס בכבוד מעבודתם, ובעיקר אינם מצליחים להגיע לדיור סביר. רובם ממשיכים להיעזר בהוריהם או צוברים חובות בצורות שונות.

האם זוהי 'בעיה'? האם הבעיה היא במבנה הכלכלי החיצוני בחברה הישראלית, או בעולם התעסוקה, או במשהו אישי אופייני לכל מספר או מספרת?
…. את הסיפורים, אם יפורסמו, אפרסם בעילום שם ובהסוואת המרואיינים.
"למעוניינים, בבקשה צרו קשר אתי ישירות בכתובת הדוא"ל
msamia@mail.huji.ac.il

ב- 2015 ליבליך הציגה ממצאים ראשוניים בפני קהל במכון מופ"ת וההרצאה קיבלה הדים בעלון הבוגרים, תשע"ה, כך:

כמדי שנה, התמחות מחקר והערכה מזמינה את פרופ' עמיה ליבליך להציג את מחקריה בפני המתמחים במחקר …
השנה הצטרפו להרצאתה גם חברי ההתמחות בכתיבה. פרופ' ליבליך חשפה בפנינו את מחקרה החדש והמרתק על אנשים החיים בעוני אף שהם עובדים, ועל פי רוב בעלי תארים אקדמיים…. אנשים שהיו בעלי קרירה ואיבדו את רכושם… והגיעו למצוקה כלכלית.
השאלות שהופנו אל ליבליך עסקו בהבנה של מושג "העוני". מיהו עני? האם מצב כלכלי דחוק הוא עוני? האם מי שגר בשכירות בתל-אביב יכול להיקרא "עני" ? מה האם מי שמגדיר את עצמו כעני הוא אכן עני? והאם מי שאינו מוכן להיקרא "עני" בהכרח איננו כזה? מה מידת הקשר בין סיפור החיים לבין תהליכים שהתרחשו ב"מציאות", והחשיבות שיש – אם בכלל – לקשר זה בין הסיפור לבין "תמונת המציאות"?

לאחרונה (10.12.2016) לאחר שליבליך זכתה בפרס בהט על ספרה "קולות" המוקדש לעוני החדש והמבוסס על המחקר דלעיל, ליבליך מסכמת במשפט אחד במה ובמי עוסק הספר כך,

אני חושבת על ספרי "קולות" על עוני חדש בישראל… הספר עוסק בסיפורי החיים של אלה שאינם מצליחים 'לגמור את החודש', למרות שיש להם לכאורה את כל הנתונים לכך.

על פרס בהט

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, שהיה ממקימי החוג לספרות עברית והשוואתית באונ' חיפה, השיקו את מפעל פרס בהט בשנת 1998. פרס יוקרתי זה מוענק מידי שנה לכתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בעברית, שיש בו עניין לציבור הרחב.

********************************************

למעוניינים להגיע לטקס הענקת הפרסים:

ועדת הפרס פרסמה הזמנה לטקס הענקת הפרסים שיתקיים באוניברסיטת חיפה (26.12.2016) בשעה 16:45 במצפור אביבה וסמי עופר, מגדל אשכול קומה 30. הציבור מוזמן.

התכנית כוללת חלק אומנותי עם הזמרת והיוצרת מיקה קרני (ילידת 1972).

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shaultweig  On 17 בדצמבר 2016 at 9:38 am

    העוני שמכה במעמד הבינוני דהיינו באנשים שהוריהם עבדו קשה ונתנו להם השכלה הוא תולדה של מספר אירועים.

    1. התוכנית לייצוב המשק מ 1985 שפגעה קשה בבטחון התעסוקתי ,ומה שאיפשר את הפגיעה בעובדים היתה התפרקות ברה"מ שחיסלה את המפלגות הקומוניסטיות ב צרפת ,איטליה וספרד.

    2. משבר הסאב פריים שהתפוצץ ב 2008 והביא לכך שאי אפשר לחסוך מצד אחד ומצד שני הדיור מתייקר באופן אסטרונומי , והריבית על המשכנתאות מזנקת.

    3. הצעירים רוצים רמת חיים גבוהה, לנסוע פעמיים בשנה לחו"ל ,לאכול בחוץ, לא לגור עם ההורים עד החתונה.

    כולם מקללים את מפאי ,אבל למרות שהמשפחה שלי שהתה 3 שנים במעברה הם הצליחו להתקדם לדורת קטנטונת בסלמה ג תוך 3 שנים ולדירה נורמלית ברמת גן תוך פחות מ 10 שנים. מצב הצעירים היום גרוע בהרבה ממצבם של הורי .

    יש לי חבר פייסבוק שמקלל את היום בו אוחדה גרמניה ורוצה את מזרח גרמניה חזרה.

  • תרצה הכטר  On 17 בדצמבר 2016 at 10:22 am

    שאול, האם נכון לתרגם את המושג "העוני החדש" למושגים של דירה בבעלות פרטית, נסיעות לחו"ל פעמיים בשנה וכו' או שמא, המושג מתייחס לתחושה סובייקטיבית או המשפט "אני רוצה לחיות ולא רק לשרוד.

  • shaultweig  On 17 בדצמבר 2016 at 2:14 pm

    למילים "לחיות" ו "לשרוד" יש עבורי משמעות סובייקטיבית משום שהייתי במקומות מהם מגיעים לבתי עלמין צבאיים ועברו עלי חוויות של סילוק גידול ממאיר לפני 4 וחצי שנים (שאין עדות לחזרתו) ואני לא יכול להנות מאוכל כמו פעם בגלל טרום סוכרת

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: