מעשה בתרגום

יחי ההבדל הקטן –

הביטוי 'יחי ההבדל הקטן' יפה לתחומים שונים לרבות מלאכת התרגום. תרגום שמתעלם מניואנסים של שפת המקור ובמיוחד מניואנסים של השפה שאליה מתורגם הטקסט הוא רטוריקה ולא תרגום.

בטקס פתיחת יריד הספרים הבינ"ל בבנייני האומה בירושלים (2009), הסופר והמתרגם היפני, הרוקי מורקמי (Haruki Murakami), נשא נאום שזכה לפופולריות בשל הדימוי 'ביצה וחומה' – EGG AND WALL – ובשל האמירה שרצה להעביר באמצעותו לקהל שלידו ולציבור בכללותו.

למורקמי הוענק פרס ירושלים (2009), הוא חגג לא מכבר את שנתו ה-60 ושמו הולך לפניו כסופר אהוב ומכובד ברחבי העולם המערבי. מורקמי הוא סופר פורה שפרסם כותרים רבים. חלקם תורגם לעברית. ביפן הוא ידוע בעיקר בשל תרגום יצירות ספרותיות קלאסיות ליפנית. בישראל זכה מורקמי להתחבב על אוהבי הספרות הטובה, כולל בלוגרים ב'רשימות' (ראו לדוגמא, רשימתה של אסתי סגל– "באתי לירושלים כאדם שמלאכתו היא טווית שקרים"). כמו רבים אחרים, גם אני מלאת התפעלות מיכולת ההמחזה שלו באמצעות מילים.

יחד עם זאת, עלינו להכיר בעובדה שמלאכת תרגום ספריו של מורקמי מילאה תפקיד מרכזי בפופולריות של יצירותיו בעולם, וגם בישראל. שכן, קשה להפריז בערך יצירה ספרותית בלי לציין לשבח את איכות התרגום.

גם את נאומו של מורקמי ביריד הספרים הבינ"ל היה ראוי לתרגום נכון. וכאן לצערי היה פספוס. על זה אפשר לומר "המהירות מן השטן". יחד עם זאת אפשר בהחלט לטעון שלא המהירות אלא האידיאולוגיה של המתרגמים היטתה את הכף.

=====================================================
על קוצו של יוד

מה זה System בעברית: 'מערכת' (עיתון גלובס) או 'שיטה' (עיתון הארץ)?

מילון עברי-אנגלי אנגלי-עברי

האמת היא שמילון אנגלי-עברי מציע כתרגום של system את המילה 'שיטה' כבחירה ראשונה, ואילו, את המילה 'מערכת' מציע המילון כאופציה השלישית לתרגום אותה מילה. אלא מה? דוברי אנגלית יודעים היטב שלביטוי יש, בין השאר, גם קונטקסט תרבותי. כך לדוגמא, לאלו מאיתנו שעובדים בארגונים יש נטייה להבין את המילה system כ'מערכת'. דוברי אנגלית רהוטה, יתייחסו לצירוף 'political system' כביטוי שמציין 'מערכת פוליטית' ויציינו שלכל מערכת, פוליטית או אחרת, יש גם שיטה. לעומת זאת, אם המילה הראשונה שעולה בראש עם שמיעת צירוף המילים הנ"ל  היא 'שיטה', ולא 'מערכת', אזי או שאנו באים מרקע תרבותי שבו הפרט חייב תמיד לעמוד על המשמר כדי 'ל'נצח את השיטה' ואת הממסד, או שפשוט מצאנו במילון כאפשרות תרגום ראשונה את המילה, 'שיטה', ורצנו איתה קדימה.

לדעתי, במקרה של הארץ, לא מהירות החיפוש הובילה להעדפת המילה 'שיטה' .

אגב, דוברי עברית רבים נוטים להשתמש במילה הלועזית 'סיסטמטי', במשמעות, 'שיטתי', בעיקר עם קונוטציה חיובית. שוב עניין של תרבות. ועוד משהו, מאז יצאה לעולם 'תורת/גישת המערכות', הספרות שניתחה מערכות ארגוניות וחברתיות השגירה בפינו את המילה 'מערכת' ובאנגלית את המילה system. עוד נוסיף, שתרגום עברי-עברי למילה 'שיטה', הנו: מתודה, דרך מסוימת לביצוע דבר מה וכן הלאה.
====================================================
וכעת נפנה לסוגייה הבעייתית – תרגום המילה System  וכיצד התרגום עשוי להשפיע על הבנת הנקרא במקרה הנוכחי?

EGG AND WALL

נתחיל בכך שהדימוי, שבעזרתו מבקש הסופר היפני הרוקי מורקמי להעביר לנו הישראלים מסר 'פוליטי', הוא "ביצה וחומה" (כן, גם כאן נמצא הבדלים בין התרגומים שבשני העיתונים, הארץ וגלובס. האחד עושה שימוש במילה חומה כתרגום למילה האנגלית Wall, והשני מתרגם את המילה ל- קיר. החומה הסינית באנגלית היא 'wall'. דווקא התרגום בעיתון הארץ עושה שימוש נכון במילה 'חומה'. אבל נעזוב לרגע את הניואנס הזה ונחזור לנושא המרכזי.

בעניין הדימוי של ביצה וחומה/קיר, מורקמי אומר (גלובס) – "כל אחד מאיתנו מוצא את עצמו, במידה זו או אחרת, ניצב מול קיר גבוה ומוצק. לקיר יש שם: המערכת. המערכת אמורה להגן עלינו (ראו איך מתייחס מורקמי באופן טבעי להרמוניה בין המערכת לבין האינדיבידואל), אבל לפעמים היא מפתחת חיים משלה, ואז היא מתחילה להרוג אותנו ולגרום לנו להרוג אחרים."

לפי התרגום בעיתון הארץ מורקמי אומר – "כשביצה נשברת על חומה בצורה וגבוהה, תמיד אעמוד לצדה של הביצה… מה משמעות המטפורה הזאת? מבחינה מסוימת, הכל פשוט וברור… אבל זה לא הכל, יש לה משמעות נוספת. חישבו על זה כך: כל אחד מאיתנו…. במידה זו או אחרת, נצב מול חומה גבוהה ובצורה. לחומה יש שם: זו 'השיטה'. השיטה אמורה להגן עלינו, אבל לפעמים היא מקבלת חיים משל עצמה, ואז היא מתחילה להרוג אותנו ולגרום לנו להרוג אחרים."

ואני שואלת – האם אנו מאמינים שהשיטה אמורה להגן עלינו?

יש כאן פרדוכס. הרי עצם השימוש במילה 'שיטה' מעורר קונוטציה שלילית. אם מורקמי התכוון לומר 'שיטה', הקורא מבין מיד שלפי השקפת עולמו של מורקמי, מול הפרט ניצבת חומה שהיא בבחינת 'שיטה' שעליו ל'נצח' אותה כדי שלא תזיק לו. כי בתרבות שלנו לערך 'שיטה' יש קונוטציה של נזק פוטנציאלי לפרט.
=====================================================
סיכומו של דבר:

מי שקרא או שמע את הנאום של מורקמי בשפת המקור – אנגלית – נבוך לאחר קריאת התרגום שלו לעברית. בהארץ חדרה לתרגום רטוריקה עם נימה של 'אנטי' בין הפרט למערכת, כאילו וזו כוונתו של הרוקי מורקמי, במיוחד לאור היציאה של ישראל למבצע הצבאי בעזה (ב- 2009). לעומת זאת, הקורא את התרגום לעברית בגלובס חופשי לפרש לעצמו את מורקמי כפי שנראה לו. וסביר שיחשוב עליו כבעל השקפת עולם בסיסית של הרמוניה בין הפרט לממסד.

דילמה

להשלמת המבוכה הרי לכם תרגום של דברי הסיום בנאום של מורקמי:

א.לפי הארץ:  "אסור לנו להניח לשיטה לנצל אותנו."

ב. לפי גלובס: "אסור לנו להרשות למערכת לנצל אותנו."

ובמקור:

The wall is a metaphor for systems and the egg represents each person's soul. People must not let systems control them.

מורקמי עצמו משתמש במילה Control, ובעברית, בקרה, פיקוח, ריסון, בלימה. הוא אינו משתמש במילה 'לנצל", take advantage of. השימוש במילה 'לנצל' על ידי שני המתרגמים מביך. בעצם, ניצול עולה בקנה אחד עם ההבנה שמדובר ב'שיטה', שלפי התרבות שלנו פירושו ניצול.

לפי השקפת עולמו של מורקמי, כלל לא מדובר בניצול.

מה כן?

כשהמערכת בולמת את עצמאות הפרט ואת חופש בחירתו, היא חורגת מתפקידה הראשוני של הגנה על הפרט. וזו איננה 'שיטה'. נהפוך הוא, לפי השקפת עולמו של מורקמי זה מקרה חריג.

מורקמי רואה את הפרט כביצה במערכת. לכל פרט יש נשמה, הוא רגיש, יש לו קליפה שבירה. המערכת נועדה להגן עליו. אבל, ישנם מקרים חריגים שבהם המערכת מגבירה את הבקרה על הפרט באורח הפוגע בנשמתו. עלינו לדעת איך למתן את הבקרה המופרזת.