Tag Archives: תרצה הכטר

על העוני החדש בישראל, מאת עמיה ליבליך

עמיה ליבליך עושה עבודת קודש בחקר פסיכולוגי-אתנוגרפי-סוציולוגי של החברה בישראל. בסוף החודש (פרטים בהמשך) היא תקבל פרס בהט על ספר העיון המקורי הטוב לשנת 2016. מה שמזכה אותה בפרס יוקרתי זה, הוא ספרה החדש, "קולות", הבוחן את "העוני החדש" בישראל – תופעה ישראלית עכשווית. המושג "עוני חדש" מתמצה במשפט, "אני רוצה לחיות, לא רק לשרוד". הספר מבוסס על סיפור חייהם של אנשים מאותגרים כלכלית.

**********************

povery_maariv

מחאת החיילים העניים. (צילום:באדיבות עמוד הפייסבוק אבל עני חייל), פורסם באתר מעריב אונליין, ב 4.2.2016 על ידי כרמית ספיר ויץ.

רבים נחשפו למחקר שערכה ליבליך, וראה אור בספר, "ערק לארוחת בוקר" (שוקן, 2008). ליבליך בוחנת קהילת אנשים תוססת ומלאת חיים הנפגשים מידי בוקר בבית קפה על שפת הים בין יפו לבת-ים. שם גם הכירה אותם והתקבלה כחלק מהקהילה. המשתתפים חשפו בפניה את צפונות ליבם ומה שעולה מכך הן תובנות על שלושה מנגנונים המאפיינים את קהילת הים: המאמץ לעצור את הזמן, יצירת קו משווה המטשטש הבדלים בין חברי הקהילה, ומפגשים במקום קבוע.

 

 

לידיעה בלבד: ללא קשר עם המושג "עוני חדש", קיראו על המנגנונים המאפיינים קהילה וירטואלית שכל חבריה מזוהים בשמות בדויים (ושומרים על אנונימיות) במאמר– "של מי השורה הזאת? אנונימיות ומחויבות אישית ארוכת טווח בקבוצה וירטואלית" (ת. הכטר, מגמות נובמבר 2011).

על העוני החדש בישראל במחקרה של ליבליך

על כוונתה של ליבליך לערוך מחקר על העוני החדש בישראל, שמעתי לראשונה כאשר ליבליך פרסמה קריאה למתנדבים שישתפו עימה פעולה. ההודעה פורסמה בפייסבוק בדף "צדק חברתי – חדר המצב" (29.4.2015) כך:

החוקרת פרופ' עמיה ליבליך מחפשת מרואיינים לספר שעוסק בעוני החדש **
וכך כותבת פרופ' ליבליך:
"אף אחד לא אוהב לכנות את עצמו "עני". בכל זאת שומעים לאחרונה הרבה את המושג "עוני חדש", שמתמצה במשפט "אני רוצה לחיות, לא רק לשרוד".
"אני מנסה לכתוב ספר על התופעה הישראלית העכשווית הזו, דרך סיפורי חיים של אנשים מאותגרים כלכלית, שיספרו לי כיצד הגיעו למצב זה בחייהם.
"לשם כך אני מעוניינת לפגוש אנשים ונשים בעלי השכלה ומקצוע, בגילאים ובמצבים משפחתיים שונים, שמרגישים שאינם יכולים למצוא עבודה בהקף המבוקש או בכלל, או שעובדים אך אינם מצליחים להתפרנס בכבוד מעבודתם, ובעיקר אינם מצליחים להגיע לדיור סביר. רובם ממשיכים להיעזר בהוריהם או צוברים חובות בצורות שונות.

האם זוהי 'בעיה'? האם הבעיה היא במבנה הכלכלי החיצוני בחברה הישראלית, או בעולם התעסוקה, או במשהו אישי אופייני לכל מספר או מספרת?
…. את הסיפורים, אם יפורסמו, אפרסם בעילום שם ובהסוואת המרואיינים.
"למעוניינים, בבקשה צרו קשר אתי ישירות בכתובת הדוא"ל
msamia@mail.huji.ac.il

ב- 2015 ליבליך הציגה ממצאים ראשוניים בפני קהל במכון מופ"ת וההרצאה קיבלה הדים בעלון הבוגרים, תשע"ה, כך:

כמדי שנה, התמחות מחקר והערכה מזמינה את פרופ' עמיה ליבליך להציג את מחקריה בפני המתמחים במחקר …
השנה הצטרפו להרצאתה גם חברי ההתמחות בכתיבה. פרופ' ליבליך חשפה בפנינו את מחקרה החדש והמרתק על אנשים החיים בעוני אף שהם עובדים, ועל פי רוב בעלי תארים אקדמיים…. אנשים שהיו בעלי קרירה ואיבדו את רכושם… והגיעו למצוקה כלכלית.
השאלות שהופנו אל ליבליך עסקו בהבנה של מושג "העוני". מיהו עני? האם מצב כלכלי דחוק הוא עוני? האם מי שגר בשכירות בתל-אביב יכול להיקרא "עני" ? מה האם מי שמגדיר את עצמו כעני הוא אכן עני? והאם מי שאינו מוכן להיקרא "עני" בהכרח איננו כזה? מה מידת הקשר בין סיפור החיים לבין תהליכים שהתרחשו ב"מציאות", והחשיבות שיש – אם בכלל – לקשר זה בין הסיפור לבין "תמונת המציאות"?

לאחרונה (10.12.2016) לאחר שליבליך זכתה בפרס בהט על ספרה "קולות" המוקדש לעוני החדש והמבוסס על המחקר דלעיל, ליבליך מסכמת במשפט אחד במה ובמי עוסק הספר כך,

אני חושבת על ספרי "קולות" על עוני חדש בישראל… הספר עוסק בסיפורי החיים של אלה שאינם מצליחים 'לגמור את החודש', למרות שיש להם לכאורה את כל הנתונים לכך.

על פרס בהט

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, שהיה ממקימי החוג לספרות עברית והשוואתית באונ' חיפה, השיקו את מפעל פרס בהט בשנת 1998. פרס יוקרתי זה מוענק מידי שנה לכתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בעברית, שיש בו עניין לציבור הרחב.

********************************************

למעוניינים להגיע לטקס הענקת הפרסים:

ועדת הפרס פרסמה הזמנה לטקס הענקת הפרסים שיתקיים באוניברסיטת חיפה (26.12.2016) בשעה 16:45 במצפור אביבה וסמי עופר, מגדל אשכול קומה 30. הציבור מוזמן.

התכנית כוללת חלק אומנותי עם הזמרת והיוצרת מיקה קרני (ילידת 1972).

טראומה לאומית ומשקעיה

בשעה טובה! הספר שלי יצא לאור: מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס – הוצאה עצמית, 2014.  [331 עמודים כולל ביבליוגרפיה, הערות שוליים ומפתח עניינים]. טרם ניתן להשיג את הספר בחנויות הספרים, אלא רק בחנות הספרים המקוונת, אמזון. כמו כן, עותקים של הספר זמינים לעיון בספרייה הלאומית. ובקרוב אפשר יהיה לעיין בו גם בספריות אוניברסיטאיות ועירוניות מובחרות.

ספר עיון זה מתמקד בדיאלוג בין הזיכרון הציבורי של מלחמת יום הכיפורים – המלחמה הטראומתית ביותר מאז מלחמת תש"ח – והלקחים שהציבור הפיק ממנה, לבין העמדות והשקפות העולם המגוונות שנוצרו בעקבותיה ושעיצבו את ההווייה הישראלית בהקשר לסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני מאז 1973.

לקוראי הבלוג להלן טעימה מתוך "פתח דבר":

[…] מה הם המיתוסים שלנו? מה ניתן ללמוד מהם על עצמנו? כיצד יוצר המיתוס את הזהות הקולקטיבית של חברה, ובעיקר – מי יוצר את המיתוס? כיצד הוא עושה זאת ומה הוא מרוויח מכך? בשאלות אלה עוסק ספר זה, שהוא למעשה מלאכת דה-קונסטרוקציה של המיתוסים השונים שנרקמו סביב מלחמת יום הכיפורים, ובכך הוא חושף את העקרונות הפנימיים ובעיקר את המנגנונים המניפולטיביים של תומכי המיתוסים. […] מאז הקמתה רקמה החברה בישראל מיתוסים שענו לצרכי השעה. […] בחברה בת זמננו עלה משקלם היחסי של העיתונאים בקרב יצרני התרבות, ובספר זה נבדק גם חלקה של התקשורת כיוצרת מיתוסים. חשיבותם של מאמרים פרשניים, מכתבים למערכת, כתבות וידיעות למיניהן, שכוונו לשוות למלחמת יום הכיפורים מצג רצוי, אינה נופלת מהאמצעים המסורתיים ליצירת תרבות פוליטית, המופעלים בעיקר על ידי אלה היושבים בעמדות פוליטיות מרכזיות. […] המקורות שהיוו בסיס לכתיבת ספר זה ולביצוע המחקר הם עיתונים וכתבי עת מקומיים העוסקים בהיבטים פוליטיים-חברתיים של מלחמת יום הכיפורים, כולל שלושה עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה ועיתונות מקוונת. לצידם נסקר גם מגוון ביטאונים המופצים בעיקר על בסיס דמוגרפי או נושאי, כגון עלוני בתי ספר, ביטאוני צה"ל וחוברות הנצחה לנופלים במלחמה. חומר נוסף וחשוב לא-פחות שהיה בסיס לממצאי המחקר הם נאומים של אישי ציבור בכנסים ציבוריים ומפלגתיים ופרוטוקולים של ישיבות הכנסת והממשלה שהתפרסמו ברשומות או שדווח עליהם בעיתונים היומיים. ספר זה נעזר גם בסקרי דעת קהל, שפורסמו בספרות מחקרית מאותה תקופה, בעיתונות היומית או בדיווחים של מכוני מחקר בישראל. […] בכך מתחקה ספר זה אחר הדיאלוג בין הזיכרון הציבורי של המלחמה והלקחים שהציבור הפיק ממנה, לבין העמדות והשקפות העולם המגוונות שנוצרו בעקבותיה בישראל בהקשר לסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני מאז 1973.

קישורים:

מרכז הספר והספריות בישראל

הספרייה הלאומית

הקטלוג המאוחד של הספריות בישראל

להשיג ב- AMAZON BOOKS

"של מי השורה הזאת"? אנונימיות ומחויבות אישית ארוכת טווח בקבוצה וירטואלית

hechtervirtualcommunities

המאמר מצביע על הנסיבות הסובייקטיביות המביאות את המגיבים לפוסט לקבל עליהם מחויבות להשתתפות ארוכת טווח בקבוצה הווירטואלית שרוב פרטיה אנונימיים, כולל הדמות המובילה.

(המאמר עתיד להתפרסם בכתב העת מגמות ב-2010)

הערה:

המאמר התפרסם בכרך מ"ח מספר 1 2011 תשע"ב.