תגית: תקשורת

זו לא "התמכרות"

ישראל שיאנית עולמית בהא הידיעה ב"התמכרות" לפייסבוק?

כתבה בהארץ (עודד ירון, קפטיין אינטרנט, 22.12.2011): "דוח – ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות" פותחת במשפט הבא: "ישראל היא השיאנית העולמית בהתמכרות לפייסבוק ולרשתות חברתיות אחרות. כך עולה מדו"ח חדש של חברת קומסקור (הערה: החברה מתמחה בחקר העולם הדיגיטלי בעיקר לצרכים מסחריים)". התגובות לכתבה בהארץ הצביעו כמובן על הממד השלילי שבממצא, "אין במה להתגאות" וכו'. ואני חושבת שהביטוי "התמכרות" – רטוריקה לשמה – מוביל לכך! אומרים שאנחנו עם של קוטרים? התקשורת שוב אשמה!

לעצם העניין

עם סקרים קשה להתווכח אבל אפשרי להצליב מידע. בדקתי ממצאים דומים שהעלה מכון מחקר מאוד רציני בארה"ב, PEW על אותן תופעות. למותר לציין שמצאתי כאן ניתוח (בלי סופרלטיבים).  המכון מדווח על מחקר שנערך מטעמו בקרב בעלי טלפונים ניידים, שרבים מהם משתמשים בהם לצרכים מגוונים, כולל "טקסטים" (ותיכף אציג את הממצאים וההסברים להם), ובקרב גולשי אינטרנט לאתרים של רשתות חברתיות, ובעיקר פייסבוק. ויש גם הסבר מדוע למשל ישראל היא שיאנית בכמות המחוברים לפייסבוק ולרשתות חברתיות.

ניידים ומסרונים

הנייד הוא מכשיר נפוץ במרבית אזורי העולם. הסקר מטעם PEW, שבדק שימושים בנייד אצל אוכלוסיות מ- 21 מדינות גילה שבממוצע 75% מבעלי הניידים משתמשים בו גם להעברת מסרוני טקסט. כאן אין הבחנה בין אוכלוסיות אמידות ומטופחות לעומת עניות ומקופחות. למעשה, במדינות עניות מאוד, אינדונזיה וקנייה, השימוש הזה מאוד מאוד נפוץ. השימוש הנפוץ פחות בנייד הוא גלישה באינטרנט (ישראל 47%).

פייסבוק ורשתות חברתיות

המחקר מדווח על פעילויות של חיבור לרשתות חברתיות. אלו נבדקו במהלך שלושה חודשים (מרץ עד מאי שנה זו), והממצאים מוסיפים מידע  מעניין. כאן נמצא אחוז גבוה מאוד של מחוברים לפייסבוק בקרב ישראלים (53%), ובמקום שני נמצאים אמריקנים (50%). זאת בניגוד לדוח של מכון הסקרים שצוטט בעיתון הארץ. בניגוד לממצאים שלו, שכביכול האמריקנים נמצאים הרחק מאיתנו, והרבה מעבר למקום ה-10 ברשימה, הממצאים מתקופת המחקר של PEW מצביעים על דימיון בין שתי המדינות.

ההסבר הוא חד משמעי – במדינות אמידות יותר החיבור לאינטרנט נפוץ יותר בקרב בתי אב. מדווח שבפקיסטן והודו, אחוז המחוברים לרשתות חברתיות מבין האוכלוסייה הבוגרת נמוך מאוד. אין קשר מובהק בין רמת השכלה לבין החיבור לפייסבוק והוא משתנה ממדינה למדינה, אך יש קשר מובהק בין ממצא זה לבין גילו של המחובר לפייסבוק. לדוגמא, בישראל ובארה"ב, הפער בין כמות המשתמשים המחוברים לרשתות חברתיות בגילאים מבוגרים יחסית לבין המחוברים בגילאים נמוכים (בעיקר בני 20-29), מאוד משמעותי.

ליידי גאגא: סלבריטי מספר 1 לפי forbes.com

עצה טובה לאלו שחושבים על קריירה ורוצים להיות פופולריים: כדאי לכם להפנים את המסר ש"אין קידום במרחב הציבורי ובפופולריות, בלי נוכחות וניראות במדייה החברתיים".

**************

100 נשים וגברים מתחום הבידור, האתלטיקה והמשחק מוגדרים על ידי "forbes.com" כ"סלבריטיס המשפיעים ביותר בקנה מידה עולמי לשנת 2010/11". מה מייחד את ליידי גאגא מכל יתר השמות שברשימה היוקרתית?

לפי סקר של forbes.com (אתר עסקי) 100 סלבריטיס פילסו את דרכם לפסגה בעיקר הודות להשפעתם במדייה החברתיים. הטענה שאנשי פורבס דוט קום משמיעים היא שבימינו, מי ששולט במדיה החברתיים עולה בסולם הפופולאריות. הסקר מראה למשל, שליידי גאגא עומדת בראש רשימת הנשים שהרוויחו מפעילות בעולם המוסיקה יותר, כשהמדידות מתייחסות לתקופה שבין מאי 2010 לבין מאי 2011.

אך לא זה מה שהקפיץ אותה למעלה בסולם הסלבריטיס של forbes.com. מסתבר שלליידי גאגא יש יותר חברים בפייסבוק ושבטוויטר גולשים ועוקבים אחריה רבים. ובמונחים כמותיים, יחסית לשאר הסלבריטיס שברשימה, לה יש 36,000,000 חברים בפייסבוק!! ובשנה האחרונה עקבו אחריה בטוויטר כ-12 מיליון גולשים!! 10 מיליון עוקבים בטוויטר (שאותם היא מכנה Little Monsters), עזרו בהורדת מיליון עותקים של הסינגל הפופולארי "Born this day" במשך חמישה ימים בלבד… הסקר המקיף של פורבס (ממאי השנה) העלה את ליידי גאגא למקום ראשון ברשימת הסלבריטאים, כשהוא דוחק את אופרה ווינפרי אחורה.

כדאי להפנים את המסר שאין קידום במרחב הציבורי ובפופולאריות, בלי נוכחות וניראות במדייה החברתיים. מי שנכנס לקישור הבא, מוצא טבלת נתונים אינטראקטיבית המסכמת את תוצאות הסקר. מאחר ומדובר באתר אינטרנטי, מאפשר האתר האמריקאי forbes.com  לבדוק את הדירוגים שהובילו לרשימת הסלבריטיס, בחמישה פרמטרים שונים: דירוג לפי רווח כספי, דירוג לפי פופולאריות ברדיו ובטלוויזיה, פופולאריות בעיתונות, פופולאריות ברשת ופופולאריות במדיה החברתיים. להלן מספר דוגמאות:

רוג'ר פדרר הוא האתלט המסוקר ביותר בעיתונות האמריקנית.

ליידי גאגא אוזכרה ברשת יותר מכל אחד אחר וכאמור, יש לה יותר חברים בפייסבוק ויותר גולשים שעוקבים אחריה בטוויטר.

אופרה ווינפרי מדורגת גבוה בהופעות ברדיו ובטלוויזיה, והרווח הכספי בשנה שבה נאספו הנתונים היה 290 מיליון דולר. יחד עם זאת, בהשוואה לליידי גאגא, ווינפרי מדורגת במקום 13 במדיה חברתיים (פייסבוק וגם טוויטר) והאיזכור שלה ברשת גם הוא במקום 13, יחסית לחבריה ברשימה.

ג'סטין ביבר מדורג במקום ה-2 באזכורים ברשת, ובמקום שלישי במדייה החברתיים (פייסבוק וטוויטר).

ביונסה מדורגת במקום תשיעי במדייה החברתיים, ובמקום שביעי, באזכורים ברשת.

ליו מסי מדורג במקום ב-56 ברובריקה של הרווח הכספי השנתי, במקום ה-22 במדייה החברתיים ובמקום ה-48 במספר האזכורים ברשת.

מריה שארפובה מדורגת די בינוני, בפרמטר הרווח הכספי היא הגיעה למקום 72, במדייה החברתיים היא במקום 32 ובאזכורים ברשת, במקום 67.

סרינה וויליאמס, מדורגת גם כן די בינוני, בפרמטר הכספי היא במקום 94 (משקף את הפציעה שהשביתה אותה במשך תקופה ארוכה מתחרויות טניס), אבל גם במדייה החברתיים היא מדורגת בינוני, רק במקום ה-39.

אחותה, וונוס ווליאמס, מדורגת נמוך יותר – מבחינה כספית היא קיבלה מקום 90, במדייה החברתיים, היא מדורגת במקום 46, ובאזכורים ברשת היא מדורגת במקום 76.

החשיבות שהעניק אתר forbes.com למדייה חברתיים, לטובת סקר שמטרתו לקבוע את רשימת 100 הסלבריטאים המשפיעים בסדר גודל עולמי, איננה מובנת מאליה. קצב החדירה של האינטרנט לעולם המערבי ולשאר מדינות העולם עולה משנה לשנה אך עדיין רחוק היום שבו לא רק יתחברו כולם לרשת האינטרנט אלא גם יעשו שימוש במדייה החברתיים על בסיס קבוע. יחד עם זאת, הגענו לנקודה בה עלינו לחשוב היטב על כוחם והשפעתם של המדייה החברתיים.

אלו שחושבים על קריירה ורוצים להיות פופולאריים, לא די שירוויחו מיליונים ולא די שידורגו בענף כמו טניס במקום הראשון בעולם. אלו חייבים לדאוג לתדמית הציבורית שלהם. זה אומר שכדאי להפנים את המסר שאין קידום במרחב הציבורי ובפופולאריות, בלי נוכחות וניראות במדייה החברתיים.

 

 

תקשורת מגמגמת

כשהתקשורת מגמגמת איך נסביר לעצמנו התאבדותו של פעיל מכבי ת"א? על מי מוטלת האחריות?

אפשרות להסביר את ההתאבדות הטרגית של פעיל מכבי ת"א תהיה להטיל את האחריות כל כולנו. אלו שהיו בסביבתו של האיש לא נהגו לפי הכלל החכם של "כבדהו וחשדהו" – שאומר, שעלינו "לכבד" אך לא לשכוח להיזהר "לחשוד" מדי פעם. לפי הכלל הזה, האחריות רובצת על כל הנוגע בדבר.  מאידך, בתרבות ה"סמוך", היחיד, היהיר והמתיימר נושא לבדו בעול האחריות על מעשיו.

התקשורת מגמגמת, וכשהיא מגמגמת איך נדע להסביר לעצמנו את התאבדותו של פעיל מכבי ת"א?

התקשורת מבכה את מותו הטראגי, מחמת ה"כבוד". זוכרת לו את חסד נעוריו. אדם התאבד ביום שני ועד יום שלישי בבוקר חולקים לו בתקשורת רק "כבוד". מגיע לו על פועלו עבור נבחרת שהיא בת טיפוחיו מזה חמש עשרה שנה. מצד שני, רק הבוקר התחילו להגיע טפטופים על מה שכנראה הוביל את האיש לתודעה הנובעת מהכלל "כבדהו וחשדהו" –

ייתכן מאוד שהמחשבה האחרונה של האיש הייתה, 'כיבדו אותי, לא חשדו בי וכעת העול שהטילו עלי כבד מדי, פישלתי, מעלתי באמון'. הוא כבר הבין, ברגעיו האחרונים שמי ש"מכבדים אותו ולא חושדים בו" מתרגל לא לפשפש במעשיו וסופו שמביא על עצמו כלייה.  אבל הוא כבר לא כאן, אחרת היה יכול לספר לנו האם כך התנהלו העניינים? או שמא אחרת לגמרי.

זהו תפקידה של התקשורת לפזר את הערפל מעל המקרה הטרגי. אבל התקשורת מעדיפה לגמגם. על כתבים ועיתונאים לעשות הכל כדי שנוכל להבין האם מצפונו של האיש לא עמד עוד במשא הכבד שהוטל עליו? אולי הדברים היו נראים אחרת אילו היו חושדים בו רק קצת, ופה ושם היו מפקפקים, נזהרים, בודקים וחושדים? במקרה כזה נצפה מאלו שהפקידו את ממונם בכפו וכיבדו את יכולותיו לספק להם את הסחורה באופן וודאי ומוחלט, בלי לחשוד במאומה, להכות היום על חטא. על שהשחיתו את מידותיו משום שנתנו לו "כבוד" החשיבו אותו ל"הכל יכול".

"כבדהו וחשדהו" – האמירה החכמה הזו היא סמן דרך כללי. מגדלור ערכי שאומר שגם מושא הכבוד חייב לפשפש במעשיו מדי פעם ולבדוק עצמו ,שמא הכבוד מעוור את עיניו ומעביר אותו על דעתו, גורם לו לעשות כל מה שבראש שלו. בסופו של יום, כבוד בלי חשד, בלי פקפוק פה ושם, סולל את הדרך למתאבדים הבאים, במידה ומצפונם מעיק עליהם.

מאידך, אם העובדות מכוונות לפירוש אחר, להבנת המקרה כדוגמה נוספת לתרבות ה"סמוך", יש כאן עניין לגמרי אחר. תרבות ה"סמוך", הינה תרבות מפלצתית שבה המכובדים, אלו שמנפנפים בדגל "סמוך עלי יהיה בסדר" לוקחים כמובן מאליו את העובדה שמגיע להם "כבוד" מוחלט. אסור לחשוד בהם. קרוב לוודאי שמעשה ההתאבדות המדובר כאן שייך  לקטגוריה של "כבדהו וחשדהו" שהקלו בה ראש.

כדי להעמיד דברים על דיוקם, ולאפשר לנו להבין האם מדובר במקרה הנוכחי אך ורק בנטייה לזלזל בחכמת החיים העתיקה של "כבדהו וחשדהו", ולא חו"ח בבעייה שנובעת מ"תרבות הסמוך" הנפשעת, על כתבי התקשורת לפזר את הערפל הסמיך שהם הטילו על העובדות החשובות לצורך בירור האפשרויות שהועלו כאן.