תגית: רשת חברתית

אפקט הפרפר של הרשתות החברתיות

כמו באפקט הפרפר שקשה לחזות אותו מראש, פוסט של כוכבי רשת עשוי ליצור סופת טורנדו תוך זמן קצר: זה יכול להיות דקה בלבד או ימים ספורים. 

עינב גלילי. (צילום: יוטיוב)

הדוגמאות שמביאה עינב גלילי בפוסט שפרסמה ב"מחזקים" מדברות בעד עצמן.[1] היא שפכה את ליבה בעניין הכי חם כיום בביצה המקומית: סערת הנידה, כלומר, *טרנד הצמיחה הרוחנית*:  "סלבריטאית הרשת, טיילור מלכוב נחשבת למי שהשיקה את טרנד הצמיחה הרוחנית: "כל חודש אני ולירן דנינו אומרים: 'איזה כיף, צלחנו עוד נידה'". "ניקול ראידמן, הצהירה בסטורי משותף עם מירי רגב, שהיא שומרת כשרות "כבר יומיים!!" ומרגישה נפלא." "הדוגמנית הלוהטת עדן פינס נדרה, 'לקחתי על עצמי פעם בשבוע להתלבש צנוע'".

מהו אפקט הפרפר

בוודאי יצא לכם להיתקל במושג "אפקט הפרפר" – לפיו משק כנפיו של פרפר בצד אחד של העולם יכול לגרום לסופת טורנדו בצדו השני של העולם. הרשת החברתית מהווה כר פורה ליצירת אירועים שקשה לחזות אותם מראש, וכמו באפקט הפרפר, פוסט של כוכבי רשת עשוי ליצור סופת טורנדו תוך זמן קצר. זה יכול להיות דקה בלבד או ימים ספורים. 

כך פרצה סערת הנידה

סלבריטאיות פרסמו חוויה, עוקביהן הגיבו ברשתות החברתיות, ומשם התגלגלו הדברים במהירות הלאה, עד אשר הלשונות הטובות החלו לדבר על "מסע מעורר דאגה" של צמיחה רוחנית. על כפייה דתית שמעתם? כל נושא שמרמז על כפייה דתית הוא טאבו. הס מלהזכיר בביצה החילונית. מה שעורר את זעקתה של גלילי הוא זה, "עכשיו מתברר שהעבודה הרוחנית הזאת לא נעשית תמיד רק לשם שמיים". גלילי מסתמכת על התגלית ש"גיא פינס חשף בתוכניתו שמפורסמות כמו יעל בר זוהר, שי מיקה, ומיכל אנסקי מקדמות ברשתות החברתיות מסרים אוהדים על שמירת נידה וטבילה במקוואות ישראל תמורת תשלום, מבלי לגלות לעוקבים שלהן שמדובר בתוכן ממומן [הדגשה שלי, ת..ה]". לרשימת המפורסמות גלילי מוסיפה אושיית עסקים חרדית, "רותי לבייב-יליזרוב". זו הקפיצה לגלילי את הפיוז, כאשר התברר שלבייב-יליזרוב "השיקה מיזם חדש להצלחת בנות ישראל החוטאות, והייתה חתומה על הצ'קים" – שכרן של המשפיעניות.

לכאורה, אומרת גלילי, יש לכבד את זכות הפרטיות של כל אישה הבוחרת לשמור נידה. זאת, כל זמן שהמעשה אינו פוגע באחרים או כופה על מישהו אחר את מנהגיו. אלא מה? "המצב שונה לגמרי כשמדובר במשפיעניות רשת עם מאות אלפי עוקבים, שנהנות מכל הפריבילגיות שיש לעולם החילוני והליברלי להציע, ובאותו זמן משמשות פריזנטוריות בתשלום למסרים על טומאה וטהרה, במסווה של אמת פנימית [הדגשה שלי, ת.ה.]".

ויש לגלילי פתרון: "אם יש משהו שכדאי ללמוד, ומהר, מהמהפכה השמרנית-דתית שמטלטלת כרגע את ארה"ב, הוא שלנשים, כמו למגזרים אחרים שעדיין נאבקים על זכויות יסוד, מסוכן מאוד להירדם בשמירה [הדגשה שלי, ת.ה.]".

איך לא להירדם בשמירה בעידן הרשתות החברתיות

אילו גלילי הייתה חוקרת תקשורת ורשתות חברתיות היא הייתה עולה על הפתרון האופטימלי, והוא: קטיעת הסערה טרם התהוותה. כמו באפקט הפרפר, אין לדעת מה יהיה האפקט של מילה אחת ברשת החברתית. גלילי אמנם כתבה ש"המצב שונה לגמרי כשמדובר במשפיעניות רשת עם מאות עוקבים". היא גם נזעקה לשמע החשיפה בתכניתו של גיא פינס, שמפורסמות כמו יעל בר זוהר ואחרות, מקדמות ברשתות החברתיות מסרים אוהדים על שמירת נידה וטבילה. אבל משהו חסר כאן. הדברים נאמרו לצורך המחשת שערוריית המשפיעניות בתשלום. אבל גלילי לא פיתחה את הרעיון ולא סיפקה הצצה לאופיין הכאוטי של הדיאלוגים בין עוקבים ומשפיעני רשת.

הדברים הבאים שאני מציעה, הם פתרון פשוט ל"איך לא להירדם בשמירה". פתרון, שאם לא ימנע לחלוטין "סערות" דוגמת סערת הנידה, לפחות ימעיט את מספרן. הפתרון שאני מציעה, נאמר על ידי באחריות רבה, כחוקרת תקשורת בינאישית ברשתות החברתיות. ראשית, אם זה רצונכם, עקבו אחרי משפיעניות – אך היזהרו ואל תגיבו אוטומטית. סלבריטאי רשת הם משפיענים המצליחים לשווק עצמם, כולל מסריהם, הודות לטקטיקה תקשורתית פשוטה: הם, או מישהו מטעמם, מגיבים במהירות שיא לפוסטים/תגובות. מיד נוצר שרשור אינסופי ומתפתח דיאלוג שמושך עוד ועוד תגובות. העוקבים נסחפים ומתלהבים עוד יותר. עד שמישהו יבחין ב"מרמה", ויבין שמדובר ב"פוסט ממומן", אפקט הפרפר כבר יצא לדרך.

מיידיות האינטראקציה הבינאישית ברשת החברתית, הדיאלוגים, והשרשורים הארוכים שמושכים עוד ועוד תגובות הם היתרון של הרשת החברתית, וזה גם החיסרון שלה. הרשת החברתית מאפשרת יצירת דיאלוג בכל נושא בענייני השעה. סלבריטאי וסליבריטאיות הרשת מתאפיינים.ות במהירות התגובה שלהם, יכולת קיצונית בניהול מהיר של דיאלוגים, והפגנת יידע. נוסיף לכך כתיבה ססגונית ומלאת פאתוס והתמונה תהיה מושלמת. שיווק מסחרי ברשת הוא יתרון. אבל יוזמה כגון זו של אשת העסקים החרדית רותי לבייב-יליזרוב מהווה סכנה של ממש. "סערת הנידה" היא אחת מהן. אפקט הפרפר מתחיל בדיאלוג תמים לכאורה בין סלבריטאי רשת ועוקביהם, אחר-כך הוא מוצא את דרכו למדיה. ולפני שהבנו מה קורה, אחרנו את הרכבת. ה"סחורה" כבר זכתה לתהודה בטורי רכילות, ומשם קצרה הדרך עד ל"סערה" שלא מפסיקים לעסוק בה בחיים האמיתיים.

לפיכך, עצתי לכם, העוקבים אחר אושיות הרשת: א ל   ת ג י ב ו אוטומטית, הישמרו במיוחד ממעורבות בדיאלוגים היוצרים שרשור רב-משתתפים, והסערה תיכבה בעודנה באיבה.


[1] עינב גלילי פרסמה פוסט (2 ביולי) בעניין "סערת הנידה", באתר "מחזקים". בעמוד הפייסבוק של מחזקים כתוב, שהוא "משמש כזרוע התוכן העצמאית הפוליטית המצליחה בישראל, המקדמת תוכן אידיאולוגי למיליוני ישראלים וישראליות."

"ציוצים" – פוליטיקה אלטרנטיבית מנצחת

המדייה החדשים, ובראשם הטוויטר הגדירו מרחב ציבורי חדש תוך תקופה קצרה מאוד, שינו את כללי המשחק בזירה הפוליטית ויצרו "פוליטיקה אלטרנטיבית"

בעבר הלא רחוק מה שהפך אירוע לאייטם חדשותי ומה שקבע אילו דעות יתפרסמו ואלו לא, היה בעיקר תהליך ה"סינון" שנעשה על ידי "שומרי סף" – למשל, גורמים במערכת הפוליטית, מערכת העיתון, הטלוויזיה או הרדיו, במקרה הטוב, אינטרסנטים של בעלי ההון, במקרה הגרוע והשכיח יותר. הגיע עידן הבלוגים ושינה במקצת את כללי הפצת הידיעות והדעות. אבל מאז כניסת הטוויטר לשימוש ציבורי,  מציפים מרבית בני הנוער וצעירים בגילאי העשרים פלוס את המרחב הציבורי בציוצי טוויטר כאילו והיה חלק מה"אני" שלהם. 

כך, בזמן שישנו, נולדה, גדלה והתפתחה פוליטיקה אלטרנטיבית, "פוליטיקה בהינף הטוויטר". במאמר מוסגר, מלחששים שהנסיך הסעודי, ואליד בן-טלאל, יחד עם חברת ההשקעות שלו משקיעים 300 מיליון דולר בטוויטר, כי הוא מזהה בטוויטר הזדמנות ראויה, מבטיחה ובעלת השפעה עולמית (הארץ, 18.12.2011).

כאשר מעצמה דמוקרטית מערבית, בסדר גודל כמו ארה"ב, עוסקת בקמפיין בחירות לנשיאות תשומת לב הציבור מתמקדת קודם כל בסוגיות שעל סדר היום, בעזרתם האדיבה של הטלוויזיה, העיתונות והרדיו. אך הודות לבלוג וכעת גם הודות לטוויטר, המוני בני אדם שולחים יום-יום את דעותיהם על הנושאים הבוערים. בעוד פחות משנה נדע מה היה מקומו של הטוויטר בחיזוי תוצאות הקמפיין לנשיאות ארה"ב. אבל כבר עכשיו מושכת שאלה זו תשומת לב של חוקרים מהשורה הראשונה, כמו אלו שעובדים על מחקרי דעת קהל במכון PEW האמריקני.

לא מזמן, סקרנות טבעית הייתה המניע להפצה וקבלת קבצים ויראליים באמצעות דוא"לים. זו הייתה אחת ההצלחות שזכתה בכינוי "הפצה ויראלית". הסתובבו במיילים קריקטורות, כתבות, יוטיובים ומה לא. רצית – קראת, רצית – העברת הלאה ללא הגבלה. הטוויטר מעמיד לרשות המשתמש (שרובו ככולו הם בני נוער וצעירים) כלי המופעל ביתר קלות וביתר יעילות. שכן, למי יש כוח לעקוב ללא הרף מדי יום אחרי מלל עצום שיוצרים בלוגרים? גם רשתות חברתיות על עשרות, מאות, אלפי ומיליוני חברים מעבירות מידע. את מעמד הבכורה בהפצת דעות פוליטיות ואחרות תופס כיום הטוויטר. אין כמו ציוץ בטוויטר משום שתוכנה זאת קובעת שעלינו להעביר את עיקר המסר ובקיצור מירבי.

פתיחת חשבון טוויטר מכניסה את הפרט למרחב חופשי עם מיגבלה אחת: ציוץ מוגבל ל- 140 תווים בלבד. בישראל יש פחות משתמשי טוויטר בהשוואה לארה"ב (זאת למדנו בעקבות הסרט התיעודי "שיגעון הטוויטר"). אי אפשר לדעת איך זה יתפתח אצלנו בהמשך. אבל צעירים אמריקנים מכורים לטכנולוגיה זאת ושולטים בשימושיה. המשתמשים, בני 29-18, כוללים גברים יותר מנשים ואוכלוסייה לא-לבנה יותר מאוכלוסייה לבנה.

הטטויטר – הכלי החדש למדידת דעת קהל

מחקר חדש, של מכון בלתי-תלוי בארה"ב (PEW) – שהינו חלק מפרויקט ענק שימשיך עד תום תקופת הבחירות לנשיאות ארה"ב – לוקח בחשבון שכדי לדעת מה חושב הציבור על המתמודדים לנשיאות, בעקבות תעמולת הבחירות בכל אמצעי התקשורת הממוסדים, יש להשוות את הלך הרוחות במדייה החברתיים, כמו בלוגים וציוצי טוויטר, עם דעות המופצות בתקשורת הממוסדת.

המחקר בדק במשך חצי שנה (מאי-נובמבר 2011) בלוגים פוליטיים, מדייה ממוסדים ו-20 מיליון ציוצי טוויטר שעסקו במתמודדים הרפובליקנים לנשיאות ארה"ב ובנשיא אובאמה. הממצא שהפתיע את החוקרים הראה שמתנהל בטוויטר שיח חברי מאוד דעתני, שלילי יותר ותנודתי יותר מהשיח במדייה הממוסדים, לרבות בלוגים. אחת ההפתעות שעלתה בינתיים מהמחקר מראה שבזמן שעיתוני ה'מיינסטרים' שיבחו את המתמודד הרפובליקני, פרי, יותר מאשר את רומני, פול, גינגריך וגם אובאמה, זכה המתמודד הרפובליקני רון פול (Ron Paul) לנפח של ציוצים בעלי טון מאוד אוהד וחיובי ומדובר ביחס של 9 ל-1.

בינתיים, מקומם של סקרי דעת קהל עדיין שריר וקיים לצורך ניבוי תוצאות הבחירות לנשיאות. יחד עם זאת, לאור נפח הציוצים וגם לאור העמדות החד-משמעיות שבהם, קשה יהיה להתעלם מאמצעי זה לאורך זמן אם המטרה היא לדייק בניבוי עמדות ודעת קהל.

כבר עכשיו ידוע שבמחצית השנה שבה נערך המחקר, הופצו מיליוני ציוצים על המתמודדים וידם של המצייצים עדיין נטויה. קשה יהיה להתעלם מכמות הציוצים ותוכנם כשמדובר בנשיא מכהן המקבל למעלה מ-15 מיליון ציוצים (מעט מאוד מהם חיוביים) ובמתמודד הרפובליקני קיין עם כשני מיליון ציוצים, או כשמדובר במתמודד רפובליקני נוסף, רון פול, שנפח הציוצים במקרה שלו עומד על מיליון, במהלך תקופת מחקר של חצי שנה.

ליידי גאגא: סלבריטי מספר 1 לפי forbes.com

עצה טובה לאלו שחושבים על קריירה ורוצים להיות פופולריים: כדאי לכם להפנים את המסר ש"אין קידום במרחב הציבורי ובפופולריות, בלי נוכחות וניראות במדייה החברתיים".

**************

100 נשים וגברים מתחום הבידור, האתלטיקה והמשחק מוגדרים על ידי "forbes.com" כ"סלבריטיס המשפיעים ביותר בקנה מידה עולמי לשנת 2010/11". מה מייחד את ליידי גאגא מכל יתר השמות שברשימה היוקרתית?

לפי סקר של forbes.com (אתר עסקי) 100 סלבריטיס פילסו את דרכם לפסגה בעיקר הודות להשפעתם במדייה החברתיים. הטענה שאנשי פורבס דוט קום משמיעים היא שבימינו, מי ששולט במדיה החברתיים עולה בסולם הפופולאריות. הסקר מראה למשל, שליידי גאגא עומדת בראש רשימת הנשים שהרוויחו מפעילות בעולם המוסיקה יותר, כשהמדידות מתייחסות לתקופה שבין מאי 2010 לבין מאי 2011.

אך לא זה מה שהקפיץ אותה למעלה בסולם הסלבריטיס של forbes.com. מסתבר שלליידי גאגא יש יותר חברים בפייסבוק ושבטוויטר גולשים ועוקבים אחריה רבים. ובמונחים כמותיים, יחסית לשאר הסלבריטיס שברשימה, לה יש 36,000,000 חברים בפייסבוק!! ובשנה האחרונה עקבו אחריה בטוויטר כ-12 מיליון גולשים!! 10 מיליון עוקבים בטוויטר (שאותם היא מכנה Little Monsters), עזרו בהורדת מיליון עותקים של הסינגל הפופולארי "Born this day" במשך חמישה ימים בלבד… הסקר המקיף של פורבס (ממאי השנה) העלה את ליידי גאגא למקום ראשון ברשימת הסלבריטאים, כשהוא דוחק את אופרה ווינפרי אחורה.

כדאי להפנים את המסר שאין קידום במרחב הציבורי ובפופולאריות, בלי נוכחות וניראות במדייה החברתיים. מי שנכנס לקישור הבא, מוצא טבלת נתונים אינטראקטיבית המסכמת את תוצאות הסקר. מאחר ומדובר באתר אינטרנטי, מאפשר האתר האמריקאי forbes.com  לבדוק את הדירוגים שהובילו לרשימת הסלבריטיס, בחמישה פרמטרים שונים: דירוג לפי רווח כספי, דירוג לפי פופולאריות ברדיו ובטלוויזיה, פופולאריות בעיתונות, פופולאריות ברשת ופופולאריות במדיה החברתיים. להלן מספר דוגמאות:

רוג'ר פדרר הוא האתלט המסוקר ביותר בעיתונות האמריקנית.

ליידי גאגא אוזכרה ברשת יותר מכל אחד אחר וכאמור, יש לה יותר חברים בפייסבוק ויותר גולשים שעוקבים אחריה בטוויטר.

אופרה ווינפרי מדורגת גבוה בהופעות ברדיו ובטלוויזיה, והרווח הכספי בשנה שבה נאספו הנתונים היה 290 מיליון דולר. יחד עם זאת, בהשוואה לליידי גאגא, ווינפרי מדורגת במקום 13 במדיה חברתיים (פייסבוק וגם טוויטר) והאיזכור שלה ברשת גם הוא במקום 13, יחסית לחבריה ברשימה.

ג'סטין ביבר מדורג במקום ה-2 באזכורים ברשת, ובמקום שלישי במדייה החברתיים (פייסבוק וטוויטר).

ביונסה מדורגת במקום תשיעי במדייה החברתיים, ובמקום שביעי, באזכורים ברשת.

ליו מסי מדורג במקום ב-56 ברובריקה של הרווח הכספי השנתי, במקום ה-22 במדייה החברתיים ובמקום ה-48 במספר האזכורים ברשת.

מריה שארפובה מדורגת די בינוני, בפרמטר הרווח הכספי היא הגיעה למקום 72, במדייה החברתיים היא במקום 32 ובאזכורים ברשת, במקום 67.

סרינה וויליאמס, מדורגת גם כן די בינוני, בפרמטר הכספי היא במקום 94 (משקף את הפציעה שהשביתה אותה במשך תקופה ארוכה מתחרויות טניס), אבל גם במדייה החברתיים היא מדורגת בינוני, רק במקום ה-39.

אחותה, וונוס ווליאמס, מדורגת נמוך יותר – מבחינה כספית היא קיבלה מקום 90, במדייה החברתיים, היא מדורגת במקום 46, ובאזכורים ברשת היא מדורגת במקום 76.

החשיבות שהעניק אתר forbes.com למדייה חברתיים, לטובת סקר שמטרתו לקבוע את רשימת 100 הסלבריטאים המשפיעים בסדר גודל עולמי, איננה מובנת מאליה. קצב החדירה של האינטרנט לעולם המערבי ולשאר מדינות העולם עולה משנה לשנה אך עדיין רחוק היום שבו לא רק יתחברו כולם לרשת האינטרנט אלא גם יעשו שימוש במדייה החברתיים על בסיס קבוע. יחד עם זאת, הגענו לנקודה בה עלינו לחשוב היטב על כוחם והשפעתם של המדייה החברתיים.

אלו שחושבים על קריירה ורוצים להיות פופולאריים, לא די שירוויחו מיליונים ולא די שידורגו בענף כמו טניס במקום הראשון בעולם. אלו חייבים לדאוג לתדמית הציבורית שלהם. זה אומר שכדאי להפנים את המסר שאין קידום במרחב הציבורי ובפופולאריות, בלי נוכחות וניראות במדייה החברתיים.

 

 

תהליך פגום…? או – הידרדרות

בנספח ל"מסמך גלנט" נחשפים קשרים בין בכירים בצה"ל, במטכ"ל ובמערכת הפוליטית. מלבד המיפוי שלא ברור מה מטרתו, הנספח מעלה לסדר היום את הקשר בין קשרים חברתיים וקידום בזירה הציבורית.

יואב גלנט
יואב גלנט מקור: ויקיפדיה

בעיצומה של הסערה שפרצה בעקבות חשיפת פרשת גלנט על ידי אברמוביץ' ודניאל בשידור ערוץ 2 ביום שישי האחרון, מדווחים בתקשורת על תגלית נוספת. היום פורסמו פרטים על נספח שהיה מצורף למסמך גלנט, ובו נרמז לכאורה על קשרי חברות בין אישים בצמרת צה"ל, המטכ"ל והמערכת הפוליטית. עדיין לא ברור מה מטרת הנספח ואיך הוא קשור למסמך העיקרי משום שאין בו הסברים ורב הנסתר על הגלוי.

רב בני האדם במגזר הפרטי, העסקי או הפוליטי-ציבורי, שואפים להיות "מרושתים" היטב. רישות חברתי (Networking) מגדיל את הסיכוי של כולנו ליהנות מטווח רחב של מידע חיוני, לקבל תמיכה ולהישען על קשרי אמון הדדיים. רשתות חברתיות מהוות חלק בלתי נפרד מחייהם של רבים. להיות מרושת בארגון ובעולם העסקי, פירושו לזכות ביתרונות יחסיים. כל עוד הקשר הרמוני הרשת החברתית מביאה ברכה לחבריה.

חברים רבים מקושרים עם אלוף פיקוד הדרום והמועמד לתפקיד הרמטכ"ל הבא, יואב גלנט. הוא אינו מסתיר זאת. חבריו כוללים אישים מפורסמים ודמויות מפתח החל מעמרי שרון עד ראש המטה של אהוד ברק. לאורך שירותו הצבאי – מימיו בשייטת, דרך כהונתו כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אריך שרון, ועד לתקופתו בלשכת המפקד של פיקוד דרום , רכש האלוף גלנט חברים רבים.

גלנט שמר על קשרים חברתיים עם אישים שהכיר לאורך כל הקריירה הצבאית שלו. החיבור של גלנט למעגל הקרוב של משפחת שרון החל עוד בשנות ה-80. הקשר למשפחת שרון הוא רק ההתחלה. גלנט שומר עד היום על קשר הדוק עם אנשי שייטת לשעבר, כמו גדי סוקניק, הנוהג לייעץ לגלנט בנושאי תקשורת. חברים נוספים של גלנט כוללים את ראש המטה של שר הביטחון, יוני קורן, שנחשב לחבר קרוב של גלנט. במגזר העסקי מקורב גלנט לחמי פרס, בנו של הנשיא שמעון פרס. חמי פרס, בעבר טייס מסוקי קרב, הוא היום אחד המנהלים הבולטים בתחום קרנות הון סיכון. חבר נוסף של גלנט מהתחום העסקי הוא בני שטיינמץ.

הבעייתיות בהקשר של רישות חברתי נעוצה בהשלכותיה במישור הפוליטי, אך גם בארגונים עסקיים. מדובר בתופעה הנקראת בלועזית Cronyism – שפירושה המעשי הוא "הענקת יחס מועדף לאדם בזכות היכרות חברתית עימו וללא כל קשר לכישוריו". לכאורה, העדפת אדם עקב היותו חברך וקידומו בהיררכיה ארגונית, היא פועל יוצא טבעי לחלוטין של ההשתייכות לאותה רשת חברתית (כך קובע מילון אוקספורד, 1989). מדובר בתהליך פגום, דהיינו, פעילות דמויית מאפייה ופרזיטיות. ליתר דיוק, תהליך מינוי המעניק העדפה של A על חשבון  B שיש לו כישורים טובים ומתאימים יותר לתפקיד יחסית ל- A.

פאזות אפשריות בתהליך מינוי רמטכ"ל – התפתחויות אחרונות (איך הידרדרנו?)

א.     תהליך אידיאלי שמתאפיין בשיקול דעת ומתנהל לפי כל כללי האתיקה – תהליך שאין סיכוי שיקרה בסבביה של רשתות חברתיות.

ב.     תהליך מקובל, שהוא פועל יוצא, טבעי לחלוטין, של השתייכות לרשתות חברתיות. רשת חברתית היא תופעה לגיטימית. אדם בונה בעמל רב קשרים חברתיים ובבוא היום זו רשת הביטחון שמסייעת לכל אחד ואחת מאיתנו לקדם אינטרסים. במשך שנים התערבו גורמים חיצוניים ופנימיים בתהליך מינויו של הרמטכ"ל. ברור שמעורבות פעילה זו נובעת מחברים ברשת החברתית של המועמד עצמו וברשת החברתית של מי שאמון על תהליך בחירתו, ובעיקר השר.

ג.      תהליך פגום שהסתגלנו אליו מכורח המציאות, עקב היותנו סבילים בנוגע לתופעות של חוסר שקיפות, או במידה וכופים עלינו חוסר שקיפות…. : Cronyism

ד.      ההידרדרות – תהליך המזכיר סוג מסוים של – Cronyism. דהיינו, העדפת מועמד A על חשבון מועמד B שיש לו כישורים טובים ומתאימים יותר לתפקיד, יחסית ל-A. שלא כמו בפאזה ג', כאן מדובר בשימוש בייעוץ אסטרטגי (לעת עתה, לכאורה בלבד) ובניהול קמפיין כמו במסע בחירות לעמדה פוליטית. התהליך מתנהל "רחוק מן העין", אין שקיפות והציבור, שהוא המושפע העיקרי ממינוי הרמטכ"ל, מברך על המוגמר מבלי לקבל פרטים על תהליך הבחירה.

בראיון לעיתון, אומר היום ח"כ נחמן שי – "הרמטכ"ל הוא האיש החזק ביותר בזירה הציבורית בדרג הממונה, לא בדרג הנבחר. הרמטכ"ל מחזיק תחת פיקודו מאות אלפי אנשים. .. הוא מחזיק בתקציב של למעלה מחמישים מיליארד שקל. לעמדתו ודעותיו יש משקל אפילו מעבר למדים ולדרגות שלו. אלא שאת תהליך מינויו מוביל אדם אחד בלבד – שר הביטחון."

אם יתברר שהמסמך הוא זיוף, לפחות נדע שלא הידרדרנו לשפל של גיוס יועץ אסטרטגי כדי לנהל קמפיין לקידום הסיכוי להתמנות כרמטכ"ל. אם יתברר שמסמך גלנט אינו מזויף, זו הסלמה לפאזה ד', מצב שהוא חמור בהרבה מ Cronyism (העדפת מועמד אחד על חשבון מועמד אחר, מוכשר ממנו).

————–

לאחר כתיבת שורות אלו, אני מוצאת שגם אלוף בן מפרסם תובנות המשקפות דאגה גדולה לנוכח ההידרדרות בתפקוד המנהיגות שלנו ותהליכי קבלת ההחלטות שלה: "…. החבורה שהביאה לנו את 'עופרת יצוקה', דו"ח גולדסטון ופרשת המשט, חוזרת על ביצועיה הכושלים בשערורייה התורנית: מינוי הרמטכ"ל הבא…." . המגיבים לכתבתו גם הם חשים בהידרדרות.