תגית: רמת גן

שלוש שנות התנדבות: "אמץ עץ", רמת גן.

היה לנו האומץ להתנדב בשלב שתכנית ההתנדבות, "אמץ עץ", הייתה בגדר רעיון, הצעה לא ממש ברורה. יוזמה שאיש מאיתנו לא ממש ידע ולא יכול היה לשער מה ייצא ממנה ולאיזה טווח זמן נתנדב. באביב 2018 היינו צוות של עירוניים ש"יודעים הכל" חוץ מאשר לעבוד את האדמה, לטפח עצי נוי ופרי, לשתול פרחים, להנביט צמחים מייחור, גרעין או זרעים, לגדל עץ, שיח וכיו"ב. התנדבנו בלי להתחייב על טווח של זמן ואנחנו עדיין שם.

כדי לסבר את האוזן, במשתלת "אמץ עץ" (ספארי, רמת גן), גדלים כיום אלפי עצים, ולאחרונה הקמנו חממה ענקית שממנה אנו "שואבים" את העצים והשיחים של העתיד. נשמע פנטסטי. אני מסכימה. האמת היא שהעובדות והנתונים בשטח מדברים בעד עצמם. נדבקנו בחיידק החקלאות. מדי מספר חודשים אנחנו שמחים להעניק כמויות של עצים ושיחים, שהגיעו לפרקם, לגינות פרטיות ומוסדות חינוך, לקיבוצים ומושבים שהחורש שלהם ירד לטמיון בעקבות שריפות שהתלקחו בחודשי הקיץ החמים.

בתחילה היינו מאוד אופטימיים כאשר נוכחנו שאנו מקימים משתלה במו ידינו. חשבנו שכך נוכל להעשיר את עירנו, רמת גן, ברחובות מוצלים ושדרות של עצים. אבל כעבור שנה, כשהעצים הגיעו לפרקם והיה עלינו למצוא להם בית, התברר שהם אינם עומדים בתקן. נאמר לנו שעצי נוי, בעיקר, חייבים לעמוד בקריטריונים כמו גזע מרכזי זקוף, פירות שאינם נושרים היישר על ראשי העוברים ושבים ומהווים סכנת החלקה במדרכות, ובנוסף, לוודא שהסתעפות הענפים מהגזע תתחיל בנקודה של כמטר וחצי לפחות מעל הקרקע, כדי שיתאפשר מעבר מתחתם בלי להיתקל בענפים.

כל זה קשור למעקב אחר תהליך צמיחת העץ. ובמובן הבטיחותי העץ חייב לעמוד בתקן של הגבלת גובה הצמרת בקרבת קווי מתח חשמלי. רצוי גם שהעץ שיישתל במרחבי העיר יהיה חסון דיו ובעל שורשים שנאחזים היטב בקרקע, כך שלא יקרוס על הולכי רגל ומכוניות בזמן שאת העיר פוקדת סערת גשמים ורוחות. כמתנדבים, אנחנו עדיין בשלב של מתלמדים. לומדים על מזיקים, על עצים נשירים, על סוגי העצים המבוקשים, ועל עצים שקצב צמיחתם איטי, בינוני או מהיר.

כשנתיים מיום ההקמה הגענו למצב של רוויה. היינו חייבים לפנות עצים כדי למקם במשתלה עצים צעירים שעברו את שלב הגידול בחממה. אי לכך, הוחלט לארגן "חיסול מלאי" – ללא תשלום, במתכונת של "דרייב אין". מתכונת שדורשת תיאום ההגעה למשתלה, סיור המאפשר למעוניינים לבחור את העץ הרצוי, ועזרה בהעמסתם על הרכב הפרטי והמסחרי, בצירוף ברכת הדרך.

חיסול המלאי הראשון היה בשלהי קיץ 2019, לפני פרוץ הקורונה. רוב העצים נשתלו בקרחות שנוצרו עקב שריפות ענק, באזור זיכרון יעקב וקיבוץ הראל. זו הייתה חוויה מעצימה. זכינו לתודות ושבחים. בני טיפוחנו הגיעו גם לצפון הארץ ומרכזה בואך פאתי ירושלים. וחלק קטן נשלח גם לגינות קהילתיות, דוגמת גינה קהילתית פעמונים ברעננה, שקיבלה מאיתנו שקדיה, ועד היום החברים שם שומרים איתנו על קשר.

בגל הראשון והשני, בתחילת 2020, כאשר הספארי היה סגור למבקרים, יזמנו בשיתוף עם עיריית רמת גן ובהשתתפות ראש העיר, כרמל שאמה וסגנון עו"ד רועי ברזילי, חלוקה של מאות עצים לכל המעוניין. גייסנו סדרנים שמנעו התקהלות ושמרו על ריחוק חברתי. הקהל העצום שמר על סדר ונשמע להוראות. לשמחתנו מהמלאי שהיה מיועד למסירה לא נותר אף עץ או שיח בשטח. מה שמעודד במיוחד הוא שתוכנית ההתנדבות, "אמץ עץ" רמת גן, כבר הפכה למותג, לשם דבר בעיר ובסביבתה. מסתבר שרוח ההתנדבות מדבקת. מדי חצי שנה מצטרפים לתוכנית מתנדבים מהסביבה. הם זוכים לקבלת פנים חגיגית בנוכחות צוות המתנדבים ואחראית הגינון של הספארי, סיגל הדר.

העולם קטן, ואפשרויות ההתנדבות רבות. כמתנדבים, התחלנו מאפס. המשכנו בעקבות הקסם שמהלכים עלינו העצים הגדלים לנגד עינינו במשתלת "אמץ עץ" רמת גן, ואנחנו צוברים סיפוק רב מעבודת האדמה ומהתוצאות – עוד ועוד עצים פולטי חמצן וסופגי פחמן דו-חמצני נשתלים במרחב העירוני ומשפרים את איכות האוויר בעיר ובסביבתה.

זה ייתכן, זה אפשרי – פרויקט "אמץ עץ" רמת גן

סיפור הצלחה על רוח התנדבות שתפסה את חבריי לפרויקט ואותי ללא הכנה מוקדמת. כיום אנו מציינים בסיפוק רב שעשינו את זה. התנדבנו והשתתפנו בהקמת משתלת עצים עירונית. משתלה פורחת ומשגשגת שעשתה היסטוריה ברמת גן.

IMG-20181005-WA0008

הכל התחיל אי-שם באביב 2018. קבוצה של תושבי רמת גן ואני בתוכם, סיימו קורס "מובילי בריאות וסביבה" שמתקיים בכל שנה מטעם מחלקת איכות הסביבה של העיר. הוצע לבוגרי הקורס להתנדב למען הקהילה בפרויקטים סביבתיים. אחד מהם הוא "אמץ עץ" – פרויקט התנדבותי חדשני, ייחודי לעיר רמת גן, במשתלת עצים המופעלת בחסות עיריית רמת גן והספארי ומיועדת לספק עצים וצל ברחבי העיר.

התמונה הראשונה שנגלתה לעיני המתנדבים בשטח המשתלה הייתה ערימה של קומפוסט פילים, וערימה נוספת, בשולי המשתלה, של מאות שתילי עצים. מרביתם נתרמו לעיריית רמת גן על ידי עיריית תל אביב המפעילה חווה חקלאית על גג דיזנגוף סנטר. השתילים היו נתונים בדליים שמידתם קטנה ומגובבים זה על גבי זה.

המתנדבים הם תושבי רמת גן שאכפת להם. הם הפכו לחלוצי הפרויקט. מבלי לדעת איך ומה עושים במשתלה, העבודה בשטח התקדמה תוך כדי הדרכה והמתנדבים זכו לטעום טעמה של עבודה חלוצית. הם הפכו שטח חקלאי למשתלה פורחת ומשגשגת ובה כאלף עצים. על-אף שחלקם עובדים במשרה מלאה ועושים לביתם, הם שמחים להתנדב למען הקהילה. אם תשאלו אותם, כל אחד מהם יספר לכם שהעבודה בשטח היא חוויה מיוחדת במינה ולא איזו אידיאולוגיה מופשטת. כולנו חשים כאן קירבה לאדמה ושמחים שניתנה לנו הזדמנות בלתי חוזרת לסייע בגידול עצים שיעניקו צל, יצבעו את העיר בירוק ויספגו כמויות גדולות של CO2 שנפלטות מרכבים הנוסעים בכבישי העיר.

ההתחלה לא הייתה שונה בהרבה מתהליך ה"עלייה לקרקע" של קיבוצים ויישובים חקלאיים בארץ. השיעור הראשון שמתנדבים אלו קיבלו התמקד בהעברת שתילים מדלי קטנטן לדלי גדול יותר, תוך ערבוב אדמה עם קומפוסט. בהחלט לא פשוט, ואפילו קצת מפרך.

IMG-20190606-WA0002

שלב "העבודה השחורה" חלף לו מזמן. מתקיימות כאן סדנאות קבועות שמעבירה אותן האחראית על כל הצמחייה בספארי, מומחית ובעלת יידע אינסופי בגידול עצים וצמחייה.

אלו עצים תפגשו כאן? עצי סיגלון, צאלון, ער אציל (עלי דפנה), אורן, ערבה בוכייה, צפצפה, אשל, חרוב, אלה, אלונים, שיטה קוצנית, תאנה, זית, רימון, דולב, שקד ואלת המסטיק.

בנטיעות ט"ו בשבט 2018 התקיים טקס מרשים ומרגש בפארק הלאומי ברמת גן, בהשתתפות כ- 400 ילדי העיר. ניטעו שם, לראשונה, כעשרים סיגלונים (Jacaranda) שגידלנו במשתלה. מתנדבי "אמץ עץ" היו נרגשים מהמראה. לא כל יום זוכים לראות ילדי גן ובי"ס יסודי, מצוידים באתים קצרים במיוחד ומסייעים בנטיעת עצים שגדלו בפרויקט חקלאי התנדבותי. העצים נקלטו יפה ובשנה הבאה יצמיחו פרחים עדינים בצבעי הלילך.

כשנתיים מאז השקת "אמץ עץ", כל המבקר בספארי ר"ג חולף על פני שלט גדול ומאיר עיניים הניצב בפתח המשתלה, וכל השאר הוא היסטוריה. המשתלה מתפקדת וקיימת כעובדה בשטח. גרעין מגובש של מתנדבים מתמידים להגיע למשתלה למשך מספר שעות בכל שבוע. כולנו מטפלים בעצים לפי הצורך ובהתאם להדרכה, ודואגים לצמיחתם התקינה. העבודה נעשית ברוח טובה ומתנדבים חדשים, שמצטרפים לקבוצה מדי פעם, "נדבקים" באווירת ההתנדבות והרוח החברית של הוותיקים.

 

 

רמת-גן לנד…?

לפני עשרים שנה לקחתי לידי ספר המקונן על התרבות הפוליטית בישראל. מדובר במחקר שעשה אהוד שפרינצק על תופעת השחיתות בישראל מאז טרום הקמת המדינה: "איש הישר בעיניו – אילגליזם בחברה הישראלית". הספר עוסק בתופעות השחיתות בישראל מאז טרום הקמת המדינה. שפרינצק הלך לעולמו בינתיים, אך השחיתויות רק הולכות ומצטברות.

עברו עשרים שנה ומספר אמירות נוקבות מתוך הספר עדיין רלבנטיות לימינו:

 …..  יקשה על כל מי שמתבונן היום בחיים הציבוריים להתעלם מן המציאות הכללית של הפרת חוק, שחיתות פוליטית ואלימות, שצמחו בעשור האחרון ואשר מתפשטות על-פני מגזרים רחבים ומגוונים של החברה כולה……תופעה זו, שראשיתה זלזול בתקנות עירוניות בסיסיות של חיים אזרחיים ואחריתה השתלטות בלתי-חוקית על קרקעות פרטיות באזורים עירוניים, לא הרפתה מאיתנו…….

……..מימד לא מבוטל של אותה מציאות של הפרת חוק בא לידי ביטוי בשנות ה-70 בפרשיות בצמרת הבירוקרטית-פוליטית, שנחשפו גם הן ברעש גדול: פרשיות אלה חשפו דפוס מקיף של עקיפות חוק…….הן הראו בעליל כי הזלזול בחוק קיים לא רק בתחומים שבהם יש מאבק פוליטי, אלא גם בתחומי ההנאה החומרית של הפרט. פרשיות מסוג זה המחמירות על פעם יותר ויותר, הלכו ותכפו מאז "ימי ארידור העליזים" והן עולות וצפות על-פני השטח מדי יום ביומו – ואף נראה שכל מה שנחשף ומתגלה אינו אלא קצה הקרחון….

….כאשר מנסים לזהות את המכנה המשותף של כל התופעות הללו ניתן לקבע, שדפוס ההתנהגות המאחד את כולן הוא הנטייה החזקה, למה שאפשר לכנות בשם אי-לגאליזם ביהביורלי, כלומר, התנהגות הכרוכה במודע בהפרת החוק……

 תיבת פנדורה נפתחה בהולילנד; האם היא נקודתית? או כללית, לדוגמה, רמת גן לנד?

בהולילנד נפתחה תיבת פנדורה. האם רבים מאיתנו חשים כך? טקסי יום העצמאות, פרסי ישראל, חידון התנ"ך ועוד, הציגו תמונה "ורודה" של הישגינו במשך ששים ושתיים השנים האחרונות. מדברים על חוויית הצפייה בסרטי הבורקס והקאלט,  המסעדות מלאות בלקוחות וכך גם המרכולים והקניונים. איש איש והקטע שלו.

 בעירי, רמת גן, לעומת זאת, שוררת תחושה אחרת. לא אקרא לזה תחושה שאוטוטו גם כאן תיחשף פרשייה דומה להולילמד אבל כמעט. מידע שעבר בין מכותבי דוא"ל רבים בישר שייהרסו כאן עוד שטחים ירוקים לטובת בניית מגדלי מגורים ומשרדים. עמותת "אדם טבע ודין" ניסתה לעשות משהו…. השבוע, התקשורת חשפה "חשדות". מדובר במעורבותו לכאורה של ראש העיר, צבי בר, בתכנית גרנדיוזית שמבקשת להכפיל ולהשליש את כמות הבטון בעיר הגנים…

האם תיבת פנדורה של "הולילנד" הגיעה גם לכאן, או שמא, היא עוד תתגמד לעומת מה שיוכתר כ"רמת-גן לנד….."? –  ימים יגידו.