תגית: צ'רצ'יל

טעות בשיקול הדעת?

"הכל מתחיל ונגמר בתופעה שאי אפשר לסתור אותה – טעות אנוש היא בלתי נמנעת".

סביב הקביעה "טעות מאפיינת בני תמותה" נרקמו עשרות וריאציות חלקן הומוריסטיות, חלקן מצטיינות בחידודי לשון, ולאחרות יש ערך מוסף.

אפשר לנסח זאת כך – "איש מאיתנו אינו מושלם". תופעת טבע שאין מה לעשות נגדה. מכיוון שכך, היא העסיקה הוגי דעות, משוררים ופילוסופים, במשך שנים. ודווקא המשורר הבריטי, אלכסנדר פופ, היה זה שנתן לה ביטוי קולע וזכה לכך שאת דבריו בפואמה הידועה בשם "מסה על ביקורת" (1711), אנחנו מצטטים עד היום. זאת מבלי לדעת מאין הדברים לקוחים ומה עומד מאחוריהם. מאז תחילת המאה ה- 18, מילותיו של פופ על חוסר השלמות של בני האנוש שורבבו בנאומים וספרים כיד הדמיון הטובה על יוצריהם.

אבל מומלץ תמיד לחזור למקור וממנו להמשיך הלאה. המשורר הבריטי, אלכסנדר פופ, ניסח זאת כך, "טעות מאפיינת בני תמותה; הסליחה היא תכונה אלוהית" (מתוך הפואמה, "מסה על ביקורת"):

 “To err is humane; to forgive, divine”

המילה אנוש אויתה כאן כך: Humane, ולא במובן שיש לה בימינו: "אנושי", אלא במובן שהיה לה בתקופתו של פופ: "בן אנוש".

~~~~~~~~~

מילותיו של פופ צוטטו מאז המאה ה-18 ועדיין מרבים לצטט אותן בהקשרים כגון: אתיקה בעסקים, פוליטיקה, חברה ותרבות.

מעניינות במיוחד הוואריאציות על הביטוי המקורי

1.בנאום שנשא ב- 2002 הארכיבישוף הקתולי של מנילה, ג'יימי סין, הוא אמר :

“To err is human. To forgive is divine, but to repeat is stupid”

"טעות אנוש היא בלתי נמנעת. הסליחה היא תכונה אלוהית. אבל חזרה על טעות היא מעשה מטופש" – ומייחס זאת לפוליטיקאים ספציפיים בני מולדתו, פיליפינים.

2.בסדרת הטלוויזיה (The Practice (1997-2004, הגיבור הוא עורך הדין, אלן שור (השחקן ג'יימס ספיידר). ההומור העצמי בולט בדברים שהוסיף כוואריאציה למילותיו הקלאסיות של פופ:

“To err is human, but to get even? THAT is divine.”

"טעות אנוש היא בלתי נמנעת; אבל הנקמה היא-היא המעשה האלוהי." –

3.הפיסיקאי הבריטי, פרד קנלמן, כותב בספרו "חייו של כל אחד הם סיפור" (1988):

“When it comes to the scope of environmental threat, to err may be human, but to repeat the error is criminal, and to make a profit out of it is obscene.”

"כשמדובר באיום סביבתי, ייתכן טעות אנוש היא בלתי נמנעת; אבל אם הוא חוזר על הטעות מדובר כבר במעשה פלילי; ואם הוא מרוויח מכך זה כבר מעשה מגונה."

4.הביולוג והסופר האמריקאי, פול ארליך, מזוהה עם אמירה ברוח עכשווית:

“To err is human; to really foul things up requires a computer.”

"טעות אנוש היא בלתי נמנעת; אבל על מנת לטעות בגדול דרוש מחשב. "

5.בין אוסף השלטים שנמצאו בחנות גרוטאות, היה אחד עם הכיתוב הבא:

“To err is human. To blame it on someone else shows management potential.”

"טעות אנוש היא בלתי נמנעת; אבל אם אתה מאשים אחרים בטעות שלך בטוח שיש לך פוטנציאל ניהולי"

2020-09-08 13.30.58

6.מנהל בנק ומחבר הספר "1001 דרכים לשיפור נאום ושיחה" ניסח את האני מאמין שלו על עולם העסקים כך:

“To err may be human, but to admit it isn’t.”

"יתכן שטעות אנוש היא בלתי נמנעת; אבל אם הוא גם מודה בכך, הוא לא אנושי."

7.חובבי כלבים נוהגים לומר

“To err is human; to forgive, canine.” 

"טעות אנוש היא בלתי נמנעת; אבל רק הכלב יודע לסלוח".

2020-09-08 13.45.02

8.אסיים בציטוט אמירה אחת של ווינסטון צ'רצ'יל, הלקוחה מדברים שאמר כאשר ניסה לאפיין מנהיגו. מי נועד להיות "מנהיג דגול"?

 All men make mistakes, but only wise men learn from their mistakes

"כל בני האדם שוגים לעתים; אבל רק החכמים מביניהם לומדים מהטעויות".

הנטייה לטעות מאפיינת על אחד ואחת מאיתנו, ללא קשר לדרגה או לרמה המנטלית והשכלית. אבל המאפיין העיקרי של מי ששואף לגדולות היא התייחסותו לכישלונות כהזדמנות יקרת-ערך להפקת לקחים.

האם צ'רצ'יל ידע ליישם זאת? האם פוליטיקאי יידע ליישם זאת?

לקריאה נוספת: ראו כאן.

לוסיטניה – מחדל יום הכיפורים של מלחמת העולם הראשונה?

מחריד לחשוב שחברת ספנות כמו קונרד (הבעלים של הלוסיטניה), והמודיעין הבריטי, העלימו עין מלוסיטניה בעת שהתקרבה לנמל ליברפול, ולא שלחו משחתות ליווי לספינה. בסוף מי שהואשם היה הקברניט המנוסה והיעיל של הלוסיטניה, ולא קונרד שהפחיתה בכמות הפחם המשמש דלק לכל מנגנוני הספינה, מה שגרם להאטה במהירות הספינה.

הבריטים כשלו מספר פעמים במהלך מלחמת העולם הראשונה. אלו היו שגיאות איומות. אך מה שאירע ללוסיטניה היה כנראה הכשל הגרוע ביותר של הבריטים. ההצלחה היחידה בסאגה עגומה זאת היא של קברניט הלוסיטניה, ששרד באומץ רב ובתושייה את תלאות הימים האחרונים של לוסיטניה ובערוב ימיו זכה לראות איך הצדק נעשה ולא רק נראה.

שובל המוות כריכה
שובל המוות מאת אריק לארסון. קרדיט: ויקיפדיה

השאלה המרחפת מעל פרשת הטבעתה של ספינת הפאר לוסיטניה היא – איך הותר דמם של  1,198 נוסעים שהפליגו על סיפונה מארה"ב לבריטניה?

בספרו, שובל המוות, אריק לארסון פורש את קורותיה של ספינת דגל בריטית ושמה לוסיטניה. הספינה שעשתה את דרכה האחרונה מהחוף המזרחי של ארה"ב אל חופי בריטניה ונמל ליברפול. לוסיטניה נחשבה לספינה משודרגת, אמינה ומהירה. אלא שחברת הספנות, קונרד, דרשה לקצץ בכמות הפחם כדי לחסוך כסף, ובכך האטו את מהירות הפלגתה במאי 1915, עד סופה המר. זאת הייתה ההפלגה האחרונה של הספינה ותקופה מכרעת במלחמת העולם הראשונה.

שובל המוות, שמתמקד בהפלגה של הלוסיטניה בחודש מאי 1915 מארה"ב אל בריטניה, מהווה מסמך היסטורי מרתק אך מעיק מאוד. במהלך מלחמת העולם הראשונה [1914-1918], מפליגה ספינת פאר מאובזרת, בעלת נתונים טכניים שאין כדוגמתם באותם ימים, מחופי ארה"ב אל חופי בריטניה כשהיעד הסופי הוא נמל ליברפול. במהלך המלחמה הבריטים ביצעו מספר שגיאות איומות, אך מה שאירע ללוסיטניה היה כנראה הכשל הגרוע ביותר של הבריטים.

מעשה או מחדל

בעת התרחשות האסון, בנות הברית, שנקראו "מדינות ההסכמה", כללו את האימפריה הבריטית והמושבות שלה, הרפובליקה הצרפתית והמושבות שלה, האימפריה הרוסית, וממלכת איטליה. ארה"ב הייתה נייטרלית בעת ההפלגה האחרונה של לוסיטניה (1915). המודיעין הבריטי – הידוע בשם חדר 40 – פעל במלוא המרץ כדי ליירט מברקים שהועברו מבסיס האם בגרמניה אל צוללת משוכללת גרמנית בשם צוללת U. המודיעין המיומן פיצח את הקוד הסודי של הגרמנים וכך הצליח לעקוב במדויק אחר שילוח הצוללות הגרמניות אל תחום המים הטריטוריאליים של בריטניה. בספרו, לרסון מספק פרטים אישיים על הנשיא האמריקאי ווילסון. ווילסון היה שקוע בדיכאון לאחר מות אשתו האהובה וחיזוריו אחר אישה צעירה לא נשאו פרי במשך ימים רבים. ענייניו האישיים הסיחו את דעתו מהמתרחש מעבר לאוקיינוס.

במונחים של מידע מודיעיני, היה זה האדמירל ווינסטון צ'רצ'יל (לפני שנבחר לראשות הממשלה), שקבע את הנהלים. והנהלים הברורים היו ליירט כל ידיעה שגרמניה משגרת, לפצח את הקוד, לשמור פרטים. ומה לגבי מסירת מידע והגנה על ספינות במים הטריטוריאלים של בריטניה? כאן נעשתה איפה ואיפה. צ'רצ'יל החליט לא להעניק ליווי ללוסיטניה כאשר הספינה התקרבה אל החוף ואל נמל ליברפול. מדוע? כדי שהגרמנים לא יעלו על היכולת המודיעינית של בריטניה ויחשפו את חדר 40 ואף יפוצצו אותו. אז מה הרוויחה מכך בריטניה.

או!! השאלה הזאת שנויה במחלוקת עד עצם היום הזה.

אין איש מבין ואין אחד שיודע להשיב על השאלה באופן חד משמעי. יש הטוענים שהיה כאן אינטרס מצד מדינות ההסכמה ובראשן בריטניה, לגרום לארה"ב להתחבר אליהן ולשדרג את יכולותיה של הברית נגד גרמניה. עצם העובדה שעל סיפונה של לוסיטניה הפליגו כ- 125 אזרחים אמריקאים, שחלקם ניספו כאשר הספינה הוטבעה על ידי הצוללת U, הייתה יכולה לשמש כטריגר להצטרפות מיידית של ארה"ב לברית נגד גרמניה. ההצטרפות אמנם התרחשה. אלא שזה קרה שנתיים אחרי טביעת לוסיטניה ובעקבות חליפת ידיעות בין גרמניה ומקסיקו. הגרמנים האיצו במקסיקו להתחבר אליהם כנגד מדינות ההסכמה ובראשן בריטניה, והבטיחו להם הרים וגבעות. את המידע הדליפו בכוונה לנשיא ווילסון. הוא נחרד מכך והסכים לצרף את ארה"ב לצד מדינות ההסכמה במאבק נגד גרמניה. לפי טיעון אחר הבריטים ניסו להסתיר מהגרמנים את העובדה שהם פיצחו את הקוד של גרמניה, ושבידם כל המידע המוזרם אל הצוללות הגרמניות שבמים הטריטוריאליים שלהם.

איך שלא יהיה, באם מדובר בכשל מודיעיני או בכשל מכוון, הסוף היה מר. מעטים מבין אלו ששהו על הספינה ניצלו. רק כ- 20% ממאות הנוסעים שהצליחו להימלט שרדו.

חוסר תשומת לב

מחריד לחשוב שחברת ספנות כמו קונרד (הבעלים של הלוסיטניה), והמודיעין הבריטי, העלימו עין מלוסיטניה בעת שהתקרבה לנמל ליברפול, ולא שלחו משחתות ליווי לספינה. בסוף מי שהואשם היה הקברניט המנוסה והיעיל של הלוסיטניה, ולא קונרד שהפחיתה בכמות הפחם המשמש דלק לכל מנגנוני הספינה, מה שגרם להאטה במהירות הספינה. גם את צ'רצ'יל לא האשימו. (זה מזכיר את מה שקבעה וועדת אגרנט לגבי הדרג המדיני, שאותו היא ניקתה מכל אשמה על המחדל של מלחמת יום הכיפורים (1973)). דווקא הקברניט (בדומה לדדו שלנו) דווקא הוא הואשם במותם של מאות בני אדם. ובמקרה של הקברניט, הרי דווקא בידיו לא היה מידע רלוונטי. אדרבא, הגיעו לידיו הוראות סותרות לגבי מה שעליו לעשות. וזאת בזמן שהיה ידוע לכולם, כולל הציבור קורא העיתונים בבריטניה ובארה"ב, כי הצוללת U נמצאת בנקודה קריטית ועלולה להטביע את הלוסיטניה.

רק כעבור שנים, כאשר נחשפו מסמכים מתוך ארכיון חדר 40, התבררו כל הכשלים המודיעיניים ולפיכך פטרו את הקברניט הבריטי של הלוסיטניה מכל אשמה. יש להוסיף ולציין שהנשיא ווילסון ידע היטב על הכשל בהעברת מידע רלוונטי אל הקברניט וגם על מותם של אזרחים אמריקאים רבים, אבל בשל ענייניו הפרטיים לקח לארה"ב שנתיים נוספות עד שהצהירה כי היא מצטרפת לברית נגד גרמניה!

להלן קטע מתוך הספר:

חדר 40 והבכירים שהיו בסוד ה"תעלומה" ידעו הרבה יותר: הם ידעו שתחנת האלחוט הגרמנית בנורדייך משדרת את לוח הזמנים של לוסיטניה… בחדר 40 ידעו גם שאחת הצוללות הללו היא 20-U, הידועה כקוטלת ספינות ואנשים, ושהיא עושה את דרכה לעבר אזור סיור שבו עוברות כל אוניית משא וכל ספינת נוסעים של קיונארד בדרכן לליברפול, ושבקרוב תעבור שם גם לוסיטניה עצמה.

ואולם אלו לא דווחו לקברניט טרנר. יתרה מזאת, האדמירלות לא עשתה כל ניסיון ללוות את לוסיטניה או להסיטה ממסלולה [עמ' 125]

אנשי אדמירלות ידעו היטב שלוסיטניה תעבור בקרוב בדיוק באזור הזה, אך לא עשו כל מאמץ לספק פרטים על אירועי הערב ישירות לקברניט טרנר. … לוסיטניה, שזה היה לה היום החמישי בים, עשתה את דרכה לעבר בריטניה לבדה. שום ליווי לא הוצע לה ולא תוכנן בעבורה, וחרף העובדה שנשאה מטען רב-ערך של מחסניות רובה ופגזי רסיסים שהחזית שיוועה להם, היא לא הונחתה לעבור בנתיב החדש והבטוח יותר, דרך התעלה הצפונית.

ייתכן שאי נקיטת אמצעי ההגנה נבע בפשטות מחוסר תשומת לב; צ'רצ'יל היה אז בצרפת ופישר היה שקוע בעניינים אחרים, ועמד לכאורה על סף שגעון. אך לא מן הנמנע שהיו גם מניעים זדוניים יותר. במכתב ששלח צ'רצ'יל בראשית 2015 לראש לשכת המסחר של אנגליה, וולטר ראנסימן, הוא כתב: "חשוב עד מאוד למשוך כלי שיט נייטרליים אל חופינו בתקווה לסבך את ארה"ב עם גרמניה". [עמ' 210].

שובל המוות: ההפלגה האחרונה של הלוסיטניה, מאת אריק לרסון. תרגום: גאי הרלינג, 2019 (450 עמ').