קוריאנים ביפן: זאיניצ'י

כמו צעירים רבים מבני ארצה שהגיעו עם משפחותיהם לארצות הברית, גם מין ג'ין לי לא הייתה מודעת כלל להיסטוריה העגומה של בני ארצה הקוריאנים החיים ביפן. הייתה זאת יד המקרה בלבד שהובילה אותה לכך.

**********

מין ג'ין לי שמעה סיפור מטלטל על בני עמה, סיפור ה"זאיניצ'י" (קוריאנים ביפן). ספר פרי עטה, פצ'ינקו, פותח צוהר לגורלו של עם שמזה דורות, מאז תחילת המאה ה-20, חווה חיי השפׇּלה ואי שיוויון מחפיר במקום מושבו, יפן.

פסל של ג'אקו במקדש קוריאני לזכר הראשונים שהגיעו ליפן. מקור: ויקיפדיה

שנים של מחקר ואלפי ראיונות עם קוריאנים החיים ביפן בעת הזאת, הולידו פרויקט ספרותי מן המעלה ראשונה – פצ'ינקו  (446 עמ'), מאת מין ג'ין לי, סופרת ממוצא קוריאני שמלאו לה שבע כאשר משפחתה הגרה מסאול לארצות הברית. הספר תורגם לעברית (אורה דנקנר) וראה אור בהוצאת שוקן (2018). כתיבת ספר ופרסומו היוו בעיני מין ג'ין לי יעד שאין לוותר עליו. הצורך לפרסם דברים שפשוט נעלמים מתחת לרדאר, כגון העובדה שגם שחרור המולדת לא פתר את בעיית האפליה נגד הקוריאנים ביפן והגזענות כלפיהם, הפכו למשימת חייה של הסופרת.

הרומן פצ'ינקו, מגולל את תולדותיה של מובלעת קוריאנית שנוצרה ביפן בתחילת המאה ה-20, בעקבות הסכם סיפוח בין ראש ממשלת קוריאה לבין המושל היפני של קוריאה, וזאת בשמו של קיסר יפן (29.8.1910). סיפוח חצי האי קוריאה על ידי יפן יצר צורת ממשל חדשה בקוריאה, שעיקרה ממשלת בובות. מושל יפני שלט בקוריאה כשהוא כפוף לחלוטין למרותו של קיסר יפן. המושל קיבל הוראות  ישירות מטוקיו. הסכם הסיפוח נחשב בקוריאה עד ימינו כהסכם משפיל מאין כמותו. וכיוון שנחתם ב"שנת הכלב" לפי לוח השנה הבודהיסטי, הוא זכה לכינוי, "ההשפלה הלאומית בשנת הכלב". התאריך שבו נחתם ההסכם מסומן בלוח הקוריאני כ"יום ההשפלה הלאומי".

אזרחי קוריאה שהיגרו ליפן אחרי הסכם הסיפוח, קיוו שבכך יקיץ הקץ על תלאות חייהם. בפועל הם סבלו מאפליה ואי-שוויון מחפיר. חרפת הרעב אמנם נותרה מאחוריהם, בקוריאה. אבל בד בבד, ביפן לא שכחו להם את מוצאם. חלפו מספר דורות מאז והם עדיין נחשבים  כקוריאנים אתניים. במהלך חייהם רובם חווים  השפלה אישית וקהילתית, הם משמשים מטרה לגנאי וללעג והם כפופים לגחמותיהם של היפנים ביפן. יש לציין כי גם אחרי שהקיץ הקץ על השליטה היפנית בקוריאה, בעקבות כניעתה של יפן לבעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה (15 אוגוסט 1945), אותם מהגרים קוריאנים וצאצאיהם עדיין נחשבים כקבוצה אתנית נחותה.

פצ'ינקו מאת מין ג'ין לי. הוצאת שוקן. קרדיט: סימניה

כאזרחית אמריקאית, הילדות של מין ג'ין לי הייתה ילדות נעימה בחיק משפחה חמה ומבוססת כלכלית. בני המשפחה השתלבו היטב במעמד הבינוני בארה"ב. איש מהם לא העלה על דעתו שמוצאו המשפחתי עלול להוות עבורו מכשול כלשהו בארצות הברית, בוודאי לא מכשול חברתי וכלכלי. באין סיבה נראית לעין להתעמק באופן מיוחד בהיסטוריה רחוקה של המשפחה, עצם החשיפה המקרית של מין ג'ין לי לסיפור האמיתי, הציבה אותה בפרשת דרכים בחיי הקריירה שלה. החשיפה המקרית להרצאה שנשא היסטוריון באוניברסיטת ייל על ההיסטוריה העגומה של הקוריאנים ביפן במאה העשרים,  הולידה פרויקט חשוב. ולא רק עבור קוריאנים החיים ביפן אלא עבור כל מי שהספר תורגם לשפת עמו ויכול ללמוד ממנו מה פירושו להיות קרבן של עם כובש. בהרצאתו,  גולל ההיסטוריון פרטים על אפליה בין תלמידי חטיבות הביניים ביפן. התופעה גבתה מחיר גבוה כאשר אחד התלמידים, צאצא למשפחת מהגרים מקוריאה, הושפל על ידי בני כיתתו במילות קללה שנכתבו בעמוד האחרון של ספר המחזור  שלו. ההלם והכאב הכו בו עד כי הגיב מידית בקפיצה אל מותו מגג בניין. המרצה הודה שאינו מסוגל לשכוח את הסיפור הטרגי.

החשיפה להיסטוריה של בני עמה התרחשה ב- 1990. וב- 1996, בהיותה סטודנטית בקולג'  מין ג'ין לי קיבלה החלטה להעלות על הכתב פרטים היסטוריים על האפליה והשפלת בני עמה ביפן, מאז הסיפוח, בתחילת המאה ה-20.

אחרי מספר ניסיונות כושלים לחשוף פרטים ולגולל את האמת ברומן ספרותי, ההצלחה האירה פנים למין ג'ין לי. תחילה ב- 2002, עם פרסום הסיפור "מולדת", במיזורי ריוויו. במאמרה התמקדה הסופרת בסיפורו של ילד קוריאני שביום הולדתו נלקחות ממנו טביעות אצבעות ורק אז הוא זוכה ב"מעמד של תושב זר" (זאיניצ'י) ביפן. סיפור דמיוני נוסף שלה נכתב בהשראת המקרה הטרגי שהובא לידיעתה על ידי ההיסטוריון מאוניברסיטת ייל.

שני הפרסומים זיכו את מין ג'ין לי במלגת כתיבה מטעם הקרן לאמנויות של ניו יורק. בזכות המלגה, היא שקדה על הרחבת הידע בכל הנוגע לרקע החברתי/היסטורי של הקוריאנים ביפן במאה העשרים. ככל שהמשיכה בעיסוקה היא גילתה שמדובר בחבית ללא תחתית. היא לא אמרה נואש. מין ג'ין לי המשיכה בכל הכוח לחפש פרטים אותנטיים על חייהם העלובים של קוריאנים אתניים ביפן שהושמו ללעג, שהוכחשו ונמחקו חלקית מהזיכרון ומדפי ההיסטוריה.

במוקד העלילה של פצ'ינקו, מהלך חייהן של נשים במשפחה ממוצא קוריאני, לאורך ארבעה דורות. נשים שבזכות נחישותן ותושייתן, משפחתן שרדה במשך עשרות שנים כקוריאנים-יפנים. לאורך הרומן כולו, הקורא נחשף לשימושי הלשון השכיחים של יפנים ביחסם לקוריאנים בני ארצם. שימושי לשון שהנציחו את מצבם הנחות של הקוריאנים האתניים. אחד הסמלים הלשוניים בעלי הקונוטציה השלילית הוא לכאורה, קוד לשוני, zainichi, זאיניצ'י, שמשמעותו המקורית המילונית היא "אזרח זר המתגורר ביפן דרך קבע". אולם כאמור, הביטוי נטען חיש מהר בקונוטציה שלילית והפך לסמל, ביטוי גנאי המפלה את  הקוריאנים האתניים ביפן.

מין ג'ין לי נדהמה, הדבר נשמע לה חסר הגיון. בעת המחקר שערכה היא הייתה מודעת היטב לעובדה שביפן מתגוררים בני דור שלישי, רביעי וחמישי של קוריאנים שהיגרו ליפן בתחילת המאה העשרים (ביפן חיים כיום כ-600,000 קוריאנים אתניים). ואם לא די בכך, רבים מביניהם קיבלו אזרחות יפנית. אחרים אף התחתנו עם יפנים, וקוריאנים נוספים עדיין שומרים באופן חלקי על המסורת שלהם. על אף כל זאת, החשש מפני אפליה גוררת עד היום רבים מצאצאי הקוריאנים האתניים להימנע מלחשוף את שורשיהם הקוריאנים. זאת על אף שזהותם האתנית מופיעה במסמכי הזיהוי וברישומים הממשלתיים.

פריצת הדרך של מין ג'ין לי במחקר ובכתיבת הספר, התרחשה גם היא במקרה. ב – 2007 בעלה קיבל הצעת עבודה בטוקיו ושניהם עברו מארה"ב לטוקיו. בטוקיו התאפשר למין ג'ין לי לראיין רבבות מצאצאי הקוריאנים הראשונים שהגרו ליפן בעקבות הסכם הסיפוח. ככל שמעגל הראיונות הלך והתרחב מין ג'ין לי הבינה שבמעמד פנים-אל-פנים נחשף עוד משהו, גדול יותר. התברר שאין המדובר באותה אפליה השכיחה במדינות רבות ולא ב"סתם קרבן ותו לא". הראיונות חשפו את מלא רוחב היריעה ומורכבותה של האפליה ביפן כנגד הקוריאנים.

במובן המעשי הקונקרטי, ביפן של ימינו עדיין קשה לקוריאנים מדור ההמשך להתפרנס ממקצועות שנחשבים לפופולריים בקרב היפנים. ולכך שייך כותר הספר "פצ'ינקו". העיסוק הבזוי שקוריאנים רבים ביפן עוסקים בו. כדי לחיות ולהתקיים בכבוד קוריאנים רבים ביפן מתפרנסים מעסקי ההימורים והקזינו ובעיקר מכונות המזל – הפצ'ינקו . יפנים ביפן נוטים להסתיר את העובדה שהם נכללים במצבת העובדים בעסקי ההימורים. יחד עם זאת הם אינם מדירים רגליהם ממשחקי מזל ועושים זאת בגלוי. הקוריאנים סופגים לעג בדרך כלל, בכל עיסוק שממנו הם מתפנסים. עד היום הלעג שהם זוכים לו כעובדי הפצ'ינקו הוא מעל ומעבר לכך. לעתים קרובות הם נחשדים כשייכים למאפיה, ארגוני הפשע ביפן -היאקוזה Yakuza.

פצ'ינקו הוא הישג בכל קנה מידה. כסופרת שהלכה בעקבות צו מצפונה, כשהיא מזדהה עם בני עמה וסיפור חייהם מאז תחילת המאה ה-20, מין ג'ין לי התפרסמה בעולם. כיום היא נחשבת כסופרת-חוקרת שהעזה לעשות מעשה. אין פלא שרבים מבני עמה ואף בני מובלעות אתניות אחרות, העוברות משברים דומים במדינות הקולטות אותם, מעריכים אותה על כך. פצ'ינקו זיכה את מין ג'ין לי בפרס הלאומי לספרות בארה"ב לשנת 2017, מטעם הקרן הלאומית לפרסים והוא תורגם לשפות רבות.