תגית: פואמה

מַחֲצִיּוּת הַכּוֹס/ מ. צֶ'רְנְיָאק

כמה סבבים עוד נחוצים כדי להבין ש"הכוס בשלמותה גדולה היא מאפס, מוּטָב יְהִי כָּךְ וְנׅרוֶה אֶת שְׁתֵּי מַחֲצִיּוֹתָהּ".

כוסות
מקור: http://www.ysgallery.co.il/hebrew/halfcup.html

"מַחֲצִיּוּת הַכּוֹס", פואמה מאת המשורר והסופר מאיר צ'רניאק, (מתוך הקובץ, המשך), בוחנת את המציאות החצויה בישראל של שנות השמונים במאה ה-20.

נכון, הטעם של המחצית השנייה אינו ערב לחיך. אבל למען השלמות כדאי להתגבר על הטעם המריר של המחצית השנייה ולהתעשת. לחבר בין השונים, לטוב ולרע.

 

שימו לב אל השורות הראשונות "נבראנו אל תוך היפה והטוב, לשמחת החיים….", ובהמשך, "נלמד ונחכימה ממה שעבר" – כמה סבבים עוד נחוצים כדי להבין זאת?

מַחֲצִיּוּת הַכּוֹס/ מ. צֶ'רְנְיָאק

הֵן נִבְרֵאנוּ אֶל תּוֹךְ הַיָּפֶה וְהַטּוֹב

לְשִׂמְחַת הַחַיִּים, לְחֶדְוָה

וּלְמַעַן נוּכַל לֵהָנוֹת, לֵאֱהֹב

וְלִשְׁתּוֹת כּוֹס חַיִּים לׅרוׇחָהּ.

 

אַךְ יֶשְׁנָהּ מַחֲצִית שְׁנִיָּה שֶׁל הַכּוֹס –

וְנוֹסֶפֶת הִיא לָרִאשׁוֹנָה –

וְשׁוֹאֶפֶת הִיא מִשְּׁנוֹת חַיֵּינוּ לׅנְגֶׄס

בְּשִׂנְאָה, בְּרִשְׁעוּת, בַּתּוּגָה.

 

וְהָיָה כִּי נַצְמִיד שִׂפְתּתינוּ לִלָּגֹם

מִנּוֹזֵל מַחֲצִית רִאשׁוֹנָה

יַטְרִידֶנּוּ הַטַּעַם שֶׁל עׄבֵשׁ אִיֵּם

מִטַּפּוֹת מַחֲצִית שְׁנִיָּה.

 

וְיָבוֹאוּ פָּגָז, קְלִיעִים וְרׅמוֹן

לְחַסֵּל כּוֹס עַל מַחֲצִיּוּתָהּ,

לְנַקֵּב אֶת הַחֹור, שֶׁיָּזֵל דָּם קָרְבָּן

לְהָרִיק כָּל תׇכְנׇה מִקִּרְבָּהּ.

הַפָּגָז לֹא נָקַב, הַרׅמוֹן לֹא שׇפַךְ

נִשְׁאֲרָה לָהּ כּוֹס בִּשְׁלֵמוּתָהּ

גְּדוֹלָה הִיא מֵאֶפֶס, מוּטָב יְהִי כָּךְ

וְנׅרוֶה אֶת שְׁתֵּי מַחֲצִיּוֹתָהּ.

 

וְנִשְׁתֶּה נָא לְחַיִּים, הַטַּעַם שׇׄפׅר

כִּי אֵינֶנּוּ בִּכְלָל כֹּה אִיֵּם

וְנִלְמַד וְנַחְכִּימָהּ מִמָּה שֶׁעָבַר

וּבָרוּךְ הוּא הַשָּׂם בְּכָל יוֹם.

הַזַּיִת וְהָאַלּוֹן/ מ. צ'רניאק

לפניכם פואמה מאת מאיר צ'רניאק, הַזַּיִת וְהָאַלּוֹן – הוותיקים מבין עצי ארצנו. המחבר כיוון להבליט את ההרמוניה השוררת בין ותיקי העצים בישראל. ולהראות כיצד שיתוף הפעולה המתמשך ביניהם מאריך את ימיהם עלי אדמות. מוסר השכל…..

מאיר צ'רניאק
מאיר צ'רניאק. קרדיט: מרדכי נאור

הַזַּיִת וְהָאַלּוֹן

עֵץ הַזַּיִת עַתִּיק וְכָךְ גַּם אַלּוֹן –

שְׁכֵנִים וָתִיקִים בַּגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן

הָאַלּוֹן: עֲצָתִי אֲגַדֵּל לִבְנוֹת בַּיִת

וְהִזִּית: בְּבַיִת – פְּאֵר מֵעֵץ זַיִת.

 

הָאַלּוֹן: בֵּין גִּזְעִי הִסְתַּתְּרוּ קַנָּאִים

וְהִזִּית: הֶאֱכַלְתִּים פֵּרוֹתִי וּשְׁמֵנִים

הָאַלּוֹן: גַּם הַיּוֹם עַל הֶהָלַךְ אֵצֶל

וְהִזִּית: אַף הוּא תְּנוּבָתִי יְקַבֵּל.

 

הָאַלּוֹן: צַמְּרוֹתֵינוּ צָרוֹת עִגּוּלִים

פְּזוּרִים בִּקְבוּצוֹת כַּעֲזָרִים יְרֻקִּים

וְהִזִּית: כָּל גִּזְעֵנוּ – אִישִׁיּוּת מִשֶּׁלּוֹ,

וְחָזָק וְעִקֵּשׁ כְּאַכֵּר כְּפַר-תָּבוֹר.

 

וְיַחְזִיקוּ בַּסֶּלַע גַּם זֵית גַּם אַלּוֹן

וְיִשְׁתַּפְּלוּ לְבִקְעָה וְיָרְדוּ בַּמִּדְרוֹן

וְיַחֲווּ הַקַּדָּה וְיִשְּׁקוּ לְכִנָּרֶת

וְיָפִיׇם הִתְנַשֵּׂא לַהֲדַר וּלְתִפְאָרֶת.

 

על המשורר

מאיר צ'רניאק (1923-2003) היה בן דור תש"ח, מראשוני המתנדבים לפלמ"ח. הוא "חרש" את הארץ ברגליים וקיבל את עיטור המופת במלחמת ההתשה. עם צאתו לגמלאות הוציא לאור מספר ספרי שירה. הֶמְשֵׁךְ – ממנו לקוחה הפואמה – הוא אחד מהם.

על הזית ואלון התבור ומשמעותם בנוף ארצנו

זית אירופי
זית אירופי. מקור: ויקיפדיה

הזית הוא מן העצים המפורסמים והנזכרים ביותר בתנ"ך. הוא זכה למעמד זה בגלל סיבות מגוונות. הוא גדל בארץ בתפוצה רחבה. השמן מהווה בסיס חשוב ביותר בסל מזונו של האדם, שלישי ברשימת מוצרי היסוד בהם: "הדגן, התירוש ויצהר". מעמדו החשוב בין שבעת המינים בהן נתברכה ארץ ישראל מתבטא באזכורו סמוך למילה "ארץ": "ארץ זית שמן" ומדגיש את מעמדו כעץ שהוא בן בית בארץ ישראל. מעמדו מתחזק לאור סגולותיו הרבות ושימושיו המגוונים כמזון, כהיגיינה והקשרים המסורתיים במקדש. נוסף על כל אלו יש לו יתרון במראהו הרענן לאורך כל ימות השנה מכיוון שאינו עומד בשלכת. *מקור – דעת, אנציקלופדיה יהודית.

 

 

אלון התבור: על פי עדויות של נוסעים בארץ ישראל בשלהי המאה ה-18, השתרע באזור שבין נחל הירקון לקיסריה יער של אלוני תבור. במסגרת סקר ארץ-ישראל המערבית שביצעה החברה הבריטית לחקר ארץ ישראל בשנים 1878-1871 (Palestine Exploration Fund), שורטטו מפות שציינו את יערות אלוני התבור. הריכוזים הגדולים והמשמעותיים שלהם נראים בין נחל פולג לנחל אלכסנדר ובאזור של פרדס חנה–כרכור של היום. לפי אותן מפות היו שרידים של יער עתיק גם באזור פתח תקווה, יער שייתכן שנכרת על ידי נתינים מצריים שפחה הביא לארץ לאחר שכבש אותה מידי השלטון העות'מני ב-1831 ושהתיישבו בעיקר במישור החוף, לרבות בכפרים אומלבס ופג'ה (קרוב לפתח תקווה של היום).
בצפון השרון נכרתו מרבית היערות בראשית המאה ה-20, תקופת מלחמת העולם הראשונה, על ידי השלטונות הטורקיים. הטורקים אף בנו מסילת ברזל מטול-כרם לקניר (קיבוץ רגבים דהיום) כדי להקל את שינוע העץ מאותן כריתות.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
אלון התבור בצומת בית קשת. מקור: ויקיפדיה

*מקור: GLOBEBLOG

קובי בראיינט – טעימה ממעמקי ליבו האוהב

הכדורסלן קובי בראיינט חיבר את הפואמה "כדורסל יקר", לכבוד טקס הפרידה שלו, ב- 2015, מאוהדיו הרבים ושחקני ליגת העל בכדורסל. מילות הפואמה מאפילות על ההפסדים שה"לייקרס" ספגה באותה תקופה. הוא פרש בקול תרועה רמה.

קובי בראיינט ויקיפדיה באנגלית
קובי בראיינט. צילום: ויקיפדיה באנגלית

את פרישתו מהקריירה המפוארת שלו ככוכב-על של הכדורסל בארה"ב ובעולם כולו, קובי בראיינט הנציח בפואמה "כדורסל יקר". היא משקפת כל שהיה על ליבו. מעין שיר הלל לקשר מתמשך ואינטימי של ילד שהתבגר עם הכדורסל. שיר על אהבה טוטלית ומסירות ללא-תנאי לספורט הזה.

בראיינט חיבר את הפואמה "כדורסל יקר", לכבוד טקס הפרידה שלו ב- 2015, מאוהדיו הרבים ושחקני ליגת העל בכדורסל. מילות הפואמה מאפילות על ההפסדים שה"לייקרס" ספגה באותה תקופה. הוא פרש בקול תרועה רמה. היו לו חושים חדים ורגישים שבזכותם יכול היה להבחין, בעוד מועד, שפרישה מהספורט בשיא הקריירה פירושה שבעיני העולם הוא תמיד יהיה מזוהה ככוב-על של הלייקרס – למרות ההפסדים. הפואמה היא הגראנד פינאלה, אם תרצו, של בראיינט. והמסר שלב ברור: מוטב שתפרוש כשהינך בשיא. דאג להשאיר אחריך מורשת שתאדיר את כישוריך והישגיך.

באותה שנה גורלית 2015, שבה בראיינט קיבל את ההחלטה לפרוש, הפכה הפואמה המרגשת "כדורסל יקר", לגולת הכותרת של מעמד הפרישה הרשמי . התקשורת ושחקני הכדורסל הוותיקים והצעירים נחשפו לתוצר פואטי שכמו פרץ החוצה ממעמקי ליבו האוהב, שם הסתתר לאורך הקריירה שלו. הייתה זאת יד המקרה שזימנה לבראיינט צפייה בסרט האנימציה "דואט", שהפיק וביים האנימטור של דיסני, גלן קין (Keane). הצפייה בדואט המחישה לבראיינט שאנימציה מיטיבה להבליט ניואנסים של רגש באופן יעיל וטוב יותר מכל סרט ויזואלי קונבנציונלי. השניים – קין ובראיינט, נפגשו והתוצאה: עיבוד "כדורסל יקר" לסרט אנימציה קצר. הסרט זכה בפרס אוסקר ב- 2018.

"כדורסל יקר", מציג את בראיינט ככוכב-העל של הלייקרס וכן כילד בן שש. הוא חושף אהבה ומסירות אין קץ, של ילד בן שש לכדורסל, התמדה, נחישות והגעה ליעד בזכות אותו כדורסל. הפואמה מסתיימת במסר: חשוב לפרוש בשיא, אני פורש, אבל "תמיד אוהב אותך, כדורסל יקר". אותו מסר ליווה את בראיינט במעמד חלוקת פרסי האוסקר. כאשר הוא אחז בפסלון, מלא פליאה, אמר לקהל הצופים: "מעמד זה עולה על כל דמיון, כילד, הצבתי לעצמי מטרה לזכות באליפויות כדורסל. לא העליתי בדעתי שאי-פעם אהפוך לכוכב-על המחזיק בידו את פסלון האוסקר".

BRYANT OSCAR WINNR
צילום: Getty images

תרגום הופאמה לעברית [תרגום שלי, תה.]:

מהרגע,
בו התחלתי לכדרר את גרבי אבי ,
ודמיינתי את עצמי משחיל כדור-מנצח לסל,
במשחקי הפורום המערבי הגדול,
ידעתי שרק דבר אחד הוא אמיתי:
שהתאהבתי בך.
אהבה עמוקה כל-כך, עד שנתתי לך כל מה שיש לי –
החל ממחשבותיי וגופי
וכלה ברוחי ונשמתי.
כילד בן שש
שמאוהב בך עמוקות,
מעולם לא ראיתי את קצה המנהרה,
אלא רק את עצמי בורח מאחת כזו.

 

ואז התחלתי לרוץ.
רצתי במעלה ובמורד כל מגרש;
רדפתי עבורך אחרי כל כדור;
ביקשת ממני רוח קרב
ואני נתתי לך את ליבי
כי הוא הגיע אליך עם הרבה יותר מזה.

 

שיחקתי מזיע וכואב,
אך לא בגלל שהאתגר קרא לי ;
אלא בגלל שאתה קראת לי.
עשיתי הכל למענך
כי זה מה שעושים
כשמישהו גורם לך להרגיש מלא חיים
כפי שאתה גרמת לי להרגיש.

 

זה אתה שהגשמת לילד בן שש את חלום הלייקרס שלו;
ותמיד אוהב אותך בגלל זה.
אבל לא אוכל להמשיך לאהוב אותך באובססיביות עוד זמן רב.
עונה זו היא כל שנותר לי להעניק לך.
לבי מסוגל להתמודד עם מהלומות,
מוחי מסוגל להתמודד עם אתגרים;
אבל גופי יודע שהגיע הזמן להיפרד.

 

וזה בסדר.
אני מוכן לשחרר אותך.
אני רוצה שתדע זאת עכשיו,
כדי ששנינו נוכל להתענג על כל רגע שנותר לנו  להיות יחד.
לטוב ולרע.
הענקנו זה לזה כל מה שיש לנו.

 

ושנינו יודעים,
שלא משנה מה אעשה בהמשך,
תמיד אהיה הילד ההוא
עם הגרביים המגולגלות,
והפח שבפינה;
5 שניות לסיום
והכדור בידיי
….5 … 4 … 3 … 2 … 1

 

אוהב אותך תמיד,
קובי