תגית: עץ הזית

רק אחד זוכה

"העץ הלאומי" כסמל [לא-רשמי]

****************

הגענו לשלב הסופי של ההצבעה לקראת בחירת "העץ הלאומי" שייצג את ישראל בארץ ובעולם. העץ שייבחר מתוך שבעה פיינליסטים יצטרף לרשימת סמלים אשר שאינם מעוגנים בחוק. מעצם הגדרתו גם העץ הלאומי יהיה סמל ייצוגי לא-רשמי. ואלו שבעת העצים שעברו את הסינון הקפדני מתוך עשרות עצים, והגיעו לקו הגמר: עץ הדקל, עץ הזית, אלון התבור, עץ הברוש, עץ האקליפטוס, עץ התאנה, עץ האלה,

כלב כנעני. קרדיט: ויקיפדיה

וכך, בזכותכם, מתארכת רשימת הסמלים הלאומיים (לא רשמיים)

מי ומי ברשימה:

"צבעים לאומיים" (תכלת לבן); "הפרח הלאומי" (כלנית מצויה, נבחרה כסמל במשאל ציבורי שנערך על ידי "החברה להגנת הטבע" ו YNET בשנת 2003); "כלב לאומי" (כלב כנעני, הכלב הגזעי הלאומי היחיד של ישראל, שהוכר ככזה על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות ב-  1963); "הציפור הלאומית" (דוכיפת, נבחרה כסמל בזכות מיזם של "החברה להגנת הטבע", בקמפיין שהושק במסגרת חגיגות ה-60 למדינת ישראל,); "המאכל הלאומי" (פלאפל, אף-על-פי שמקורו במצרים, הפלאפל נתפס כמאכל לאומי ישראלי); "העקרב הלאומי" (נבו יריחו, הגדול שבעקרבי ישראל. הציבור בחר בו בהצבעה באתר YNET בספטמבר 2018.); "הנחש הלאומי" (צפע מצוי אשר מוכר בכינוי צפע ארצישראלי, בעקבות מיזם של לוכד הנחשים, אבי צובל, בנובמבר 2018 נערכה הצבעה בפייסבוק וב- YNET). 

להלן הנוסח הרשמי של ההזמנה להצביע, שהוציאה קק"ל לציבור הרחב:

בימים אלו, לרגל חגיגות ה-120 לקרן הקיימת לישראל, קק"ל משיקה את תחרות "העץ הלאומי" ומזמינה אתכם לבחור את העץ שלדעתכם מיצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר. ב-120 השנים האחרונות קק"ל, האחראית על הייעור בישראל, נטעה כ-250 מיליון עצים ברחבי המדינה, אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי- כולם יפים, כולם חכמים, אבל רק אחד זוכה!

עכשיו הכוח בידיים שלכם! הצביעו והשפיעו! להלן הקישור: 

https://www.israelhayom.co.il/article/836141

אני בחרתי בעץ האלה

קווים לדמותה: בעונת הפריחה, באביב, עץ האלה מכניס צבע אדום עז לנוף הישראלי, ובחורף, יש לו נשירה. העץ האלה הוא דו-ביתי, שכן עץ אחד נושא פרחים זכריים, ועץ שני – פרחים נקביים . בארץ קיימים ארבעה מינים שונים של העץ ותוכלו למצוא אותם מהצפון ועד מדבר יהודה בדרום. הצורה של עץ האלה היא שיחית, יש לו ריח מתקתק ומשתמשים בפירותיו ברפואה עממית נגד כאבים שונים. על שמו קרויות לא מעט בנות ברחבי המדינה, כולל אחת שכיכבה בשיר "אלה, תגידו לי מה קורה לה".

הבחירה שלי בעץ האלה לסוגיו (אלת המסטיק; אלה אטלנטית; אלה ארצישראלית) היא המשך ישיר של היכרותי רבת השנים עם העץ. בשנים המוקדמות לחיי על הר הכרמל חייתי בסביבה עתירת עצי אלת המסטיק, אשר גדלה בחורש הטבעי של הכרמל. ולאחרונה (2017) טיילתי מספר פעמים באזור עמק האלה. לא יכולתי שלא להתפעם מהטבע ונוף העצים הסבוכים. גולת הכותרת של הביקורים בעמק האלה הם שני אתרים ארכיאולוגיים ששמם מוזכר במקרא: תל עזקה ותל שוכה. במקרא מתואר הקרב בין הפלישתים וישראל שהתחולל בחבל ארץ זה. מחנה הפלישתים התבצר בתל שוכה, ומחנה ישראל, בתל עזקה כשעמק האלה ביניהם. (שמואל א', י"ז, 3 "וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם: ")

את התמונה הזו צילמתי ממרומי תל עזקה אחרי הליכה מול הנוף המרתק של עמק האלה והצמחייה שמשגשגת שם בזכות מזג האויר החורפי של דצמבר (2017).

ולסיום תזכורת: לא לשכוח להצביע לעץ הלאומי לפי בחירתכם. על הדרך תבדקו ותכירו את כל אחד מהפיינליסטים שציינתי בראש הרשימה.

ואם תרצו, אני מציעה להציץ בחמש הרשימות שזכו עד היום למספר הצפיות הרב ביותר מאז הקמת הבלוג, ב- 2003:

מוזיאון יחיד מסוגו בעולם (1.10.2020). 

ביטון היה מעדיף אירוניה (1.6.2020).

הבהלה לזהב הלבן (1.6.2020). 

מה זה "אנרכיסט" (1.10.2020).

האמת העירומה (28.7.2020).

תודתי נתונה לכם – קוראי הבלוג היקרים.
מקווה שנהינתם.
אשתדל להמשיך לפרסם רשימות מעניינות גם בעתיד.

פורסם לאחרונה בישראל היום

הגולשים קבעו: עץ הזית הוא העץ הלאומי של ישראל.

מתך 147,720 הצבעות בסך הכל, שנרשמו במהלך ימי התחרות, 32,94% מהקולות בחרו בעץ זה. למקום השני הגיע עץ האלון ואת השלישייה הראשונה סוגר התמר.

הַזַּיִת וְהָאַלּוֹן/ מ. צ'רניאק

לפניכם פואמה מאת מאיר צ'רניאק, הַזַּיִת וְהָאַלּוֹן – הוותיקים מבין עצי ארצנו. המחבר כיוון להבליט את ההרמוניה השוררת בין ותיקי העצים בישראל. ולהראות כיצד שיתוף הפעולה המתמשך ביניהם מאריך את ימיהם עלי אדמות. מוסר השכל…..

מאיר צ'רניאק
מאיר צ'רניאק. קרדיט: מרדכי נאור

הַזַּיִת וְהָאַלּוֹן

עֵץ הַזַּיִת עַתִּיק וְכָךְ גַּם אַלּוֹן –

שְׁכֵנִים וָתִיקִים בַּגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן

הָאַלּוֹן: עֲצָתִי אֲגַדֵּל לִבְנוֹת בַּיִת

וְהִזִּית: בְּבַיִת – פְּאֵר מֵעֵץ זַיִת.

 

הָאַלּוֹן: בֵּין גִּזְעִי הִסְתַּתְּרוּ קַנָּאִים

וְהִזִּית: הֶאֱכַלְתִּים פֵּרוֹתִי וּשְׁמֵנִים

הָאַלּוֹן: גַּם הַיּוֹם עַל הֶהָלַךְ אֵצֶל

וְהִזִּית: אַף הוּא תְּנוּבָתִי יְקַבֵּל.

 

הָאַלּוֹן: צַמְּרוֹתֵינוּ צָרוֹת עִגּוּלִים

פְּזוּרִים בִּקְבוּצוֹת כַּעֲזָרִים יְרֻקִּים

וְהִזִּית: כָּל גִּזְעֵנוּ – אִישִׁיּוּת מִשֶּׁלּוֹ,

וְחָזָק וְעִקֵּשׁ כְּאַכֵּר כְּפַר-תָּבוֹר.

 

וְיַחְזִיקוּ בַּסֶּלַע גַּם זֵית גַּם אַלּוֹן

וְיִשְׁתַּפְּלוּ לְבִקְעָה וְיָרְדוּ בַּמִּדְרוֹן

וְיַחֲווּ הַקַּדָּה וְיִשְּׁקוּ לְכִנָּרֶת

וְיָפִיׇם הִתְנַשֵּׂא לַהֲדַר וּלְתִפְאָרֶת.

 

על המשורר

מאיר צ'רניאק (1923-2003) היה בן דור תש"ח, מראשוני המתנדבים לפלמ"ח. הוא "חרש" את הארץ ברגליים וקיבל את עיטור המופת במלחמת ההתשה. עם צאתו לגמלאות הוציא לאור מספר ספרי שירה. הֶמְשֵׁךְ – ממנו לקוחה הפואמה – הוא אחד מהם.

על הזית ואלון התבור ומשמעותם בנוף ארצנו

זית אירופי
זית אירופי. מקור: ויקיפדיה

הזית הוא מן העצים המפורסמים והנזכרים ביותר בתנ"ך. הוא זכה למעמד זה בגלל סיבות מגוונות. הוא גדל בארץ בתפוצה רחבה. השמן מהווה בסיס חשוב ביותר בסל מזונו של האדם, שלישי ברשימת מוצרי היסוד בהם: "הדגן, התירוש ויצהר". מעמדו החשוב בין שבעת המינים בהן נתברכה ארץ ישראל מתבטא באזכורו סמוך למילה "ארץ": "ארץ זית שמן" ומדגיש את מעמדו כעץ שהוא בן בית בארץ ישראל. מעמדו מתחזק לאור סגולותיו הרבות ושימושיו המגוונים כמזון, כהיגיינה והקשרים המסורתיים במקדש. נוסף על כל אלו יש לו יתרון במראהו הרענן לאורך כל ימות השנה מכיוון שאינו עומד בשלכת. *מקור – דעת, אנציקלופדיה יהודית.

 

 

אלון התבור: על פי עדויות של נוסעים בארץ ישראל בשלהי המאה ה-18, השתרע באזור שבין נחל הירקון לקיסריה יער של אלוני תבור. במסגרת סקר ארץ-ישראל המערבית שביצעה החברה הבריטית לחקר ארץ ישראל בשנים 1878-1871 (Palestine Exploration Fund), שורטטו מפות שציינו את יערות אלוני התבור. הריכוזים הגדולים והמשמעותיים שלהם נראים בין נחל פולג לנחל אלכסנדר ובאזור של פרדס חנה–כרכור של היום. לפי אותן מפות היו שרידים של יער עתיק גם באזור פתח תקווה, יער שייתכן שנכרת על ידי נתינים מצריים שפחה הביא לארץ לאחר שכבש אותה מידי השלטון העות'מני ב-1831 ושהתיישבו בעיקר במישור החוף, לרבות בכפרים אומלבס ופג'ה (קרוב לפתח תקווה של היום).
בצפון השרון נכרתו מרבית היערות בראשית המאה ה-20, תקופת מלחמת העולם הראשונה, על ידי השלטונות הטורקיים. הטורקים אף בנו מסילת ברזל מטול-כרם לקניר (קיבוץ רגבים דהיום) כדי להקל את שינוע העץ מאותן כריתות.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA
אלון התבור בצומת בית קשת. מקור: ויקיפדיה

*מקור: GLOBEBLOG