תגית: על עקבים במזרח התיכון

היא ראויה לתואר "אשת השנה" שלנו

פגשתיה לראשונה בערב שארגנה תנועת בינ"ה: "דורשים תיקון: ליל שבועות תשע"ה". המפגש הותיר בי חותם בל יימחה. היא ח"כ כנסת לשעבר (2015-2019) וכיום עמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה – קסניה סבטלובה.

תקוותי היא שסבטלובה תחזור לכהן כחברת כנסת. עם רזומה כמו זה שלה, ולאור העובדה שהיא לא טירונית פוליטית, כנסת ישראל תזדקק לה במיוחד בעת הזו.

קסניה סבטלובה – אתר הכנסת

בתום אירוע "דורשים תיקון – ליל שבועות תשע"ה (2015)" ורגע לפני שנסעה הבייתה, חטפתי שיחה עם ח"כ דאז קסניה סבטלובה (התנועה/המחנה הציוני). הייתה לי הזדמנות לשוחח איתה קלות, בארבע עיניים, לשבח אותה על דברי הטעם שהשמיעה באירוע, ולשאול מהן שאיפותיה כחברת כנסת. ציינתי בפניה שאישה דעתנית שכמותה, המבקשת לחולל שינוי, ופועלת ללא לאות להשגת המטרה, תמיד תצליח להוציא לפועל את יעדיה. הייתי בטוחה שעוד ניפגש, גם אם זה לא יהיה מפגש פיזי, פנים אל פנים. ואכן זה קרה.

אירוע תיקן ליל שבועות – קרדיט: בינ"ה, תשע"ה

סבטלובה, ילידת 1977 שעלתה מרוסיה לישראל ב- 1991, לא מהססת לספר בהרצאותיה ובראיונות שהיא מעניקה לתקשורת על שנות כהונתה בכנסת. בראיון שהעניקה לאחרונה ל"גלריה" (הארץ, 23 נובמבר) סבטלובה צוטטה כמי שמלינה על גזענות בכנסת ישראל: "מעולם לא חוויתי גזענות כמו בשנותיי בכנסת".

חברותה בכנסת הסתיימה ב- 2019. במהלך כהונתה הספיקה לפעול כחברה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכן בוועדת העלייה והאינטגרציה. היא יזמה והובילה מספר שדולות פרלמנטריות, לרבות שדולת הנשים בתהליך השלום והביטחון, שדולה למען חופש הביטוי וחופש העיתונות, ושדולה למען חיזוק הקשר בין ישראל לעם הכורדי.

המזרח התיכון בראש מעייניה של סבטלובה

עוד בטרם נבחרה לכנסת, סבטלובה הייתה פרשנית בכירה וכתבת לענייני ערבים בערוץ 9. ב- 2003 בהיותה בת 26, היא סיקרה את המלחמה בעיראק מסיפונה של נושאת מטוסים אמריקאית במפרץ הפרסי, דיווחה באופן בלעדי מסוריה, לבנון, לוב ומדינות המפרץ הפרסי, ובינואר 2011 דיווחה מכיכר תחריר בעיצומה של ההתקוממות נגד משטרו של חוסני מובארכ. ביוני 2013 סבטלובה הייתה הכתבת הישראלית היחידה בעת ההתקוממות הנוספת כנגד הנשיא האיסלאמיסט מוחמד מורסי. היא ריאיינה מנהיגים ערבים רבים – יאסר ערפאת, שייח אחמד יאסין, אחמד ג'יבריל, נאיף חוואתמה, מוסה אבו מרזוק, והנסיך הירדני חסן בן-טלאל.

מוטיבציה והתמדה – לימודים תוך כדי עבודה עיתונאית

כמי שעלתה מרוסיה בתחילת שנות ה-90, סבטלובה מתדהרת ברזומה אקדמי שמעיד על מוטיבציה והתמדה. היא בעלת תואר ראשון ושני בתקשורת, לימודי אסלאם והמזרח התיכון מהאוניברסיטה הערבית בירושלים. את התזה "טלאיסלאמיזם: המקרה של עמרו חאלד" שלה שעסקה בדרשנים איסלאמיים מודרניים במצרים כתבה תחת הנחייתו של פרופ' עמנואל סיון. כיום היא דוקטורנטית בנושא יחסה של התקשורת המצרית לישראל בשנים 1979-2011.

כמי ששולטת בארבע שפות: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית, סבטלובה מרבה להתראיין לתקשורת בכל אחת משפות אלו. פרסומיה בפייסבוק כתובים לרוב בשתיים עד ארבע שפות. סבטלובה פרסמה מאמרים רבים בענייני מזה"ת בג'רוזלם פוסט, ג'רוזלם ריפורט, אל-מוניטור,  BBC RUSSIAN ועוד כלי תקשורת בשפות שונות.

על עקבים במזרח התיכון, מאת קסניה סבטלובה. קרדיט: אתר "עברית".

ואם לא די בכך, סבטלובה עמיתת מחקר בכירה ב"מכון למדיניות ואסטרטגיה" במרכז הבינתחומי בהרצליה. לאחרונה הוציאה לאור ספר "על עקבים במזרח התיכון". בראיון לרגל הוצאתו לאור אמרה:

"הספר הזה מגולל את סיפורו של המזה״ת המשתנה ב-20 שנים האחרונות, דרך כל הצמתים החשובים של העידן שיצא לי להיות בהם ולסקר אותם בעצמי…. הספר הזה נולד מתוך סקרנות ואהבה גדולה ביחס למזרח התיכון וכולי תקווה שהוא יעורר עניין אצל כל מי שרוצה לדעת קצת יותר על מה שקורה שם אצל השכנים מעבר לגבול."

סבטלובה על הסכם הנורמליזציה עם מדינות המפרץ

בראיון ל"גם כן תרבות" (13.12) סבטלובה שיבחה את הסכם הנורמליזציה של ישראל עם מדינות המפרץ. היא רואה בו גשר כלכלי חשוב ביותר ואפשרות לפתח קשרי מסחר בין מדינות וגם בין עסקים פרטיים. היא מדגישה שאכן אפשר לבלות שם עד כדי טירוף חושים, אבל, וזה אבל גדול – "יש שם בעיה גדולה בתחום של זכויות האדם":

"איחוד האמירויות לא נודעת בזכויות האדם שלה. יש לזכור שהשלום אולי נובע מסיבות כלכליות ואינטרסים. מצד שני אנחנו צריכים לדאוג למדינה שלנו. התפקיד שלנו הוא לא לחנך את המדינות הזרות, אלא לשמור על המדינה שלנו, להיות מודעים לזה".

לכן היא ממליצה להזמין את התיירים ל"חצר האחורית" של אבו דאבי, "למען יראו מה קורה שם ויידעו שהאנשים שם הם קשי יום". פרט לכך, היא ממליצה מאוד ליידע את התיירים לגבי החוק והסדר באבו דאבי. שכן, מי שעובר עבירה שם צפוי לשבת בכלא גם 25 שנים. שכן "במדינות המפרץ רק בן אדם אחד קובע ומחליט עבור כולם." לאחר שנגעה בנושא הבוער בעצמותיה, זכויות האדם באזורנו –  היא נכנסת לעובי הקורה של הנושא, כשהיא מציינת את המצב במצרים, ומלינה על כך שאין התייחסות עולמית ומקומית מספקת לבעייה זו.  

סבטלובה – על המצב הביטחוני במזרח התיכון

כעמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי, יש לה דעה מגובשת ועצמאית לגבי המצב הביטחוני במזרח התיכון. אחד הנושאים החמים שהיא מתייחסת אליהם הוא הסיכוי שאבו דאבי יחברו למדינות שמתנגדות לאיראן. בעניין זה היא "בטוחה שאין סיכוי":

"במאמרי בניוזוויק כתבתי על הסכם הנורמליזציה עם אבו דאבי ועל הסכסוך המתמשך עם הפלסטינים. ההסכם עם איחוד הנסיכויות חשוב מאוד, מדובר בציון דרך משמעותי ביחסים בין ישראל לאזור. אך מי שחושב שהבעיות שלנו עם איראן או עם הפלסטינים ייפתרו מעצמן רק בגלל שמטוס ישראלי טס בשמי אבו דאבי, שיחשוב שוב. אבו דאבי מנרמלים יחסים עם ישראל, אך גם מהדקים יחסים עם איראן, ואם יקבלו את F-35 (קרוב לודאי שיקבלו), הסיכוי לכך שהמטוסים הללו יופנו נגד הרפובליקה האיראנית – אפסי".

ולגבי הסכסוך עם עזה ורמאללה – "גם הסכסוך עם עזה ורמאללה לא הולך לשום מקום – השדות הבוערים והפיגועים בערים שלנו הם תזכורת יום-יומית לכך. אז במקום לנוח על זרי דפנה, כדאי שישראל תדע לעבוד עם השותפים החדשים על מנת ליצור כאן שלום בר-קיימא שיספק לתושבי ישראל ביטחון, שקט ושלום".

אחתום את הרשימה בציטוט מתוך מאמר של סבטלובה שהתפרסם במגזין "ליברל" (דצמבר 2020), "עשור לאביב הערבי: מה למדנו?" –

"סיפור עלייתו ונפילתו של האביב הערבי חשוב ומשמעותי גם עבור ישראל… הנרטיב של "אוטוקרטיה או כאוס", נמצא בתנופה אדירה כיום […] לא רק במזרח התיכון יודעים המשטרים להפעיל מניפולציות פוליטיות ורגשיות על מנת לגרום לציבור להאמין שהוא בוחר בסדר או בכאוס. ראו, הוזהרתם."

לסיכום – סבטלובה פעילה בשטח, פעילה במחקר, מפרסמת ומתראיינת: עקבו אחריה בפייסבוק והאזינו לראיון שהעניקה לאלוף (מיל.) עמוס גלעד לכבוד צאת ספרה החדש, "על עקבים במזרח התיכון".

תקוותי היא שסבטלובה תחזור לכהן כחברת כנסת. עם רזומה כמו זה שלה, ולאור העובדה שהיא לא טירונית פוליטית, כנסת ישראל תזדקק לה במיוחד בעת הזו.