תגית: מלחמת יום הדין

מדוע נקראת מלחמת יום הכיפורים כך?

במהלך השנים נשמר הכינוי "מלחמת יום הכיפורים", המתיחס למלחמה שפרצה ב- 6 באוקטובר 1973. כינוי זה קיבל מעמד רשמי בישראל ובמקומות שונים בעולם. וכמו תמיד עולה השאלה: מי טבע את השם וכיצד הפך לשמה הרשמי של מלחמת אוקטובר 73', האם למלחמה זאת הוצעו כינויים מתחרים, ומדוע דווקא הכינוי "מלחמת יום הכיפורים" זה למעמד רשמי?

********

במחקר שעשיתי ושפורסם כספר, מלחמה כבדת דמים: טראומה, זיכרון ומיתוס (2014), הצגתי מבחר דימויים שנתגבשו סביב המלחמה שפרצה ב-6 אוקטובר 73. חלק מהם הופצו עוד בימי הקרבות הראשונים, כאשר הובאו לידיעת הציבור ידיעות מהחזית בהודעות הרשמיות של בכירי צה"ל והמערכת הפוליטית.

"מלחמת יום הדין"אחד הדימויים שנעשה שכיח בפרוץ המלחמה

שר הביטחון, מר משה דיין, היה הראשון שבחר להתייחס בסגנון זה למלחמה הזו. מטבע הדברים, הוא העדיף להשרות בחזית ובעורף תחושה אופטימית. כידוע, לפי המסורת היהודית יום הכיפורים הוא "יום הדין" – ביום זה נקבע גזר דינו של אדם לחובה או לזכות, ומנהג הבריות הוא לאחל זה לזה, "חתימה טובה"; "שייגזר דינך לזכות". במסיבת עיתונאים בבית סוקולוב, שהתקיימה למחרת פרוץ המלחמה בתל אביב, אמר דיין: "… בסיני איבדנו מספר עמדות ויש אבדות לכוחות צה"ל, אך לאויב נגרמו אבדות רבות… הקרבות קשים אך ייגמרו בחתימה טובה".

גם מפקדי צה"ל נהגו לכנות את המלחמה הזו "מלחמת יום הדין". עם פרוץ המלחמה נדמה היה שזה הכינוי הרשמי שהעניקו מפקדיו הבכירים של צה"ל למלחמה. הדימוי הזה שובץ בנאומו הראשון של הרמטכ"ל רב אלוף דוד אלעזר, ששודר לציבור עם פרוץ המלחמה. השימוש בדימוי "מלחמת יום הדין" נשעה שכיח והופיע בכתבות התקשורת ובסיפורי הגבורה שהופיעו בחלק מהעלונים של צה"ל תחת הכותרת, "סיפורי יום הדין".

דימוי מתחרה שנעשה שכיח בימי הקרבות הראשונים היה, "מלחמת מעטים מול רבים"

הדימוי "מלחמת מעטים מול רבים", המבוסס על הנרטיב "מעטים מול רבים", מגביר תחושה של אומץ ומרמז על גבורתם של הלוחמים. בכירי צה"ל שיבצו את הדימוי בתדירות גבוהה בהתבטאויותיהם הרשמיות, שהופצו באמצעות עלוני צה"ל: "דף לחייל", "פקודות יום", "דפי קרב" וגם בדפי הסברה. ב"דף לחייל", העלון שחולק לחיילים בחזית, דובר ביום השלישי למלחמה על, "גילויי גבורה של מעטים נגד רבים." ("דף לחייל", 8.10.1973); ובמועד מאוחר הרבה יותר, הדימוי "מעטים מול נחשולי פלדה ואש" שובץ ב"פקודת-יום ליום גייסות השריון" (29.10.1973). ובאותה פקודת-יום נאמר גם, "אתם, אשר ניצבתם מעטים מול רבים, בין ישראל ובין מבקשי נפשה". התבטאויות דומות הופיעו גם ב"דף קרב" של מׅפְקדת האוגדה (15.10.1973), ובהנחיות ה"הסברה למפקד" מיום 7 באוקטובר 73', בׇהקבלה שבין מלחמת יום הכיפורים למלחמת תש"ח, "לבדנו. כמו תמיד, כמו ב- 1948". הדימוי הופיע גם בהשוואת אחדותם של ה"מעטים" מול האויב, במלחמת "ששת הימים" למלחמת 73' כך: "כמו במלחמת ששת הימים מתגלה העם במלא תפארתו נכון לכל." (7.10.1973).

"מלחמה כבדת דמים" היה דימוי נוסף ששימש את שר הביטחון, משה דיין, ביום השלישי למלחמה.

Golda Meir and Moshe Dayan (photo credit REUTERS)
photo Credit: REUTERS Golda Meir and Moshe Dayan 1973

אחרי שלושה ימים של השמעת מסרים אופטימיים שנועדו לחזק את המורל בחזית, כאשר הציבור עדיין לא היה מודע לגודל האסון והמחדל, הכריז דיין שהמלחמה גבתה מחיר דמים רב בשלושה ימים. דיין השתמש בדימוי "מלחמה כבדת דמים", ובכך השרה תחושה פסימית. עם זאת דווח לציבור שחיילי צה"ל הצליחו מאז ל"הפוך את הקערה על פיה", לעבור ממצב של מגננה למערך של מתקפה. בדיעבד התברר שההצלחה הזו גבתה מחיר גבוה. במלחמה זו נהרגו כ- 2,800 חיילים.

כשהסתיימה המלחמה שפרצה ביום הכיפורים תשל"ד, היום החשוב ביותר בלוח העברי, נקבע שמה הרשמי: "מלחמת יום הכיפורים". אחד ההסברים לכך הוא, שהכינוי הזה מחבר בין "מלחמה" לבין "היום בלוח העברי", הקרוי יום הכיפורים, היום שבו נחרצים גורלות של בני האדם. במלחמת יום הכיפורים נחרץ גורלו של עם ישראל כולו.

שני הדימויים – "מעטים מול רבים", שהיה שכיח בתרבות עוד בימי היישוב היהודי בישראל ובמלחמת תש"ח, ו"מלחמת יום הדין", שמצמצם את טווח המשמעויות לאלו שבבסיסן מסר משפטי ואף דתי – שני דימויים אלו נותרו בשולי השיח ובמהלך הזמן נשכחו. כך גם הדימוי, "מלחמה כבדת דמים", המשדר מסר טרגי של שדה קטל.

"מלחמת יום הכיפורים", השם הרשמי שנתקבע מאז 73', כולל בתוכו מסר נטול מטען שלילי מובהק: יום כיפורים. והמסר העולה ממנו היה, ותמיד יהיה: תמיד יש סיכוי לסוף טוב, לגזר דין "זכאי".

candle