תגית: מירצ'ה אליאדה

קברי צדיקים בגליל

אני עורכת מחקר קטן היוצא מנקודת מבט אנתרופולוגית-תקשורתית ובוחן את תופעת העלייה לקברי צדיקים באזור הגליל.

 

קבר רבי יונתןבן עוזיאל, עמוקה
קבר רבי יונתן בן עוזיאל, עמוקה. מקור: ויקיפדיה

מה שרציתי לדעת הוא, לאיזה מבין שני המודלים שאציג בהמשך אתם משתייכים, כמובן, רק אלו שעשו את דרכם לקברי צדיקים בגליל (אינני מעונינת לבדוק את תופעת העלייה לרגל לאתרים כמו הכותל המערבי, קבר רחל או מערת המכפלה). האם המודל שמציע האנתרופולוג ויקטור טרנר, מודל אקסמנטרי, מיטיב לתאר את הנהירה לקברי צדיקים, או שמא המודל הקונצנטרי שמציע חוקר הדתות, מירצ'ה אליאדה?

 

ובכן, הספרות מציעה שני מודלים תיאורטיים מנוגדים של עלייה לרגל, המאפשרים חלוקה כללית של התופעה:
 
מודל א – הוצע על ידי מירצ'ה אליאדה, הנחשב לאחד מחוקרי הדתות הגדולים של המאה העשרים. זהו מודל קונצנטרי של קדושה, שבו המאמין נע מן השוליים את המרכז, אל "קודש הקודשים". האתר שאליו עולים לרגל, לדוגמה, הכותל המערבי, אינו רק הזירה שבה הקדושה מוצאת לה ביטוי במרחב, אלא גם "מרכז הייקום", הציר הבסיסי להתהוות העולם. מודל זה מציג תמונה דמיונית של מעגלים קונצנטריים, שמציינים מרחקים שונים מהמרכז הקדוש. לפי המודל כל אחד מאיתנו נע על פני מעגלים אלו, והעלייה לקברי צדיקים ולמקומות קדושים מסמלת התקרבות ממשית למרכז, למקור הקדושה.

מודל ב' – המודל השני, שאותו הציע האנתרופולוג ויקטור טרנר, אינו קונצנטרי אלא אקס-צנטרי, שמדגיש את התנועה מלב החברה אל שוליה. טרנר רואה חשיבות תיאורטית לתנועה זו מה"קוסמוס" אל ה"כאוס", כלומר ממרכז הסדר החברתי כלפי גבול הארץ הלא נודעת. יש ב"מסע החוצה" משום אישור כי המרכזים הרוחניים מופרדים מן המרכזים הפוליטיים של חיי השגרה ואינם כפופים למרותם. בנוסף לכך האתר שמחוץ לסדר החברתי יכול ליהפך למרכז מקודש של כל המאמינים, שהרי אין הוא שייך לקבוצה או למעמד מסויים. המיוחד במודל זה טמון במסלול המוליך אל האתר. מסלול שלעתים הוא מתמשך ורצוף קשיים, כך שהוא משמש קרקע פורייה להתמרקות רוחנית ולמהפכי חיים.

אני מודה מראש לכל מי שמוכן לסייע לי בפרויקט קטן זה ומבטיחה למסור סטטיסטיקה לגבי החלוקה, נניח בעוד שבוע ימים, כולל חשיבות הבדיקה ומטרת המחקר.
 
אבקש לציין בתגובה –  "מודל א" או "מודל ב"
תודה!