כותרת בידיעה עיתונאית (8.11.15) מכריזה, "הרחוב והסערה: 'אום כולתום' במקום 'לוחמי הגיטאות'". הכותרת מרמזת על סערה ציבורית. המשכתי לברר מה מסתתר מאחורי הרמז.
בכותרת המשנה של אותה ידיעה נאמרו מלים כמו: "מאבק יצרי" ו"עימות". "מאבק יצרי מתחולל בימים אלה ברמלה סביב שמות רחובות בעיר. שיאו של העימות הגיע אמש (שני) כאשר מועצת העיר הצביעה בעד שינוי שמותיהם של שני רחובות: רחוב לוחמי הגטאות ייקרא מעתה רחוב אום כולתום, ורחוב תק"ב ייקרא על שמו של מוחמד עבד אל-והאב".
ובהמשך, נראה שהסיפור מתרכך כך, "אמנם שמו הרשמי של הרחוב שייקרא על שמה של אום כולתום הוא תק"א, אך הרחוב, שנמצא בשכונה מעורבת יהודית-ערבית, מוכר כבר שנים בפי התושבים בתור רחוב לוחמי הגטאות."
בנוסף מופיע גם אזכור של מקרה דומה שהתרחש בירושלים, "ב-2012 ניר ברקת חנך בירושלים רחוב על שם אום כולתום, הרב עובדיה יוסף ז"ל אהב לשמוע שירה ערבית ובמיוחד את שני אלה".
חלפו חמש שנים מאז המקרה, ובאותו אתר חדשות מופיעה כותרת דומה. אלא שהפעם הניסוח מתון הרבה יותר. הידיעה מתייחסת לקריאת רחוב – והפעם בחיפה. רחוב על שם אותה זמרת מצרית, אום כולתום, "רחוב בחיפה ייקרא על שם אום כולתום: 'מודל לחיים משותפים'". ובגוף הידיעה נאמר, "ועדת השמות של עיריית חיפה ציינה בהחלטה כי אום כולתום, הנחשבת לאחת מגדולות הזמר הערבי, היא שם נרדף למוזיקה ערבית בכלל ולמוזיקה המצרית בפרט. 'ככזו, ראתה הוועדה לנכון לקרוא על שמה רחוב בחיפה, כעיר מעורבת, המהווה מודל לחיים משותפים בין יהודים לערבים', נמסר מעיריית חיפה". ובהמשך, "בעירייה אמרו כי השגריר המצרי כבר בירך על ההחלטה והודיע כי יגיע לטקס קריאת הרחוב, שיהיה בשכונת קריית אליהו בעיר התחתית, בין רחוב תל אביב לרחוב יפו".
איך זה עבר בוועדת השמות, ואף התקבל "פה אחד"? זאת בכפוף להסכמת מועצת העיר.
ממש לא התרגשתי מהנ"ל. הרי בסוף, שמות רחובות הם ציון דרך ותו לא. רבים אינם טורחים לדעת מה או מי מסתתרים מאחורי שמות הרחובות בערים שלנו.
כדי להבין ממה בכל זאת יש להתרגש, אשלים את החסר:
הזמרת – אום כולת'ום (פאטמה איבראהים אל-בלתאגי) – ביקרה בישראל פעמיים ונתנה הופעות: פעם ראשונה ביפו ב- 1941 ופעם נוספת ב- 1935 בחיפה. באותן שנים היא כבר נחשבה לכוכבת במצרים. בישראל הגיעו להופעות שלה אנשים רבים, ששריינו מקום ימים מראש. קראו לה בשם המכובד, "כוכב המזרח". זאת הייתה תקופת הפריחה המקצועית של אום כולת'ום (שנות ה-30). הזמרת המצרית התפרסמה בעיקר בזכות השיר "אינתה עומרי" (אתה החיים שלי). אם עד מהפיכת 1952 במצרים היא נחשבה לזמרת-על וקיבלה עיטור מהמלך פארוק, אחרי 1952 היא נחשבה כאייקון תרבות במצרים.
התרגשתי מאוד כאשר גיליתי שאת המילים לשיר אינתה עומרי כתב פיזמונאי שהתפרסם אז ברחבי העולם הערבי וגם כיום מדברים בשבחו: אחמד שפיק כאמל. אלא שלמרבה האכזבה אין אף ערך ויקיפדיה בעברית או באנגלית אודותיו. לקוראי ויקיפדיה בעברית או אנגלית נותרה רק אפשרות אחת, בתנאי שהם מעוניינים בכך, והיא להמשיך לחפש. שאם לא כן, הפזמונאי היצירתי שפעל במצרים עד מותו ב- 2008, ושבזכותו השיר המדובר ביותר של אום כולתום – אינתה עומרי – עלה לאוויר, יישאר בגדר תעלומה במערב וגם אצלנו.
התרגשתי שוב כאשר הצלחתי לשאוב מידע על הפזמונאי שפיק כאמל, וזאת בדרך עקלקלה מאוד. עלי לציין שהתמזל מזלי הודות לתוכנת תרגום אוטומטית בויקיפדיה מהשפה הערבית לעברית. מסתבר שהשיר "אינתה עומרי" היה שיתוף הפעולה הראשון בסדרה של שיתופי פעולה פוריים בין אום כולתום למלחין מוחמד עבד אל-והאב. השיר הושמע לראשונה בפברואר 1964 ומאז זכה להצלחה רבה בעולם הערבי. הוא עובד, הולחן, והושר על ידי רבים נוספים.
לפי ויקיפדיה בערבית (מתורגם): אחמד שפיק כאמל (9 ביוני 1929 – 31 באוגוסט 2008) הוא אחד המשוררים הערבים המפורסמים ביותר של המאה העשרים. הוא חיבר את השירים המפורסמים ביותר של אום כולתום כמו לדוגמה, You Are My Life , Amal My Life , Love All , Love Night. השירים היו מעין גשר בין "כוכב המזרח" (אום כולתום) והמלחין מוחמד עבדול-וואהב. עד אז הם לא שיתפו ביניהם פעולה בתחום המקצועי.
הנשיא גמאל עבדול נאסר היה מי שגילה את אום כולת'ום הצעירה בת ה- 23. הוא הזמין אותה אליו, יחד עם המוזיקאי מוחמד עבדול וואהב וביקש מהם לשתף פעולה בעבודה אמנותית. ידוע שאום כולת'ום ועבדול וואהאב היו מסוכסכים ביניהם במהלך שנות ה- 30 וה – 40 עקב התחרות המקצועית ביניהם כזמרים. וכאשר עבדול וואהאב איבד את יכולתו לשיר בטונים גבוהים, הוא פרש מהשירה והתמסר להלחנה .הוא הלחין את השיר You Are My Life (אינתי עומרי) למילותיו של הפזמונאי, שפיק כאמל.
עוד נאמר בויקיפדיה שאחמד שפיק כאמל כתב כמאה שירים פוליטיים רגשיים ופטריוטיים לאורך כל תקופת הזוהר התרבותית והאמנותית במצרים. רבים משיריו המפורסמים אוגדו בספר שנקרא "אתה החיים שלי" (על שם השיר, אינתה עומרי), שהתפרסם בהוצאת רשות הספרים במצרים (2006), וזאת הודות לסופר הדגול חאבי שלו, שכתב עבור הספר הקדמה מחמיאה במיוחד.
התרגשתי גם מכך שטרחו לקרא רחובות בערים יפו, רמלה, ירושלים וכעת גם חיפה, על שמה של הזמרת הפורייה והפופולרית אום כולתום, שהופיעה בישראל פעמיים בשנות השלושים, ולא טרחו לתת את הכבוד הראוי למי שכתב את מילות השיר אינתה עומרי, שאחמד שפיק כאמל חיבר.
Enta Omri" (You Are My Life) at the Olympia Théâtre in Paris, November 1967
התרגשתי, ממש התרגשתי.
הצלחה 