תגית: טבע

מסלול הליכה בטבע העירוני

הסגר השלישי נכנס לתוקף היום, 27.12.2020 בשעה 17:00.

במסגרת המותר, העניקו לנו את הזכות לפעילות ספורטיבית במרחק שחורג מ- 1,000 מ' מהבית.

להלן מסלול הליכה מומלץ שאורכו כ-6 ק"מ, ומשך ההליכה כשעה וקצת (להליכה מהירה). ההמלצה מיועדת לכל מי שנמצא בנקודה כלשהי על גבי המסלול. השעה המומלצת היא לבחירתכם. אני מעדיפה שעה של שמש חורפית. ברב הימים שעת הצהרים בין 14:00 ל-15:00 עונה על הדרישה.

התמונה שלהלן מתארת את המסלול באופן גרפי – להגדלה יש ללחוץ על המפה.

הליכה בטוחה – ברחוב אבא הלל יש מדרכה רחבה ויפש. בהמשך, שביל יונתן הוא שביל סלול, חדש שמחולק לנתיב אופניים ולהולכי רגל. השביל מוביל את ההולכים בו בנוף ירוק, על שלל צבעיו, ריחותיו, וציוצי הציפורים שמזדמנות למקום.

נתיב המסלול: אורך 6 קמ' , כולל נקודות ביניים מכוונות.

צאו להליכה, בריאות טובה לכולכם !

המאבק האזרחי נגד "לוויתן", מזווית אישית

גוליית בסיפור המקראי הן השותפות בלוויתן, שעיקר עניינן הוא הרווח הכספי. הטענה המשכנעת שהשותפות מפיצות בתמיכת השלטון והארגונים הירוקים (החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, רשות הטבע והגנים), היא שהשימוש באנרגיה מבוססת גז עדיף על פני שימוש בפחם.

*****

בדומה לסיפור המקראי על דויד הנער שיידה קליע אבן והביס את גוליית הפלישתי, כך עמותת "שומרי הבית"  – חברה אזרחית וולונטרית – נכנסת בימים אלו להילוך גבוה במאבקה על המיקום בו תוצב אסדת הגז של מאגר "לוויתן". המאבק נגד השותׇפוֹת בלוויתן: דלק, נובל אנרג'י, ורציו (להלן: השותפות) נבלע דווקא בשלבו הקריטי ברעש התקשורתי סביב האקטואליה (הרכבת הממשלה בראשות נתניהו), האירוויזיון והופעתה של מדונה.

כרוניקה של סיפור הצלחה

נא להכיר: זיכרון יעקב, המושבה השלישית של העלייה הראשונה הממוקמת בחוף הכרמל.

מה פתאום נזכרתי בהיסטוריה של זיכרון-יעקב? נכון שזיכרון הוא אחד מיישובי חוף הכרמל שנאבקים על זכותם להמשיך לחיות בסביבה לא מזוהמת שאינה מהווה סיכון בריאותי. אבל חשוב מכך – זיכרון יעקב היא עדות מוחשית לסיפור הצלחה, שנבע בעיקר מהקפדה על מיתאם בין פרויקט סביבתי לבין צרכי התושבים והסביבה. הישג שכזה הוא גרעין ההצלחה של היישוב.

פרטים על שלבי ההקמה של זיכרון יעקב, והסיבות להיותה מודל לחיקוי שהועתק אחר כך למושבות נוספות, כתובים בתחקיר שפרסם יוסי בן ארצי (קתדרה 29 – תשמ"ד, עמ' 45-62). התחקיר מתבסס על שני מסמכים/חוזים שנוסחו בשלהי המאה ה-19 ונתגלו לאחרונה. מדובר בחוזים, המתווים תכניות מדויקות לבניית בתי מגורים ומבני משק במושבה זיכרון יעקב (אז, היא נקראה זָמרִין), שפקידי הברון רוטשילד טרחו על ניסוחם.

אם רבים נוטים לחשוב שזיכרון יעקב הוקמה באורח די ספונטני, או שצורת הבנייה בה הועתקה ממקום מוצאם של המתיישבים, בני העלייה הראשונה, שני המסמכים שנתגלו מראים שלא כך היה. זיכרון יעקב הוקמה כמושבה על גבעת זָמרִין אשר צופה על יקב שמבנהו הוקם מאוחר יותר. אלא שתוך זמן קצר התברר למתיישבים שהמיקום המיועד למושבה העתידה לקום שם אינו ראוי. כבר אז החלו הרהורים על העתקת המושבה למיקומה הנוכחי, כפי שהדווח בעיתון המגיד ב- 1883. ואכן באוקטובר 1883, היו אלו שליחי הברון, שייד ודגור, שנרתמו לקריאה לערוך תכנית בנייה מחודשת. בהמשך נחתמו חוזים בין הקבלן והמבצע והבנייה יצאה לדרך. ההתקדמות בבניית בתי המגורים התעכבה בשל מספר סיבות, אך התחדשה כעבור כשנתיים וחצי. במרכז היישוב מוקמו מבני ציבור – בית כנסת, בית ספר ובית מרקחת, ובית העם נבנה רק ב- 1891.

עמותת "שומרי הבית" נגד אסדות הגז. באדיבות: עמותת "שומרי הבית"

תמצית המאבק בין "שומרי הבית" והשותפות בלוויתן

בעוד שתהליך ההקמה של זיכרון יעקב עוגן בחוזים שכל פרט בהם היה מחושב ומותאם היטב לסביבה ולצרכי המתיישבים, לא כך נראה המצב לצערנו, ביחס לקביעת מיקום אסדת הגז של מאגר לוויתן. ולא רק זה – רצה הגורל וזיכרון יעקב, שתהליך הקמתה הניב תשתית מסודרת למתיישבים דאז ולתושביה כיום, דווקא היא זאת שנאלצת, יחד עם יישובי חוף הכרמל, להתמודד עם עתיד בלתי ידוע. עתיד שבו סבירות גבוהה לזיהום סביבתי וסכנה בריאותית בשל חוסר תשומת הלב של השותפות בלוויתן לצרכים של תושבי האזור שבצמוד אליו תמוקם אסדת הגז.

גוליית בסיפור המקראי הן החברות השותפות בפרוייקט לוויתן, שעיקר עניינן הוא הרווח הכספי. הטענה המשכנעת שהשותפות מפיצות בתמיכת השלטון והארגונים הירוקים (החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, רשות הטבע והגנים), היא שהשימוש באנרגיה מבוססת גז עדיף על פני שימוש בפחם. זאת מכיוון שכך יצטמצם זיהום האוויר והנזק הסביבתי הנגרם כיום מהפחם. אין כל ויכוח על כך. אבל הגופים התומכים בהצבת אסדת הגז של מאגר לוויתן במרחק 9.7 ק"מ מקו החוף, משתמשים ברטוריקה שמטשטשת את העובדה שהסמיכות של האסדה לקו החוף תיצור מהר מאוד מפגע אקולוגי ובריאותי שיישאר איתנו לנצח נצחים. מי מאיתנו לא שמע על זיהום האוויר בחיפה שמקורו בבתי הזיקוק שבמפרץ חיפה? הכל מודעים למפגע זה ואף-על-פי-כן הוא תקוע כבר שנים כעצם בגרון, והמאבק של תושבי חיפה על סילוקו עדיין נמשך. אסור שמצב זה יחזור על עצמו.

"שומרי הבית", שבראשה עומד מייסדה יוני ספיר, היא אחת העמותות החזקות הפועלות בנחישות ובצורה עיקשת ל"הרחקת אסדת הגז של מאגר לוויתן לעומק הים", כפי שמבטיח הניסוח באתרם. עמותה זאת מופעלת על-ידי קומץ תושבים בזיכרון יעקב. יש לציין במיוחד שהעמותה ותומכיה פועלים כחברה אזרחית, ללא כל נגיעה לפוליטיקה הארצית. יחד עם עשרות אלפי פעילים מתנדבים, העמותה משקיעה מאמצים, מזה כשנתיים, לקידום הסדר ראוי עם השותפות. המטרות העיקריות של שומרי הבית הן:

בראש ובראשונה, הפרדת גז גולמי למרכיביו בלב הים, מעל פי בארות הקידוח (כ-120 ק"מ מהחוף).

שנית, מניעת שינוע, אחסון וטיפול בתוצרי לוואי מסוכנים של הגז הטבעי על אדמת ישראל.

שלישית, הרחקת תעשייה פטרוכימית מריכוזי אוכלוסין בישראל.

נשק יום-הדין של שומרי הבית

בזמן האחרון, עמותת שומרי הבית השקיעה מאמצים כדי להשיג חוות דעת של מומחים חיצוניים בעלי מוניטין בינלאומי בתחום אסדות גז. זאת על מנת לקבוע את מידת הסבירות לנזק עתידי, באם אסדת הגז של מאגר לוויתן תמוקם בקרבת חוף הכרמל. המומחים למדו את המסמכים שהשותפות בלוויתן הנפיקו כדי לקבל היתר להצבת האסדה בקרבת קו החוף. דוח המומחים קבע שהמסמכים הללו לוקים בחסרים משמעותיים בהתייחס לבטיחות התושבים והטבע.

התקשורת כן אשמה 

התקשורת עסקה ועדיין עוסקת בבעיות שעמותת שומרי הבית מתריעה עליהן, לרבות זיהום סביבתי, פגיעה בדגת הים והסכנה הנשקפת לבריאות התושבים באם אסדת הגז תוצב בצמוד לקו החוף. אבל לאחרונה נדם קולה של התקשורת, בעיקר בשל נושאים פוליטיים וביטחוניים אקוטיים יותר לכאורה. אין הדים לאסון שעלול להתרחש גם בפוסטים של בלוגרים, ברשתות חברתיות וציוצי הטוויטר. הכל  טרודים למדי בפוליטיקה הארצית ובבעיות הביטחון בדרום המדינה. בעוד שאלו הם בהחלט נושאים שפתרונם דוחק ותובע את מלוא תשומת הלב, אי-אפשר לעבור לסדר היום בלי לתת את הדעת על נושאים בטיחותיים הנוגעים למיקום אסדת הגז של מאגר לוויתן. למרבה הצער, אייטם זה מופיע, אם בכלל, בשולי הדברים והציבור מדפדף הלאה. כך נדחק פועלה החשוב של העמותה לשולי האקטואליה.

החדשות הטובות הן שבג"ץ בחן לאחרונה את ההחלטה של שומרי הבית לעתור כנגד השותפות בלוויתן, ואישר את הגשת העתירה. מועד הדיון בבג"ץ נקבע ל- 4 ביולי, 2019 , ב- 9:00. אם תתקבל העתירה, מה טוב.

עדכונים וחדשות ביחס להמשך פעילות העמותה, באתר שומרי הבית.