תגית: זהו זה

הומור שחור

בשבועות האחרונים מתגבר במרחבי הרשת זרם של סרטונים, קריקטורות ואמצעים נוספים שיש להם פוטנציאל ויראלי. זו אחת הדרכים לשרוד את ימי ההסגר והריחוק החברתי.

בין כוס קפה אחת לשנייה, בין התעדכנות מרחוק במעשיהם של בני המשפחה והחלפת חוויות ושמועות, בין טיפול בצמחי הבית לקניות און-ליין ותכנון המנות לליל הסדר, בין קריאת כותרות והאזנה לתסכיתים מעניינם, בין קריאת חומר עיוני וצפייה בפרק נוסף מהסדרה של HBO המבוססת על ספרו של פיליפ רות "הקנוניה נגד אמריקה", אי אפשר שלא להציץ בווטסאפ שמא התקבל עוד חומר הומוריסטי, סאטירי או קומי.

חברי מונטי פייתון
חברי מונטי פייתון. קרדיט: ויקיפדיה

אמרנו מופע קומי – אמרנו חבורת "מונטי פיית'ון". לא "זהו זה", לא "ארץ נהדרת" לא "ז'וזו חלסטרה", את המקום הראשון במופעי הקומדיה הבריטית, משייכים עד היום לחבורה מצחיקה שכוכבה דרך בשנות ה- 70 עד סוף שנות ה-80. בסוף, הקומדיה הבריטית מנצחת. בזכותה, מיליוני בני אדם שרדו מצוקות, טרגדיות, ואם תיזכרו בחבורה תשרדו גם אתם הסגר בימי קורונה.

בוקצ'יו

סנדרו בוטיצ'לי דקאמרון 1487
סנדרו בוטיצ'לי דקאמרון 1487. קרדיט: ויקיפדיה

איזה קשר יש בין בוקצ'יו של המאה ה- 14 לחבורת מונטי פיית'ון? תתפלאו, אבל סיפוריו סיפקו רקע והשראה לחבורת הקומיקאים שמיד נדבר עליה. ג'ובני בוקציו – הסופר האיטלקי שפרסם את דקאמרון במאה ה- 14 – כתב בהקדמה ל"יום הראשון" (מתוך ספרו), על תופעת הריחוק החברתי. בנימה די פילוסופית הוא מתאר ריחוק קיצוני שמיד אציג אותו בציטוט מהמקור.

As Boccaccio puts it in his Introduction to the First Day, "It was not merely a question of one citizen avoiding another, and of people almost invariably neglecting their neighbors and rarely or never visiting their relatives, addressing them only from a distance; this scourge had implanted so great a terror in the hearts of men and women that brothers abandoned brothers, uncles their nephews, sisters their brothers, and in many cases wives deserted their husbands Decameron, Introduction to the First Day, p.8-9.

ובתרגום לעברית: זאת לא הייתה רק תופעה של ריחוק חברתי, של התעלמות מהשכן והחבר, או התרחקות מקרובים ובני משפחה רחוקים, שרק לעתים נדירות נוצר ביניהם קשר. זאת הייתה פורענות וזו העמיקה תחושות של אימה בליבם של גברים ונשים. המצב הגיע לידי כך שאחים התנערו מאחיהם, דודים התנערו מאחייניהם, אחיות התנערו מאחיותיהן, ובמקרים רבים נשים התנערו מבעליהן.

חבורת מונטי פיית'ון שהוקמה על ידי שישה קומיקאים בריטיים, בעלי רקע אקדמי בתחום הפילוסופיה – וזה אומר הרבה על ההומור שלהם, כי פילוסופיה והומר קשורים זה בזה – ביצעה סדרות עבור הטלוויזיה ה- BBC  בשנים 1969-1980. בין היתר, הם אימצו את משנתו של בוקצ'יו ואחת ההצלחות הגדולות שלהם היה סרט באורך מלא בשם,  "מונטי פייתון והגביע הקדוש" שעד היום נחשבת לקומדיית קלט. יש שם סצנה שמספקת הצצה הומוריסטית לזוועת המגיפה (השחורה). במיוחד בולטים בה ניואנסים של ריחוק וניכור, שעליהם כתב בוקצ'יו.

זוהי פנינה הומוריסטית שמיועדת בעיקר ל"מיטיבי לכת". מטרתה היא גיחוך גם בזמנים של מגפות שתובעות חייהם של מאות אלפי בני אדם.

הסצנה  Bring out your dead רוויה הומור שחור משחור. מישהו נושא על כתפו אדם [חי] ומנסה להעמיס אותו על עגלה שנועדה לאיסוף מתים במגיפה. האדם שעל כתפו זועק: "אני לא מת, אני לא מת!!". ולמרות שהעגלון שומע את הזעקות, ומתווכח עם האיש אשר נושא את חברו על כתפו, הוא משתיק אותו; תרתיי משמע. מנחית עליו נבוט. וכך אין בעיה להוסיף גם אותו אל ערמת הגופות שעל גבי העגלה.

זיכרו, אני מחזירה אתכם אל לונדון של שנות ה- 70. כאשר כוכבה של הלהקה דרך. אחד השירים שלהם שרבים זוכרים למרות שהמופע שבו הופיע שודר בשחור-לבן, הוא Always look at the bright side of life. השיר נכתב לכבוד סצנת הסיום של "בריאן כוכב עליון". מראים הר בפאתי ירושלים וכמות ניכרת של בני אדם, תלויים על צלב, שרים את השיר. בעצם, סאטירה כמו שסאטירה צריכה להיות. בריאן עצמו הוא בחור צעיר החי בארץ ישראל בתקופת הרומאים, והופך בעל כורחו למשיח החדש. והעיקר, בריאן לומד בדרך הקשה להסתכל תמיד על הצד היפה של החיים.

ובנימה אופטימית יותר צפו בסצנה המשובחת: "הביטו תמיד על הצד היפה של החיים"

אין כמו הומור לזמנים אלו. זאת כבר אמרנו. גם הומור שחור מתקבל בברכה. שיהיה לנו רק טוב.