תגית: המוטציה ההודית

מידע מאומת? דיסאינפורמציה? הווריאנט ההודי

התקופה הנוכחית מנוצלת על ידי משתמשי הרשתות החברתיות בעיקר למטרת שיתוף מידע אודות נגיף הקורונה כך כתבתי לפני שנה בהקשר ל COVID-19. בינתיים מתרבות המוטציות. ולאחרונה, העיסוק העיקרי של מפיצי המידע למיניהם מתמקד בווריאנט ההודי (שנקרא "דלתא").

שרוליק
מידע אמיתי? מפוברק? שרוליק טיפוסי. יוצר: דוש (קריאל גרדוש). קרדיט: ויקיפדיה

לכולנו ידוע שיש שמנצלים את המצב וידם קלה על המקלדת. במתכוון או שלא במתכוון מופץ ברשת מבול של מידע – אינפודמיה – שחלקו לא מאומת. נוצר מצב שבו התמימים שבינינו נותנים יד להונאה מכוונת ובלועזית "דיסאינפורמציה" (הרחבה על כך בהמשך).

נגיף הקורונה הביא עימו מבול של מידע ובכלל זה תיאוריות קונספירציה. ארגון הבריאות העולמי התייחס לתופעה כאל מגפת מידע, אמין בחלקו בלבד, והייתר מידע מטעה (!). הוא גם טבע מונח חדש – "אינפודמיה". מה שמבליט שיש סמיכות בין שתי התופעות, פנדמיה ואינפודמיה.

כבר בתחילת דבריי אציין שחיפוש המונח "אינפודמיה" בגוגל מניב כ- 300 תוצאות בסך-הכל. המונח בלועזית, INFODEMIC, מניב כ- 1,570,000 תוצאות! בהמשך נבין מדוע אי אפשר להתעלם מכובד הבעיה. שכן למילה "פנדמיה" יש לאקדמיה העברית הצעה לחלופה בעברית ולאור מה שאכתוב בהמשך, מתבקש למצוא חלופה בעברית גם למונח "אינפודמיה".

סיבים אופטיים
סיבים אופטים. קרדיט: ויקיפדיה

כצעד ראשון, פניתי אל "האקדמיה ללשון העברית", ושאלתי איך אומרים בעברית אינפודמיה. (עדכון לאחר כתיבת הפוסט: היום (11.6) קיבלתי תשובה – "ב"אקדמיה ללשון העברית" עדיין לא דנו במונח "אינפודמיה". יחד עם זאת, מסתמן שהציבור כבר החליט על החלופה "מגפת מידע" (עם 93 תוצאות בחיפוש בגוגל- ורק 21 מתוכן פעילות).

בינתיים, בדקתי מה החלופה בעברית למילה "פנדמיה" וקיבלתי את התוצאה הבאה:

המילה פַּנְדֶמְיָה באנגלית (pandemic) מורכבת מן התחילית pan  המציינת "כָּל־", דוגמת pan-Arabism  שתורגם ל"כל־ערביוּת". לפי זה פנדמיה היא "מגפה כוללת". במילון למונחי גאוגרפיה אנושית של האקדמיה נקבע תמורתה "מַגֵּפָה רַבָּתִי". אפשר גם להשתמש בצירוף "מגפה עולמית".

רצוי גם לדעת שלמרות השימוש במילה "מדיות",  המונח התקני הוא: מֶדְיָה (מדיה) – נקבה;  צורת הריבוי של מֶדְיוּם.

הסיפור העיקרי

הקדמה קצרה: התקופה הנוכחית מנוצלת על ידי משתמשי הרשתות החברתיות בעיקר למטרת שיתוף מידע אודות נגיף הקורונה. ארגון הבריאות העולמי קובע שמדובר ב"אינפודמיה". לכולנו ידוע שיש שמנצלים את המצב כדי להפיץ מידע לא מאומת. נקרא לזה "דיסאינפורמציה" (הרחבה על כך בהמשך).

מדוע זה קורה? זאת תולדה של משבר אמון עמוק בממשלות ובתאגידים, שקדם למגפה. ואז מופיע נגיף הקורונה. המחלה מוגדרת תחילה כמגפה, ומאוחר יותר כ"פנדמיה". עקב חוסר הוודאות לגבי טיבה של המגפה ומה עוצר אותה, היא נתפסת כמשהו מאוד גדול שחייב להיות לו הסבר מהותי. וכשאין תשובות בסיסיות לתופעה, נולד משבר אמון נוסף – בין הציבור למומחים במדעי החיים. איש לא יודע למי ולמה להאמין. העולם אינו מוכן לקבל את ההסבר הסטנדרטי. סביר להניח שתיאוריות קונספירציה, כתולדה של מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה, הן פועל יוצא של סביבה שיש בה קיטוב פוליטי ומשבר ערכים. תיאוריות קונספירציה אשר ידועות מן העבר, נוצרו סביב רצח הנשיא ג'ון קנדי, ומוות של מפורסמים: למשל, מותה של הנסיכה דיאנה. אנשים מתחילים להאמין בתיאוריה ומפיצי התיאוריות מוכנים ללכת עד הסוף כדי להוכיח שהן אמת.

מיסאינפורמציה או דיסאינפורמציה

חוקרים העוקבים אחר התפשטות המידע על נגיף הקורונה מבחינים בין "מיסאינפורמציה", ובאנגלית – misinformation, שפירושו, "מידע שגוי שאינו מכוון להטעות", לבין "דיסאינפורמציה", ובאנגלית – disinformation, שפירושו, "מידע שקרי מתוכנן  מראש בכוונה להונות". על בסיס שתי צורות מידע אלו עשויות להירקם "תיאוריות קונספירציה". בהמשך אשתמש במונח הכולל: "מידע שגוי".

תיאוריית הקונספירציה על ביל גייטס

להלן דוגמה הממחישה את תהליך יצירת תיאוריית קונספירציה. בחודשים הראשונים של 2020, החל לרוץ ברשתות החברתיות מידע שגוי בקשר לביל גייטס ונגיף הקורונה. המידע התפשט משם לכל סוגי המדיה האלקטרוניים והווירטואליים.

אחת הגרסאות טענה, "גייטס, המייסד המשותף של מיקרוסופט והפילנתרופ המיליארדר שמימן את המאמץ לשלוט בנגיף באמצעות טיפולים, חיסונים וטכנולוגיה, יצר בעצמו את הנגיף." לפי גרסה נוספת, "גייטס רשם על זה פטנט", השלישית הצהירה ש"גייטס ישתמש בחיסונים כדי לשלוט בבני האדם." שלל הגרסאות התפשט ללא כל קושי, באמצעות קהילות וירטואליות. רבות מהן הראו נטייה ומוכנות להפיץ את המסר, כמו למשל, קבוצות שמתנגדות לחיסונים, לגלובליזציה או להפרת הפרטיות שהטכנולוגיה מאפשרת. תוך ימים ספורים בלבד, אחת הגרסאות הגיעה אל המיינסטרים.

ב- 19 במרץ, פרסם האתר Biohackinfo.com מידע שגוי, שלפיו גייטס תכנן להשתמש בחיסון נגד נגיף הקורונה כתכסיס למימוש מטרה זדונית, ומטרתו האמיתית של גייטס היא לשלוט בבני אדם באמצעות מיקרו-צ'יפ שיוזרק לגופם יחד עם החיסון. יומיים בלבד לאחר מכן, המסר הופץ בסרטון יוטיוב שנצפה כשני מיליון פעמים. בהמשך (14 באפריל), הסיפור הגיע אל רוג'ר סטון – יועצו לשעבר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. סטון התראיין לתוכנית רדיו והתייחס למידע כך, "ייתכן שביל גייטס ייצר את נגיף הקורונה כדי לשתול שבבים בבני אדם". הדברים התגלגלו הלאה, בדיוק כמו בכל מגפה, והריאיון עם רוג'ר סטון זכה לסיקור נרחב ב"ניו יורק פוסט", שלא שלל את דברי סטון. הסיקור העיתונאי קיבל לייקים, וכמיליון בני אדם שיתפו ו/או והגיבו לו בפייסבוק.

מה שקרה כאן הוא רק חלק מאוקיינוס של מידע שגוי אודות נגיף הקורונה שמתפשט במהירות ברשת. לאחרונה הגענו למצב שבו כמעט כל שידור חדשותי מרכזי רווי שמועות ותעמולה. מדעני דאטה טוענים שנגיף הקורונה הוא "הסערה המושלמת שמסייעת להתפשטות מידע שגוי ופייק ניוז". מדוע? מכיוון שרבים מבלים יותר זמן בבית ומחפשים ברשת תשובות לחוסר הוודאות. מצב של חוסר וודאות מקטב, מפחיד, ולוכד את כל תשומת הלב, וקל מאוד להשיג מידע התואם את מערך האמונות של כל אחד מאיתנו.

מאגרי דאטה ושיטוח העקומה

מדעני דאטה וחוקרי תקשורת מנתחים כיום מיליוני הודעות במדיה החברתית. למשל, צוות מדעני דאטה מלוס אנג'לס, שחרר לאחרונה מאגר של יותר מ -120 מיליון ציוצים על נגיף הקורונה. חוקרים נוספים החלו לעשות שימוש בתוכנה אוטומטית לצפייה ב 4.7 מיליון ציוצים בסטרימינג, שעוברים מדי יום על נגיף הקורונה. (זאת הכמות שטוויטר איפשר לצוות לעקוב אחריו.) אחר כך הם מנתחים את תוכן הציוצים, ובמידת האפשר מאתרים את האזור ממנו נשלחו. בהמשך הם מעריכים את אמינותם על ידי התחקות אחר המקורות אליהם ההודעה מקושרת. בחודש מרץ נחשפו כ -1.3 מיליון פוסטים ו -7.5 מיליון תגובות על נגיף הקורונה בפלטפורמות של מדיה חברתיות, בהן Reddit, WhatsApp, Instagram ו- Gab (הידוע בקהל הימני שלה), הסריקה החלה ב -1 בינואר ונמשכה עד אמצע פברואר.

אנליסטים עוקבים אחר בסיסי נתונים המכילים מידע שגוי ביחס לנגיף הקורונה, בתקווה לבלום את התפשטותו. הם מקווים שהתחקות אחר מקורות המידע השגוי ודרכי הפצתו, תסייע לאיתור מקור המידע, ולהבנת נתיב התפשטותו. הם מאמינים שיוכלו לחשוף, למנוע ולהפריך את המידע השגוי באמצעות ראיות עובדתיות משכנעות, ומקור שנתפס אמין. בשפת האפידמיולוגיה, התקווה היא שתימצא אסטרטגיה יעילה 'לשיטוח העקומה' של האינפודמיה, שיטה שתימנע מהמידע המזיק להתפשט רחוק ומהר. עם האמצעים שזמינים לנו כיום, הם אומרים, המשימה מאתגרת וכרוך בה קושי רב.

למרות שנתיב ההדבקה של נגיף הקורונה עדיין שרוי בערפל, ישנם אי-אלו ממצאים מעוררי תקווה. ממצא מובהק מראה שבדומה לנתיב הפצת מגפות, קיים כאן שלב של מפיץ-על. במקרה של גייטס, מדובר בעיקר בבעלי חשבונות פייסבוק שיש להם כמיליון עוקבים. מיד לאחר שהסיקור בניו יורק פוסט עלה לאוויר, כל אחד מבעלי חשבון הפייסבוק הללו פרסם הערות מדאיגות משלו, כאילו שהסיפור על גייטס, שממציא חיסונים כדי לעקוב אחר אנשים, היה נכון.

הונאות מכוונות (דיסאינפורמציה)

ככל שהמגיפה התפשטה יותר לכיוון ארצות הברית ואירופה, כמות המידע השגוי הלכה וגדלה. ובעיקר הונאות מאורגנות ומכוונות. למשל, דומיינים שמוכרים טיפולים מזויפים לנגיף הקורונה . בדיקה מעמיקה הראתה שלמרבית המידע השגוי אין מקורות ברורים. מה שעשוי להיות קטלני ככל שכמות המידע השגוי גדלה. לדוגמה, בתחילת חודש מרץ יזמים ומשקיעים טכנולוגיים שיתפו מסמך בטוויטר בטרם עת. המסמך הציג את יתרונות  הכלורוקין, תרופה ישנה למלריה, כתרופה נגד הקורונה. המסמך ציין שהתרופה הניבה תוצאות חיוביות בסין ובדרום קוריאה, והמידע הופץ באופן נרחב עוד לפני ה- 17 במרץ היום בו פורסמו ברשת תוצאותיו של ניסוי על התרופה הקשורה hydroxychloroquine. למחרת, שידר ה"פוקס ניוז"  ראיון עם אחד ממחברי המסמך המקורי. ובהמשך, הנשיא טראמפ, בתדריך שהעניק לעיתונות, כינה את התרופה "חזקה מאוד", למרות היעדר הוכחות. מחקר דאטה בדק את מספר החיפושים של התרופה בגוגל (הבדיקה נעשתה באמצעות Google Trends.), ומצא שהחיפוש נועד למצוא מידע על  הידרוקסיכלורוקין, כלורוקין ומרכיב המפתח שלהם, כינין, וזאת באמצע חודש מרץ  ולפני ה- 17 במרץ. הזינוק הגדול ביותר בכמות החיפושים התרחש ביום שטראמפ התראיין. המוצר אזל מייד, "בדיוק כמו המקרה של נייר הטואלט, המסכות וחיטוי הידיים." היו לכך השלכות הרסניות. בתי חולים דיווחו על הרעלות בקרב אלו שנטלו כדורים שמכילים כלורקין.

פלטפורמות המדיה החברתית נרתמות לפעולה

פלטפורמות המדיה החברתיות מגבירות את מאמציהן לסמן או להסיר מידע שגוי, ולכוון את המשתמשים ברשת החברתית למקורות אמינים.

עוד באמצע מרץ, פייסבוק, גוגל, לינקד-אין, מיקרוסופט, רדיט, טוויטר ויוטיוב  פרסמו תצהיר משותף שבו נאמר כי הם פועלים יחד על "מאבק בהונאה ובמיסאינפורמציה על הנגיף". פייסבוק וגוגל למשל, אסרו פרסום תרופות פלא או מסכות פנים שהוצעו במחיר מופקע. YouTube החל לקדם סרטוני מידע מאומתים על נגיף הקורנה.

בודקי עובדות (Fact checking networks) – פלטפורמות המדיה החברתיות מסתמכות לרוב על "בודקי-עובדות" – מוצר של ארגוני מדיה עצמאיים, במטרה לסמן תוכן מטעה. עוד בינואר 2020, חברו 88 ארגוני תקשורת ברחבי העולם כדי לבצע בדיקת-עובדות על נגיף הקורונה. המאגר מתוחזק על ידי "רשת הבדיקות הבינלאומית" (IFCN), מפלורידה. בודקי-עובדות, כמו סנופס (Snopes), הודו שהם מוצפים בכמות מידע שעליהם להתמודד איתו.

חוקרי תקשורת טוענים שחברות המדיה החברתיות עשו עבודה מצוינת בהסרת מידע שגוי, בהתחשב בקושי הכרוך בכך. ב -7 באפריל דווח כי עד סוף מרץ, רק כ -25% מהמידע השגוי נותר ללא תוויות אזהרה ביוטיוב ובפייסבוק, אם כי בטוויטר שיעור המידע השגוי שנותר ללא תוויות אזהרה עמד על 59%. כ -5% מכלל 11 מיליון משתמשי הטוויטר שנבדקו עד אז, בהקשר למידע שגוי על נגיף הקורונה, נסגרו עקב הפרת מדיניות השימוש בפלטפורמה. מדובר בחשבונות פעילים מאוד.

לסיכום: מדובר באינפודמיה. ובדומה לקושי הכרוך במציאת תרופה וחיסון לפנדמיה של וירוס הקורונה, לא חסרים מכשולים ואתגרים גם בדרך לריסון האינפודמיה. יוצרי תוכן מצאו דרכים לעכב את חשיפתם על ידי מנהלי המדיה החברתיות, באמצעות "ויראליות נסתרת". לדוגמה, באמצעות פרסום תוכן בקבוצות פרטיות בפייסבוק. התברר למשל, שיותר מ- 90% מתוך כמיליון האינטראקציות, המתייחסות למאמר ב"ניו יורק פוסט" בנושא "תכסיס החיסון" של גייטס, התנהלו בעמודים פרטיים.

דרך נוספת שנמצאה בשימוש של מניפולטורים היא שיתוף של אותו פוסט במיקום חדש ברשת. לדוגמה, משתמשים בפייסבוק החלו לשתף מאמר שטען ש- 21 מיליון בני אדם נפטרו מ- COVID-19 בסין, פייסבוק סימן עליו תווית כדי לציין שהוא מכיל מידע מפוקפק, והגביל את הדירוג שלו כך שלא היתה לו עדיפות בחיפוש און-ליין (באותו זמן סין אישרה הרבה פחות מקרי מוות: 4,638). מייד אחר-כך, משתמשי פייסבוק מצאו עותק של המאמר שנשמר בארכיון האינטרנט, ושיתפו אותו 118,000 פעמים לפני שפייסבוק הציבה סימן אזהרה על הקישור.

מקור: Nature 581, 371-374 2020

מידע נוסף מתוך עלון מידע של INFODEMIC – WHO ע' 2-3 .

מבחר תוצאות חיפוש למונח "אינפומדיה" בגוגל, שנראות ענייניות ורלבנטיות לדיון:

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קורא לתופעה אינפודמיה: כמות עצומה של מידע שאת אמינותו צריך לברור ולבחון.  (מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע)

פרופ' גליה רהב (שיבא) בכנס: דאטה – התרופה לקורונה? על דאטה בימי קורונה,(דיון בשידור חי 4.6.2020).

אינפודמיה, צנזורה והגבלות תוכן מרצון על ידי ענקיות הטכנולוגיה בזמן קורונה. ד"ר רננה קידר, האונ' העברית.

הקורונה כאינפודמיה שהובילה לשחיקת האמון במידע ובמוסדות(מתוך "סקירת מגמות חברתיות והתנהגותיות אפשריות בהשפעת "משבר הקורונה"", מאת אושרי בר-גיל).