תגית: האגיה סופיה

איסטנבול אהובת התיירים

אכתוב הפעם על "האגיה [איה] סופיה" כיום, מסגד הנמצא באיסטנבול. המבנה הוקם ככנסיה במאה ה-4, ולבסוף הומר ממוזיאון למסגד ב- 2020. הידיעה על כך יצרה הדים ברחבי העולם, אבל היא רק קצה הקרחון של סיפור ארוך.

לפני שאתחיל, מלבד סיפורם של קיסרים, סולטנים, נשיאים וראשי ממשלה שניכסו מאז המאה ה-4 את "האגיה סופיה" לצרכים דתיים, יש לציין את הההכרזה של אונסק"ו ב- 1985 על "האגיה סופיה" כאתר מורשת תרבות עולמי.

קרדיט: המכלול. מוזיאון/מסגד האיה סופיה

ההיסטוריה של "האגיה סופיה" היא מעין גלגול נשמות שמתחיל במאה ה-4, כאשר במאה ה-21 בולט בו גוון דתי-מוסלמי. מה שהחל ככנסיה במאה ה-4 שינה את פניו מבחוץ ומבפנים, בעיקר מטעמי דת – אז בואו נעשה סדר בדברים.

נתחיל מהסוף: רבים מאיתנו שמעו בתחילת יולי (2020) שהנשיא וראש הרשות המבצעת של טורקיה, רג'ב טאיפ ארדואן, הציב לעצמו מטרה ב- 2018 והיא: לממש חלום. מעמדו כנשיא וכראש הרשות המבצעת בו-זמנית מקנה לארדואן סמכויות כמעט בלתי מוגבלות. בחלומו, הוא מבקר במוזיאון "האגיה סופיה" ורואה מתפללים כורעים וראשם מופנה בכיוון מכה. הוא מתעורר מהחלום ואומר לעצמו, זהו זה, החלום הזה שלי עומד להתגשם! אמר, תכנן וביצע. ב- 10.7.2020 הוא הוביל מהלך שבסופו המוזיאון יהפוך למסגד, ומועד הביצוע נקבע ל- 24 ביולי. מתאריך זה ואילך האגיה סופיה תהיה מסגד לכל דבר ועניין. כל המבקר ב"האגיה סופיה" יכבד את המקום כמו שמכבדים מסגד, והמאמינים מקרב המוסלמים בטורקיה ובעולם המוסלמי, יוכלו לקיים במסגד תפילות ולכרוע בכיוון מכה לפי מיטב המסורת האיסלאמית.

adli-wahid-IavBkAdcpdQ-unsplash
"האגיה סופיה", איסנטנבול – מראה מבחוץ Photo by Adli Wahid on Unsplash

המבנה הוקדש על ידי ידיים לא מעטות. זאת עובדה. אבל במקום לראות את ה"יער" כמכלול על כל סמליו ואוצרותיו האמנותיים, סגנון הבניה וכן הלאה, הוא הפך לסלע מריבה. ההתעסקות הבין-אישית והרצון להיות מזוהה עם המקום אפיינו מאמינים וליברליים, נוצרים ומוסלמים, וטוב שהיהודים לא ניסו למצוא דרך להצטרף לחגיגה. שאם לא כן, הייתה יכולה להיות כאן פרשייה דמויית "ירושלים/אלקודס" מספר שתיים. הר הבית בידינו, וגו'

אפרופו מריבות, כל המרבה לריב מגדיל מן הסתם הכנסות מתיירים שפוקדים את האתר, ואם אתה בעלים של המקום, מה טוב. מאז יולי 2020 ניטש ריב בין הנצרות והאסלאם, ומאז המאה ה-5 לספירה עד לשנות ה-30 של המאה הקודמת, ניטש ריב בין האימפריה הביזנטית והעות'מאנית. אחר כך החלה בטורקיה תקופת חילון, מבית היוצר של כמאל אטאטורק, מייסדה של הרפובליקה של טורקיה ונשיאה הראשון (29.10.1923). אבל אני כבר סוטה מהנושא.

 Hagia Sophia הוא השם הלועזי שניתן לקתדרלה בשנת 430. בטורקית: Ayasofya, בלטינית: Sancta Sophia, ובאנגלית המקום נקרא: Church of the Holy Wisdom, או Church of the Divine Wisdom. במקור, "האגיה סופיה" הוקדשה כקתדרלה, כנסייה נוצרית אפיסקופלית עם מבנה ארגוני שבו הבישוף מתגורר בכנסייה ומכהן רשמית כראש הכנסייה. בקתדרלות קיים מדרג של מכובדות. תלוי מי עומד בראש. האם הוא בישוף, ארכיבישוף, פטריארך וכן הלאה עד לכנסייה הקתולית שהאפיפיור עומד בראשה.

"האגיה סופיה" נבנתה בעיר קונסטנטינופול (כיום איסטנבול) במאה ה-6 (532-537), בהוראת הקיסר הרומי/ביזנטי יוסטיניאנוס הראשון. על מלאכת הבניה פיקחו שני אדריכלים-מדענים, אנטמיוס מטרלס ואיזידורוס ממילטוס. הבנייה עצמה ארכה זמן קצר יחסית, והיא הושלמה ב- 537. "האגיה סופיה" הוקדשה כקתדרלה בתאריך 7.12.537. על פי פרוקופיוס, היסטוריון החצר של יוסטיניאנוס, הקיסר אמר את המשפט הבא בעת הקדשת המבנה: "שלמה, התעליתי עליך". אמירה שאומרת הרבה על המבנה וייעודו. המבנה המרשים, אשר עבורו יובאו חומרים מכל רחבי האימפריה, ועליו עבדו אלפי עובדים, נחשב עד ימינו ליצירת מופת אדריכלית. יש הטוענים שמדובר במבנה הביזנטי החשוב בעולם. הכנסייה נפרשת על פני 6,000 מ"ר, כאשר גובה הכיפה הינו 56 מ', כגובה בניין של 15 קומות, גבוה בתשעה מטרים מן המבנה הגותי הגבוה ביותר. ניתן להעריך את גודלו של המבנה במיוחד כאשר רואים את הנברשות קרוב לרצפה והכיפה מתרוממת לגובה של עשרות מטרים מעליהן.

עוד לפני זמנו של יוסטיניאנוס הראשון עמדה במקום כנסייה בשם Megale Ekklesia או (The Great Church). קונסטנטין הראשון בנה אותה ב- 325 על גבי חורבותיו של מבנה דת פגאני ובנו, קונסטנטיוס השני, הקדיש אותה ב- 360.

בין 360 ב- 537 חלפו מספר שנים, והן לא היו נטולות אירועים. Megale Ekklesia ניזוקה ב- 404 מדליקת ענק שפרצה במקום וגרמה נזק למבנה. אבל אל דאגה, תסמכו על האימפריה הביזנטית (או הרומית) – הקיסר קונסטנס הראשון דאג לשקם את הכנסייה, שהוקדשה מחדש ב- 415 על ידי הקיסר תיאודוסיוס השני. בשנת 430 הכנסייה קיבלה את השם "האגיה סופיה".

שוב פרצה דלקה, והפעם ב- 532 . וכך מה שיש לנו בשנת 537 הן חורבות של מבנה דת פגאני, חורבות של כנסייה משנת 325, וקתדרלה שנבנתה על ידי שני אדריכלים-מדענים בשנת 537, ביוזמת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון שעט על ההזדמנות להרחיב את המבנה.

המבנה של "האגיה סופיה" שאנו רואים כיום הוא התוצר הסופי. והוא מתוארך רשמית מהמאה ה-6. אבל עוד חזון למועד. שכן מאז הושלם המבנה והוקדש בשנת 537, פקדה את המקום רעידת אדמה (558) שמוטטה חלקית את כיפת הקתדרלה. זו תוקנה ב- 582. רעידות אדמה פקדו את האזור מדי פעם. המשמעותית מכולן היא רעידת האדמה מהמאה ה-14 שגרמה נזק למבנה, כך שהיה צורך לחזק אותו מבחוץ. הקתדרלה השתייכה לפטריארכיה האקומנית של קונסטנטינופול, על שם קונסטנטינוס, קיסר האימפריה הרומית שייסד את העיר כבירתה. במהלך השנים הקתדרלה נבזזה על ידי הוונציאנים וגם על ידי הצלבנים במסע הצלב הרביעי.

engin-akyurt-lpdihuHlk3o-unsplash
"האגיה סופיה" – ציורי קיר ומוזאיקה. Photo by engin akyurt on Unsplash

מה שהתווסף למבנה הם פסיפסים, שאחד מהם קבוע בכיפה העגולה. היסטוריונים לאמנות רואים בפסיפסים היפים של הבניין מקור עיקרי ליידע על מצב אמנות הפסיפס בתקופה שלאחר סיום המחלוקת האיקונוקלסטית במאות ה -8 וה -9.

עם כיבוש קונסטנטינופול על-ידי האימפריה העות'מאנית, "האגיה סופיה" הופכת למסגד. זה קורה במאה ה- 15. "האגיה סופיה" מוקדשת מחדש ב- 1444 על-ידי סולטן האימפריה העות'מאנית, מהמט השני, והפעם כמסגד. לפי מנהגי האסלאם, מתווסף ל"האגיה סופיה", מבחוץ, מבנה גבוה, צריח (מינרט) שממנו המואזין מזמין את הקהל לתפילות. הצריח העשוי עץ לא החזיק מעמד והיה צורך לשפצו במהלך הזמן ואף להוסיף צריחים נוספים מחוץ למבנה. נוספו פריטים מיוחדים גם בתוך המבנה. באולם המרכזי תלו נברשת מהודרת (Chandelier), הוסיפו גומחה המציינת את הכיוון אל מכה, והעמידו דוכן תפילה. התווספו לאולם גם טקסטים עגולים ענקיים בערבית וציורים על  גבי הקירות.

rumman-amin-l7dytstMIOU-unsplash
באולם הפנימי של "האגיה סופיה" – כיתוב בערבית. Photo by Rumman Amin on Unsplash

בימיו של כמאל אטאטורק, "האגיה סופיה" הופכת למוזיאון. המאה ה- 20 עדה לתהפוכות בטורקיה בתחום הדת. אם עד אז האיסלאם שלט ברחבי האימפריה, כמאל אטאטורק, הנשיא הנבחר של הרפובליקה הטורקית (1923) ומי שהקים אותה, היה בעד חילון. בין היתר, הוא הכריז על "האגיה סופיה" כמוזיאון (1935).

ב- 1985, "האגיה סופיה" הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית. אין להתפלא על ההכרזה והכללת המבנה ההיסטורי בקטגוריה של "האתרים ההיסטוריים באיסטנבול" שעליהם הכריזה אונסקו כמורשת עולמית. (תמונות באדיבות britannica.com ).

זה המצב כיום. המבנה ההיסטורי עומד באותו מקום ומכיל פרטי אומנות מגוונים שהצטברו במשך מאות בשנים. כאתר מורשת עולמית המבנה, "האגיה סופיה", מספר סיפור על מעצמות ואימפריות, על אסלאם ונצרות ועל רודנים, סולטנים וקיסרים. ואם מי מכם סבור שארדואן יפגע במצבור המרשים של אוצרות התרבות והאומנות שבמבנה, ייתכן שתתבדו. כאשר התקשורת תירגע גם התיירות תחזור לפקוד את המבנה ההיסטורי על אוצרות האמנות שבו ונשכח מהמהלך של ארדואן.

******

תזכורת:

ארדואן נבחר על ידי המגזין טיים ל"אישיות השנה" ודיוקנו מופיע בחזית גיליון 2011. תרעננו את זיכרונכם בעזרת פוסט שפרסמתי מיד כשנודע הדבר. תמצאו שם תצלום הדיוקן שלו מתנוסס בחזית הגיליון יחד עם ופרטים רלבנטיים.