תגית: דת ומדינה

הלכה ומעשה

סוף להדרת נשים בבתי העלמין. עכשיו זה רשמי: נכון ל – 3.1.2012 נשים תוכלנה לשאת הספד בבית קברות, אם תרצינה בכך וחברה קדישא לא תוכל למנוע זאת בעדן. על השתלשלות העניינים, בהמשך.

מסוף העולם ועד סופו, מאת רבקה לוביץ
מסוף העולם ועד סופו, מאת רבקה לוביץ' טוענת רבנית. ידיעות ספרים, 2017

בשבוע שעבר פרסמתי פוסט בעניין הדרת נשים בהקשר זה. הקביעה הרשמית, שעליה חתום השר לשירותי דת, יעקב מרגי (3.1.2012), נסמכת על חוות דעת הלכתית שנקבעה לפני מספר שנים על ידי הרב הראשי לישראל, יונה מצגר . אותה חוות דעת שימשה גם בעתירה לבג"ץ בעניין זה. בג"ץ קבע את שקבע (ב- 2007), דהיינו שיש לאפשר לנשים לשאת הספד ולהיות שותפות פעילות במסע ההלוויה של יקיריהן. אך בפועל, הדברים התנהלו מאז ועד היום אחרת. מרגע זה, אין מניעה שנשים תשאנה הספד במהלך הלוויה, אף כי קיימים מנהגים שונים האוסרים זאת. ההחלטה נשענת על פסק הלכה של הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר . חסל סדר ההתנגדות של חברה קדישא להספד של אשה, כמו במקרה הידוע של רבקה לוביץ' (טוענת רבנית) בהלוויה של אביה, פרופ' ישעיהו צ'רלס ליבמן ז"ל ב-2003, ומקרים דומים מאוחרים יותר.

חשוב שהציבור יידע לעמוד על ההבחנה בין הלכה מחייבת לבין מנהגים שאין לכפותם על הציבור

נפל דבר בישראל, בעוד שהציבור הוטעה לחשוב שההלכה היא כזו שאין אישה רשאית לשאת הספד ליקיריה בבית עלמין, מתברר שלא כן הדבר. כמו במקרים אחרים, שבהם קיימת הדרת נשים והפרדה בין נשים וגברים על פי מנהג, כשציבור טועה לחשוב שההלכה היא זאת שקובעת את ההפרדה או ההדרה, כעת מתברר כי גם בעניין הספדי נשים, מבחינה הלכתית טהורה אין הדבר אסור. להלכה ולמעשה. הנחייה ברוח זאת, מתברר, לא רק תחייב את כל חברות קדישא, אלא אף תהיה תנאי לקבלת רישיון למתן שירותי קבורה.

נקודה נוספת באותו הקשר היא הטיפול הלקוי בסוגייה זאת. שכן, השאלה בעניין היתר הלכתי לנשים לשאת הספד בבית עלמין הופנתה למשרדו של הרב שלמה עמאר (הרב הראשי הספרדי) לפני שלושה חודשים ושוב, לפני שבוע. במשרד לשירותי דת הוחלט לא להמתין יותר ובמקום זאת, לאמץ פסק הלכה של הרב הראשי יונה מצגר (הרב הראשי האשכנזי) משנת 2007. האם זה פתח למתח נוסף בין ספרדים לבין אשכנזים??? (מומלץ לקרא את הטוקבקים לכתבה המתפרסמת ב YNET שחלקים ממנה מצוטטים כאן).

מבחינתי האישית נסגר עוד מעגל

בזמנו, עסקתי במחקר על תופעת העלייה לקברי צדיקים, מזווית הראייה של דינמיקה בין-אישית שנוצרת סביב פולחן זה. תהיתי מדוע במקומות אלו נשים מתפללות בנפרד מהגברים. כבר אז נודע לי שלפי ההלכה אין מניעה להתפלל בצוותא. אלא מה? מסורות מסוימות מתנגדות לכך. לאחרונה, נדונה סוגיית הדרת נשים בייתר שאת, גם בהקשר לנשיאת הספד בבית עלמין על ידי נשים. נכחתי אישית במקרה שבו ניטלה הזכות מבת לשאת הספד על אביה. זה קרה בשנת 2003, בהלוויתו של  פרופ' ישעיהו צ'ארלס ליבמן, חתן פרס ישראל לסוציולוגיה (2003). ליבמן ז"ל היה המנחה שלי לעבודת הדוקטורט בנושא "מיתוסים פוליטיים  – רציפות מול שינוי". כשנפטר ב-3 בספטמבר 2003, בתו, רבקה לוביץ', טוענת רבנית, ביקשה להספידו. אולם כשניגשה למיקרופון בבית הלוויות בפתח תקווה, מנע זאת ממנה נציג החברה קדישא בטענה ש"בפתח תקווה נשים אינן מספידות".

יש לציין שבעניינו של ליבמן ז"ל, הרבנות נמנעה מלהתערב. לוביץ' עתרה לבג"ץ יחד עם ליאת בר באמצעות עו"ד אביעד הכהן ועו"ד אסף בר. בג"ץ פסק לטובתה ב-2007.  בעתירה נטען שההסדר הקיים פוגע בחוק יסוד, "כבוד האדם וחירותו", ב"חופש הביטוי" ו"חופש הדת", ומבקש לכפות נורמות דתיות מחמירות על כלל הציבור שאינו כפוף להן. בפועל, חברות קדישא המשיכו להתנהל כאילו לא קרה כלום. יש לציין שלוביץ לא אמרה נואש ושוב עוררה את הנושא במאי 2011, כשהיא קוראת להפסיק להפריד בין נשים וגברים בבתי עלמין.

ועדת השרים לקידום מעמד האישה פעלה כראוי

בעקבות ההחלטה הרשמית מים 3.1.2011  עלינו להודות לועדת השרים לקידום מעמד האישה. זאת משום שהחלטת בג"ץ בנדון ליבמן נותרה, כאמור, "במגירה" מבחינת חברה קדישא, והגענו למצבים מביכים ממש בעת האחרונה. המהלך וההחלטה מיום 3.1.2012 מבורכים ומעידים על תפקוד החלטי ונחוש של הוועדה.

ראו גם: הקבורה בישראל 2012 תשע"ב, מחקר וכתיבה, עידית הילה נחמן, ע' 9 (מקומן של נשים בבתי העלמין).

רק בישראל – הדרת נשים, הלוויות ושאר ירקות

בהלוויות פרטיות שיתקיימו עד יום רביעי הבא, תוכלנה נשים להספיד ולהוביל את הלוויה אם זה רצון המשפחה. ברגע שיינתן פסק ההלכה מטעם לשכתו של הרב הראשי לישראל תתעורר מחדש הסאגה המוכרת לכולנו של הפרדת הדת מהמדינה. או אז נדע האם יש לוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה  ביצים, ולא תתן לפסק הלכה לשבש החלטות של משרד ממשלתי. שכן, המשרד לשירותי דת הוא משרד ממשלתי לכל דבר ועניין.

רקע 

לפני מספר שבועות נערך דיון בוועדת השרים לקידום מעמד האשה. בוועדה הוחלט להורות למשרד לשירותי דת לתקן את רישיונות חברה קדישא, כך שיבהירו שנשים רשאיות ללוות מתים לקבריהם ולהספיד אותם בהלוויות.  היום נמסר מהמשרד לשירותי דת כי הם ממתינים לפסק הלכה של הרב הראשי לישראל. ולשכת הרב עמאר הגיבה כך: "הסוגיה טרם הובאה לטיפולנו".

המשרד לשירותי דת

בדקתי לאיזה גוף כפוף המשרד לשירותי דת ומהן סמכויותיו, ומצאתי:

המשרד לשירותי דת החל את דרכו ב"משרד הדתות", שהוקם בשנותיה הראשונות של המדינה והיה אחראי לספק שירותי דת יהודיים, נוצריים, דרוזים ומוסלמיים לכלל אזרחי ישראל. בשנת 2004 הוחלט על פירוק המשרד, ויחידותיו השונות סופחו למשרדי הממשלה השונים, על פי שיוכם התפקודי. לדוגמא: בתי דין רבניים סופחו והם כפופים לסמכותו של משרד המשפטים. הטיפול במקומות קדושים בישראל הועבר לטיפולו של משרד התיירות ושרותי דת לאזרחים לא יהודיים סופחו למשרד הפנים. הרגולציה (פיקוח, הסדרה ובקרה) על המועצות הדתיות וחברה קדישא, הועברה כיחידת סמך למשרד ראש הממשלה, והיא נקראת "הרשות הארצית לשירותי דת".

בהמשך, בשנת 2008 החליטה ממשלת ישראל להקים מחדש את המשרד לשירותי דת, והפעם במתכונת שונה.

אני מצטטת:

במתכונתו הנוכחית, המשרד לשירותי דת מהווה רגולטור על המועצות הדתיות וחברה קדישא, ואחראי לספק שירותי דת לאזרחיה היהודיים של מדינת ישראל באופן המקצועי והטוב ביותר.

עמדת המשרד לשירותי דת

כפי שציינתי, תמונת המצב נכון לרגע זה – הודעה רשמית של המשרד לשירותי דת קובעת מפורשות שהם ממתינים לפסק הלכה של הרב הראשי לישראל. ועד לאותו פסק הלכה, עמדת המשרד לשירותי דת היא כדלקמן:

יש להתחשב ברגשות המשפחות ואין למנוע הספד נשים ממשפחה שמבקשת זאת.

האבסורד של דת ומדינה בישראל

רק בישראל פוחדים מקביעה נחרצת שמשרד ממשלתי הוא משרד הכפוף להחלטות ממשלה ושריה ואילו לשכת הרב הראשי קובעת הלכות, עוסקת בעניינים שבסמכותה בלבד ואינה רשאית לפלוש לסמכותם של משרדים ממשלתיים.