תגית: בחירות 2013

הצבעה חשאית

הפוסט מיועד לכולם, אך במיוחד לאלו שחושפים את הקלפים שלהם בפומבי. לא הרבה מערכות בחירות התקיימו כאן בעידן האינטרנט. לי יש הרגשה שהפעם הרשת הומה כותבים שמביעים דעות בפרהסייה ומעידים על עצמם כמי שילכו לשלשל פתק בקלפי עבור רשימה X או Y. עוד לא היה דבר כזה כאן. הברזים נפתחים והכל נשפך החוצה כאילו ההצבעה איננה אמורה להיות חשאית.

********

secret

אולי זה הדבר הטבעי ביותר לעשות… מציגים קלפים כשאין מה להפסיד. רק המחשבה על כך מעוררת בי צמרמורת. התובנה שלי היא שרק כאשר אין באמת מה להפסיד, מגלים את הקלפים בפומבי…. ומשמעות הטענה תתברר בהמשך –

 

 

הצבעה חשאית [מתוך ויקיפדיה] –

חשאיות ההצבעה בבחירות הכלליות באה להבטיח שהמצביע יבחר בדעתו האמיתית. היא מונעת ניסיונות להשפיע על המצביע באיומים או בשוחד. הצבעה חשאית קיימת עוד מתקופת יוון העתיקה. בצרפת סעיף 31 בחוקה של 1795 קבע ש"הבחירות צריכות להתקיים בהצבעה חשאית". כך גם בחוקה של 1848. הצבעה חשאית הונהגה בבריטניה ב- 1872, במסגרת חקיקה שיזם ראש הממשלה גלאדסטון. בארצות הברית רב המדינות עברו להצבעה חשאית לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב- 1884. ובישראל, בהתאם לחוק יסוד: הכנסת, נהוגה הצבעה חשאית בבחירות הכלליות.

מה אומרת ההמולה, גילויי הדעת, והעמדות סביב מערכת הבחירות הנוכחית?

האם ההמולה מסמנת שתרבות האינטרנט גוררת שינוי רדיקלי בתרבות הפוליטית? שמתם לב בוודאי שלא רק הגולשים, הבלוגרים והטוקבקיסטים, אלא גם בעלי דעה המפרסמים טור בעיתונות הכתובה מציגים את הקלף שלהם בפרהסיה. כאילו אין להם מה להפסיד, אולי במילא מדובר בתחרות מכורה מראש ובקרב אבוד. רק היום חשף הסופר אשכול נבו באיזו רשימה בחר; כך עשה גם הסופר והמשורר, יונתן גפן. ובבלוגוספירה נתקלתי באלו שהצהירו הצהרות כגון, "אני אצביע שלי יחימוביץ", "אני אצביע מרץ", ו"אני אצביע דע"ם".

ניסיתי לרדת לסוף דעתם של אלו שחשפו את בחירתם, קבל עם ועדה; אנשים מן היישוב שחלקם דמויות מוכרות לציבור.

ראשית, ברור לי שיש ביניהם גם דוברי אמת – [לא מצביעי אמ"ת..], שאינם מחשיבים גילוי דעת שכזה לפגיעה בפרטיותם. התופעה מעידה עד כמה המושג פרטיות השתנה בעידן הרשת. תיאורטית, הסיכוי שמאן דהוא ינסה לסחוט מחושפי-דעה אלו הבטחה, תמורת שוחד, שיימנעו מלהצביע למי שהם התכוונו להצביע, שואף כאן לאפס. לסיכום, במקרים אלו כל ההו-הא סביב החשאיות הוא מה שנקרא "פַּאסֶה", וההצבעה מאחורי פרגוד היא מעשה תיאטרלי שבעוד שנים ספורות איש לא יבין מה עמד מאחורי החוק הקובע זאת. כלומר, עברנו כברת דרך מאז יוון העתיקה, דרך צרפת, בריטניה וארצות הברית.

שנית, יש גם תיאורית קונספירציה המסבירה את התופעה. אולי בין אלו שחושפים בראש חוצות את שם הרשימה שבה הם תומכים ושבה יבחרו מחר, יש גם כאלו שנדברו עם מאן דהוא מתוך הרשימה המדוברת לעשות כן. מה רע אם יונתן גפן יכתוב שהוא מצביע עבור רשימה שמתחרזת עם "שרץ" או שאשכול נבו יכתוב שהוא בוחר בשלי יחימוביץ' וכן הלאה? הם לא מתחייבים לשלשל מחר לקלפי את הפתק הנכון. הם פשוט עושים "טובה" ליו"ר הרשימה. ואתם, רבותי, אם אתם מאוהדי אשכול נבו, לדוגמה, ותשתכנעו – תפלו בפח.

שלישית, במערכת בחירות משמימה שבה התוצאה ידועה מראש ואינה מלבבת במיוחד, תיתכן תופעה של הומור שחור. יהיו כאלו שיאמרו לעצמם שממילא אין תקווה, הבחירות לא יובילו לשינוי והכל יחזור על עצמו לפחות בארבע השנים הבאות. אז לשם מה להתייסר? הבה ונתבדח כל עוד אפשר. גם זו יכולה להיות הסיבה ללהיטות ל"גלות" באיזו רשימה נבחר מחר.

במחשבה נוספת, אני דווקא מעריכה את אלו שלא מספרים לחבר'ה במי יבחרו. הם רוצים ללכת להצביע בנחת, ובינתיים מקוששים מפה ומשם נתונים לחיזוק עמדתם, מבלי שאיש יידע על איזה קלף הם החליטו להמר. זו הדרך הנכונה לדעתי גם בעידן האינטרנט, הפייסבוק, הטוויטר והאינסטגרם. ראוי ואף רצוי לחפש מידע, לספק מידע, ואפילו להתפלמס – כי אז הבחירה תהיה מודעת ותיעשה על בסיס של שקלא וטריא. הרי לא משלמים לנו עבור זה. זו איננה תעמולה אלא גיבוש דעה בצורה מושכלת.

ההמלצה שלי

תעשו חושבים ביחד, אך קבלו החלטה לחוד. … העיקר שהבחירה תהיה עצמאית, אמיתית ומושכלת. ועוד המלצה, רוצו לקרא את הפוסט של אורית קמיר "בחירות בצל מרד גטו ורשה" (ינואר, 2013). כדאי!

נשים בפוליטיקה והבחירות לכנסת

נקודות מעוררות מחשבה עולות מהדיאלוג שמציג רוס בספרו "מר בוטן". אלו ממחישות במה שונות נשים מגברים. העיקרית והרלבנטית ביותר לזמן קריטי, כמו טרום בחירות כלליות, היא זוית הראיה והמודעות לצמתים בחיים שבהם חייבים לקבל החלטה אמיצה כדי לא לשקוע עמוק יותר בביצת השגרה.

***********

ככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת, גוברים הבלבול, המבוכה, חוסר יכולת לשנות דפוסי הצבעה קודמים וקושי לחלום על עולם המתנהל לפי דפוסים שונים מבעבר. בידקו באיזו מפלגה אחוז הנשים גבוה יחסית, וכמה נשים נמצאות במקומות הריאליים. אל תהססו לפזול לכיוונן. כי מנשים תצא תורה.

הערה: הרשימה נכתבה לפני 7 שנים ונשארה רלונטית

מה משמעות הדבר? אחת המשמעויות מודמת במובאה שאביא להלן מתוך דיאלוג דמיוני המתקיים בין בני זוג, בספרו של אדם רוס "מר בוטן". שילוב נשים בקבלת החלטות מונע "תקיעות" מדינית, כלכלית, חברתית ותרבותית. 

*******************

זו דמות האישה שמשרטט אדם רוס, בספרו "מר בוטן" – שווה עיון 

כאשר סיימתי לקרא את ספרו המתורגם של אדם רוס "מר בוטן", דפדפתי בו הלוך וחזור במטרה למצוא את הקטע שנראה בעיני משמעותי ביותר. קטע שמעורר מחשבות לאו דווקא בתחום היחסים שבינה לבינו. הקטע הנבחר הוא דיאלוג בין בני זוג נשואים, אישה וגבר; הדיאלוג מתמקד בקווי דמותה של האשה ואלו של הגבר.

מר בוטן. קרדיט: אתר טקסט

נקודות מעוררות מחשבה עולות מהדיאלוג שמציג רוס בספרו "מר בוטן". אלו ממחישות במה שונות נשים מגברים. העיקרית והרלבנטית ביותר לזמן קריטי, כמו טרום בחירות כלליות, היא זוית הראיה והמודעות לצמתים בחיים שבהם חייבים לקבל החלטה אמיצה כדי לא לשקוע עמוק יותר בביצת השגרה.

במערכת בחירות שמתאפיינת בריבוי יחסי של נשים ברשימות המתמודדות, הנשים ממוקמות במקומות ריאליים ברשימות השונות ו/או מככבות בראש המפלגה. להערכת פרופסור עופר קניג, בבחירות 2021 "מספר הרשימות שייכנסו לכנסת צפוי לגדול, צפויה ירידה במספר הגנרלים, אך צפויה התייצבות של אחוז הנשים בכנסת". לפיכך הסיכוי שההחלטות שתתקבלנה בכנסת ה-24, לא יציגו את טביעות האצבע של הנשים הללו. זאת אומרת שהנשים שתיבחרנה לא תצגנה עמדה נחושה ביחס לדפוסי קבלת החלטות מקובלים. הן לא תחלצנה אותנו מ"תקיעויות" מדיניות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות אליהן נקלענו – כפי שאדם רוס מבקש להציג את המין הנשי בספרו.

המובאה מתוך ספרו של אדם רוס, "מה בוטן", מדגימה את הפער בין זווית הראיה של נשים מזה, וגברים מזה. לפני שאגיע לדוגמה, אציין שהספר רווי בדוגמאות ביחס להבדלי המגדר. את דמותן של הנשים משרטט רוס דרך דמותה של גיבורת הספר, אליס: נשים מבחינות טוב יותר בסכנה שבשגרה, ב"תקיעות" אליה הגיעו בחייהן. יש להן היכולת לצאת מהמצב – הן מסוגלות "לחלום", ולא במשמעות של "הזייה" אלא כפעולה מועילה; כמו בנימין זאב הרצל בשעתו (והוא דווקא היה גבר!). בלי חלום, אין רצון להפוך אגדה למציאות ואין שינוי.

להדגמת הבדלי המגדר הרלבנטיים לקבלת החלטות קיראו את המובאה שלהלן (מתוך עמ' 357-354, ההדגשות הן במקור). חישבו מה מפריע לכם למשל, להצביע מרץ או עבודה או כל מפלגה שבה נשים מוצבות במקומות ריאליים, והאם אנחנו מרוויחים או מפסידים כאשר אשה עומדת בראש מפלגה.

 

"אנחנו צריכים לדבר … אני צריכה לומר לך משהו …. אני מתלבטת לגבי זה כבר כל כך הרבה זמן … אני לא מסוגלת להמשיך ככה…  אנחנו שקענו בשגרה… 'תקועים' מתאר את זה לא רע… אבל אני יודעת שחייב להיות משהו שנוכל לעשות."

היא הושיטה יד לגעת בלחיו.

"אתה לא מרגיש בזה?" היא שאלה. "במקום שאנחנו נמצאים בו? כמו לימבו, רק בלי שנהיה מתים. כאילו הכול הפוך מאיך שצריך להיות… אם ככה נישאר, אני חושבת שהייתי מעדיפה למות."

"אל תגידי את זה," הוא אמר

"יש לך רעיונות?"… "יצא לך לחשוב שאולי מהיום והלאה אנחנו צריכים לחיות את חיינו כמו ניסוי?" היא אמרה. "להתייחס לנישואים שלנו כמו הטיסה לירח, כמו מסע לחקר החלל? הגבול האחרון!"

 "את לא רצינית."

"אני רצינית," היא אמרה, "… ממה אנחנו מפחדים?"

"ממה?"

"ממה שזה לא יהיה שאנחנו לא מרגישים. ממה שזה לא יהיה שאנחנו לא עושים."

"מה אנחנו לא מרגישים או עושים?"

"יותר"

"להרגשתי אני מרגיש הרבה. להרגשתי אני לא רוצה להרגיש יותר."

היא הינהנה. "… אתה עדיין לא מבין אותי."

"על מה את מדברת?"

"מה אם נחשוב על הנישואים שלנו כניסוי בהשגת אושר הדדי?… אני אומרת שאנחנו צריכים דברים חדשים, … דף חדש. זמירות חדשות. עולם חדש. ..מה?" היא שאלה. "מה העניין?"

"אני מסכים איתך," הוא אמר וניענע בראשו "… אבל?"

"תראה," היא אמרה, "מה דעתך שנכתוב כל דבר בחיים שלנו שאנחנו מרגישים שמגביל אותנו ונישבע לעזור אחד לשני לצאת מהמגבלות… אתה בטח רוצה משהו," היא אמרה.

"מה את רוצה?"

"אה." היא לא הרפתה מידיו, אבל השעינה את ראשה לאחור ועצמה עיניים. "אני רוצה… להיות קניבלית בפפואה גיניאה החדשה… אני רוצה לרכוב על גמל במדבר…. אני רוצה להצטרף לכת…. אני רוצה לדעת איך ההרגשה לבזבז סכום כסף בלתי מוגבל…אני רוצה… לעשות אותך מאושר במידה בלתי אפשרית."

"אני לא יודע מה לומר."

"תגיד 'כן'. תגיד 'מתי אנחנו יכולים להתחיל?'"

"מתי אנחנו יכולים להתחיל?" הוא השיב בעצב. (עמ' 357-354)

מקווה שהדוגמה ממחישה היטב היכן נמצא הכח והאומץ לשנות כיוון כאשר צריך. האימרה הידועה, "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה" הייתה נכונה בעבר. יש להוסיף ולומר שיותר ויותר נשים לוקחות אחריות, מקבלות החלטות, משנות מציאות, מזיזות דברים ויודעות מה הן שוות. האישה שואלת היום "מדוע לא נעשה הכל ביחד, נפגין אחדות ועבודת צוות?"

בידקו באיזו מפלגה אחוז הנשים גבוה יחסית, וכמה נשים נמצאות במקומות הריאליים. אל תהססו לפזול לכיוונן. כי מנשים תצא תורה.