תגית: בחירות לנשיאות ארה"ב 2016

למי יצלצלו הפעמונים הפעם?

מי מקים יותר "רעש" סביבתי: טראמפ או קלינטון?

זאת השאלה החשובה כעת, כשבועיים לבחירות לנשיאות ארה"ב 2016. צודקים מי שטוענים כי עדיין ייתכנו תנודות חזקות במטוטלת האישית של כל בוחר בעד או נגד אחד המועמדים לנשיאות.

בחירות 2016 אתר מידה
בחירות לנשיאות ארה"ב 2016. מקור: אתר מידה

גם כאשר הסקרים מתיימרים לשקף את המציאות (מה שבדרך כלל נותן תמונת מצב לא מדויקת) המפגש של הבוחר האמריקני עם מה שאפשר לקלוט דרך החושים באופן בלתי אמצעי, קובע הרבה יותר. וככל שמתקרב הזמן, הלחץ להחליט גדל והבוחר נחשף יותר ויותר למאמץ התעמולתי. תעמולה בכל אמצעי אפשרי הפועל על חושיו, כולל הסקרים, אך לא רק. ולהלן ההסבר. (בחירות ארה"ב, 2016)

"חוש מעין-סטטיסטי"
אחת התיאוריות ה"מבריקות" בתחום הקמפיין הפוליטי והשפעתו על הבוחר, הוצעה על ידי  חוקרת התקשורת, אליזבט נואלה נוימן, הידועה היטב לחוקרי תקשורת המונים.
לפי התיאוריה שהציעה, והכתירה בשם, "תיאוריית ספירלת השתיקה", אצל כל אחד מציבור הבוחרים מתרחשת תגובה ל"רעשים חיצוניים". התהליך ממשיך הלאה ובסופו נוצרת תופעה של "השתקה/הגברה" של קולות – בין אם לטובת (הגברה) מועמד או מפלגה או נגד (השתקה). התופעה מתרחשת מאליה. מי שמבין שדיעותיו מנוגדות ל"רעש" הסביבתי משתתק. הקונפורמיות משתלטת אט-אט וכל זה הוא תוצאה של תהליך פינימי אישי – יכולת חיזוי של כל אחד מציבור הבוחרים תוך שימוש במה שנקרא "חוש מעין-סטטיסטי".

spiral_of_silence-1-1

כולנו חווינו מצב שבו אנו נוטים להשתתק לנוכח דעות מנוגדות לשלנו. במיוחד כאשר נדמה לנו שדעות מנוגדות מושמעות על ידי רבים. תופעת ה"רעש" הסביבתי, או מה שנתפס בעינינו ככזה גורמת לנו להשתתק ובמקרים קיצוניים, להצטרף לרעש הכללי.
נוצרת אצלנו תחושה שבחרנו במחנה הלא-נכון, שאנחנו במיעוט.

למי נצביע בבחירות כאשר הרעש שמשמיע המחנה היריב הולך וגובר, ולא רק באמצעות הסקרים? למי נצביע כאשר כל מכונית שנייה נושאת סיסמאות של המחנה היריב, וכל פינת רחוב זועקת את סיסמתו של היריב וכן הלאה? זאת השאלה.

התיאוריה שאליזבט נואלה-נוימן הציעה – תיאוריית "ספירלת השתיקה" – מבוססת על מחקרים רבים באמצעותם נבדקו תהליכים פסיכולוגיים שמתרחשים אצל כל מי שעליו להחליט למי להצביע. התברר שההשפעה החזקה ביותר על התהליך הפסיכולוגי נובעת מחשיפה בלתי מכוונת של כל אחד מאיתנו לסביבה המיידית, לאמצעי תקשורת, לשלטי חוצות וכן הלאה. כשאומרים "בלתי מכוונת" מתכוונים לומר שמבלי להרגיש זאת, אנו נחשפים וקולטים כל "רעש" סביבתי.

בתהליך קוגניטיבי תת-מודע זה מתפתח בהכרח חשש – תחושת פחד בלתי נשלטת – פן ייוודע דבר היותו שייך למחנה ה"לא נכון" המחנה ה"חלש".

ההפתעה בבחירות במולדתה של אליזבט נואלה-נוימן (גרמניה) הייתה הפתעה גמורה. התברר שדווקא אותו מועמד שהסקרים נבאו לו תבוסה, נחל ניצחון – ולעתים ניצחון מוחץ – במקביל, נמצא שהקמפיין שלו היה יותר "צעקני".

נואלה-נוימן מסבירה את התופעה ומכנה את הפן הפסיכולוגי של כל אחד מאיתנו בשם "חוש מעין סטטיסטי". איננו עורכים סטטיסטיקה שיטתית כמו במכוני סקרים. אנחנו פשוט מתרשמים באופן בלתי נמנע מנתונים סביבתיים. עינינו ואוזנינו קולטות ללא הרף ובאמצעות "חוש מעין-סטטיסטי" מתבצעת ההחלטה.

מי שקובע מה כן או לא קונפורמי הוא אנחנו. אנחנו "יודעים לקרא את הסביבה החברתית באמצעות חוש שישי מעין-סטטיסטי". אנחנו עושים זאת לאחר שקלול המסרים המועברים אלינו בדרך כלל דרך אמצעי התקשורת המסורתיים, הרשתות החברתיות ובעיקר, בעקבות חשיפה לסביבה הקשיחה, המיידית.

(כמה מאיתנו נפלו בפח לאחר חשיפה מסיבית לפרסומות, להמלצות של חברים, שכנים, לג'ינגלים, לאנשי מכירות "מוסמכים" –
"רק עוד יומיים והמבצע יסתיים… מי שיזדרז ירוויח… הנחה משמעותית כזו על דירה, בית, במיקום מעולה כמו זה לעולם לא תחזור על עצמה…. – התוצאה, כולם באטרף, אחוזי טירוף מזדרזים יחד עם אחרים לממש את הקנייה. ואבוי – התרשמנו שכ ו ל ם רצים ריצת אמוק לאותו כיוון, כאשר בפועל – אנחנו היינו אלו שקבענו על סמך ה"חוש המעין-סטטיסטי" שכ-ו-ל-ם עומדים בתור לקנות…)

בחירות לנשיאות ארה"ב הלכה למעשה

אמצעי התקשורת מתגייסים להכפשת/האדרת אחד משני המועמדים הסופיים. מדובר ברשתות הגדולות –  CNN ו FOX NEWS בהמשך, רשתות טלוויזיה אלו עורכות סקר ספונטני – מה שנקרא "סקר רחוב". עוברים ושבים חשים מבוכה. האם הם יאזרו אומץ להשיב לשאלה, "טראמפ או קלינטון"? הרי הציבור כבר פיתח בחוש המעין סטטיסטי שלו מיה המחנה החלש. אם יכריז במשאל הרחוב שהוא מזדהה עם המחנה המחזיק בדעת מיעוט, יתעורר בתוכו חשש שילעגו לו. ברוב המקרים אדם שהמיקרופון מוצב מולו, יעדיף לשתוק – ובלבד שלא יבטא בקול רם מחשבה הנחשבת כ"מוטעית". טראמפ או קלינטון – זאת הדילמה.

ההתרחשות יכולה להיראות כך – סקר סטטיסטי שיטתי מנבא פער גדול/קטן בין מתמודדים. בו-זמנית הציבור ממשיך להיחשף לסביבה – באופן בלתי מכוון ולעתים אפילו מכוון. הציבור נחשף למצעד החזותי של פמפלטים, הופעות, כרוזים, שלטי חוצות, סטיקרים, תשדירים – המתרחש מול עיניו, בין אם ירצה בכך ובין אם לא. לעתים קרובות הציבור מחפש חיזוקים לתחושותיו ופונה לשיחות במעגלים פרטיים או עם מועמדים שנתפסים בעיניו כ"ברי סמכא" ו"יודעי דבר". מחקרים הראו שהתהליך הזה בדיוק התרחש פעמים רבות והוביל להכרעה בלתי צפויה מראש.

למי יצלצלו הפעמונים הפעם?
אין מנוס מלהודות בעובדה כי גם כאשר הסקרים נראים לנו מדוייקים, המפגש הבלתי אמצעי שלנו עם מה שמתאפשר לנו לקלוט באמצעות כל החושים, קובע הרבה יותר.

כרגע, כשבועיים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב 2016, עדיין ייתכנו תנודות חזקות במטוטלת האישית של כל אחד בציבור הבוחרים. האם להצביע בעד טראמפ או קלינטון.

דווקא משום כך, שככל שמתקרב הזמן, כאשר הלחץ להחליט גדל, מי שמקפיד לעשות מאמץ ולחשוף בפני הבוחר את האג'נדה שלו בכל אמצעי אפשרי יוכל להטות את הכף לטובתו.

הבו סיסמת בחירות מוצלחת לנשיאות ארה"ב

סיסמת בחירות היא אסטרטגיה שימושית כשמשבצים אותה בנאומים, או כשמפיצים אותה על גבי שלטים, כפתורים, כובעים וכיוצא באלה. נראה כי בבחירות לנשיאות ארה"ב 2016 הניצחון יושג על ידי מי ששולט בסיסמאות וכפל לשון בעוד שהאג'נדה הפוליטית תשמש כקישוט בלבד.

******
trumpטראמפ הפתיע בסיסמת בחירות חדשה

מרגע שהתברר מהי סיסמת הבחירות של טראמפ סטייל 2020, הביקורת לא מפסיקה לנגח בו. "Transition to greatness". שכן, גם מתחרהו של טראמפ, ג'ו ביידן, מהמחנה הדמוקרטי השתמש במילה transition. וכל אחד מהם מכוון למטרה שונה לגמרי.

איך עבדה בשבילו הסיסמא "הבה נחזיר את אמריקה לגדולתה"? במבט לאחור, זה עבד הרבה יותר מהסיסמא של הילרי קלינטון.

הסיסמא של טראמפ, "הבה נחזיר את אמריקה לגדולתה" (Make America Great Again) נוצרה במקור בשנת 1979 כאשר כלכלת ארה"ב סבלה מדעיכה מתמשכת. בין הסממנים שלה היו אבטלה גואה ואינפלציה דוהרת. "הבה נהפוך את אמריקה שוב לגדולה מכולם" צבר מומנטום כסיסמה. היא הופצה על גבי כפתורים שהוצמדו לביגוד ופוסטרים וכך שימשה את רונלד רייגן במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ארה"ב (1980). עוד בטרם החל מסע הבחירות הנוכחי לנשיאות ארה"ב, הביטוי שימש כתזכורת לתקופת הנשיאות של רונלד רייגן.

לאחר סיום הקדנציה שלו, איש לא השתמש בסיסמה. היה זה דונלד טראמפ שאימץ את הסיסמה לצרכי קמפיין הבחירות 2016. הוא אף הגיש בקשה למשרד הפטנטים לקבלת זכויות על הסיסמה לצורך השימוש בה במהלך הקמפיין. ולא רק זה, כבר בתחילת קמפיין הבחירות שלו טראמפ דאג לפופולריזציה של הסיסמה באמצעות כובעים הנושאים אותה כשהם מתנוססים על ראשי תומכיו.

כיצד קרה שהילרי קלינטון, מועמדת המפלגה הדמוקרטית, בחרה דווקא בסיסמה "יחד נהיה חזקים יותר" (Stronger Together) כמענה לזו של טראמפ?

clintonמומחים (תמרה קית', NRP News) מציינים כי למרות הקונוטציה השלילית והסמויה שבה, טראמפ השתמש בסיסמה הקליטה ורבת העוצמה – "הבה נהפוך את אמריקה שוב לגדולה מכולם" – מאז תחילת קמפיין הבחירות שלו. מאז לא מש ממנה. לעומתו, הילרי קלינטון דשדשה וזגזגה זמן רב בין סיסמאות לצרכי הקמפיין שלה עד שמצאה את זו ההולמת את מטרותיה. עד לאחרונה היא זגזגה בין "לפרוץ חסמים"; "נלחמים למען עצמנו"; "כולנו בעדה". אבל אף אחת מהן לא שרדה יותר מפרק זמן קצר. בחודש האחרון קלינטון אימצה את הסיסמה, "יחד נהיה חזקים יותר". המאמץ למצוא סיסמה הולמת לפריימריס של המחנה הדמוקרטי היה כרוך בזיהוי מסר דמוי מותג המסכם את המטרה המרכזית של הקמפיין שלה. במובן זה, מהלכיו של טראמפ סימנו עבורה את המטרה הנכספת. הודות להם הסיסמה שקלינטון בחרה זכתה למשמעות חדשה.

למרות שהסיסמה "יחד נהיה חזקים יותר" מצטיינת בפשטות לכאורה, ואפילו משעממת (מזכירה את הסיסמה השבלונית, TOGETHER WE STAND), היא מכילה מסר חזק. בנוסף, זאת סיסמה מרובת מסרים ומשמעויות במובן זה שניתן להשתמש בה בהקשרים שונים. ואמנם קלינטון החלה לשבץ אותה בנאומיה ובשלטי הקמפיין שלה בהקשרים שונים. הכרזות והשלטים שהציבו תומכיה של קלינטון היו כחולים ועל גבם המילים "חזקים יותר" ו/או "יחד" בלטו בדפוס לבן. טכניקה פשוטה למדי זאת הציגה למעשה שתי סיסמאות שכל אחת מהן משמעותית בזכות עצמה. נאמר על הסיסמה הנוכחית של קלינטון שהיא משמשת בעיקר כמענה להצעותיו המפלגות של טראמפ.

בהזדמנויות לא מעטות היה זה דווקא טראמפ שגרר בלא-יודעין את קלינטון לצאת נגדו והיא עשתה שימוש מתוחכם במשמעויות של הסיסמה. לדוגמא, בנאום הקבלה (ACCEPTANCE SPEECH) שנשא בוועידה הרפובליקנית בקליבלנד, טראמפ שילב את המשפט, "אין מי שמכיר את המערכת טוב ממני, לפיכך רק אני מסוגל לתקן אותה". למחרת היום קלינטון מיהרה לנצל את ההזדמנות לגנות אותו בשל המהלך היהיר וההכרזה על עצמו כאדם היחיד שיש לו הפוטנציאל לתת מענה לאתגרי המדינה. בנאום שנשאה בטמפה, פלורידה היא אמרה: "אינני מסוגלת לדמיין אותו על סוס לבן, אבל נדמה לי שזה בדיוק המסר שטראמפ מנסה להעביר לציבור 'רק אני מסוגל לתקן את המערכת'". מספר ימים מאוחר יותר קלינטון שילבה את המילים של טראמפ בנאום שנשאה בוועידה שלה כשאמרה: "רק אני יכולה לתקן את המערכת", והוסיפה: "אלו היו המילים של דונלד טראמפ בקליבלנד. המילים הללו חייבות להדליק נורה אדומה עבור כולנו. הוא שוכח שאמריקאים אינם נוהגים לדבר בלשון יחיד. הוא שוכח שאנחנו נוהגים לדבר בלשון רבים, כך: 'יחד נתקן את המערכת'".

נותרו פחות משלושה חודשים עד למועד הבחירות לנשיאות ארה"ב. מלבד שקשוק חרבות וגרזנים וורבליים בין שני היריבים בנאומי הבחירות שיישאו במדינות השונות נוכל לחזות גם בשלושה עימותים טלוויזיוניים ביניהם. הראשון בהם ב-26 בספטמבר. מה שברור הוא שהאג'נדה תקבע פחות מי יגבר על מי. הפעם המערכה תוכרע על חודן של מילים מושחזות להפליא והברקות בלתי צפויות. במהדורות החדשות של CNN ופוקס ניוז בוודאי לא יהססו לעשות מטעמים מהשחזת הסכינים הוורבלית ואנו רק נתרווח על הכורסה כשהשניים עושים דרכם בדרך אל הבית הלבן.