אומנות הקולנוע וריכוך כאב היסטורי

"פרחה" הופק ע"י דרין סלאם בירדן, והשתתף בשנה שעברה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי. הקרנתו שם, קבל עם ועדה, עוררה רגשי גאווה עזים בקרב ערביי ירדן ופזורות הפלסטינים בעולם. המוטו של סלאם: אינני פוליטיקאי, אני עוסק באומנות.

באדיבות: MuslimMatters.org

"להתראות, להתראות!" פרחה, הדמות הראשית בסרט הביכורים בהפקה ירדנית, 'פַﬧְחָה' (Farha), נראית צורחת על החיילים הבריטים היוצאים מפלסטין. פרחה לא ידעה שום מילה אחרת להביע את כעסה כדי לבעוט את החיילים ממולדתה. 'פרחה', מציג את סיפורה האישי של ילדה פלסטינית שהייתה עדה לרצח בני משפחה בכפר שלה במהלך קרבות מלחמת השחרור 1948. הנרטיב הפלסטיני ממקם את סיפורה האישי של פרחה בתוך שרשרת אירועים היסטוריים הקרויה "נכבה", האסון שפקד מאות אלפי פלסטינים עם פרוץ מלחמת השחרור. חלקם גורשו אחרים ברחו או 'נרצחו בדם קר' בידי חיילי צה"ל" [העיתון הדיגיטלי הירדני INTERCEPT].

"פרחה" הופק ע"י דרין סלאם בירדן, והשתתף בשנה שעברה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי. הקרנתו שם, קבל עם ועדה, עוררה רגשי גאווה עזים בקרב ערביי ירדן ופזורות הפלסטינים בעולם. נטפליקס חתמה על שידור "פרחה" ובכך היא מנגישה את הסרט לכ- 223 מיליון מינויים ברחבי העולם, פרט לסין, צפון קוריאה, רוסיה וסוריה.  

פרחה הייתה ילדה בת 14 שכל העתיד לפניה. היא חלמה להיות מורה ולבנות בכפר בית ספר לבנות. היא רצתה ללמוד מתמטיקה, מדעים, היסטוריה ואנגלית. היא רצתה לעבור לעיר שבה גרה חברתה הטובה, על-אף הנורמות השולטות במשפחתה וסביבתה המכתיבות פערי מגדר ברורים וממקמות את הנשים במטבח. לפתע הכל מתנפץ, והחלומות היו כלא היו. בחוץ מתחוללת מלחמה וחיילי צה"ל בדרך אל הכפר. חששו של האב פן יאונה לבתו רע, גורם לו לנעול את בתו במזווה שבביתם. חשוך שם. פרחה מציצה דרך החרך שבקיר בזמן שהיא ממתינה לאביה, האמור לשוב ולשחררה מהמזווה. מבעד לחרך פרחה רואה קבוצה של חיילי צה"ל תוקפת באלימות והורגת בני משפחה, כולל שני ילדים קטנים ותינוקת.

טענות נגד ובעד "פרחה" כסרט קולנועי

בישראל לא אהבו את העובדה שנטפליקס חתומה על שידור "פרחה". הביקורת הוטחה בעיקר בשל הסצנה הנצפית על ידי פרחה מתוך המזווה. הביקורת נגד הסרט טוענת שמטרתו העיקרית היא להתסיס את העולם נגד ישראל ולהכפיש את חיילי צה"ל, זאת תוך שימוש במילים "אנטישמיות" ו"עלילת דם".

מנגד, תומכי שידור הסרט – בעיקר פלסטינים – מוצאים בביקורת זו טעם לפגם. טענתם העיקרית מציינת שההתנגדות לשידור מהווה עדות נוספת לשלל עדויות קודמות, שלפיהן הניסיון של ישראל למנוע מנטפליקס לשדר את "פרחה" שקול כשלילת זכויות הפרט הבסיסיות. מבחינתם, חשיבותו העיקרית של הסרט לסייע בעיבוד וזיכוך הזיכרון הכאב של אירועי המלחמה. שרשרת אירועים הנתפסת בעיני הפלסטינים כעובדה היסטורית של עקירה, רצח ונישול – "נכבה".  

סלאם מצטרף לנימוק העיקרי של התומכים באמרו, "אנו מחויבים לסרטים מסוג זה"; "חייבים לומר את האמת", ומוסיף "אינני פוחד לחשוף את מחשבותיי." את עמדותיו ביחס לחשיבות סרטו, "פרחה", סלאם חשף בראיון למארגני פסטיבל הסרטים הבינלאומי כך,

מדובר בסיפור אמיתי שהגיע לידיעתי לפני שנים, ומאז אינו נותן לי מנוח. הסיפור מזכיר לי פחדים קמאיים, ומטריד את מנוחתי מאז שהתחלתי לדמיין כיצד הילדה הרגישה בעת שהייתה כלואה במחסן חשוך וצפתה ברצח המשפחה… אנו מחויבים לסרטים מסוג זה כתזכורת ומזכרת לדורות הבאים. אסור לשכוח אירועים מן בעבר. קרבות 1948 הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה. ההחלטה להפיק סרט הכולל את סיפורה של פרחה לא נבעה ממקום של פוליטיקה. אינני פוליטיקאי, אני עוסק באומנות. ככל שהמקרה הפרטי של פרחה הוא מקרה פרטי, הוא מייצג אירוע הנתפס על ידי ציבור הפלסטיני כטראומה קולקטיבית. דווקא משום כך 'פרחה' מסייע לזיכוך הזיכרון הקולקטיבי של העבר הטראומתי [הדגשה שלי ת.ה.].

בסופו של יום, בדבריו של סלאם מצוי מסר אוניברסלי – יש לשאוף לזיכוך טראומה היסטורית. מרבית תחומי האומנות, ובעיקר הקולנוע, ממלאים תפקיד חשוב בזיכוך זיכרון של טראומה. זיכרון אינו פשע, וגם לא סיפור דמיוני שמותר לאחרים להכחישו מכל וכל. ואין זה משנה באיזו מידה נוח, או לא נוח לאחרים לשמוע את הסיפור. בגדול, קולנוע אינו אמצעי לליבוי שנאה. אדרבא, זהו אמצעי פסיכולוגי שנודעת לו השפעה חיובית. ובאשר לסיפורו של הקורבן – יש לזכור שהוא לא פחות חשוב מסיפורו של המנצח.

מקורות:

"פרחה" מעלה את הזיכרונות המחרידים מהנכבה (סוכנות הידיעות טסנים)

NETFLIX’S “FARHA” AND THE PALESTINIAN RIGHT TO PROCESS PAIN THROUGH ART

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.