בשורה לחובבי יין

במרץ 2017 נפגשו חברי מועדון יקבי יהודה, "קוורטט יצרני היין":  יקב צרעה,  יקב ספרה, יקב פלם ודומיין דו קסטל, והסכימו על הגשת בקשות למשרד המשפטים להכרה בנפת-יהודה כנפת-יין. וכל השאר הוא היסטוריה.

אי-אפשר לדבר על קוורטט יצרני היין בנפת יהודה בלי להזכיר את פסטיבל היין והאוכל שמתקיים כאן מזה 21 שנים בחודשי הסתיו. לחיים!

לפני חמישים שנה הנפיק משרד המשפטים תו מסחרי ו"כינוי מקור מבוקר" לתפוזים: JAFFA (באנגלית) היה שמו. בחלוף השנים הפרדסים נעלמו מהנוף והתו המסחרי נמכר ליצרנית אחרת. מה יעלה בגורל הכרמים והמותג "יין יהודה", ומה זה בדיוק "כינוי מקור מבוקר"? סיפור היין המקומי "יין יהודה" מתחיל  ב"קוורטט יצרני היין".

***************

בתחילה לגמנו יין קידוש מתוק. אחר-כך למדנו להבחין בין יין לבן לאדום רק לפי הצבע. עברנו דרך ארוכה עד שלמדנו לייצר יינות. וכעת, לראשונה מאז קום המדינה, אנו חוגגים עם יין מקומי בעל סימן מסחרי ו"כינוי מקור" בלעדי מטעם משרד המשפטים. בזכות הקוורטט.

יקבי יהודה. קרדיט: תערוכת Sommelier

מהתהליך הרשמי עד לחגיגה

במרץ 2017 נפגשו חברי מועדון יקבי יהודה, "קוורטט יצרני היין":  יקב צרעה,  יקב ספרה, יקב פלם ודומיין דו קסטל, והסכימו על הגשת בקשות למשרד המשפטים להכרה בנפת-יהודה כנפת-יין.

היוזמה הובילה לסקירות מקצועיות של האזור, והוגדרו גבולות אזור היין של נפת-יהודה. בהמשך הגישו הקוורטט שתי בקשות רשמיות  -האחת, בקשה לרישום סימן מסחרי מאשר (Certification Mark), בהתאם למודל היין של "העולם החדש" (ארה"ב ואוסטרליה), והשניה, בקשה ל"כינוי מקור מבוקר" (Appellation of Origin), בהתאם לנהוג לגבי יין ב"עולם הישן" (אירופה). הבקשות מתייחסות ליינות המיוצרים מענבי נפת-יהודה, ואזורי המשנה שלה ("הרי יהודה" ו"מורדות יהודה").

חלוץ "כינוי מקור מבוקר" היה יצרן יינות באזור שאטונף שבצרפת

הברון לה־רואה מיקב פורטיה, דמות בעלת השפעה באזור שאטונף של אותם ימים, חיבר מניפסט של חוקים ותקנות שיגדירו מי ראוי לכנות את יינותיו בשם שאטונף דו פאפ. רשימת התקנות שפרסם כללה, מלבד מפה שמתארת את גבולותיו של אזור היין שאטונף דו פאפ, הגבלות שקשורות בזני הענבים המותרים לשימוש, שיעור האלכוהול המינימלי שעל היין להכיל, סוגי הקרקעות שעליהן אפשר לטעת כרמים, מזג האויר האופייני לאזור, ופרקטיקות שבהן אפשר להשתמש בכרם וביקב. לימים יהפוך מסמכו של הברון לאבטיפוס של "כינוי מקור מבוקר" באזורי יין אחרים כמו בורדו, בורגון, ברולו וריוחה.

"כינוי מקור מבוקר" טומן בחובו קשיחות רבה וזו מגבילה את היצרנים וכופה עליהם להיצמד לתקנון הפקת היין. "כינוי מקור מבוקר" באזורים היסטוריים באירופה הקשיחות שלו מהווה בעיה. לשם השוואה, הסדר דומה נעשה גם לגבי ייצור גבינת הפרמז'ן. התקנון לגבי ייצור הגבינה קובע כללים הנוגעים לסוג החלב שממנו הגבינה מיוצרת, סוג הפרות שנחלבו, מה הן אכלו, וכיצד הן טופלו. "כינוי מקור מבוקר" הוא אמצעי המבטיח ייצור איכותי לפי פרקטיקות מסורתיות, במיוחד כדי לא לשחוק את ייחודיות המוצר וכדי שהטעם האופייני למוצר יישמר. כידוע לנו, החיקויים גורמים לשחיקת הטעם האמיתי של המוצר המקורי עד כדי שיבושו הטוטלי. ליקבי "העולם החדש" יש חופש פעולה מסויים כל עוד לא גיבשו מסורת ארוכת שנים לייצור יין. בהשוואה יקבי ה"עולם הישן" הם חופשיים להמשיך לחקור את תנאי ה"טרואר" שלהם, כלומר את תנאי הסביבה והאקלים באזור, את זני הענבים המתאימיםלאזור, ואת טכניקות הייננות המועדפות.

חגיגה מקומית – על מה ולמה

משרד המשפטים קבע לפני 50 שנה, מי יהיה רשאי להשתמש בשם JAFFA כ"כינוי מקור מבוקר" לפרי הדר מקומי.  כאשר, לראשונה מאז ימי JAFFA, משרד המשפטים (רשות הפטנטים) מודיע על "כינוי מקור מבוקר" חדש  – זו בהחלט סיבה לחגיגה מקומית. חקלאי "יהודה" חגגו את העובדה שמשרד המשפטים נענה לצורך שעלה מציבור יצרני היין, ומגדלי הענבים עצמם. שי שגב חוגג את ההודעה הרשמית בכתבה שפרסם בוואינט: "לראשונה בישראל: נפת יין מטה יהודה תקבל סימן מסחרי", הוא מכריז, "בדיוק כמו בורדו וטוסקנה, היקבים בנפת היין מטה יהודה קיבלו ממשרד המשפטים אישור לרישום סימן מסחרי, ולראשונה בישראל תוכר נפת יין משפטית". "החל מבציר 2019 והלאה שוחרי היין בישראל ובעולם יכולים להנות מיין יהודה הנמזג מבקבוק שעליו מופיע תו מזהה ייחודי. רק יצרני יין מאזור גיאוגרפי מטה יהודה יהיו רשאים להשתמש בכינוי מקור מבוקר: "יהודה". וכאן בדיוק המקום להבהיר מה המשמעות של "כינוי מקור מבוקר" לפי מסורת "העולם הישן" של המאה ה-18. באותם ימים התקיים קשר ישיר בין יין למקום מוצאו. דוגמאות לכך הם קיאנטי באיטליה, ופורטו בפורטוגל. השימוש בשם האזור היה אמצעי הגנה על יצרני האזור. שכן, אזורי יין היסטוריים, שיינותיהם נהנו מביקוש רב ברחבי העולם, נטו לסבול מגל של חיקויים. לפיכך גבולות האזורים סומנו והוגדרו על-פי חוק.

בתקווה שהחגיגה תתפשט לאזורים גידול כרמים וייצור יין נוספים בישראל, וגם הם יזכו ב"כינוי מקור מבוקר" מטעם משרד המשפטים, ייזכו גם צרכני היין בישראל להנות מיינות שטעמם המקורי יישמר. שכן, התקנון מחייב את הייננים מאזור שקיבל "כינוי מקור מבוקר" לייצר את יינותיהם תמיד באותו אופן, כך שתמיד יהיה להם אותו טעם.

אי-אפשר לסיים סיפור על קוורטט יין וחגיגה מבלי להזכיר את פסטיבל היין והאוכל שמתקיים בנפת-יהודה מזה 21 שנים בחודשי הסתיו. לחיים!

לקריאה נוספת:

השולחן