מורה נבוכים

אמש צפיתי בשידור חי בפייסבוק של דיון מתוזמן בחסות מכון ון-ליר בירושלים. לא היה לי קל לעקוב אחר הדיון והאמירות המחכימות של שלושה ידענים בתחומים אקדמיים שונים (אומנות, תיאולוגיה, תיאוריה פוליטית). אבל האמינו לי, המשכתי בגבורה עד תום השידור (כשעה וחצי), הקשבתי כמו שאומרים, בחצי אוזן. בסוף נפל לי האסימון: בכל תחום יידע ישנם מושגים, כלי עזר שמתפתחים במהלך השנים. תפקידם לסייע בניווט ובהבנת מהלכים. כך גם במציאות כמו זו שלנו, שלכל הדעות היא מציאות הפכפכה ולעיתים בלתי מובנת.

The_Van_Leer_Institute
מכון ון-ליר. מקור: ויקיפדיה

זאת ההקדמה לחלק העיקרי, שבהמשך. אעשה זאת בקצרה. ראשית, אציג את הדוברים שהשתתפו בדיון: ד"ר אורי גולברג (תיאולוגיה), ד"ר ורד מימון (אומנות), ד"ר יובל קרמניצר (תיאוריה פוליטית). המנחה: עורך כתב-העת "תיאוריה וביקורת", ד"ר שאול סתר.. שנית, הדיון התקיים תחת הכותרת: "מצב החירום והחיים עצמם". נקודה אחרונה, התקציר לקראת דיון –

בכל רחבי העולם מוכרז בימים אלה מצב חירום בהיקף שטרם נודע בעבר. אבל האם מדובר במצב חירום ממשי או כוזב? האם זוהי צורת התמודדות הכרחית עם נגיף בלתי נראה שמאיים על האנושות, או שמא אנו עדים לאופן שבו משטרים שונים לוקחים לעצמם סמכויות לשעת חירום ומעצימים את כוחו של הריבון? כיצד מתכונן מבעד למצב החירום היחס בין ההיסטורי (האנושי, החברתי), הביולוגי (הנגיף, הטבע) והתיאולוגי (החטא, העונש)? האם, מתוך הניסיון לשמור על החיים עצמם, ניתן להבין משהו חדש על תביעתם ותכולתם? ואולי יש במצב החירום הזה גם שיבוש של צורת החיים הניאוליברלית ופוטנציאל לשינוי חברתי כולל?

אציין מייד שהדיון התנהל ברומו של עולם, אבל הכלים לצורך הדיון, היו מושגים מתחומי היידע של כל אחד משלושת המשתתפים. וזאת הפואנטה שברצוני להדגיש כאן,  כדי לנהל דיון משמעותי, במיוחד במצב חירום, כולנו משתמשים במושגים.

אם למי מאיתנו קשה עם המצב הנוכחי במדינה, ויש רבים כאלו – מגיפת הקורונה וההפתעות בספרה הפוליטית – אזי כדי לחיות עם המצב, עלינו לגייס מושגים ורצוי שיהיו כאלו שנוכל בעזרתם להבין טב יותר מה עובר עלינו בימים אלו. כדי להבהיר את הפואנטה הזאת טוב יותר, הנה לפניכם אחת ההגדרות של "מושג". מושג, הוא מילה או ביטוי השייך לתחום כלשהו, ובלבד שמשמעותו נהירה לכם. אחרת איך תוכלו להיעזר בו כדי לעמוד לדוגמה, על משמעות משבר הקורונה והמשבר הפוליטי שכנראה מגיע לפתרונו בימים אלו?  רבים משתמשים לאחרונה במושג "מצב חירום", ויש לו השלכות על "החיים עצמם" – עוד מושג. המושג "מצב חירום" רלוונטי עכשיו לחיינו יותר מאי-פעם. הוא רלוונטי לתיוג המצב בספרה של הבריאות וגם לתיוג המצב בספרה הפוליטית. זאת למרות שמקור מצב החירום במערכת הפוליטית אינו אותו מקור שממנו צמח מצב החירום בספרה של הבריאות. אנו משתמשים באותו מושג מוכר, לגבי שניהם, למרות השוני המהותי בגורמים שהולידו את המצב בשניהם.

לפני שנעבור לחלק השני של הרשימה, לפניכם קליפ נחמד – "החיים שלנו תותים" – על החיים שלנו בתקופה זאת. הקליפ הוא סוג של פרודיה שמטרתה לרכך את תחושת החירום.

השאלה הבאה שיש להעלות היא, האם מוסרי לכפות מצב חירום על מדינה שלמה? נגלה שבכל הקשור ל"מוסר" ו"כפיה" – שני מושגים מוכרים – לא כולם תמימי דעים שהדבר מוסרי. ומותר לחשוב שאכן הכפייה מוסרית. כך לדוגמה הגיב הציבור שהאזין לראיון שביל גייטס העניק ל- CNN לפני יומיים. כזכור, הרצאתו ב TED ב- 2015, הפכה את גייטס לגורו שניבא את מגיפת הקורונה (ואני גיליתי אותה אחרי שכולם כבר שמעו אודותיה והאזינו לה]. אזי אחרי ש"נבואתו" התגשמה, לדעת רובינו, ונעשה שימוש שכיח במושג "מצב חירום", התזה שגייטס הציג בראיון ל- CNN גרם לתגובות מגוונות בכל קנה מידה. מה שבטוח, לא הייתה תמימות דעים באשר להמלצה לכפות הסגר כללי במדינה עקב מצב החירום. היו גם תגובות אחרות. צמד המושגים, "מוסרי" ו"כפייה", עיצבו את השיח סביב מצב החירום.

אם מעניין אתכם להאזין לדבריו של גייטס בראיון לתקשורת האמריקאית (CNN) שלפיהם, כדאי שהמדינות בארה"ב תהיינה בהסגר מלא, בעת ובעונה אחת, כדי למגר את המגיפה תוך 10 שבועות לכל היותר, הריהם לפניכם,

מכאן נעבור לתכלס, הפוליטיקה בראי המושגים הנ"ל – יש הסכמה כללית שנחוץ וראוי לחלץ את העגלה הפוליטית מן הבוץ שבו היא תקועה כבר שנה תמימה. זה מחייב לברר האם מדובר ב"מצב חירום" לאומי אמיתי, והאם נוכל להכיל תהפוכות בלתי-צפויות עד אינסוף? הדוגמה האחרונה לכך התרחשה ביום חמישי האחרון. נבדוק איך הגיבה העיתונות. הסתפקתי בשתי כתבות מעיתון הארץ – האחת מאת רביב דרוקר, וכותרתה: "זה פשע לפרק את כחול לבן, אבל לגנץ לא הייתה ברירה"; השנייה, מאת עוזי ברעם, "גנץ אולי נאיבי, אבל הוא לא בוגד". לא קשה להבחין במושגים שנכנסו לכותרות הללו: "פשע", "ברירה", "נאיבי", "בוגד". כעת עשו חושבים: האם גנץ נאיבי? מה משמעות המושג נאיבי, אם נבחן את המושג לאור ארבעת הבנים שהתורה דיברה בהם? ומה לגבי המושג בוגד, מה טווח המשמעות שלו, בזמן ובמרחב? עיתונאים משתמשים במושגים כדי לתת משמעות למצב, וכך נוצר שיח משמעותי.

הערת אגב: לאחרונה נחשפתי למה שנקרא "כלל האנלון", או בלועזית Hanlon's Razor. "אל תייחס לזדון מה שאפשר להסביר על-ידי טיפשות". כלל האנלון מספק מסגרת חשיבה מעניינת. הוא גם מסייע לנו להעמיק בשלושה מושגים אלו: פשע, נאיבי, בוגד. אם ירדתם לסוף דעתו זו של האנלון, אזי פשע ובגידה הם בגדר זדון: מושג מוכר וידוע. אם נקרא שוב את הכותרות, ונחשוב על הכתבה של עוזי ברעם, ניווכח שברעם קלע לרוחו של האנלון. ואילו דרוקר מיהר לייחס פשע/זדון לכחול לבן, ובסוף הכניס לניוטרל והוסיף, לגנץ לא הייתה ברירה.

לסיכום, מושגים הם תבלין חיוני לניהול שיח, זאת כל עוד רובינו מייחסים להם אותה משמעות.

שלוש הערות (לא מחייבות):

א. כלל האנלון נכלל בכרך השני של של חוקי מרפי – "חוקים נוספים שמסבירים מדוע דברים לא מסתדרים".

ב. כלל האנלון באנגלית: Never attribute to malice that which is adequately explained by stupidity

ג. מושג נוסף שעשוי להועיל לנו בשיח על מצב החירום בפוליטיקה שלנו, מצוי בספר ישעיה (פרק ב', ב'-ד'). הכוונה ל"חזון אחרית הימים". מדובר במושג שכיח יחסית, אבל מופשט. אידיאל. זרקור שנמצא אי-שם ולאורו אנחנו מתנהלים כאן ועכשיו, בלי יכולת להגשימו. אולי מה שהפוליטיקאי המשופשף והפוליטיקאי הטירון יצרו בכוחות משותפים, ובכך סיפקו מוצא כלשהו ממצב החירום הפוליטי, הוא דוגמא טובה לחזון נוסח ישעיה?

תחילת ישעיהו פרק ב'

ב וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.
ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלָ‍ִם.
ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.