לא אגדה

הקיץ בעיצומו והסביבה כבר מזמן אינה ירוקה, פרט לגינות הנוי הציבוריות שזוכות למנה מכובדת של מי השקיה. ואני ממשיכה להאמין באג'נדה הירוקה. מחפשת אות וסימן ל"קָיימוּת סביבתית ועירונית" מקווה שכאשר הקיץ יחלוף, הירוק הטבעי ימלא את הנוף השומם. לאחרונה חוויתי שיתופי פעולה בין הממסד לאזרח שמבטיחים שהירוק הזה יתפשט במרכז הארץ. ועל כך בהמשך.

בשלהי חודש מאי (2017), נחשפתי לפרויקטים של קיימות סביבתית ועירונית כשהצטרפתי לסיורים של "בתים מבפנים". קטונתי מלהגדיר "קיימות עירונית". אבל אפשר להבין במה דברים אמורים כשמבקרים בגינות קהילתיות.

גינת השחמט [צילום: בתים מבפנים]

גינת השחמט [צילום: בתים מבפנים]

כמה שקשה לנו להאמין, העובדה היא שגם בצפון תל אביב מתפתחת "קיימות עירונית".

דוגמאות רבות לכך. הנה שלוש: "קהילה סביב גינה" ברחוב אברהם בויאר 8, רמת אביב. כאן טיפחו גינה שמנוהלת על ידי תושב השכונה ורכז "הגינה הקהילתית" ברמת אביב ג'. התושבים מתפארים בכך שהם מגדלים "מזון בתוך העיר" ומספרים על שיתוף פעולה בינם לעירייה. העירייה מאשרת שטח לפעילות, ומספקת הדרכה וליווי מקצועי, כמו גם מקור מים להשקיה וצמחייה בהתאם למלאי המשתלה העירונית, וכלי עבודה וקומפוסטר ליצירת זבל אורגני. איזו חגיגה לנשמה!
דוגמא אחרת לקהילה עירונית מקיימת היא "גינת השחמט" בסמטת טאגור, נווה אביבים. תושבי השכונה מגדלים כאן ירקות וצמחי תבלין, וגם צמחייה מושכת מאביקים ועצי פרי.
גם הדר יוסף מתהדרת בגינת יער. במקרה נכחתי בחנוכת מרכז הקיימות השכונתי של בית פרנקפורט והתמוגגתי רק מלשמוע לשמוע על כל הפרויקטים המקודמים בנושא של "שכונות מקיימות" בעיר תל אביב.

(כנסו גם לפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ולדף הפייסבוק של קבוצת "גרילה ירוקה").

ויש דוגמאות יפות גם ל"קיימות סביבתית":
"עם הגב לים" היא אחת מהן. מדובר בשיקום ושימור רכס הכורכר לאורך חופי תל ברוך.

רכס הכורכר [צילום: ויקיפדיה]

דוגמא נוספת היא מה שעתיד להיות פרוייקט "פארק החוף", ברצועת החוף המשתרעת בין תל ברוך ופרוייקט סי-אנד-סאן. אדריכל הנוף ליאור לווינגר מסטודיו אורבנוף תכנן וזכה במכרז פארק החוף 3700. כעת מחכים לביצוע.

אלו מכם שמגיעים לחוף הרחצה בתל ברוך ומפנים מבט לכוון צפון יוכלו לצפות בגבעות החול ופשוט לדמיין שתוך מספר שנים לא גדול תקום כאן שכונה. בתוך השכונה ישתלב פארק המבוסס על עקרונות של שיקום הסביבה הטבעית. היום אפשר להסתובב באזור ולצפות בצפורים ובשרקרקים המסתובבים בשטח באין מפריע.

שרקרק

פרוייקט עתידי: פארק החוף [צילום: תרצה הכטר]

לא הרחק מתל אביב, קרוב לנתניה, נמצא הדובדבן שבקצפת: אגמון עמק חפר.

אגמון זה הנו פרויקט שהושלם לא מזמן. הוא תוכנן על-ידי סטודיו אורבנוף. מהכביש המגיע אל נחל התנינים פונים אל שביל עפר המוביל אל האגמון. אחת ההפתעות של עירוניים כמוני היא הנוף הפראי לאורך נחל אלכסנדר המשוקם. ספגתי לקרבי מנה גדושה של אופטימיות.

אגמון עמק חפר הוא תוצר של שיתוף פעולה בין הממסד והאזרח, ששאפו למנוע הישגים "קלים" מכרישי הנדל"ן. וכך נכתב ב Xnet :

… קשה שלא להתרגש בישראל של 2017, כאשר קרקע חקלאית של קיבוץ במישור החוף הופכת לפארק פתוח לציבור ולא לפרויקט נדל"ן . אמנם בהשוואה לאגמון החולה המשתרע על אלף דונם לפחות, מימדיו של אגמון עמק חפר מצומצמים – 300 דונם בלבד – אבל הוא מעניין פי כמה מאחיו הוותיק. אגמון עמק חפר יועד לחקות במידה רבה את הטבע ולדמות את הנוף הביצתי שאפיין בעבר את האזור.

אחת האטרקציות שבאגמון היא גשרי העץ המובילים אל ביתני עץ ובהם פתחים קטנים המיועדים לצפייה נסתרת בעופות וחיות המים.

אגמון עמק חפר

 

האגמון מתוכנן להכיל בעלי חיים שונים מלבד עופות. יש בתוכו חמישה בתי גידול שונים, ששולבו באגם באמצעות גבהים משתנים של המים. מסביבם שתלו צמחייה שמתאימה לעומק המים, במטרה לספק לעופות מסתור, מזון ומקומות לקינון…

 

 

בינתיים התבשרנו על פארק צפרות חדש בירקון. הוא משתרע על שטח של 60 דונם, ויש בו כ-500 מיני צמחים (עצים, שיחים, צמחייה עשבונית וצמחי מים), עם שלוליות חורף וציפורים, מסתורי תצפית מחופים עץ. זאת בשורה טובה, לא?

בתמצית, במרכז הארץ מתפשטת מודעות לשימור הסביבה ושחזור הנוף הטבעי. כמו שנאמר: אם תרצו אין זו אגדה! שיתופי הפעולה בין הממסד והאזרח אחראים לכך. כך מקדמים פרויקטים של קיימות עירונית וסביבתית. כן ירבו!

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nina ramon  On 30 ביוני 2017 at 9:22 am

    מעודד לשמוע. אשמח יותר כאשר אפולוניה תצטרף לשמורות המוגנות

    • תרצה הכטר  On 30 ביוני 2017 at 11:06 am

      בינתיים התבשרנו על פארק צפרות חדש בירקון. הוא משתרע על שטח של 60 דונם, ויש בו כ-500 מיני צמחים (עצים, שיחים, צמחייה עשבונית וצמחי מים), עם שלוליות חורף וציפורים, מסתורי תצפית מחופים עץ. זאת בשורה טובה, לא?

  • יאיר דקל  On 30 ביוני 2017 at 7:07 pm

    טוב לדעת שיש פעילות חיובית כזאת. אצלי, לצערי, אני רואה שנוטעים ושותלים גינות ציבוריות בשכונה, אבל לא כל כך משקים אותן. זה משפיע לרעה על הצמחים.

    • תרצה הכטר  On 30 ביוני 2017 at 7:22 pm

      יאיר, לצערי זה מצב שכיח במרבית הערים. אני שמחה שבתל אביב יש מודעות אחרת לטבע. התושבים יותר פעילים בענייני איכות הסביבה ותובעים את שלהם מהעירייה.

  • galithatan  On 1 ביולי 2017 at 10:12 pm

    הפוסט הזה הוא קצת גן עדן בשבילי, אז תודה 🙂 (מתה כבר לבדוק את אגמון עמק חפר)

    • תרצה הכטר  On 2 ביולי 2017 at 8:51 am

      גלית, אני מאוד אופטימית. במיוחד אחרי מה שגיליתי. צריך לגור באזור המרכז כדי להבין טוב יותר "על מה המהומה"….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: