איך נגררתי לפעולת בילוש

כשביקרתי בתערוכה, "בר כוכבא: זיכרון היסטורי ומיתוס הגבורה" לא היה לי כל מושג מה יעולל לי הביקור. אלא שאחד המוצגים המעניינים בתערוכה היה גיליון ראשון (14.2.1905) של כתב עת לילדים ונוער בשם "החיים והטבע", שראה אור בווילנה בעריכת י"ב לבנר. וכך החלה פרשת בילוש מרתקת ובלתי פתורה, בינתיים.

כתב עת "החיים והטבע" בעריכת י"ב לבנר 1905

כתב עת "החיים והטבע" בעריכת י"ב לבנר 1905

על התערוכה עצמה כתב עופר אדרת בהארץ (25.5.2016) וציין ש"יותר משהיא מספרת על בר כוכבא, היא משרטטת את היווצרותו של המיתוס סביב דמותו ומעניקה שיעור מרתק ב'איך מיתוס נולד'". על כל מה שמוצג בתערוכה אפשר לקרא בכתבה של אדרת.

ביקורי בתערוכה הותיר בי רושם רב. התפעלתי מהיכולת של האוצרת, שרה טוראל, להעביר לקהל המבקרים את המידע על המיתיזציה סביב דמותו ההירואית של בר כוכבא. מה שנותר לי היה לחפש מידע נוסף על י"ב לבנר, עורך המגזין "החיים והטבע" ומה הוא סיפר לנוער ולילדי ישראל בווילנה על בר כוכבא. ביררתי בויקיפדיה מה עוד כתב י"ב לבנר ולהפתעתי מצאתי שהסיפור כולו אוגד לספר בשם "בר כוכבא: סיפור היסטורי מימי הריסות בית"ר". ואז פניתי לספרייה המרכזית בעירי, רמת גן…

המחבר: י"ב לבנר, המקור: מ. להמן.

המחבר: י"ב לבנר, המקור: מ. להמן.

כשהגעתי לחדר העיון הופתעתי למצוא הערה בתוך הספר: "נכתב על פי ספרו של מאיר להמן, באותו שם".
הספרנית האדיבה הסבירה לי כך, "לעתים קרובות אנו נתקלים בכפילויות מסוג זה, במיוחד כשמדובר במחבר ידוע כמו ד"ר מאיר להמן." ובלי להתעצל, הלכה למחסן ושלפה מהמדף את העותק המדובר הנושא את שמו של ד"ר מאיר להמן כמחברו של הספר.

ד"ר מ. להמן, מחבר הספר

ד"ר מ. להמן, מחבר הספר

השתכנעתי מדבריה שבאותם ימים זה לא נחשב ל"פלגיאט". אבל כיום כשחל איסור על העתקה וחובה לצטט תוך ציון המקור, יש לנקוט יוזמה. ואכן הספרנים נקטו יוזמה כשהוסיפו בכתב יד את ההערה האמורה "נכתב על פי ספרו של מ. להמן…".

בשלב זה חשבתי שאם ההוצאה לאור מוכרת וידועה – במקרה זה הוצאת "יזרעאל" – חזקה על מנהל ההוצאה שידע מה הוא עושה. המשכתי בעבודת הבילוש הפרטי כשאני מצפה למצוא עוד בר סמכא שתומך בעמדת הספרנים מרמת גן.
תחילה פניתי למר אלי אשד, "בלש תרבות". אחרי סדרה של התכתבויות איתו וקריאה ברשימה שפרסם סביב מוצגי תרבות העוסקים בדמותו של בר כוכבא, הגיבור שנלחם באריה, הבנתי שהתעלומה רק הולכת ומסתבכת.

 

גורם חדש חובר לתעלומה
כפי שגם אדרת מציין בכתבתו, י"ב לבנר ביסס את סיפורו על סיפורים דומים שכתבו קודמיו. שני המקורות שלי, אדרת ואשד, מציינים שמות של מחברים קודמים שכתבו על בר כוכבא: קלמן שולמן והרב שמואל מאיר, שפרסם שני עשורים לפניו את סיפורו של בר כוכבא. ושמו של מאיר להמן לא נכלל!!

שלב ההשערות
אלי אשד שהוא לכל הדעות בקיא ומנוסה בבילוש אחר נכסי תרבות הציע הסבר מעניין לפתרון התעלומה: "הספר הנושא בתוכו את השם ד"ר מאיר להמן לא נכתב על ידי להמן", הוא פסק. "סביר שהוצאת "יזרעאל" (שהייתה בבעלותו של ש. שרברק, שהתגורר בווילנה לפני עלייתו לישראל ב-1933) פשוט קיוותה שאם הספר יודפס במהדורה חדשה שעליה מתנוסס שמו של מחבר בעל מוניטין רב – ד"ר מ. להמן – רווחי ההוצאה לאור ממכירת הספר יגדלו עשרות מונים יחסית למה שהכניס בעבר אותו ספר כשהמחבר הוא י"ב לבנר."

20160522_12005120160522_120044

 

 

 

 

 

 

 

 

כך נראה העמוד הראשון בכל אחד מהספרים הללו. גם מספר העמודים בשניהם זהה.

הספרייה הלאומית
למרות שנטיתי להשתכנע מדבריו של אשד בכל זאת המשכתי בחיפושי אצל מקור מוסמך נוסף – הספרייה הלאומית בירושלים. תחילה בדקתי בקטלוג הממוחשב שלהם. ואכן גיליתי ששני הספרים (מ. להמן וי"ב לבנר) מקוטלגים שם כראוי. שלחתי שאילתא בדבר הזהות הזאת ומיד קיבלתי תשובה חד משמעית: שזאת טעות. "הספר נכתב על ידי י"ב לבנר ובטעות הודפס מחדש עם שמו של מ. להמן." אבל כנראה שמישהו שם בירושלים לא ישן טוב בלילה. למחרת קיבלתי מייל חדש מהספרייה הלאומית. כעת נאמר לי "נבדוק את העניין לעומק ורק אז נוכל להחליט מה לעשות בנדון". התעלומה בעינה עומדת והבירורים נמשכים.

גילוי נאות: אני דור חמישי לד"ר רב מ. להמן.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • shaultweig  On 27 במאי 2016 at 6:54 pm

    קראתי כרגע את הפוסט שכתבת לפני שש שנים שהתייחס למאמרו של דרור אידר בישראל היום על בר מיתוס בר כוכבא. בטקס הדלקת המשואות האחרון שנגע לגבורה אזרחית, משואה אחת הודלקה ע"י חייל ושוטרת משמר הגבול,ומשואה אחרת הודלקה ע"י נהג האוטובוס הרצל ביטון.

    כמי שקורא על מלחמות שהיו בעבר ובראש וראשונה מלחמת יום הכיפורים , העיטור שזכו לו מדליקי המשואה ביחס למקרי גבורה שהיו בעבר, העיטור הזה תמוה.

    • תרצה הכטר  On 28 במאי 2016 at 8:48 pm

      שאול, תודה על ההערה.
      ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים השתמשה במילה "גבורה" כשקבעה שהנושא השנה יהיה "גבורה אזרחית", ומשרד התרבות, ובראשו השרה מירי רגב, בחרו מבין המועמדים את אלו הראויים לכך ביותר. http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1183168

      למעשה, גבורה אזרחית אינה ברת השוואה עם גבורה בשדה הקרב.

  • galithatan  On 14 ביוני 2016 at 3:49 pm

    או, הגילוי הנאות בסוף הופך את זה לעוד יותר מעניין!🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: