רטוריקה של "ימים נוראים" בשידור חי

הקראת גזר דינם של נאשמי "פרשת הולילנד" בבית המשפט בזמן אמת, על ידי השופט דוד רוזן בבית המשפט המחוזי בתל אביב בשידור-חי, הייתה "אירוע מדיה" (Media Event) עם סממן טקסי. החקירה, הדיונים וההרשעה נמשכו כמה שנים קודם להקראת גזר הדין בשידור חי. אבל חשיפת גזר הדין בשידור חי היוותה "הכרזה" – מעין טקס אשרור ערכים, חיזוק עיקרון אכיפת החוק והציות לו במדינת ישראל. רטוריקה של ימים נוראים הייתה כאן אבל האם נפל דבר בישראל בתפיסות של משרתי ציבור?

*****

חוקרי התקשורת – כץ ודיין – הגדירו "אירוע מדיה" (Media Event) כשידור חי של אירועים גדולים. הצפייה באירועי מדיה מביאה את הציבור לנתק עצמם משגרת היום, ולהתמקד באירוע ש"מחבר את כולם לחברה אחת".

הדוגמאות שסיפקו כץ ודיין לאירועי מדיה: נחיתת האדם על הירח, הלוויה של אישיות ממלכתית, תחרות גמר של משחק ספורט – ממחישות את גודל נדירותם במקומותינו. בכדי שאירוע בשידור חי ייחשב ל"אירוע מדיה" – על השלכותיו הרגשיות וההכרתיות חייבים לבוא לידי ביטוי בו מספר מרכיבים שבלעדיהם לא ייתכן להגדירו ככזה.

בשידור החי של הקראת גזר דינם של נאשמי "פרשת הולילנד", בבית המשפט בזמן אמת על ידי השופט רוזן, הייתה טקסיות – החקירה, הדיונים וההרשעה נמשכו כמה שנים קודם להקראת גזר הדין בשידור חי. אבל חשיפת גזר הדין בשידור חי היוותה "הכרזה" – מעין אשרור ערכים – חיזוק עיקרון אכיפת החוק והציות לו במדינת ישראל. גם היושבים באולפן הטלוויזיה הפגינו טקסיות: מלבד הבקיאות הניסיון והידע שלהם בתחום המשפט, הופעתם הייתה מכובדת ולא רק במראה שלהם. אופן ניהול הדיון באולפן שידר טקסיות.

אפיון נוסף של אירוע מדיה כפי שכץ ודיין הגדירו אותו, הוא התזמון שלו. השידור החי של גזר הדין בפרשת הולילנד היה מתוזמן ומתוכנן מראש. הוא פורסם במשך ימים רבים קודם להתרחשותו, באמצעות פרומואים וידיעות בתקשורת. לקראת השידור החי צויין שעומדת להכרעה שאלה היסטורית: האם יגזור השופט על ראש ממשלה בישראל מאסר בפועל, ולכמה שנים? אנשים דיברו על-כך רבות וידעו שרבים בארץ ובעולם יצפו "יחד" בשידור. הוא קטע את שגרת החיים הרגילה.

בנוסף, קהל הצופים הרגיש בשוני שבין שידור חדשות שגרתי לבין השידור החי מבית המשפט. הצפייה בשידור החי העניקה להם תחושה של השתתפות אישית באירוע, ונלוותה לה תחושה של "ביחד". שכן קהל הצופים ואלו שהאזינו לשידור ברדיו, היו קהל רב יחסית. כולם היו קשובים בעת ובעונה אחת למוצא פיו של השופט רוזן, בהקריאו את גזר הדין.

לכל הסממנים הללו ניתן להוסיף שהאירוע התאפיין כ"אירוע מסעיר". האומה והעולם כולו היו דרוכים לקראת הקראת גזר דינו של ראש ממשלה לשעבר. בדיעבד, בתום השידור, הציבור חש שהיה שותף לרגע היסטורי הרה-גורל. רטוריקה של ימים נוראים כתבי טלוויזיה בכירים צטטו מדבריו של השופט רוזן ובכך חידדו והסעירו את האווירה באולפן ובמרחב הציבורי בכללותו. הם דיברו על: "עבירות חמורות ביותר", "עבירות הפוגעות במירקם החברתי, ומזהמות את הציבור". רוזן אמר על מאיר רבין, "הוא שחה במדמנת השוחד כשחיין מיומן". בהקראת גזר הדין נעשתה הפרדה בין נוטלי השוחד לבין נותניו. על נותן השוחד נאמר שהוא "מושחת ומשחית, המטמא את הציבור, ממוטט את בסיס ההתנהלות של חברה נאורה". על נוטל השוחד – שהוא "בבחינת בוגד". שכן, "אין דין נותן השוחד כדין נוטל השוחד; נותן השוחד מנצל את האמון שנרכש על ידו, ומנצל פרצות בשירות הציבורי". מילים מאוד חריפות, "בוגד, פושע, ריקבון" שימשו בערבוביה, ועל הריקבון נאמר: "הריקבון לא נותר בשטח הסגור ועל כן ראויים כולם לעונשים שיבטאו שאט נפש".

הקראת גזר הדין

טרם הקראת גזר-דינם של הנאשמים השופט רוזן הבהיר, "אין דינם של אנשים פשוטים כדין מי שמשתייך לאליטה החברתית והכלכלית" ובכך התייחס לאחריותם של משרתי הציבור ולַדוגמה האישית שהם אמורים לספק לסובבים אותם ולציבור.גזר דין הכתבים חזרו והזכירו לצופים בשידור החי שתיק הולילנד גדול מאוד ובהשוואה לתיקים גדולים קודמים שנדונו בפני הרכב של שלושה עד חמישה שופטים, התיק הזה נדון בפני "דן יחיד". רוזן שידר אנושיות כשדיבר על צדדים חיוביים באופיו של כל נאשם. לדוגמה, לצד "סגולותיו מעוררות ההתפעלות" של אולמרט, הדגיש רוזן, "אולמרט הוא פושע שמרבית זמנו הוקדש לפעילות ציבורית". רוזן הראה מידה של אנושיות גם כשהבהיר שאינו מתכוון "לקחת מהנאשמים הכל… גם הפנסיה… ולהשאירם ללא קורת גג". ואכן, לנוכח העונש שקיבל יוזם פרויקט הולילנד, הלל צ'רני, דהיינו שלוש וחצי שנים בפועל, נאמר על ידי הפורום שבאולפן שזהו "גזר דין מתחשב מאוד."

מכאן עבר להגדיר את חומרת העבירות של הנאשמים וכך אמר כשהתייחס לאולמרט: "יש עם עבירתו של אולמרט קלון". כנ"ל לגבי לופליאנסקי ושמחיוף. תחילה הוקראו גזרי הדין של נותני השוחד. הראשון מבין נוטלי השוחד שגזר דינו הועבר בשידור חי הוא מהנדס ואדריכל העיר – אורי שטרית. רוזן ציין ששטרית "נטל לכיסו למעלה ממיליון… ושהדבר נעשה מתוך "מניע אחד ויחיד – בצע כסף". ובאשר לאולמרט, רוזן קבע חד-משמעית:

"אולמרט" כך אמר רוזן, "ניצל את תפקידו הרם לקידום עניינו במסגרת תפקידו כמשרת ציבור… הוא ניצל את תפקידו לגריפת כספים מיזם שנזקק לעזרתו… אולמרט הורשע בעבירות בזויות…" כאמור, רוזן ציין גם את הצד החיובי בהתנהלותו הציבורית של הנאשם ושיבח אותו, "אולמרט הציל נפשות…". זה לא מנע מרוזן לגזור על אולמרט שש שנות מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל.

רם כספי חווה דעה שהעונש חמור "מאוד-מאוד" באופן אבסולוטי ושופטת בדימוס, חיותה כוחן, שישבה באולפן השידור ציינה, "זהו יום עצוב… אבל רשויות אכיפת החוק פעלו כנדרש מהן".

השאלות שנותרו פתוחות

הקראת גזר דין נאשמי פרשת הולילנד בשידור חי עונה לפרמטרים של "אירוע מדיה" ולא רק זה, בשידור גזר הדין בפרשת הולילנד עלינו לשאול עצמנו האם הצליח אירוע מדיה זה ללכד אותנו סביב ערכים, להזכיר לנו שכולם שווים בפני החוק, לשקף את ה"אני מאמין" ולחנך את הדורות הבאים למען "ייראו וייראו", ושיש דין ויש דיין? האם בעקבות אירוע מדיה זה ישתנו תפיסות לגבי מהות השירות הציבורי? האם משרתי ציבור יידעו לציית לחוק ולשמור אמונים לתפקידם? האם הקביעה שנעברו כאן עבירות שיש עימן קלון היא בגדר "מעז יצא מתוק", ומכאן ואילך נראה שיפור באתיקה של הצמרת בשירות הציבורי?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nina ramon  On 13 במאי 2014 at 5:45 pm

    התשובה לדעתי היא: לא. ולא רק זאת – הכל ממשיך כרגיל.
    האם פקידי אוצר שלכאורה לא עושים מלאכתם נאמנה כי בעוד דקה הם יילכו לעבוד אצל הטייקון עליו היו אמורים לפקח, אינם בפועל מקבלי שוחד? וזו רק דוגמה אחת מני רבות.

    אבל, יש משהו אחד שמאוד הפריע לי בכל ה"טקס" הזה, ולא ראיתי שזכה להתייחסות כלשהי:
    ב-ynet נאמר שהשופט הביא את בנו לאולם.
    הביא את בנו לאולם? כדי שיראה את אבא מככב? מצליף בראש ממשלה לשעבר. או כי מה?……..
    כאן קיבלתי בחילה אמיתית, בצירוף ספק שהחל להתגנב, שמא צודקים המשפטנים הסוברים שפסק הדין נסיבתי מידי ומגמתי מידי ואינו מחזיק מים.

    • תרצה הכטר  On 13 במאי 2014 at 6:37 pm

      נינה, את מיטיבה להסתכל בעיניים מפוכחות. אבל שימי לב, העתיד אינו חייב להיות השתקפות ראי של העבר. בדיוק כפי שכיום פקיד אוצר חושב לעצמו, "אולי הטייקון יעסיק אותי בעתיד…", ייתכן שמעתה ואילך כשיווכח לדעת שגם בימ"ש עליון גוזר (זו השערה כמובן) על נאשמי השירות הציבורי את מה שגזר בימ"ש מחוזי, ה"שיניים" האלו כן ירתיעו.

      אם את רוצה לראות עין בעין עם התקשורת, ולחשוב שרוזן הביא את בנו כדי שיראה איך אבא מככב, זו זכותך. האם עלה בדעתם של פרשני תקשורת, "יוצרי שערוריות", שהאיש הביא את בנו מסיבות אחרות לגמרי?

      • nina ramon  On 13 במאי 2014 at 7:15 pm

        תרצה, בעניין הבן – זה היה משפט קצר אחד שנאמר כהערת אגב לדעתי. ובכל מקרה דבר כזה איננו חומר לשערוריות ולא אמור ליצור שערוריות. לי זה צרם. זה הכל.

      • hiladg  On 14 במאי 2014 at 4:56 am

        ל YNET יש אינטרס להראות כי אולמרט הוא זכאי ככל הניתן. אם הם יכולים ללכלך על השופט, אפילו בהערת אגב עוקצנית שאיננה ממין העניין, הם יעשו זאת.
        להדגשת טענתי (תרגיל מתקשורת המונים, שנה א'): טלי חמש *ידיעות* בנושא סיקור משפט אולמרט משני העיתונים. השווי בין השפה, הסגנון והטון. ככל שמתרחקים מדיווח ענייני ויבש, הטון האמיתי של העיתון מתגלה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: