ניצוד

יש דמיון רב בין המסר הטמון בסרט "ניצוד" לבין פרשת סילבן שלום.

בסרט הדני, "ניצוד", ילדה קטנה בשם קלרה בוחרת בשקר אקראי המציג את לוקאס, העובד כעוזר בגן הילדים שלה, כמי שחשף את איבר מינו בפניה. הדברים מתגלגלים במהירות עד לסילוקו, הכפשתו, מעצרו, חקירתו ונידויו החברתי של לוקאס.

*******************

אומרים שהמהירות היא מהשטן. אך מאוחר מדי, לוקאס נפגע קשות על לא עוול בכפו. "ניצוד" בוחן איך החלטות נמהרות, הנשענות על הנחות יסוד מקובלות המשמשות בסיס לקבלת החלטות, פוגעות באנשים תמימים. הגננת הראשית בסרט "ניצוד" שומעת סיפור מפיה של ילדה המוכרת לה היטב כילדה השוגה בדמיונות, אך הגננת שבוייה בהנחה ש"ילדים אינם משקרים" ובלי לשקול את הסיפור ברצינות הראוייה היא מפנה אצבע מאשימה כלפי לוקאס. כך נבנית סביבו "פרשייה".

הסרט רוצה לא רק לתאר מעשה בילדה בגן ילדים ובעוזר לגננת וכו'. הוא הציב לעצמו מטרה לטפל בקבלת החלטות המבוססת על הנחות שגויות מלכתחילה, כמו "ילדים אינם משקרים", שאותן אנו נוטים לאמץ כעובדה מבוססת. הסיפור של לוקאס מאשש את מה שכולנו יודעים אך לא כל-כך קל לנו ליישם: הסקת מסקנות חייבת קודם כל לעבור ביקורת. אחרת מישהו עלול להיפגע על לא עוול בכפו.

פרשת סילבן שלום

גם הפצה ברבים של פרשת סילבן שלום עשויה להתברר כמהלך נמהר ופזיז של הממסד, לרבות המשטרה והתקשורת, שבמקום לגייס את עשתונותיהם ולהטיל איפול על הפרשה על בסיס התיישנות לקו בעיוורון ונתפסו במלכודת ההנחות המקובלות.

פרשת סילבן שלום, שעליה דווח לציבור על ידי התקשורת מאז אתמול בבוקר, מבוססת על תלונה והנחה מקובלת שתלונות על "הטרדה מינית" חייבות בפרסום ראשוני כיוון שקיים חשד שמדובר במעשה פלילי, בר עונשין. אילו הייתה המשטרה מפעילה שיקול דעת ולוקחת בחשבון את תקופת ההתיישנות שחלה במקרה הנוכחי, הסיפור לא היה יוצא החוצה עד היום. לא עברו 24 שעות מאז הפרסום במדיה ופניו של סילבן שלום הושחרו, לאור הטענה שיש כאן לכאורה מעשה פלילי. ההעדפה לקדם את הסוגיה במדיה מדיפה ריח מסריח.

יממה לאחר הפרסום במדיה – שבמהלכה סילבן שלום הוקע בבית הדין של התקשורת – מתחילים לעשות חושבים. התקשורת מתחילה לשאול עצמה מדוע בעצם חוקרי המשטרה לא עצרו את הגלגל אחרי שנודע להם שמדובר בתלונה שחלה עליה התיישנות?

אם לא די בכך, במהדורות החדשות האחרונות שומעים לפתע נימה של ספקנות. קצת באיחור, הייתי אומרת.

כתבים לענייני פלילים, כגון משה נוסבאום, שנשאלים מדוע בכלל דיווחו לציבור על התלונה נגד השר ה"בכיר" (תוך פרסום שמו) אם ברור מלכתחילה שחלה עליה התיישנות, מתקשים להשיב: חלקם סבורים כי ייתכן שהמתלוננת עדיין לא גילתה את כל הקלפים … אולי יתברר עוד שסילבן שלום התקשר אליה במהלך השנים מאז האירוע ולא הרפה ואז – מדובר בהטרדה מינית מתמשכת וההתיישנות אינה תופסת; חלקם טוענים שהמתלוננת עוד עשויה להיזכר במקרים נוספים, דומים למקרה שלה, ואז ברור שהשר סילבן שלום חייב לתת את הדין וזכות הציבור לדעת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: