תרנגול הודו ממולא ונאום גטיסברג

בעוד אנחנו מדליקים נרות חנוכה, מסובבים סביבונים ואוכלים לביבות תפוחי אדמה, לזכר נס פך השמן, ניצחון המכבים וחנוכת בית המקדש, בארה"ב חוגגים היום (28.11) את אחד החגים הלאומיים הבודדים של האמריקאים – חג ההודייה שמקורו בתקופת הקמת המושבה הראשונה בארה"ב – מסצ'וסטס שנת 1621. ארוחת החג המסורתית כוללת תרנגול הודו ממולא בתוספת רוטב. הסיבה לכתיבת הפוסט: הגיעו לידי נתונים סטטיסטיים מעניינים בקשר לתרנגולי הודו כמוצר צריכה (בארה"ב). תרנגול ההודו המבויית המשמש גם לצרכי סעודת חג ההודייה החל את דרכו לשולחן החג עוד ב-1621. אך הוכר רשמית כמאכל פופולרי מיוחד לרגל החג הלאומי של ארה"ב, רק לפני 150 שנה.

************************

מספר מילים על שורשי חג ההודייה

אירוע ראשון שבו נאמרה תפילת הודייה לבורא עולם על היבול החקלאי שעלה בידם של המתיישבים הראשונים בארה"ב לגדל, נחגג לראשונה ב-1621. מדובר בחלוצים שהתיישבו במדינת מסצ'וסטס, בפלימות'. החורף הראשון שלהם כאן היה נוראי. אבל הם הצליחו לגדל מעט תירס ולאחר הקציר החליטו לארגן חגיגה ולהודות על כך לאלוהים. לחגיגה הזמינו את האינדיאנים המקומיים שהביאו עימם תקרובת ובין השאר – תרנגולי הודו. אז עדיין לא הונהג תרנגול הודו מולא כמאכל חגיגי המאפיין את חג ההודייה. חלפו 240 שנה עד שנקבע חג ההודייה כחג לאומי רשמי ותרנגול ההודו הממולא כמאכל מסורתי של החג. ההכרזה הרשמית על חג ההודייה הייתה יוזמה של הנשיא לינקולן. זו באה לאחר שניסה ללכד את שורות האומה, בעיצומה של מלחמת האזרחים, באמצעות נאום חוצב להבות – הנאום הקצר ביותר שנשא אי פעם הידוע בשם נאום גטיסברג 19.11.1863 (עיינו בגרסה המלאה של הנאום, בהמשך) מאז חוגגים האמריקאים בכל שנה, ביום החמישי הרביעי של חודש נובמבר , את חג ההודייה ומעלים על שולחנם הודו ממולא. 

lincoln_gettisburg

Lincoln – Gettysburg Speech

*****************

מספר נתונים סטטיסטיים לגבי תרנגולי הודו כמוצר צריכה (כל הנתונים מתייחסים לארה"ב):

ראשית, גודלו הממוצע של תרנגול הודו (מבויית) עלה עם השנים. סטטיסטית, גודלו הממוצע של תרנגול הודו מבויית שהובל לשחיטה בשנת 1980 היה כ-19 פאונד (8.6 ק"ג). הוא לא היה גדול בהרבה מקרוב המשפחה שלו, תרנגול הודו בר. איך קרה שגודלו הממוצע עלה עם השנים? שיטות מודרניות של גידול תרנגולי הודו בחוות סייעו לכך. השיטה תורמת לכך שתרנגול ההודו יוסיף יותר קילגרמים למשקלו תוך זמן קצר יחסית. סטטיסטית, משקלו הממוצע של תרנגול הודו מבויית שהובל לשחיטה הגיע בשנה שעברה ל-29.8 פאונד (13.51 ק"ג). כלומר, משקלו הממוצע הוכפל תוך 75 שנה (המידע נמסר על ידי השירות הסטטיסטי של משרד החקלאות הלאומי בארה"ב). שורה תחתונה: מגדלי תרנגולי ההודו מוכרים כעת יותר בשר – בארה"ב הגיע סך המכירות השנתי של בשר ההודו ל-5.8 ביליון פאונד (2.6 ביליון ק"ג). וזאת ממספר צנוע יחסית של עופות – 242 מיליון.

שנית, שתי מדינות מובילות בייצור בשר תרנגולי הודו  בארה"ב– מינסוטה וצפון קרוליינה. כללית, 13 מדינות בארה"ב הן היצרניות הגדולות ביותר של בשר ההודו ומספקות קרוב ל-85% מהתצרוכת האמריקאית.

שלישית, עלות בשר ההודו בארה"ב נמוכה ביותר בעונה זו של השנה. מדובר בעיקר בבשר הודו קפוא. מחירו יורד בחודשים אוקטובר-נובמבר ב-10% בקירוב. בדצמבר נותר המחיר הנמוך על כנו עד אחרי החגים – חג המולד וראש השנה האזרחי. במבט ראשון תמוה הדבר שכן, היה צפוי שדווקא כשהביקוש להודו עולה גם המחירים יעלו וכך ירוויחו יותר מגדלי תרנגולי ההודו. כלכלנים הציעו מספר סיבות לתופעה זאת שלא נפרט אותן כאן.

רביעית, הציבור האמריקאי אוהב בשר הודו, אבל התיאבון שלו לבשר זה הנו מוגבל. תצרוכת בשר ההודו זינקה בשנות ה-80 של המאה הקודמת ומאז התצרוכת נותרה ללא שינוי. כלומר, התצרוכת השנתית הממוצעת של בשר הודו לנפש עומדת בארה"ב על 18 פאונד לשנה (8.16 ק"ג). ויש לציין שלאחרונה ניכרת ירידה נוספת בתצרוכת לנפש. סטטיסטית, בשנה החולפת ירדה הצריכה הממוצעת לנפש לרמה של 16 פאונד לשנה (7.25 ק"ג).

חמישית, ייצוא בשר ההודו מארה"ב לשוק העולמי נמצא במגמת עלייה. בשנות ה-90 של המאה הקודמת חלה עלייה משמעותית בייצוא בשר ההודו מארה"ב לשווקים בעולם. סטטיסטית, נתח הייצוא מתוך הייצור הכולל של בשר ההודו בארה"ב מגיע השנה ל-12.2%. מכסיקו היא היבואנית הגדולה ביותר של בשר ההודו מארה"ב. בשנה שעברה היא ייבאה כמות של 412.7 מיליון פאונד (187.19 מיליון ק"ג) בשר הודו. במקום השני אחריה, קנדה עם 31.2 מיליון פאונד (14.15 מיליון ק"ג) בשר הודו מיובא, ובמקום השלישי הונג-קונג – 26.6 מיליון פאונד (12.06 מיליון ק"ג) בשר הודו מיובא מארה"ב.

נאום גטיסברג – הגרסא בעברית (באדיבות ויקיפדיה):

לפני שבע ושמונים שנה, הולידו אבותינו על יבשת זו אומה חדשה, אשר הורתה בחרות 
וייעודה באמונה, כי כל בני האדם נבראו שווים. 
עתה, אנו מצויים במלחמת אזרחים גדולה הבוחנת האם אומה זו, או אומה כלשהי אשר בכך 
הורתה ובזאת ייעודה, עתידה להאריך ימים. 
נפגשים אנו בשדה מערכה גדול של אותה המלחמה. באנו להקדיש חלקה משדה זה, 
כבית מנוחת עולמים לאלו שמסרו את חייהם למען חייה של אומה זו. 
אכן ראוי ונכון הוא כי כך נעשה.
אולם, במובן עמוק יותר, איננו יכולים להקדיש – איננו יכולים לקדש – 
איננו יכולים לרומם – קרקע זו. האנשים האמיצים, החיים והמתים, 
אשר נאבקו כאן, הם שקידשוה, הרבה מעל מה שבכוחנו הדל להוסיף או לגרוע.
העולם ישית ליבו מעט, אף לא יזכור לאורך ימים את שאנו אומרים כאן, 
אך לעולם לא יוכל לשכוח את שהם עשו כאן. מוטב הוא כי אנו החיים, 
נקדיש עצמנו כאן למלאכה הבלתי-גמורה אשר הלוחמים כאן נשאו עד עתה באצילות כה רבה. 
מוטב כי אנו כאן נקדיש עצמנו למשימה הכבירה הניצבת עדיין בפנינו – 
כי ממתים עטורי תהילה אלו נשאב מסירות רבה יותר למטרה שעבורה נתנו הם 
את מלוא מסירותם האחרונה, כי נגמור אומר שמתים אלו לא לשווא מתו; 
שאומה, זו, בחסדי האל, תיוולד מחדש לחופש; 
וכי ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם, לא תכלה מן הארץ.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: