אפקטיביות של "קו אדום"

איך מגיבים הלכה למעשה על חציית "קו אדום"? חלפה שנה מאז הנשיא אובאמה השתמש בביטוי "קו אדום" והכריז בפני עיתונאים בבית הלבן ב-20 באוגוסט 2012: "האמירה שלנו מאוד ברורה והיא מופנית כלפי משטרו של אסד, וגם כלפי שאר השחקנים המעורבים. מבחינתנו, קו אדום הוא כאשר ניתן לצפות בעין בלתי מזוינת בקיומם של מצבורי נשק כימי או בשימוש בהם על ידי המשטר… אם זה יקרה תשתנה עמדתנו מקצה לקצה…"

***************************************

מבחינה מטפורית, "קו אדום" מיוחס לקרב היסטורי – קרב בקלווה (1853) במלחמת קרים. הביטוי הונצח בפואמה "טומי" של הסופר והמשורר הנודע, רודיארד קיפלינג (1892). המטרה שלו הייתה לתאר את ההיערכות לקרב של חיילי סאת'רלנד היילנדרס בקו חזיתי דק שבו בלטו בגדיהם בצבע הארגמן, כשהמתינו למתקפת האויב, וכך כתב, "But it's thin red line of 'eroes when the drums begin to roll". המטפורה "קו אדום" משמשת מאז כביטוי של נחישות לפעול, במקרים של סכסוך טריטוריאלי, שימוש בנשק גרעיני ועוד.

ברב  המקרים, השימוש בפומבי במונח "קו אדום" נועד להמחיש נחישות לפעול לנוכח חציית הגבול בין המותר והאסור המסומן על ידי הקו האדום. יחד עם זאת ההיסטוריה מציגה דוגמאות רבות ל"פשרה" בעניין הקו האדום. מה כל זה אומר? שבבא העת כלל לא ברור מה ייעשה הלכה למעשה, אלא אם כן הוגדר הדבר מפורשות בעוד מועד בעת שהובא ה"קו האדום" לידיעת הציבור. ולמרות זאת, זו אחת ההתבטאויות השכיחה ביותר ברטוריקה של מנהיג פוליטי.

יש לציין שבהודעתו בשנה שעברה (20.8.2012) הנשיא אובאמה לא פירש באופן ספציפי מה תהיינה התוצאות אם אסד יחצה את ה"קו האדום" האמור. וכעת, שנה מאוחר יותר, לפי רשת המודיעין האמריקנית, נרצחו לאחרונה בסוריה 1,429 איש מנשק כימי. הן ג'ון קרי והן אובאמה התייחסו לידיעה זו כאמת עובדתית. אבל הדילמה באשר לתגובה קונקרטית על חציית ה"קו האדום" – כפי שתיאר אותו הנשיא אובאמה בשנה שעברה – העסיקה את ממשל אובאמה במשך מספר ימים. עד שלא היה מנוס מההופעה של שר החוץ, והנשיא האמריקני ברשתות הטלוויזיה במטרה להבהיר לציבור ולקהיליה העולמית את עמדות הממשל האמריקני.

ג'ון קרי השתמש בביטוי קו אדום בהודעתו הרשמית מהבית הלבן, ביום שישי האחרון, כשאמר שהקהילייה הבינלאומית החליטה לפני 100 שנה בתגובה לזוועות מלחמת העולם ה-1 שהעולם התרבותי הגיע למודעות ולהסכמה שיש לאסור שימוש בנשק כימי.

הנשיא אובאמה שידר נחישות רבה לקבל החלטה בדבר פעולה צבאית בסוריה בגין השימוש בנשק כימי כנגד אזרחים ובתוך כך חציית הקו האדום. אבל מדבריו אמש עולה שארצות הברית נחושה לבצע מהלך צבאי מוגבל בתגובה לחציית הקו האדום, אלא שעדיין לא התקבלה החלטה בנוגע לכך. פרשנות לא חסרה על כך. אותנו כאזרחי העולם המערבי מעניין יותר לדעת מהי האפקטיביות של קו אדום, כשהמקרה של סוריה זועק כל כך לשמיים. רבים סבורים שלהבא מדינה או ממשל שישתמשו באיומים כנגד צד ב' ויתריעו כנגד "חציית קו אדום", יהיו חייבים להיות מסוגלים במעמד ההכרזה על הקו האדום, לגבות את דבריהם בפעולה קונקרטית שתיעשה אם הקו האדום ייחצה. האם אפשרי להשיג גיבוי-מראש שכזה? האם יכלה ארה"ב לגייס מראש תמיכה רחבה של מעצמות העל לפעולה עתידית שכזו? האם הודעה מפורשת שכזו איננה מלכתחילה הכרזת מלחמה כאן ועכשיו? האם אין זו נבואה המגשימה את עצמה ומביאה בהכרח את הצד המאוים להחלטה בסגנון – "הבה ננסה אותו ונראה אם הוא טוב לא רק בדיבורים אלא גם במעשים?"

שתי מסקנות:

– באין יכולת, אפשרות או רצון להגדיר מראש את מהות פעולת התגמול באם ייחצה קו אדום, האדום הופך לוורוד, ולבסוף, לקו לבן.

 – "קו אדום" במונחים דלעיל, הוא אמצעי הרתעה אפקטיבי כל עוד מדובר ברטוריקה פוליטית, יחד עם זאת הוא אינו בהכרח אפקטיבי כטקטיקה דיפלומטית, במיוחד כשאין אסטרטגיה מתוכננת מראש ולא מכריזים בצורה ברורה מה יקרה אם … ו/או מתברר שהצד המאיים לוקה בחוסר מסוגלות לפעול בהתאם להכרזה הפומבית.

******************************

מקורות נוספים:

Assessing red lines as Obama nulls Syria attack  31/8/2013

Obama: Chemical weapons in Syria are a "red line" 20/8/2012

Tommy' by Rudyard Kipling

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יניב מאיר  On 1 בספטמבר 2013 at 2:18 pm

    שלום תרצה,
    קודם כל, נפלה טעות בשנה של מלחמת קרים.
    שנית, שוב ושוב מוכח שהצבת קוים אדומים, *לפחות בצורה פומבית*, איננה אפקטיבית, שכן ההכרזה משחקת תפקיד בפוליטיקה הפנימית בשתי המדינות (זו שהציבה את הגבול וזו שצריכה להחליט אם לחצות אותו). למעשה, היתרון היחיד שאני רואה בהצבה פומבית של קו אדום הוא בהכנת העם למלחמה. במילים אחרות, מי שמציב קו אדום מניח שזה רק עניין של זמן עד שהוא ייחצה.
    בהקשר הזה, לא ניתן לצפות שמדינה אחת (ארה"ב) תכריז על דעת עצמה מה הקוים האדומים שלה, ואח"כ היא תגבש הסכמה רחבה לפעולה מצד המעצמות (לרבות אלו שאינן בנות בריתה, כמו רוסיה). תיאום אמיתי (במידה ורוצים שהוא יצליח) צריך להתחיל לפני הצבת הקוים האדומים.

  • Tirza Hechter  On 1 בספטמבר 2013 at 4:06 pm

    תודה – תיקנתי.
    היתרון אינו רק בהכנת העם למלחמה עתידית אם וכאשר…
    לדעתי, אין לוותר על הצבת קו אדום. גם אם יישמעו בתוכנו בזמן הקרוב קולות שיטענו שהצבת קו אדום הינה מיותרת לחלוטין ואין לכל אלה "שיניים". שכן הדברים נרשמים בפרוטוקול הציבורי. חשוב להציב גבולות. יש בהצבת קו אדום ממד של הטלת מחויבות ואמירה שאם היא תופר, יהיו לכך תוצאות. במיוחד כשהמחויבות נוגעת לערכים הומניים.
    תיאום עמדות מראש ברמה אסטרטגית וטקטית, דורש בראש ובראשונה הכנה של דעת קהל בינלאומית – משימה מתישה כשלעצמה.

    .

    • יניב מאיר  On 1 בספטמבר 2013 at 5:30 pm

      חשוב להציב גבולות, אבל כפי שאמרתי, יש משמעות איך מציבים אותם – באופן פומבי, באופן חשאי, תוך תיאום בינ"ל נרחב.
      לעניות דעתי, להצבת גבולות באופן פומבי יש כבר דינמיקה משלה. את רואה יתרון בכך שהדברים נרשמים בפרוטוקול הציבורי, כלומר מבחינתך זה טוב שהמנהיג מסנדל את עצמו. אבל מה אם את לא מאמינה בערכיות של הגבול המשורטט? מה אם המציאות משתנה מהזמן של הצבת הקו עד שהוא נחצה? לא כל הקוים האדומים הם על רקע הומניטרי (למעשה, רובם המוחלט אינם). כך שאני חלוק עלייך – לא רואה בזה שום יתרון (מלבד היתרון עליו הצבעתי).

      • Tirza Hechter  On 1 בספטמבר 2013 at 6:23 pm

        אני סבורה שרטוריקה פוליטית הינה מחוייבת המציאות. כלומר, יש הבדל בין קו אדום כאלמנט של רטוריקה פוליטית (המעיד על אסרטיביות) והצבת קו אדום כטקטיקה דפלומטית הכוללת הגדרה מפורטת של הקו האדום ואופן הענישה על חצייתו.

      • יניב מאיר  On 1 בספטמבר 2013 at 11:53 pm

        אני לא כל כך מבין איפה ההבדל הזה נמצא. לי נראה שיש תחום רחב המושפע משני הסוגים גם יחד, וזה עוד יותר מחדד את היעדר ההבדלים.

  • cahn  On 1 בספטמבר 2013 at 8:33 pm

    ב"ה רציתי לכתוב תגובה אך לא הצלחתי להתברג למקום הנכון. למדנו כבר מזמן שבימינו " קו אדום" מציין קו כשמגיעים אליו קובעים קו חדש עד בלי גבול. לדוגמא מפלס הכנרת. לפעמים נראה לנו כאילו כדור הארץ מסתובב בקצב מהר יותר כל שנה ולכן לא ניתן לצפות לטווח ארוך ואין מקום לקבוע קו או נקודה בה ישתנה מהשהו ובה נעצור. שנה טובה צבי כהן.

    • Tirza Hechter  On 1 בספטמבר 2013 at 11:31 pm

      כשבוחנים מנהיג פוליטי הדבר המעניין ביותר הוא הרטוריקה שלו.
      מה שיקרה בסופו של דבר, הוא בעל חשיבות פחותה. לעתים, מנהיג שאינו מסוגל לאיים ולהציב קו אדום נחשב לחסר אסרטיביות.

  • שרון הר פז  On 2 בספטמבר 2013 at 3:15 pm

    הצבת קו אדום הפכה להיות ריקה מתוכן וכמוה כנפנוף. "!When u have to shoot – shoot, don't talk"

    מנהיג לא נבחן רק ברטוריקה שלו, אלא ביכולת הביצוע שלו. לשם-מה בוחרים מנהיג אם לא כדי להנהיג?
    יחד עם זאת, במקרה הזה של אובמה – אני בהחלט מרוצה מכך שהוא לא פועל מידית ובפזיזות ולא משנה מה הן הסיבות לכך. חבל רק שהתנהלותו צולעת ביותר, אבל זה כבר לא חשוב.
    שנה טובה לך ולשלך, הרבה בריאות ונחת ובעיקר – שלום ושלוה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: