סופי צ'רניאק – מייסדת "אחוזת שרה"

על פעילותן ההתנדבותית של נשים מסורתיות שומרות מצוות בתקופת היישוב, נודע ברבים רק לאחרונה. הספרות שחקרה את התנועה הדתית לאומית – המפד"ל במקור – העלתה על נס את הדמויות המרכזיות בתנועה, וציינה בעיקר שמותיהם של פעילים; הנשים הפעילות בחוגי המזרחי אוזכרו בשולי הדברים, אם בכלל. הקמתם של ארכיון הציונית הדתית באוניברסיטת בר אילן וגנזך הציונות הדתית במוסד הרב קוק בירושלים, תרמה רבות להמשך המחקר שממש לאחרונה החל להפנות את אור הזרקורים אל פועלן ההתנדבותי של נשים בשתי תנועות עיקריות של הציונות הדתית – "המזרחי" שנוסדה בשנת 1902 על ידי הרב יצחק יעקב ריינס כתנועה דתית-לאומית במסגרת ההסתדרות הציונית והייתה בעלת זיקה למעמד הבורגני-דתי, ותנועת "הפועל המזרחי" שנוסדה בשנת 1922 וביקשה לשלב בפעילותה הציונית ערכים דתיים וסוציאליסטיים.  

******

הייתה זו תחילת דרכה של הציונות הדתית המודרנית, שראתה עצמה חלק בלתי נפרד מן התנועה הציונית החדשה.

בספטמבר 1918 הוקם ביפו המרכז הזמני של המזרחי, בהנהגת הרב בן ציון מאיר עוזיאל, לימים הרב הראשי והראשון לציון; הרב משה אוסטרובסקי (המאירי), מראשי המזרחי בארץ ישראל, איש חינוך, חבר במרכז העולמי של התנועה; והרב יהודה לייב פישמן (מימון), שהיה מהעומדים בראש התנועה העולמית וחבר בהנהלת הסוכנות היהודית. כן היו בין מנהיגי המזרחי, הרב מאיר ברלין (בר-אילן), נשיא המזרחי העולמי מ- 1924 וחבר בהנהלת קרן קיימת לישראל ופרופ' חיים פיק, מראשוני המזרחי בגרמניה ובארץ, חבר המרכז העולמי של התנועה ופעיל בהסתדרות הארצית. מטרת המזרחי הייתה כפולה: ראשית, לעסוק בבניין הבית הלאומי של עם ישראל על פי התורה הכתובה והמסורת; שנית, לחזק את היהדות המסורתית ולהגביר את השפעתה בתפוצות ישראל.

המצב הדינמי בארץ ישראל – קליטת העליות הגדולות, תקופות של מיתון כלכלי, ומעל לכל מלחמת העולם והשואה – הביא לייסוד ארגונים וולונטריים רבים שפעלו ביישוב בתחומים מגוונים. בהם היו ארגוני נשים שהחלו לפעול במהלך מלחמת העולם הראשונה ומיד לאחריה עם הכיבוש הבריטי. במסגרת הציונית הדתית בארץ ישראל הוקמו שני ארגוני נשים: "הסתדרות נשי מזרחי", שהוקמה בשנת 1918, ו"ארגון הפועלות של הפועל המזרחי" שנוסד בשנת 1935. את היסוד ל"ארגון נשי מזרחי בארץ ישראל" הניחה הינדה אוסטרובסקי (המאירי) במושבה עקרון עם תום מלחמת העולם הראשונה.

על פי הצהרתו, התא הראשון של "נשי מזרחי" בארץ ישראל הזדהה לחלוטין עם ארגון הגברים, ובהתאם לכך קבע באספתו הראשונה (10.7.1918) את מטרתו המרכזית:

"אנחנו הנשים במושבה, נכנסות לאגודת המזרחי הציונית ונעבוד שכם אחד יחד עם האנשים לטובת בניין האומה על פי התורה והדת".

בין מנהיגות "נשי מזרחי" בלטו לאה זליגר, הינדה אוסטרובסקי וסופיה-תקווה פיק. לאה קוק עמדה בראש סניף "נשי מזרחי" בתל אביב, והרבנית שרה הרצוג התבלטה כמנהיגה ארצית, ולצידה פעלו אסתר רבין ואניטה מילא-כהן. אניטה פעלה בתל אביב וקיבצה סביבה קבוצה של נשי מזרחי, עולות מגרמניה. הקבוצה פתחה בית קטן לנוער עולה בבני ברק ("אורה"), שממנו התפתח מאוחר יותר בסיוע נשות מזרחי דרום אפריקה, המוסד החינוכי "אחוזת שרה". בקבוצה זו היו פעילות: גב' אלטמן, גב' צונץ, גב' סופי צ'רניאק וגב' חנה ריינהולד. מרכז ארגוני נשי המזרחי בארץ ישראל "אמן" (ארגון של נשי המזרחי בהיפוך אותיות) הוקם רשמית ב- 1940. היו בו כל הקבוצות והמוסדות של נשי המזרחי בארץ.

שנות ה- 2000  – כתיבה מחקרית חלוצית על נשי מזרחי , אמן ואמונה.

ד"ר רוזנברג-פרידמן לילך מאוניברסיטת בר אילן פרסמה שני ספרים שזכו להדים נרחבים ולציון לשבח – "מהפכניות בעל כורחן – נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב" (הוצאת יד בן צבי, 2005) ו"מאמונה למעשה: שבעים שנה לתנועת אמונה" (הוצאת כתר, 2006).  מפעלה החלוצי המתעד פעילות התנדבותית בסדר גודל לאומי של נשים מהציונות הדתית ראוי לציון בשל ראשוניותו ורוחב היריעה שלו, שאם לא כן, המידע היה נשאר בתוך תיקיות בארכיונים ולנו לא היה שמץ של מושג על פועלן. בימים אלו, כש"הדרת נשים" שהפכה לתופעה מקוממת בנוף הציבורי בישראל והיא עולה לעתים קרובות לכותרות בשיח התקשורתי והפוליטי, ראוי לאזכר מחקרים מסוג זה המביאים לידיעתנו את המפעל האדיר שהרימו נשי מזרחי בתקופת היישוב ומפעלן בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה, בקליטת ילדים יתומים, כולל ילדי טהרן. נשים בעלות תושייה אלו פעלו לצד הגברים שווה בשווה, ובמישור המעשי אף עלו על ציבור הגברים הפעילים מתנועת המזרחי.

*****

אחת הנשים שפעלו בהתנדבות, ושהמידע על פועלה נובע מיידע אישי ומידע שנדלה מתוך ארכיוני הציונות הדתית ומחקריה של ד"ר רוזנברג-פרידמן, היא סופי צ'רניאק, לבית להמן, מייסדת בית הילדים "אחוזת שרה" בבני ברק – סבתי היקרה שצאצאיה מוקירים את זכרה ומתגעגעים אל הליכותיה הנעימות וליבה החם. בבית הילדים "אחוזת שרה" הונצח זכרה של סופי צ'רניאק  כמייסדת המקום. הדברים שנכתבו לזכרה על גבי לוח ההנצחה ראויים לפרסום באכסנייה זאת.

סופי צ'רניאק – מייסדת "אחוזת שרה"  

י"א תשרי התר"נ  –   י' תשרי התשל"ט  (6.10.1889  –  11.10.1978)

סופי צ'רניאק

סופי צ'רניאק

"פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה"

הגברת סופי צ'רניאק הקדישה את חייה בצעירותה לחזוק הדור הצעיר, לשמר ולפתח את הזיקה לערכי עם ישראל. בהגיעה לארץ ישראל המשיכה בחכמתה הרבה לפעול ולטפח את חינוכם של בני הדור הצעיר. בתקופת השואה ילדי טהרן מצאו בית במוסד "אורה" בבני ברק. בהמשך, בבית "אחוזת שרה" נקלטו ילדים עולים מארצות הגולה, חלקם במבצעי הצלה חלקם ללא הורים. וכן ילדי הארץ. גברת צ'רניאק ע"ה הקדישה את זמנה ומרצה ללא לאות בעצה ובתבונה לעודד את כולנו לקדם ולשפר את המפעל החנוכי לטובת הדור הצעיר (מר בינם וַז'ונסקי- מנהל אחוזת שרה מיום הקמת המוסד)

הקמת והפעלת בית הילדים אחוזת-שרה הינה גולת הכותרת של פועלה של סופי צ'רניאק. בראשית שנות ה-30 הצטרפה לנשי מזרחי בישראל ובשיתוף פעולה עם נשי מזרחי דרום אפריקה הן עסקו בהצלת נפשות ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. מאז שנות ה-30 של המאה העשרים הן דאגו להקמת בתי ילדים לקליטת ילדים יתומים. בתחילה הקימו את גן-אורה שבזיכרון מאיר, ולאחר שהמקום היה צר מלהכיל את זרם הילדים הגובר והולך מהפזורות ובמיוחד את זרם פליטי השואה הנאצית שחיפשו מקלט בארץ ישראל, הן הרימו פרויקט ענק זה – בית הילדים אחוזת-שרה בשיכון ה' בבני ברק. אחוזת-שרה הוקמה בלי כל עזרה ממשלתית או עירונית.

סופי צ'רניאק עבדה בצמוד לאדריכל, מר אבני, שתכנן את המבנה לפי השיטות המודרניות ביותר כדי לשכן בו 126 ילדים מגיל הגן עד גמר בית הספר. ידה  הייתה בכל פינה בבית זה. סופי צ'רניאק הייתה זו שדרכה עברו הכספים הדרושים להקמתו, שהגיעו מתרומות של נדבנים בדרום אפריקה וברחבי העולם. היא הייתה זו שגייסה את המנהל הראשון של אחוזת-שרה, מר בינם וַז'ונסקי, ועמדה עימו בקשר רציף ויום-יומי. סופי צ'רניאק הייתה מעורה בנעשה, המשיכה לעמוד על זכויות הילדים מול הממסד ולעניין גורמים בחו"ל במפעל חייה על מנת להשיג את המימון הדרוש להמשך הפרויקטים. זאת עשתה עד תחילת שנות ה-70, כחברת הנהלת אמונה וכאחראית מטעמה על המוסדות וההכשרה המקצועית משנת 1960. היא ידעה להעניק יחס חם לכולם, החל מהמנהל, בינם וַז'ונסקי, וכלה באחרון הילדים, שרצו לקראתה בשמחה בכל פעם שהגיעה לביקור ב"אחוזת שרה".

המטרה החינוכית של אחוזת-שרה הייתה ליצור אווירה משפחתית לילדים בלי הורים או אלה הנמצאים רחוקים מבית הוריהם. הניסיון הראה כי נבחרה הדרך הנכונה וכי צוות המדריכים הצליח ביצירת אוירה משפחתית טובה באחוזת-שרה, ממנה יצאו אזרחים נאמנים לתורה ולעם. לדבריו של המנהל הנוכחי של אחוזת-שרה, מר שמואל רון, פועלה של סופי צ'רניאק והרעיונות שיישמה בבית זה כפי שהוא היום הקדימו את הדור שלה. הצעותיה בתחומי התכנון, החינוך והפעלת אחוזת-שרה ניכרים בבית זה עד היום.

יהי זכרה ברוך ופעילותה הפורייה – מודל לחיקוי בקרב נשים וגברים כאחד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

  • By הסברה: המשפחה המורחבת | הצלחה on 13 באוקטובר 2015 at 3:39 pm

    […] בעבר הרחוק, בקשר משפחתי הדוק בין אחים: סבתי לבית להמן – סופי צ'רניאק – ופריץ להמן, נכדיהם של הרב, ד"ר מאיר להמן. המפגשים […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: