אישה, גבר – והבחירות לכנסת

ככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת, גוברים הבלבול, המבוכה, חוסר יכולת לשנות דפוסי הצבעה קודמים וקושי לחלום על עולם המתנהל לפי דפוסים שונים מבעבר. יחסית למערכות בחירות קודמות, במערכת הבחירות 2013 עלה מספרן של הנשים המועמדות ושל אלו המככבות בראש מפלגה. יש סיכוי שההחלטות שתתקבלנה בכנסת הבאה יהיו רוויות בטביעות האצבע של הנשים הללו. מה משמעות הדבר? אחת המשמעויות היא מניעה של "תקיעויות" מדיניות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות.  זוהי דמות האישה שמשרטט אדם רוס, בספרו "מר בוטן". 

*******************

כשסיימתי את קריאת ספרו המתורגם של אדם רוס "מר בוטן", דפדפתי בו הלוך וחזור בחיפוש אחר קטע שנראה בעיני משמעותי  ביותר ומעורר מחשבות לאו דווקא בתחום היחסים שבינה לבינו. מצאתי קטע  כזה. מדובר בדיאלוג בין בני זוג נשואים, אישה וגבר; ההשוואה  בין קווי דמותה של האשה והגבר נעשית דרך עיון בדיאלוג שביניהם.

לא יכולתי שלא לשים לב לנקודות מעניינות העולות מתוך הדיאלוג כמו, זוית הראיה הנשית והמודעות לנקודות בחיים שבהן צריך לקבל החלטה אמיצה כדי לא לשקוע עמוק יותר בביצת השגרה.

מערכת הבחירות הנוכחית מתאפיינת בריבוי יחסי של נשים מועמדות. נשים בולטות הן כממוקמות במקומות ריאליים ברשימות השונות והן כמככבות בראש מפלגה. יש סיכוי שהעתיד, ההחלטות שתתקבלנה בכנסת הבאה, יציגו את טביעות האצבע של הנשים הללו. שהנשים שתיבחרנה תצגנה עמדה נחושה ביחס לדפוסי העבר המקובלים. שהן תצלנה אותנו מ"תקיעויות" מדיניות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות אליהן נקלענו – כפי שאדם רוס מבקש להציג את המין הנשי בספרו.

המובאה מתוך ספרו של אדם רוס, "מה בוטן", מבליטה שוני בין זוית הראיה של נשים מזה, וגברים מזה. הספר רווי בדוגמאות לאבחנות שלו בנוגע להבדלי המגדר. גברים נוטים להמשיך כל בוקר מחדש מאותה נקודה שבה הפסיקו בליל אמש. הם אינם דומים לנשים המבינות שנקלעו לשגרה מסוכנת, המאיימת על חייהם. כלומר, אדם רוס מבקש לשרטט את דמותן של הנשים דרך דמותה של גיבורת הספר, אליס: נשים מבחינות טוב יותר בסכנה שבשגרה, ב"תקיעות" אליה הגיעו בחייהן. יש להן היכולת לצאת מהמצב – הן מסוגלות "לחלום", ולא במשמעות של "הזייה" אלא כפעולה מועילה; כמו בנימין זאב הרצל בשעתו (והוא דווקא היה גבר!). בלי חלום, אין רצון להפוך אגדה למציאות ואין שינוי.

להלן המובאה (מתוך עמ' 357-354, ההדגשות הן במקור) וקחו לכם את הזמן, חישבו מה מפריע לכם להצביע לדוגמא לזהבה גלאון, לשלי יחימוביץ' או לציפי לבני. או לחילופין, מה אנחנו מפסידים או מרוויחים מהבחירה בתנועה שבראשה עומדת אישה. חברו את ההרהורים בעקבות המובאה שבהמשך להתלבטויות בקשר להצבעה שלכם : cat_708_art

 "אנחנו צריכים לדבר … אני צריכה לומר לך משהו …. אני מתלבטת לגבי זה כבר כל כך הרבה זמן … אבל אני לא מסוגלת להמשיך ככה…  אנחנו שקענו בשגרה… 'תקועים' מתאר את זה לא רע… אבל אני יודעת שחייב להיות משהו שנוכל לעשות."

היא הושיטה יד לגעת בלחיו.

"אתה לא מרגיש בזה?" שאלה. "במקום שאנחנו נמצאים בו? כמו לימבו, רק בלי שנהיה מתים. כאילו הכול הפוך מאיך שצריך להיות… אם ככה נישאר, אני חושבת שהייתי מעדיפה למות."

"אל תגידי את זה," אמר…

"יש לך רעיונות?"… "יצא לך לחשוב שאולי מהיום והלאה אנחנו צריכים לחיות את חיינו כמו ניסוי?" היא אמרה. "להתייחס לנישואים שלנו כמו הטיסה לירח, כמו מסע לחקר החלל? הגבול האחרון!…

 "את לא רצינית."

"אני רצינית," היא אמרה, "… ממה אנחנו מפחדים… ?"

"ממה?"

"ממה שזה לא יהיה שאנחנו לא מרגישים. ממה שזה לא יהיה שאנחנו לא עושים."

"מה אנחנו לא מרגישים או עושים?"

"יותר"

"להרגשתי אני מרגיש הרבה. להרגשתי אני לא רוצה להרגיש יותר."

היא הינהנה. "… אתה עדיין לא מבין אותי."

"על מה את מדברת?"

"מה אם נחשוב על הנישואים שלנו כניסוי בהשגת אושר הדדי?… אני אומרת שאנחנו צריכים דברים חדשים, … דף חדש. זמירות חדשות. עולם חדש. ..מה?" היא שאלה. "מה העניין?"

"אני מסכים איתך," אמר וניענע בראשו… אבל…?"

"תראה," אמרה, "מה דעתך שנכתוב כל דבר בחיים שלנו שאנחנו מרגישים שמגביל אותנו ונישבע לעזור אחד לשני לצאת מהמגבלות… אתה בטח רוצה משהו," היא אמרה.

"מה את רוצה?"

"אה." היא לא הרפתה מידיו, אבל השעינה את ראשה לאחור ועצמה עיניים. "אני רוצה… להיות קניבלית בפפואה גיניאה החדשה… אני רוצה לרכוב על גמל במדבר…. אני רוצה להצטרף לכת…. אני רוצה לדעת איך ההרגשה לבזבז סכום כסף בלתי מוגבל…אני רוצה… לעשות אותך מאושר במידה בלתי אפשרית."

"אני לא יודע מה לומר."

"תגיד 'כן'. תגיד 'מתי אנחנו יכולים להתחיל?'"

"מתי אנחנו יכולים להתחיל?" הוא אמר בעצב. (עמ' 357-354)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון הר פז  On 15 בינואר 2013 at 11:00 am

    המבט השונה של נשים וגברים על החיים אינו נובע מהמגדר השונה, אלא מעצם החיברות השונה שהחברה מעניקה לילדות ולילדים. שלי יחימוביץ סיפרה, איך שלחו אותה ואת חברותיה ללמוד כלכלת בית, במובן של בישול, גיהוץ וכיו"ב ולא במובן כלכלי באמת של ניהול פיננסי, בעוד שהבנים בכיתתן נשלחו ללמוד נושא "גברי" כגון נגרות. בתקופה שלי, עת נאלצו הבנות להתענות עם כלכלת הבית, למדו הבנים בשיעור שנקרא "עבודות", שמלבד נגרות, כללו מגוון של עבודות "גבריות" נוספות כמו מתכת (הפיכת מתכות לחפצים, כגון: קומקומים, מחבתות, כדים, מאפרות וכו'), תיקונים בבית (כגון צנרת המים, החשמל וכו') – דברים מעניינים יותר (אותי, לדוגמא) מאשר שיכפו עלי הר כגיגית בשל מגדרי.
    דוגמא מצוינת הבאת כאן – התקיעות. יחד עם זאת, לא התקיעות שוררת בממשלה הזו ובקודמתה, אלא בעיקר השאיפה של העומדים בראשנו לשמר את הקיים ובכך מנהלים בצורה עקומה את חיינו. אינני מכירה אף אחד מהם אישית, כך שאינני יודעת אם הללו מסוגלים לחשיבה חכמה, אם לאו, אך מה שנראה לעין – התוצאות העגומות של ניהול חיינו – מצביע על כשלון חרוץ בתכנון חכם ונכון של הצרכים האמיתיים שלנו, כתושבים. אין כלל תחום שהם לא קלקלו. מבחינתי, השיא (מלבד החינוך) הוא מערכת הפנסיה ומספר הקשישים הבלתי מתקבל על הדעת שאינם יכולים לחמם את בתיהם ונאלצים לבחור בין מזון לתרופות (איך אין להם תרופות בחינם?), שלא לדבר על ניצולי השואה שכולנו יודעים מה עשו עם הקצבאות שהגיעו להם בדין. קצרה היריעה מלתאר את כל מעללי ומחדלי הביבי וחבר מרעיו. הגיע הזמן להחליפם והלואי וזה יתגשם. דא עקא, שלא כל כך יש במי. לצערי, אין לנו דמויות כריזמתיות ומתאימות, אם כי עדיף לתת הזדמנות למי שעדיין לא קלקל מאשר לבחור שוב ברע שברָעים.
    הנה משהו מעורר חשיבה ממכון שחרית: http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=52ck32IR-c8
    ממליצה לצפות בשאר הסרטונים של המכון הזה.

    • תרצה הכטר  On 15 בינואר 2013 at 4:12 pm

      קלטת היטב – תקיעות.
      מדוע להיתקע עם אג'נדה של "האיום האיראני" לדוגמא? בטוח שביבי כראש ממשלה ימשיך בכך משום שיש לו מה שנקרא "מנטליות המצור" או "תסביך הרדיפה"… יש לנו הזדמנות פז הפעם, יותר מתמודדות מאי פעם. שזה אומר – יש אפשרות לשנות את האג'נדה, נשים חושבות אחרת, וזו עובדה.

      • שרון הר פז  On 15 בינואר 2013 at 10:44 pm

        הענין הוא שאינני מאמינה כלל לביבי ולדומיו. המלך הוא עירום, תרצה, אין לו כלום מלבד להיות מונצח בהסטוריה כראש הממשלה ולא משנה אם הוא בין הגרועים שהיו לנו. אף פעם לא הבנתי איך אפשר להאמין לבובה הנבובה שהוא, לבוגד בבנות הזוג שלו וכן הלאה. זה סתם אחד (מוכֵר רהיטים כבר הזכרתי?) שהיה לו המזל להיות ליד הצלחת ולהיות נתמך בידי איוולים כמוהו וכך קיבלנו את הדבר הנורא הזה, שהורס אצלנו כל חלקה טובה. המפריט הלאומי הבזוי, דורס החלשים ומשחית כל חלקה טובה במה שיכולה היתה להיות מדינה לתפארת. חבל. ומה שהכי מרגיז – שאף אחד מהעם העיוור הזה אינו רואה את האמת. אז יצאו ההמונים לרחובות ומחו, מה נשאר לנו מזה? בור של כ-40 מיליארד גרעון. אבוי לנו שזה עומד בראשנו!

  • יניב מאיר  On 15 בינואר 2013 at 2:21 pm

    התיאור של הזוית השונה של האשה בטקסט הזכיר לי קצת את אורה של גרוסמן ב"אשה בורחת מבשורה". מעניינת התופעה של גברים הכותבים על הלכי הנפש של נשים. ובשתי הדוגמאות, הרושם שלי הוא שיש איזשהו פגם בתיאור. אולם את כנראה התרשמת אחרת, ומאחר שאת מוסמכת יותר ממני להבין לנפש האשה, לא אוכל לחלוק עלייך.

    אבל יחד עם זאת, אני תוהה אם נתת על כך את הדעת שהזדהית עם תיאור של אשה שכתב – אחרי הכל – גבר.
    (ואהבתי את הפוסט)

    • תרצה הכטר  On 15 בינואר 2013 at 4:21 pm

      תודה על התגובה, יניב. נכון, מעניינת התופעה הזאת. גם נשים (לאחרונה, שפרה הורן) וגם גברים (גרוסמן, אדם רוס) כותבים על הלכי הנפש הנשיים. אמנם לא כל הנשים מודעות ל"תקיעות" שבמצבן, אבל יותר נשים מגברים משקיעות מחשבה ורואות את העולם באופן הוליסטי (זה הוכח, אגב). התמונה בכללותה. ראייה הוליסטית מאפשרת להבין טוב יותר את "המצב" מאשר ראייה אנליטית. נשים גם נוטות להיות יותר יצירתיות מגברים (הוכח במחקרים). בקיצור, עשויה להיות אג'נדה שונה לגמרי כשרסן השלטון בידי נשים. לכך בוודאי תסכים איתי. בית מחוקקים עם אג'נדה נשית יחתור למטרות יותר חברתיות. אסיים בכך.

      • תרצה הכטר  On 15 בינואר 2013 at 4:23 pm

        תיקון – שפרה הורן כתבה ב"מחול העקרבים" על הלכי הנפש של גבר. ממליצה לקרא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: