נשים בפוליטיקה והבחירות לכנסת

נקודות מעוררות מחשבה עולות מהדיאלוג שמציג רוס בספרו "מר בוטן". אלו ממחישות במה שונות נשים מגברים. העיקרית והרלבנטית ביותר לזמן קריטי, כמו טרום בחירות כלליות, היא זוית הראיה והמודעות לצמתים בחיים שבהם חייבים לקבל החלטה אמיצה כדי לא לשקוע עמוק יותר בביצת השגרה.

***********

ככל שמתקרב מועד הבחירות לכנסת, גוברים הבלבול, המבוכה, חוסר יכולת לשנות דפוסי הצבעה קודמים וקושי לחלום על עולם המתנהל לפי דפוסים שונים מבעבר. בידקו באיזו מפלגה אחוז הנשים גבוה יחסית, וכמה נשים נמצאות במקומות הריאליים. אל תהססו לפזול לכיוונן. כי מנשים תצא תורה.

הערה: הרשימה נכתבה לפני 7 שנים ונשארה רלונטית

מה משמעות הדבר? אחת המשמעויות מודמת במובאה שאביא להלן מתוך דיאלוג דמיוני המתקיים בין בני זוג, בספרו של אדם רוס "מר בוטן". שילוב נשים בקבלת החלטות מונע "תקיעות" מדינית, כלכלית, חברתית ותרבותית. 

*******************

זו דמות האישה שמשרטט אדם רוס, בספרו "מר בוטן" – שווה עיון 

כאשר סיימתי לקרא את ספרו המתורגם של אדם רוס "מר בוטן", דפדפתי בו הלוך וחזור במטרה למצוא את הקטע שנראה בעיני משמעותי ביותר. קטע שמעורר מחשבות לאו דווקא בתחום היחסים שבינה לבינו. הקטע הנבחר הוא דיאלוג בין בני זוג נשואים, אישה וגבר; הדיאלוג מתמקד בקווי דמותה של האשה ואלו של הגבר.

מר בוטן. קרדיט: אתר טקסט

נקודות מעוררות מחשבה עולות מהדיאלוג שמציג רוס בספרו "מר בוטן". אלו ממחישות במה שונות נשים מגברים. העיקרית והרלבנטית ביותר לזמן קריטי, כמו טרום בחירות כלליות, היא זוית הראיה והמודעות לצמתים בחיים שבהם חייבים לקבל החלטה אמיצה כדי לא לשקוע עמוק יותר בביצת השגרה.

במערכת בחירות שמתאפיינת בריבוי יחסי של נשים ברשימות המתמודדות, הנשים ממוקמות במקומות ריאליים ברשימות השונות ו/או מככבות בראש המפלגה. להערכת פרופסור עופר קניג, בבחירות 2021 "מספר הרשימות שייכנסו לכנסת צפוי לגדול, צפויה ירידה במספר הגנרלים, אך צפויה התייצבות של אחוז הנשים בכנסת". לפיכך הסיכוי שההחלטות שתתקבלנה בכנסת ה-24, לא יציגו את טביעות האצבע של הנשים הללו. זאת אומרת שהנשים שתיבחרנה לא תצגנה עמדה נחושה ביחס לדפוסי קבלת החלטות מקובלים. הן לא תחלצנה אותנו מ"תקיעויות" מדיניות, כלכליות, חברתיות ותרבותיות אליהן נקלענו – כפי שאדם רוס מבקש להציג את המין הנשי בספרו.

המובאה מתוך ספרו של אדם רוס, "מה בוטן", מדגימה את הפער בין זווית הראיה של נשים מזה, וגברים מזה. לפני שאגיע לדוגמה, אציין שהספר רווי בדוגמאות ביחס להבדלי המגדר. את דמותן של הנשים משרטט רוס דרך דמותה של גיבורת הספר, אליס: נשים מבחינות טוב יותר בסכנה שבשגרה, ב"תקיעות" אליה הגיעו בחייהן. יש להן היכולת לצאת מהמצב – הן מסוגלות "לחלום", ולא במשמעות של "הזייה" אלא כפעולה מועילה; כמו בנימין זאב הרצל בשעתו (והוא דווקא היה גבר!). בלי חלום, אין רצון להפוך אגדה למציאות ואין שינוי.

להדגמת הבדלי המגדר הרלבנטיים לקבלת החלטות קיראו את המובאה שלהלן (מתוך עמ' 357-354, ההדגשות הן במקור). חישבו מה מפריע לכם למשל, להצביע מרץ או עבודה או כל מפלגה שבה נשים מוצבות במקומות ריאליים, והאם אנחנו מרוויחים או מפסידים כאשר אשה עומדת בראש מפלגה.

 

"אנחנו צריכים לדבר … אני צריכה לומר לך משהו …. אני מתלבטת לגבי זה כבר כל כך הרבה זמן … אני לא מסוגלת להמשיך ככה…  אנחנו שקענו בשגרה… 'תקועים' מתאר את זה לא רע… אבל אני יודעת שחייב להיות משהו שנוכל לעשות."

היא הושיטה יד לגעת בלחיו.

"אתה לא מרגיש בזה?" היא שאלה. "במקום שאנחנו נמצאים בו? כמו לימבו, רק בלי שנהיה מתים. כאילו הכול הפוך מאיך שצריך להיות… אם ככה נישאר, אני חושבת שהייתי מעדיפה למות."

"אל תגידי את זה," הוא אמר

"יש לך רעיונות?"… "יצא לך לחשוב שאולי מהיום והלאה אנחנו צריכים לחיות את חיינו כמו ניסוי?" היא אמרה. "להתייחס לנישואים שלנו כמו הטיסה לירח, כמו מסע לחקר החלל? הגבול האחרון!"

 "את לא רצינית."

"אני רצינית," היא אמרה, "… ממה אנחנו מפחדים?"

"ממה?"

"ממה שזה לא יהיה שאנחנו לא מרגישים. ממה שזה לא יהיה שאנחנו לא עושים."

"מה אנחנו לא מרגישים או עושים?"

"יותר"

"להרגשתי אני מרגיש הרבה. להרגשתי אני לא רוצה להרגיש יותר."

היא הינהנה. "… אתה עדיין לא מבין אותי."

"על מה את מדברת?"

"מה אם נחשוב על הנישואים שלנו כניסוי בהשגת אושר הדדי?… אני אומרת שאנחנו צריכים דברים חדשים, … דף חדש. זמירות חדשות. עולם חדש. ..מה?" היא שאלה. "מה העניין?"

"אני מסכים איתך," הוא אמר וניענע בראשו "… אבל?"

"תראה," היא אמרה, "מה דעתך שנכתוב כל דבר בחיים שלנו שאנחנו מרגישים שמגביל אותנו ונישבע לעזור אחד לשני לצאת מהמגבלות… אתה בטח רוצה משהו," היא אמרה.

"מה את רוצה?"

"אה." היא לא הרפתה מידיו, אבל השעינה את ראשה לאחור ועצמה עיניים. "אני רוצה… להיות קניבלית בפפואה גיניאה החדשה… אני רוצה לרכוב על גמל במדבר…. אני רוצה להצטרף לכת…. אני רוצה לדעת איך ההרגשה לבזבז סכום כסף בלתי מוגבל…אני רוצה… לעשות אותך מאושר במידה בלתי אפשרית."

"אני לא יודע מה לומר."

"תגיד 'כן'. תגיד 'מתי אנחנו יכולים להתחיל?'"

"מתי אנחנו יכולים להתחיל?" הוא השיב בעצב. (עמ' 357-354)

מקווה שהדוגמה ממחישה היטב היכן נמצא הכח והאומץ לשנות כיוון כאשר צריך. האימרה הידועה, "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה" הייתה נכונה בעבר. יש להוסיף ולומר שיותר ויותר נשים לוקחות אחריות, מקבלות החלטות, משנות מציאות, מזיזות דברים ויודעות מה הן שוות. האישה שואלת היום "מדוע לא נעשה הכל ביחד, נפגין אחדות ועבודת צוות?"

בידקו באיזו מפלגה אחוז הנשים גבוה יחסית, וכמה נשים נמצאות במקומות הריאליים. אל תהססו לפזול לכיוונן. כי מנשים תצא תורה.

6 תגובות על ״נשים בפוליטיקה והבחירות לכנסת״

  1. המבט השונה של נשים וגברים על החיים אינו נובע מהמגדר השונה, אלא מעצם החיברות השונה שהחברה מעניקה לילדות ולילדים. שלי יחימוביץ סיפרה, איך שלחו אותה ואת חברותיה ללמוד כלכלת בית, במובן של בישול, גיהוץ וכיו"ב ולא במובן כלכלי באמת של ניהול פיננסי, בעוד שהבנים בכיתתן נשלחו ללמוד נושא "גברי" כגון נגרות. בתקופה שלי, עת נאלצו הבנות להתענות עם כלכלת הבית, למדו הבנים בשיעור שנקרא "עבודות", שמלבד נגרות, כללו מגוון של עבודות "גבריות" נוספות כמו מתכת (הפיכת מתכות לחפצים, כגון: קומקומים, מחבתות, כדים, מאפרות וכו'), תיקונים בבית (כגון צנרת המים, החשמל וכו') – דברים מעניינים יותר (אותי, לדוגמא) מאשר שיכפו עלי הר כגיגית בשל מגדרי.
    דוגמא מצוינת הבאת כאן – התקיעות. יחד עם זאת, לא התקיעות שוררת בממשלה הזו ובקודמתה, אלא בעיקר השאיפה של העומדים בראשנו לשמר את הקיים ובכך מנהלים בצורה עקומה את חיינו. אינני מכירה אף אחד מהם אישית, כך שאינני יודעת אם הללו מסוגלים לחשיבה חכמה, אם לאו, אך מה שנראה לעין – התוצאות העגומות של ניהול חיינו – מצביע על כשלון חרוץ בתכנון חכם ונכון של הצרכים האמיתיים שלנו, כתושבים. אין כלל תחום שהם לא קלקלו. מבחינתי, השיא (מלבד החינוך) הוא מערכת הפנסיה ומספר הקשישים הבלתי מתקבל על הדעת שאינם יכולים לחמם את בתיהם ונאלצים לבחור בין מזון לתרופות (איך אין להם תרופות בחינם?), שלא לדבר על ניצולי השואה שכולנו יודעים מה עשו עם הקצבאות שהגיעו להם בדין. קצרה היריעה מלתאר את כל מעללי ומחדלי הביבי וחבר מרעיו. הגיע הזמן להחליפם והלואי וזה יתגשם. דא עקא, שלא כל כך יש במי. לצערי, אין לנו דמויות כריזמתיות ומתאימות, אם כי עדיף לתת הזדמנות למי שעדיין לא קלקל מאשר לבחור שוב ברע שברָעים.
    הנה משהו מעורר חשיבה ממכון שחרית: http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=52ck32IR-c8
    ממליצה לצפות בשאר הסרטונים של המכון הזה.

    1. קלטת היטב – תקיעות.
      מדוע להיתקע עם אג'נדה של "האיום האיראני" לדוגמא? בטוח שביבי כראש ממשלה ימשיך בכך משום שיש לו מה שנקרא "מנטליות המצור" או "תסביך הרדיפה"… יש לנו הזדמנות פז הפעם, יותר מתמודדות מאי פעם. שזה אומר – יש אפשרות לשנות את האג'נדה, נשים חושבות אחרת, וזו עובדה.

      1. הענין הוא שאינני מאמינה כלל לביבי ולדומיו. המלך הוא עירום, תרצה, אין לו כלום מלבד להיות מונצח בהסטוריה כראש הממשלה ולא משנה אם הוא בין הגרועים שהיו לנו. אף פעם לא הבנתי איך אפשר להאמין לבובה הנבובה שהוא, לבוגד בבנות הזוג שלו וכן הלאה. זה סתם אחד (מוכֵר רהיטים כבר הזכרתי?) שהיה לו המזל להיות ליד הצלחת ולהיות נתמך בידי איוולים כמוהו וכך קיבלנו את הדבר הנורא הזה, שהורס אצלנו כל חלקה טובה. המפריט הלאומי הבזוי, דורס החלשים ומשחית כל חלקה טובה במה שיכולה היתה להיות מדינה לתפארת. חבל. ומה שהכי מרגיז – שאף אחד מהעם העיוור הזה אינו רואה את האמת. אז יצאו ההמונים לרחובות ומחו, מה נשאר לנו מזה? בור של כ-40 מיליארד גרעון. אבוי לנו שזה עומד בראשנו!

  2. התיאור של הזוית השונה של האשה בטקסט הזכיר לי קצת את אורה של גרוסמן ב"אשה בורחת מבשורה". מעניינת התופעה של גברים הכותבים על הלכי הנפש של נשים. ובשתי הדוגמאות, הרושם שלי הוא שיש איזשהו פגם בתיאור. אולם את כנראה התרשמת אחרת, ומאחר שאת מוסמכת יותר ממני להבין לנפש האשה, לא אוכל לחלוק עלייך.

    אבל יחד עם זאת, אני תוהה אם נתת על כך את הדעת שהזדהית עם תיאור של אשה שכתב – אחרי הכל – גבר.
    (ואהבתי את הפוסט)

    1. תודה על התגובה, יניב. נכון, מעניינת התופעה הזאת. גם נשים (לאחרונה, שפרה הורן) וגם גברים (גרוסמן, אדם רוס) כותבים על הלכי הנפש הנשיים. אמנם לא כל הנשים מודעות ל"תקיעות" שבמצבן, אבל יותר נשים מגברים משקיעות מחשבה ורואות את העולם באופן הוליסטי (זה הוכח, אגב). התמונה בכללותה. ראייה הוליסטית מאפשרת להבין טוב יותר את "המצב" מאשר ראייה אנליטית. נשים גם נוטות להיות יותר יצירתיות מגברים (הוכח במחקרים). בקיצור, עשויה להיות אג'נדה שונה לגמרי כשרסן השלטון בידי נשים. לכך בוודאי תסכים איתי. בית מחוקקים עם אג'נדה נשית יחתור למטרות יותר חברתיות. אסיים בכך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.