מה המקבילה בעברית ל"שאהיד"?

האקדמיה ללשון העברית מספקת מדי פעם רשימה של מילים עבריות כתחליף למילים לועזיות או לא-עבריות שחדרו לשפה העברית. אחת המילים שעדיין לא נמצאה עבורה מקבילה בעברית היא "שאהיד". שימוש במילה זו במשפט בעברית בדרך כלל מייחס לה משמעות פג'ורטיבית. אמרת שאהיד, אמרת טרוריסט. אם כן, מה המקבילה בעברית ל"שאהיד"?

****

בזמן האחרון שלחו אלי דרך הדוא"ל סרטון יוטיוב.

הסרטון מתעד את חבר הכנסת אחמד טיבי, המופיע בפני קהל מוסלמי ברמאללה. הוא נואם בפני הקהל הזה על השאהיד בנימה חיובית. התרגום לעברית בגוף הסרטון גם הוא משתמש במילה "שאהיד", מבלי לפרש. אבל, התגובות לסרטון היוטיוב ממש לא מחמיאות לחבר הכנסת טיבי, המוכר לציבור שלנו כפרובוקאטור ואף כיד ימינו של השטן בכבודו ובעצמו, ואולי כבוגד של ממש. הסרטון זכה לקיטונות של כעס ותרעומת ולנזיפות ודרישות לסלק מיד את אחמד טיבי מכנסת ישראל. מדוע? משום שהוא מעודד פעילות טרור. אפשר היה להגיב לסרטון בנימה שונה לחלוטין. לדוגמה, אפשר היה להבין שההקשר של נאומו של טיבי היה אירוע שבו מתו אזרחים פלסטינים, לאו דווקא טרוריסטים. וכדי שמותם לא יהיה לשוא, אמר טיבי שהם שאהידים. משמע, הפירוש המקובל של המילה הוא "קדושים" או "גיבורים-קדושים" שמתו על מזבח המולדת.

תפישה סובייקטיבית

פירושים רבים למילה "שאהיד" – ואינני מומחית גדולה. ניסיתי להבין את הערך "שהיד" על פי הויקיפדיה, ללא הועיל. התפיסה הסובייקטיבית של המוען או הנמען היא הקובעת איזה מבין הפירושים יתאים לסיטואציה. בעיני הפלסטינים המילה מציינת שהמנוח היה "קדוש". הוא זכה למות כקדוש משום שפעל למען המולדת. המובן הזה מדגיש את המטרה – כל מי שעושה מעשה העשוי לקדם את האינטרס של הצד הפלסטיני ביריבות שבין ישראל לפלסטינים, הוא שאהיד. מזכיר לכם משהו? האצ"ל והלח"י ופעילותם המחתרתית? בעיני דוברי העברית, המילה שאהיד מגלמת את הרוע והרשע הנקלים ביותר. כך שדבריו של טיבי התפרשו מיד (סובייקטיבית, כמובן) כדברי בלע. הוא מעודד טרוריסטים. הם ימותו כקדושים בעיני הפלסטינים בעוד שנסיבות המוות ברורות לחלוטין – טרור נגד ישראל.

התלבטתי רבות בשאלה זו. לא פניתי לאיש בכדי להבהיר לעצמי את פשר הכפילות במשמעות המילה שאהיד, אבל הסברתי לעצמי שמדובר בהבנה סובייקטיבית. מי ששולח חיילים לשדה הקרב כדי להגן על המולדת, או שולח מחתרת כדי להשיג יעד קולקטיבי, סבור שהחייל, הלוחם, האיש, שמת בנסיבות שכאלו אינו טרוריסט אלא שאהיד, "קדוש" ו"גיבור". הצד הנפגע סבור אחרת. ואין צורך להכביר מילים ולפרט מה עולה בדעתו של הצד הנפגע. עיקרון התפישה הסובייקטיבית ברור.

"הבורות הישראלית"

לא מזמן קראתי באתר mynet.co.il על חייל מילואים שלחם במלחמת יום הכיפורים. שם הוטל עליו לאסוף כלי נשק מצרי מכל חייל מצרי שמת בחזית הדרומית. באחד הסבבים שערך מצא לא רק כלי נשק אלא תעודת חוגר של חייל מצרי-מוסלמי והחליט באופן די ספונטני לשמור את התעודה ברשותו הפרטית למזכרת. הדבר הציק לו במשך שנים. מאז המלחמה הוא מיצר על כך שנשללה ממשפחת החייל המת הזכות להחזיק ברשותה את תעודת החוגר שלו. ערב יום כיפור תשע"ג הוא עשה מעשה, פנה לתקשורת בעילום שם וסיפר את סיפורו על מנת שהשמועה תתפשט ואולי יימצא דורש לתעודת החוגר והיא תושב לידי משפחת החלל המצרי. התגובות לסיפור הגיעו מכלי תקשורת רבים בעולם הערבי. הם שיבחו את המעשה וציינו בהבלטה את העובדה שחייל המילואים שלנו אף התנצל בפני משפחת החלל המצרי על שהתעודה נמצאת בחזקתו כבר 39 שנה בזמן שמן הראוי היה שהיא תהיה בחזקת משפחת החלל.

המעניין בסיפור זה הוא נוסח הכותרות שהופיעו בעיתונות הערבית, בתגובה לוידויו של החייל שלנו – "ישראלי שהשתתף במלחמת אוקטובר מבקש סליחה ממשפחת שאהיד מצרי". הכתבה באתר mynet.co.il מספרת שבאחד האתרים המצריים נכתב באריכות כך – "לפני 39 שנה השתתף חייל ישראלי במלחמת אוקטובר נגד הצבא המצרי בסיני. החייל הישראלי לקח את תעודת הזהות של החייל המצרי השאהיד, ומאז שמר אותה אצלו בביתו. עכשיו הוא רוצה להחזיר אותה למשפחתו."

אמרו לי אתם, מה פירוש המילה "שאהיד" בעברית?

הנה הסרטון מתוך התכנית של לונדון וקירשנבאום, שבו משתדל הכתב נדב פרי להבהיר מה רצה אחמד טיבי לומר. שימו לב לסיפא המופיע בהערות לסרטון – "בדבריו לרגל 'יום השהיד הפלסטיני', אחמד טיבי … גינה את מה שהוא כינה 'הבורות הישראלית,' אשר מחשיבה את השהיד שנהרג 'בהגנה על אדמתו' למחבל. לעומת זאת אמר חבר הכנסת כי 'הטרוריסט הרוצח' האמיתי נחשב בישראל 'לגיבור או לשׂר.'"

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון הר פז  On 11 באוקטובר 2012 at 1:50 pm

    הסיבה שאין בעברית אחד למלה "שאהיד" – כזו שתקיף את הפירושים השונים של המלה הזו בערבית – היא שאצלנו למות על קידוש השם אין זה כולל התפוצצות בקרב אוכלוסיה אזרחית תמימה. לא שלחנו משלחות של צלבנים כדי להעביר אוכלוסיות זרות על דתן ואם הללו תסרבנה – הן תרצחנה. אין לי בעיה עם המבקשים למות על קידוש המולדת כשאויב כובש את מדינתם – שיבושם להם, הבעיה שלי היא עם אלה ההולכים לרצוח אזרחים, כולל ילדים, בשם השאהידיות הנתעבת הזו. גם האצ"ל והלח"י הקיצוניים לא רצחו לשם רצח ובהחלט לא אזרחים וטף בכוונה תחילה. הם לא הטמינו פצצות בלב לונדון כדי שאוכלוסיה בריטית תתפוצץ. כשמרצח משלח רוצח להתפוצץ בקרב אוכלוסיה – אין לכך כלום עם הגנה ו/או נסיון לגרש אויב שבא לכבוש. ממליצה לצפות בסדרת המופת של צבי יחזקאלי – "אללה איסלאם": http://docu.nana10.co.il/Section/?SectionID=12417 זו עשויה להאיר את עינינו באשר לאלה הדוגלים בשאהידיות.
    אני מקוה שלא תהיה בעברית מלה מקבילה ל"שאהיד". "תג מחיר" זה דבר נתעב אחר.

  • תרצה הכטר  On 11 באוקטובר 2012 at 4:00 pm

    ברצינות עכשיו – נדמה לי שחסרונה של המילה המקבילה לשהיד בעברית אומר דרשני.
    הייתי מאוד רוצה לקבל חוות דעת של מזרחן לקושיא הזו. ויש עוד כמה מילים בערבית שקיבלו בעברית מובן פג'ורטיבי בלבד (!)
    אולי דוברי ערבית, ובעיקר הפלסטינים, הפכו את המילים לסמל לאומי מלכד המזכיר להם את כמיהתם למולדת ואנחנו הפכנו אותן מילים לסמל פג'ורטיבי?

  • Uri Asher Dori  On 11 באוקטובר 2012 at 8:09 pm

    המילה 'שאהיד' בערבית – כמוה כמילה 'מרטיר' היוונית – פירושה עד (עין צרויה).
    שתי המלים מעוגנות בכתבי הקודש המוסלמים והנוצרים בהתאמה.
    'שאהיד' מקורה בקוראן: השאהיד הוא עד לדברו של אללה ולהתגלותו בקוראן לשליח האל (רסול א'(א)ללה) – מוחמד. העד – כמוהו כמרטיר:: העד על ההתגלות הנוצרית – הוא הצורה הטהורה ביותר של המאמין. ערש הנצרות, לפני שנהייתה לדת השלטת באימפריה הרומית, נרדפו העדים (=מרטירים) ורבים מהם מתו על מזבח אמונתם. מכאן קיבלה המילה "מרטיר" את משמעותה הנרדפת של מוות על קידוש השם, וככזאת גם נמצאת בשימוש בשפההאנגלית ובלשונות אירופיות אחרות. באיסלאם הרדיקלי, הג'יהאד הוא מצווה, והעדים מחוייבים להלחם בכופרים. לכן, המתאבדים הסונים והשיעים זכו בתווית המציינת בקוראן את הצורה הטהורה ביותר של המונה המוסלמית – שהידים. בדומה לכך רחוב השוהדא בחברות נקרא בעצם רחוב "העדות)- עדותם של המאמינים במותם על דבר האל.

    • Uri Asher Dori  On 11 באוקטובר 2012 at 8:13 pm

      צ"ל רחובהשוהדא בחברון, כמובן.
      המונח הניטרלי המקביל לשאהיד, הוא לדעתי 'קדוש מעונה'.

  • תרצה הכטר  On 11 באוקטובר 2012 at 10:48 pm

    יפה. מאחר ויש לך רקע וידע בסוגיה ספציפית זו, ממה נובעת ה"בורות הישראלית" בנוגע ל"שהידיות"? מהם שורשי הקונוטציה השלילית של המונח? ואולי אין כאן בורות אלא התנצחות בין תרבויות, המוכתבת מלמעלה? הייתי שמחה לתגובתך.

    • Uri Asher Dori  On 12 באוקטובר 2012 at 12:07 am

      סוציולוגיה אינה התחום שלי. אני רק יכול להניח שהחשיפה הישראלית לטרור, השתיקה את המוזות והרעימה בתותחים.

  • רוני ה.  On 12 באוקטובר 2012 at 8:59 am

    יש כאן ערבוב מסוכן בין דת לפוליטיקה. השאהיד מעיד על אמיתותו של אללה והוא כמובן מוסלמי מאמין. הלוחם בצבא אינו בהכרח אדם דתי וכשהוא מת, הוא עושה זאת בשם המולדת המדינית ולא בשם אלוהיו. גם בעיראק התפוצצו מחבלים מתאבדים וקשה לומר שמותם העיד על האל המוסלמי (אולי על החליף הסוני או השיעי). ובצבאות ערב יש מן הסתם גם נוצרים ובני דתות אחרות. החיבור שעושה אחמד טיבי בין המחבלים המתאבדים לבין האסלאם אינו נכון ואינו מועיל.

  • תרצה הכטר  On 12 באוקטובר 2012 at 11:15 pm

    מדבריך עולה שהפירוש המקורי בערבית לשאהיד מושתת על הדת ואילו כיום המונח הדתי משמש כסמל שיצקו בו משמעות חילונית. זו תופעה די שכיחה בתרבויות השונות. אינני רואה בכך "ערבוב מסוכן בין דת לפוליטיקה".
    הכותל המערבי הוא סמל המקדש את האמונה באל. בימינו נוהגים להשביע חיילים בכותל, לאו דווקא מתוך אמונה באמיתותו של האלוהים.

    • רוני ה.  On 13 באוקטובר 2012 at 12:08 am

      לא, ממש לא. המשמעות והתכנים של מושג השהיד הם גם היום בעיקרם איסלאמיים ודתיים: החל מההבטחות לגן עדן ועד הקבורה המוסלמית. החברה המוסלמית לא עברה תהליכי חילון כמו המערב וישראל והמושגים שלה עדיין קשורים במידה רבה לדת ואינם חילוניים. מה שחילוני במידה מסוימת הן המטרות של שולחי המתאבדים שהן לרוב מטרות פוליטיות ולא דתיות (אם כי באיסלאם אין הבדלה בין הפוליטיקה לבין הדת – האיסלאם כולל בתוכו גם את האספקטים הפוליטיים ואת השאיפה לשלטון).

      אפשר לקרוא קצת על האספקטים הדתיים של ההתאבדות למשל במחקר של שאול קמחי ושמואל אבן – "מי הם מתאבדי הטרור הפלסטיניים" – בעמודים 23-25. http://www.inss.org.il/upload/(FILE)1193223910.pdf

      הסיבה שאני רואה סכנה בדברים של טיבי היא שהם מחברים מחדש את הסכסוך לממד הדתי שלו. אני חושב שעדיף לנו סכסוך מדיני-טריטוריאלי מאשר סכסוך בין היהדות לאיסלאם.

  • תרצה הכטר  On 13 באוקטובר 2012 at 11:44 pm

    תודה רבה על המקור.
    ציטוט חשוב מתוכו – פעולת ההתאבדות אינה נתפסת או מוגדרת התאבדות אלא הקרבה עצמית — איסתשהאד — שהיא פעולת הקרבה בשירות אללה.
    שים לב – (1) לפי הגישה הדתית של האסלם אין מדובר בהתאבדות אלא בהקרבה בשירות האל. (2) קמחי ואבן משתמשים במינוח "מחבלים מתאבדים".

  • תרצה הכטר  On 13 באוקטובר 2012 at 11:49 pm

    ובעמוד 13 מתוך אותו מחקר נאמר –
    הגורמים המבצעים טרור מתאבדים מפרשים פעילות זו בדרך שונה. לטענת הפלסטינים,
    למשל, אין מדובר בפעולות התאבדות (האסורות על–פי דת האסלאם), אלא בפעולות של
    הקרבה עצמית (או מסירת נפש, אִיסְתִשְהָאד) ובהתנגדות לגיטימית לכיבוש.

  • CCP  On 12 בינואר 2014 at 9:48 pm

    שהיד בעברית זה מחבל שרוצח חפים מפשע

  • אנונימי  On 12 באפריל 2016 at 6:51 pm

    המילה המקבילה לשהיד היא "קדוש מעונה", בין אם הם מייחסים מוות-על-קידוש-האלוהות למעשים לא מוסריים ובין לאו, זו עדיין המילה המקבילה. באותה מידה אפשר לייחס למישהו שמת בניסיון להרוג ערבים כמישהו שמת על קידוש השם; יש הבדל בין פירוש של מילה לבין היחס עלייה.

    • תרצה הכטר  On 13 באפריל 2016 at 4:23 pm

      לאנונימי, תודה. האם קדוש מעונה הוא פירוש מילוני של המילה שאהיד, או שזו משמעות שקבוצות מסוימות מעניקות למילה בנסיבות המתאימות?

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: