סרט רלוונטי ולא רק בגלל האוסקר: "הערת שוליים"

בשבוע שעבר הוכרז שמו של חתן פרס ישראל לספרות – הסופר בן ה- 87, נתן שחם. היום הוכרז שמו של חתן פרס ישראל לתקשורת –  העיתונאי יעקב אחימאיר, בן ה- 74. שניהם עדיין פעילים בתחומים הרלוונטיים. נתן שחם זכה לפרס על היותו "מן הבולטים בין סופרי דור תש"ח" ויעקב אחימאיר זכה בפרס משום "סגנונו העיתונאי נטול הפניות, האמין, מהעמיק ורחב האופקים. סגנון ששימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים." בתהליך בחירת חתני וכלות פרס ישראל עוסק הסרט הישראלי "הערת שוליים". הלילה נדע מה עלה בגורלו כמועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. תהיה זו הפתעה נעימה אם הסרט יזכה בפרס זה. אך רלוונטיות הסרט נובעת מעניין הרבה יותר מהותי.

לסרט יש ערך בשני מובנים

במישור הדימוי שלהם, חתני פרסי ישראל לשנת 2012 ובשנים הבאות (והקודמות) הופכים בחסות הסרט לקרייריסטים, תככנים, אנשי ריב ומדון וכיוצא באלו ומצטיירים לא רק כיוצרים מצטיינים בתחומם. אחרים הופכים בחסותו לפשרנים ורגישים. שכן, הסרט עוסק באנשי אקדמיה, ומתמקד בשני פרופסורים שעוסקים בתחום היהדות ועלילתו חושפת דרמות ותהליכים בלתי מוכרים למרבית הציבור, מהמתרחש מאחורי הקלעים של בחירת הזוכים בפרס.

במישור המהות שהסרט מבקש לשדר, אחת התרומות החשובות שלו הוא ההדגש שעולה ממנו. הסרט מעלה לקדמת הבמה את השאלה, מה היו נימוקי ועדת הפרס? בשונה מפרס האוסקר, המעניק פרסים על המשחק, הצילומים ועוד, שבהם הצטיינו הסרטים, הלשון שנוקטת ועדת הפרס כשהיא מנמקת במה הצטיינו ומה תרמו הזוכים חייבת להבהיר לכולנו במה הצטיינה עבודתם של החתנים וכלות הפרס. הוועדה חייבת להסביר בשפה ברורה מה תרמו אותם זוכים לתרבות, לתחומי יידע שונים ולהוויה הישראלית.

הציבור והסרט

ברור לי שמרבית הציבור שאינו חשוף בדרך כלל לתהליכים של קידום על בסיס מחקר באקדמיה למד מהסרט דבר אחד או שניים על המתח, המאבקים, ההתכתשויות בעבודה האקדמית והשלכותיהם על משפחות החוקרים. אך כאמור, הנקודה שהסרט מנסה להבליט, ומקווה להבהיר לצופיו היא שועדת הפרס חייבת לנמק את בחירתה בזוכי הפרס. ובמישור הספרות – יספיק אם ניזכר בהתכתשויות שהתחוללו סביב הענקת פרס ספיר לאלון חילו על ספרו "אחוזת דז'אני". האם הציבור התעניין בנימוקי ועדת הפרס? האם הציבור זוכר מה קבעה ועדת הפרס לגבי תרומתו של אלון חילו לספרות ולהוויה הישראלית? ראוי אם כן לציין את תרומתו של הסרט "הערת שוליים" בהקשר זה. הסרט אכן שם דגש רב על נימוקי ועדת הפרס המבהירים על שום מה היא מעניקה את הפרס למועמדים אלו ולא לאחרים.

מנימוקי ועדת פרס ישראל 2012

אסיים בעניין המהותי העולה מהסרט "הערת שוליים", שהוא החשוב יותר בעיני. נימוקי ועדת הפרס. להלן אביא נקודות עיקריות מתוך הנימוקים לגבי שתי הזכיות, של העיתונאי, יעקב אחימאיר ושל הסופר נתן שחם:

א – מנימוקי ועדת פרס ישראל על החלטתה להעניק את פרס ישראל לתקשורת ליעקב אחימאיר: "יעקב אחימאיר מעמודי התווך של השידור הציבורי מזה כחמישה עשורים. נמנה עם מייסדי הטלוויזיה בישראל. עיתונאי במובן הקלאסי. עשה שורה של תפקידים: כתב, עורך, מגיש, שליח בחו"ל, פרשן, פובליציסט ודוקומנטר. אחימאיר הקפיד בעבודתו על הפרדה מוחלטת בין דעות ועובדות. סגנונו העיתונאי נטול פניות, אמין, מעמיק ורחב אופקים. סגנון זה שימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים." כמי שצפו  בסרט "הערת שוליים" או שמעו עליו, תשומת לבנו לנימוקי הועדה תנחה אותנו לקראת קריאה ביקורתית וצריכה ביקורתית של העיתונות בישראל.

ב- מנימוקי ועדת הפרס על החלטתה להעניק את פרס ישראל לספרות לנתן שחם: "כתיבתו מצטיינת בתבונה, ברגש, בדמיון ובמבע רהוט הנשען על כל רובדי הלשון העברית, הוא יודע לשרטט ביד אמונה דמויות טיפוסיות וכן דמויות ייחודיות מן המציאות הישראלית, בעיקר אנשים שעיסוקם באומנות – באמנות הכתיבה, העיתונאות, הטלוויזיה, המוזיקה ועוד. ספריו עתירי רעיונות והוא יודע לתת לרעיונותיו ביטוי בהיר ומרתק". אין ספק שנימוקים אלו מקבלים משמעות ויזכו לתשומת לב של חובבי הספרות, כי לפי "הערת שוליים" אלו הם הקריטריונים לספרות טובה. חשוב שנזכה בפרס האוסקר אך לא פחות מכך, חשוב שנדע לתת תשומת לב לנימוקי ועדת הפרס ונבין מה משמעותם בהוויה הישראלית משום שהם-הם מוקד הזכייה בפרס.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שרון הר פז  On 27 בפברואר 2012 at 1:00 am

    קודם כל, אני ממש מוכרחה לומר שתמוה בעיני איך זכה הסרט להיות מועמד לאוסקר. זהו סרט משעמם ועשוי לא טוב (זה כדי לא לומר רע). הרעיון בבסיסו בהחלט יכול היה להיות מעניין גם את הקהל הרחב, אך לטעמי, לא יצאה העיסה כראוי, משום שהסיפור אינו מסופר כהלכה.
    בצפיה בסרט, מצאתי כי מעֵבר להצצה אל מאחורי הקלעים והתככנות שבקביעת הזוכים בפרס, עולות כאן שאלות מוסריות שראוי להתלבט בהקשרן גם מחוץ לסרט, בחיים האמיתיים שלנו במדינה.
    אני מסכימה איתך שנושא הסרט רלבנטי, אך זה לא צריך היה להגיע למעמד הרם אליו נקלע. הסרט הזה אינו "סלאח שבתי".
    בנוגע לנימוקים: ובכן, החיים לימדוני שאפשר לנמק כל דבר. באותה מידה אפשר וראוי לנמק מדוע כרמלה מנשה צריכה לקבל את פרס ישראל. ועוד משהו חשוב: לי, אישית, נמאס כבר מהמועמדים הגברים. אני חושבת שמספיק היה לנו עם אלה. אינני יכולה שלא לתהות איך זה שמחצית מהאוכלוסיה אינה זוכה לייצוג הולם בפרסים הלאומיים.
    ואידך נצאה ונלמדה.

  • תרצה  On 27 בפברואר 2012 at 5:54 pm

    היית מאמינה שאתמול חולק פרס לביקורת התקשורת לשתי נשים????
    האגודה לזכות הציבור לדעת מסרה שני פרסים על שם אברמוביץ' אתמול בטקס חגיגי.
    נעבור הלאה – סרט משעמם רק כשלא מתחברים אליו. כמי שיש לה רקע בתקשורת, למדתי ולימדתי איך זה פועל – המילה היא פוליסמיות. כשמה כן היא, סרט שבו כל צופה יוכל או תוכל למצוא עניין, אם בדמות כלשהי או במהות מסויימת, גוון מסויים, הוא פוליסמי. כשצפיתי בסרט מצאתי עצמי חוזרת ואומרת – אבל הציבור לא יבין כלום. לי הסרט אמר המון, כפי שאת מתארת לעצמך. ולעניין המוסר – זהו בדיוק הדבר הנורא שקורה באקדמיה, אין כלום בין אקדמיה לבין מוסר…. לכן אני כל כך הזדהיתי וחשבתי שלרוב הציבור לא יהיה שום עניין בזה.

  • שרון הר פז  On 28 בפברואר 2012 at 1:32 am

    זהו, שאני הציבור, תרצה… והציבור רוצה סיפור מעניין.
    וכמובן בראבו והצדעה שחילקו לנשים. הגיע הזמן!

  • ג'ולס  On 28 בפברואר 2012 at 6:10 pm

    אני לא מופתע שתמיד יש כאילו שכל נושא לדיון חייב להביא אותן להעלות את הענין של "הנשים המסכנות" "חוסר השוויון". מספיק עם הטיעונים האלו. לפי מיטב ידיעתי אין כמעט שום חשיבות למין של המועמדים לפרסים – במיוחד בנושא של ספרות וכו'. תתיחסו לענין ולא לכל מיני אג'נדות מסביב…

  • Aviran Zazon  On 18 במרץ 2012 at 10:44 am

    באמת כל השטויות הפמיניסטיות, למה תמיד נבחרות בנות יפות לאירוויזיון (או שמא גבר/ת אינטרנשיונל מנפצת את המיתוס), אני רוצה לראות את השמנה שרה בחתונה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: