תואר ראשון – מיותר לדוקטורנטים או לא?

 הדיון בעניין נחיצותו או אי נחיצותו של תואר ראשון, למי שממשיך לתואר שני ושלישי עם מחקר המקנה דוקטורט חייב קודם כל להתייחס לזמן שדרוש לאדם כדי להיות בַּשֶל לתואר שלישי ולַמטרה שלשמה מתבקש התואר השלישי. אין דומה מי שחותר להתהדר בתואר שלישי למי שחותר להשתלב בעולם המחקר

                                                                    ***********

הדיון העיתונאי בנושא מסלול הלימודים לתואר שני ושלישי ללא דרישה מוקדמת לתואר ראשון פסח על השאלה, מה מכשיר את הסטודנט במסלול כזה ללימודי תואר שני ושלישי? מדוע צעירים שזה עתה סיימו את שירותם הצבאי, ואולי אף את הטיול הנכסף שלאחריו, אינם כשירים למסלול זה? האם מבוגרים יותר, בעלי משפחות ומי שכבר התמסדו במקומות עבודה קרייריסטיים כשירים יותר למסלול ללא תואר ראשון? מסלול שבסופו יהיה עליהם לערוך מחקר מדעי, להשתמש בכלים כמו ניתוח סטטיסטי ולהסתמך על מחקרים קודמים בתחום הנחקר.

ההבדל בין אקדמיה לבין מוסד המקנה מקצוע

מי שממשיך לתואר שלישי, דהיינו, מי שמקבל על עצמו לחקור באופן רציני תופעה או דבר מה הטעון בדיקה מעמיקה בתחום כלשהו, חייב להתחיל בנקודת המוצא.. האלף-בית של המחקר האקדמי אומר שהמבנה המדעי מושתת על יסודות ואלו מקנים לבניין את חוזקו. האלף-בית הוא לפיכך להכיר היטב את המסגרת, הכללים, החומרים מהם עשויים מחקרים מדעיים, השיטות לערוך מחקר. זוהי אקדמיה. וזה ההבדל ביו האקדמיה (מוסד לימודי המקנה הסמכה של מהנדס, או תואר ראשון, ואחר כך תואר שני ושלישי) לבין מוסד המקנה מקצוע. באקדמיה אין מדובר בלימודים מקצועיים מעשיים. מדובר במחקר.

לפיכך, צעירים ומבוגרים גם יחד נזקקים לתואר ראשון בכדי להמשיך לתארים מתקדמים המיועדים בעצם לאפשר לסטודנט לערוך מחקר מדעי לפי הכללים והתכתיבים של התחום בו נעשה המחקר.

תואר שלישי – המחקר האקדמי הוא המטרה הראשונה במעלה

לצעירים מבין הסטודנטים באוניברסיטה יש עדיין "חלב על השפתיים" כשהם בתחילת דרכם לקראת התואר. הם מגיעים לאוניברסיטה במקרה הטוב עם יכולות לחשוב ולפתח רעיונות הקשורים למקצועות שלמדו בתיכון, ובמקרה הגרוע, הם חסרי כלים לחשיבה עצמאית, לא כל שכן עריכת מחקר מדעי.

למבוגרים, דהיינו, אלו שנושאים בעול פרנסת משפחה, או בעול הפרנסה של עצמם ובני זוגם, או אלו שפיתחו כבר קריירה, יש יותר ניסיון חיים, תחושת אחריות, יכולת הבנה של דרישות וכושר יישום. ובכל זאת, את "שפת המחקר" הם אינם מבינים, לא כל שכן את משמעות המושג "אקדמיה".

לכולם דרושים כלים ליצירת היסודות שבעזרתם ימשיכו לכיוון התואר השני והשלישי. אומר זאת אחרת: מי שמעוניין להמשיך לתואר מתקדם, שני או שלישי, צריך להסביר לעצמו, לפחות, מדוע. ייתכן שמקום העבודה מעניק תנאי קידום טובים יותר לבעלי תואר שני. ואז כמובן אין צורך בכתיבת תזה לתואר שני. אבל מי שממשיך לתואר שלישי, נחשב כמי שמכריז שהמחקר האקדמי הוא המטרה הראשונה במעלה שבגללה יש בכוונתו להמשיך לתואר הנכסף. יהיה זה מוזר אם מאן דהוא ירצה בתואר שלישי רק כדי שיוכל לנפנף בנייר או בשתי אותיות המוצגות על גבי כרטיס הביקור שלו, לפני שמו המלא.

עצתי לכל סטודנט היא שעליו לתת את הדעת על כך שמה שמקנה התואר הראשון לא יסולא בפז. אפילו אם לא תמשיכו הלאה, לפחות יהיה לכם מושג מה זה מחקר אקדמי ומדוע הוא חשוב כל כך, לא רק באופן מעשי-ישיר אלא כדרך חיים וככלי מצוין לפיתוח אישי.

מסקנה

מסלול לימודים במוסד אקדמי למעוניינים בתואר שלישי, חייב לכלול לימודי תואר ראשון, במלואם, לימודי תואר שני במלואם וכתיבת תזה לתואר שני, ורק אחר כך לימודים לתואר שלישי וכתיבת מחקר ברמה של תואר שלישי. וכל זה כדי לאפשר לסטודנט להשתלב טוב יותר בעולם המחקר. שכן, סטודנטים המעוניינים בתואר שלישי הם מן הסתם מועמדים להמשך קריירה אקדמית. שפירושו, מחקר והוראה. אך בעיקר מחקר. בעלי תואר שלישי שאינם עוסקים במחקר באופן רציף לאחר קבלת תואר שלישי (דוקטורט) הם אקדמאים אך לא אנשי מחקר.

השאלה שצריך היה לשאול בסוגיית המסלול המיוחד באוניברסיטת בר אילן היא, לשם מה להמשיך לתואר שלישי? לשם מה רצו המועמדים למסלול הישיר לתואר שני ושלישי ללמוד במוסד זה? אם המטרה הסופית איננה מחקר אקדמי כקריירה איזה טעם יש לכך? לפיכך, הדיון בעניין נחיצותו או אי נחיצותו של תואר ראשון, למי שממשיך לתואר שני ושלישי עם מחקר המקנה דוקטורט חייב קודם כל להתייחס לזמן שדרוש לאדם כדי להיות בַּשֶל לתואר שלישי ולַמטרה שלשמה מתבקש התואר השלישי. אין דומה מי שחותר להתהדר בתואר שלישי למי שחותר להשתלב בעולם המחקר. נקודה.

[כל האמור לעיל, למרות שנכתב בלשון זכר, חל כמובן במידה שווה הן על נשים והן על גברים].

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחד מהאקדמיה  On 31 בינואר 2012 at 6:34 pm

    לא נכון. פשוט לא נכון. בחלק גדול מהמקצועות האקדמיים התואר הראשון אינו מוסיף דבר. מדובר בעיקר בלימודים מתקדמים במקצועות האקלקטיים. דוגמה מצויינת הוא חקר המח. עבור בוגרי תואר ראשון בפסיכולוגיה הלומדים נאורוסאיאנס לתואר מתקדם התואר הראשון מיותר לחלוטין. את מעט הסטאטיסטיקה או שיטות המחקר שלמדו בתואר הראשון ממילא ילמדו מחדש וברמה גבוהה יותר בתואר המתקדם. לתארים מתקדמים בחקר המח לומדים היום אנשים מתארים ראשונים שונים שהרקע שלהם שונה לחלוטין (מדעי מחשב, מתמטיקה, פסיכולוגיה, ביולוגיה, בלשנות ועוד). וראה זה פלא כולם מיישרים קוו בתואר המתקדם. היום בעולם האקדמי יותר ויותר מבינים שתואר ראשון הוא בזבוז זמן ולאט לאט גובר הקול הקורא לוותר עליו כשם שויתרו בכל העולם כמעט (זולת ישראל) על התואר השני המחקרי (בצפון אמריקה בדרך כלל לומדים במסלול ישיר לדוקטורט ללא תואר שני).

  • תרצה הכטר  On 31 בינואר 2012 at 7:33 pm

    כמרצה נתקלתי לא מעט פעמים בסטודנטים שהחשיבה העצמאית שלהם שאפה לאפס. כמו כן לא ידעו להבחין בין רפרנס מצויין לבין רפרנס סתמי. ובכלל בשביל מה הרפרנס? שאלו אותי. ואיך קוראים מאמר אקדמי הם יודעים? ואיך מחפשים מקורות לעבודה אקדמית במחשב, הם יודעים? לא!
    בל נשווה את האקדמיה בישראל לאקדמיה בעולם. התיכון שלנו כל כך ירוד בהישגיו וההשכלה כל כך רעועה… ממש בושה. לא מסכימה גם להשוות אותנו לצפון אמריקה. מה זה צפון אמריקה – פרינסטון? ברקלי? הרווארד? ייל? MIT? מה ההגדרה של צפון אמריקה? מכירה רבים גם כאן הלומדים במסלול ישיר לדוקטורט בתנאי ש: א) יש להם תואר ראשון בהצטיינות, ב) השלימו את כל חובות השמיעה של תואר שני ג) כתבו עבודת תזה שוות ערך לתזה לתואר שני.

    • אחד מהאקדמיה  On 31 בינואר 2012 at 8:06 pm

      התגובה שלך משונה במקצת. רוב מוחלט של בוגרי תואר ראשון לא יודעים להבחין בין רפרנס טוב לפחות טוב. ניתן בהחלט ללמד את זה וכל מיומנות אקדמית אחרת בתוך מסגרת של "גרדיואייט סטאדיס" ישירים לדוקטורט במתכונת הצפון אמריקאית (4-5 שנים ואתה דוקטור). מיומנויות נוספות הכרחיות לעריכת מחקר עצמאי נלמדות בפוסט דוקטורט שהוא היום לפחות במדעי הטבע מאסט. את ההגדרה של צפון אמריקה תוכלי למצוא בכל אטלס אני מניח. בכל אוניברסיטאות המחקר בצפון אמריקה מדלגים על התואר השני בדרך לדוקטורט. תואר שני עם תיזה הוא בזבוז זמן מוחלט. מה שכתבת לגבי ישראל אינו נכון. ראשית התלמידים הישראלים לתארים מתקדמים טובים לא פחות מהאמריקאים (טובים יותר אם תשאלי אותי). שנית, במסלולים ישירים לדוקטורט בישראל לא כותבים עבודת תיזה שוות ערך לתיזה לתואר שני.

      • תרצה הכטר  On 31 בינואר 2012 at 10:36 pm

        יש לך ניסיון בהוראת סטודנטים לתואר ראשון באחת מהאוניברסיטאות בארץ?
        אגב, אני עשיתי עבודה שוות ערך לתיזה לתואר שני (מסלול ישיר לדוקטורט)….

  • רוני ה.  On 31 בינואר 2012 at 8:57 pm

    לא הבנתי למה את אומרת ש"יהיה זה מוזר אם מאן דהוא ירצה בתואר שלישי רק כדי שיוכל לנפנף בנייר או בשתי אותיות המוצגות על גבי כרטיס הביקור שלו, לפני שמו המלא". נדמה לי שתואר ד"ר הוא בהחלט תואר מכובד שאנשים ירצו להוסיף לכרטיס הביקור שלהם. יש כאן גם הבדל בין מדינות שונות. בגרמניה למשל, אנשים משכילים שואפים להצמיד לשמם תואר דוקטור גם אם ברור שהם לא מתכוונים להמשיך בקריירה אקדמית.
    ובעניין קשור – מה דעתך על תואר דוקטור לשם כבוד? בשביל זה לא צריך לא תואר ראשון ואפילו לא יום לימודים אחד. מספיקה עשייה ציבורית משמעותית או תרומה כספית נכבדת לאוניברסיטה…

    • תרצה הכטר  On 31 בינואר 2012 at 10:41 pm

      שיהיה לבריאות למי שמוכן לשבת על מחקר כדי להשיג לעצמו דוקטורט. ורק בשביל שיוכל להתהדר בדרגה המכובדת הזאת. ישאלו אותו או אותה כמובן האם הוא או היא רופאים… בזה כבר נתקלתי.
      דוקטורט לשם כבוד זו הענקה שווה קודם כל בשל המעמד עצמו וההכנות לקראתו. המילה "כבוד" כאן משמעותית!

  • שרון הר פז  On 31 בינואר 2012 at 10:04 pm

    תרצה, אני מסכימה עם כל מלה שלך. הסברת היטב מדוע צריך כל תואר ומדוע כל שלב נחוץ. דא עקא, שהמגמה העולמית היא לקצר תהליכים, תופעה הנובעת בברור מהדור הרץ ריצת אמוק בלי להבין לאן או לעצור לבדוק את עצמו ו/או את דרכו. אינני טוענת שתמיד צריך ללכת בדרך הארוכה, המיגעת ולפעמים אף המיותרת, אך ישנם מקומות שאם לא תתחילי בא', תמשיכי בב' וכן הלאה – לא תוכלי להגיע ליעדך בצורה הנכונה. האקדמיה היא אחד המקומות הללו.
    כפי שכתבת – צריך לבדוק לשם מה להמשיך לתואר שלישי. אם נקבע שדוקטורט פירושו מחקר – אז אינני מבינה על מה המהומה. ישנם כללים ומי שרוצה להגיע לתואר ד"ר – שיעשה את הדרוש ויפעל לפי הדרישות.
    יחד עם זאת, אולי אפשר לבחון מסלול של תואר שלישי המיוחד לאלה הרוצים להמשיך להעמיק את ידיעותיהם? אולי לקרוא לזה "דוקטור לשם כבוד?" לא שזה נראה לי אפשרי, כי מעצם המהות – כפי שהגדרת את זה – תואר דוקטור דורש מחקר, גם אם אין הדוקטורים ממשיכים במסלול האקדמי.
    אולי, מהדיון הזה על "תואר הלפיד", תצא בחינה מדוקדקת של כל הלימוד והחינוך בארץ" ואולי, מי שבסופו של דבר תגיע לאקדמיה, תהיה בעלת ידע נרחב יותר מאשר זה המוקנה כיום?

    • תרצה הכטר  On 31 בינואר 2012 at 10:45 pm

      שרון, את מזכירה לי שכאשר צפיתי בסרט "הערת שוליים" ואהבתי אותו מאוד משום שכל מה שהיה שם דיבר אלי כמי שמכיר היטב את ה"שיט" של האקדמיה, מיד חשבתי על מרבית הצופים שאינם מבינים חצי ממה שיש בסרט הזה.
      ברור לי שמאחורי הקלעים של כל תחום שמור רק לאלו שבאים מהתחום וככה זה בכל תחום.
      מי שאיננו "בפנים" פשוט לא מסוגל לקלוט את הגוונים של התחום. ולעתים זה מביא ל"בורות" ממש. ככה אני גם רואה את העיתונות המדווחת על פרשת יאיר לפיד. מדוע אינם מראיינים את המל"ג (מועצה להשכלה גבוהה) ומבקשים לדעת לשם מה נחוץ תואר ראשון?

      • שרון הר פז  On 1 בפברואר 2012 at 9:22 am

        מדוע, את שואלת? כי אנחנו הרי יודעות למה הפכה העיתונות, נכון? הכי קל זה לכתוב על דברים שטותיים במקום להתמקד ברצינות במה שבאמת בוער וחשוב. בהחלט צריך שיהיה דיון מעמיק בנושא, אך למי יש חשק להתעסק בזה? לא לעיתונאים.
        לא הבנתי מה קשור למאחורי הקלעים. מבחינתי, אם ישנן דרישות מסוימות כדי להגיע למקומות מסוימים, הרי שצריך למלא אחריהן, נקודה. את הדרישות הללו העלו מי שמבינים בנושא, עוד נקודה (הייתי מציבה סימני קריאה לשם הדגשה). אני ממש לא איינשטיין ואתגריותי ידועה לכל ולכן אינני מבינה איך אפשר לדלג ולהגיע ל-3 אם לא ביקרת קודם לכן ב-1 וב-2, שהם היסודות. נבצר מבינתי המאוד דלה.

  • המקור הראשון בבלוג  On 31 בינואר 2012 at 10:23 pm

    אחד מהאקדמיה, בר אילן במקרה ? הדוגמה שלך לנאורוסאיאנס לא מעידה על הכלל כי עדיין צריך תואר ראשון בהצטיינות במקצוע רלוונטי (מדעי מחשב, מתמטיקה, פסיכולוגיה, ביולוגיה), כלומר השגים יוצאים מן הכלל שיוכיחו שיש לסטודנט יכולת וגם פוטנציאל. היום בעולם האקדמי מבינים שתואר ראשון הוא בזבוז זמן ?? איפה זה ?? גם בצפון אמריקה הנחשקת לא מוותרים על דרישות קדם לתואר ראשון בהצטיינות (ואכן יש תחרות עזה על מקומות) וגם במסלול ישיר לדוקטורט יש שלב ביניים הקרוי תואר שני. לא מדלגים עליו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: