בין נרטיב לתעמולה… ערכת לימוד על "הנכבה"

ערכות לימוד כגון זו המופצת על ידי עמותת "זוכרות", על הנכבה: "איך אומרים נכבה בעברית?", אינן "תמימות". במיוחד כשמדובר בתלמידים שהם "קהל שבוי" וכל מענייניהם נתונים להשגת ציון גבוה במבחן. לכולנו חייב להיות ברור שערכת לימוד על מכלול תכניה, מתקבלת בתנאים הנוכחיים כ"עובדה", אלא אם כן דימוי בית הספר יחדל להיות "בית חרושת למבחנים".

"נכבה" היא מילה וגם סמל המייצג אירוע. כסמל יש בה לא מעט ניואנסים וצורות הפעלה בזיכרון הקולקטיבי של עמים וקבוצות. האם טקסט יתקבל על ידי הקורא כנרטיב, עובדה היסטורית, תעמולה, דמגוגיה וכי"ב? קהל שאינו בקיא בהבדלים ולא ניחן בחושים המאפשרים לו להבדיל בין נרטיב לבין תעמולה, לדוגמה, מסתכן בחשיפה למידע שיפגע בכושר השיפוט שלו לאורך זמן.

עדכונים שוטפים מגיעים לדוא"ל שלי מעמותת "זוכרות". ברב המקרים אלו דווחים על כינוסים, ספרים שהעמותה מפרסמת, כתבי עת וכינוסים, ביקורים במקומות שהיו כפרים ערביים לשעבר וציון שמות המקומות והרחובות המקוריים. לרשותה של עמותה זאת חוקרים בעלי השכלה אקדמית היודעים להשתמש בכלים אובייקטיביים לצרכי מחקר. החומר שהצטבר בארכיון העמותה מכיל חומרים שלא כולם אומתו כעובדה היסטורית מדויקת. פה ושם מבצבצים בפרסומים שלהם אי אלו "משאלות לב".

מורים לאזרחות טוענים שהם מעוררים דיון בכיתות, בהקשר לערכת לימוד זאת, האמנם? עד כמה שידוע לי, מרבית התלמידים עדיין לומדים בעיקר כדי להצליח במבחן, וההוראה היא פרונטלית. לא רק זה, התלמידים הם "קהל שבוי" וערכת לימוד המיוצרת בבית גידול ששם לו כמטרה להנציח את ההיסטוריה של היישוב הערבי עם קום המדינה ואת הנכבה, לא יכולה להיכלל בין חומרי לימוד שחובה להיבחן עליהם. המושגים, השמות הערביים של כל מקום ואתר בארצנו שבהם ישבו פלסטינים (גם זה נרטיב) הם רק חלק ממה שנכלל בערכת הלימוד. על גבי עובדות קשיחות בונים מאגר היסטורי וגם נרטיב. כשמלמדים תלמידים שכל שאיפתם היא להצליח במבחן, יש להביא בחשבון שאת המטען הזה הם עשויים להפנים ויקשה עליהם להפריד בין המוץ לתבן.

אני ממליצה למשרד החינוך לאסור בשלב זה את הוראת החומרים שבערכת הלימוד שמפיצה עמותת "זוכרות" ולנקוט בכל חומרת הדין כנגד מורים שמלמדים תלמידי חטיבת ביניים על ה"נכבה". הוראת החומרים שבערכה היא לא רק פשלה של משרד החינוך אלא גם פשלה של צורת החינוך. על מנת להכשיר לימודי הנכבה, המתכונת היחידה שבה ראוי לעשות זאת היא עבודה באזרחות, ידיעת הארץ, סוציולוגיה של המיעוטים בישראל וכן הלאה. שישלחו תלמידים לכתוב עבודות בנושא אזרחות ומי שירצה ינבור בארכיון של זוכרות. או אז, יבינו תלמידים את ההבדל בין עובדות, נרטיב ותעמולה וידעו מה לפניהם.

במילה אחת, תנו לתלמידים לעשות את השקלא והטריא בעצמם. עליהם להיחשף מרצונם לחומרים שונים. ציידו אותם בחושים ובכישורי ביקורת לא רק לצורך עבודה בבית ספר אלא לחיים שלהם.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אחת מכאן  On 23 ביוני 2011 at 1:08 pm

    האמת, אני מתפלאה שתחת שלטון גדעון סער זה חדר למערכת החינוך.
    בלי להכיר את הערכה המדוברת, אין ספק שהיא מציעה נרטיב מוטה אידיאולוגיה. אני נוטה להסכים עם דעתך, שאפשר ללמוד את העובדות בבמסגרת לימודי אזרחות, היסטוריה וידיעת הארץ.

    • תרצה  On 23 ביוני 2011 at 1:58 pm

      ליתר דיוק, ללמוד תוך כדי מחקר עצמאי במסגרת כתיבת עבודה. אין תחליף לכך אם רוצים דור בעל כישורים ביקורתיים במיוחד בענייני אקטואליה.

  • ora21  On 23 ביוני 2011 at 5:41 pm

    תרצה, מסכימה איתך
    לגמרי- בשפה אחרת קוראים למה שעושים 'שטיפת מוח', שעוד נזק שהיא מסבה לתלמידים נגרם מעצם שלילת זכותם למחשבה עצמאית. דברים חשובים.

  • עריכה לשונית  On 7 ביולי 2011 at 2:11 pm

    מעניין, לא ידעתי שיש בתי ספר המלמדים את סוגיית "הנכבה". בהחלט, מידע חדש ומפתיע.

  • יונה בחלון  On 19 בספטמבר 2011 at 1:59 am

    לא רק ערכת נכבה לתיכון. ערכות מהסוג הזה מגיעות בחינם גם להפעלות נוער ביישובים שונים עם מנחת דיון.
    אני אני זוכר נכון הקרן החשדה לישראל ומכון הולנדי אחראים למימון ההוצל"א.

    מה שמצחיק בכל הסיפור הוא שמתחת לחלק ניכר מהכפרים הפלסטינים, אלה שזוכרות ועמותות הנאורים טוענים לגירוש תושביו ולחילול הנכבה התקיים לו יישוב יהודי עתיק בהרבה.

    אבל כפי שהיטבת לאתר, לפעמים החוקרים ואנשי האקדמיה של עמותות הקרן נוטים לאמץ עובדות מסויימות, גם אם מופרכות משהו. העיקר שיהיו פוסט-ציוניות ובא לציון גואל.

    נעים להכיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: