נשים כותבות את יום-האשה-הבינלאומי לדעת…

הנשים שמאמריהן פורסמו היום בעיתונות היומית "כותבות… לדעת", כלל לא מנקודת מבט תבוסתנית כפי שעולה אסוציאטיבית מן הביטוי הנדוש, "הן מאבדות את עצמן לדעת…"! שכן, כל תרפיסט מצוי יגלה לכם שפעולת הכתיבה לא רק משחררת אלא מלמדת את הכותב/ת ואת הקורא/ת, ובעיקר מעשירה אותם במידע ודָעַת.  

אודה ולא אבוש, הסקרנות שבי גברה הבוקר. ניסיתי לנחש האם מאמרי הדעה שבעיתון יחדשו במשהו את הידוע זה מכבר על מצב הנשים בישראל. היעד שלי היה לאתר מייד את טורי הדעות בשני העיתונים שאני מקפידה לקרא מדי יום ביומו. אודה ולא אבוש, פעם נוספת, שבעידן האינטרנט אני עדיין קוראת עיתון מודפס, אך לא רק. את עמודי החדשות אני משאירה לסוף, כי אין להם מה לחדש. במקרה הטוב, הם מרחיבים טיפה על דא ועל הא. זה כל מה שיכול לעשות עורך ראשי של עיתון מודפס. הקצפת של עוגת הקריאה-בעיתונות-היומית שלי היא אותם עמודים המציגים לראווה את מאמרי הדעה.

מאמרי דעה הם סוג של כתיבה המעוררת מחדש תופעות מן המציאות של כולנו ומוסיפה לה 'טוויסט' קטן, לפי מצב הרוח והראש של מי שמתייחס אליהן. ככל שיותר כותבים עוסקים בחוויה או בתופעה מוכרת כך הופכת ההתבוננות בה לרעננה יותר וההבנה יוצאת נשכרת. הדוגמה היומית היא יום-האישה-הבינלאומי. חשוב שנבין שמלבד שילוב הדעה והרגשות בפרטי החוויה או התופעה המדוברת, מאמרי הדעה שהתפרסמו בעיתון היומי הבוקר מסמנים אותה כאובייקט וכנושא לדיון באג'נדה התרבותית והחברתית. זו אחת הדרכים להנכיח תופעה חברתית במרחב הציבורי. [ויסלחו לי בני המין השני אם אסתפק בכך שאציין שגם להם יש קולקציה של חוויות מתוקף היותם קיימים במרחבים שציינתי.]

מתוך שלל מאמרי הדעה היומיים עולה שמצבה של האישה בישראל הוא בכי רע בשני מישורים:

א.     אי שיוויון (בעיקר: שכר, מטלות במשפחה ובחברה, קבלת החלטות)

אבירמה גולן, "לא ארץ לנשים" ("הארץ"):

ב-8 במרץ 2011 מציינים בעולם מאה שנה ליום האישה הבינלאומי. האם זה יום חג בישראל? גולן מסכמת שלא. נשים ממשיכות להשתלב במעגל העבודה, יש להן זכות הצבעה בקלפי והמהפכה הפמיניסטית ממשיכה להציב יעדים ולהגשימם. הקיטורים: חובת שירות בצה"ל ללא פשרות, שכר נמוך יחסית, לחץ חברתי להינשא וללדת ועדיין לתמרן בין קריירה וגידול ילדים, חרדה מפני גירושין ששיעורם רק הולך ומאמיר, ותביעה דורסנית להישאר צעירה לנצח על ידי התמכרות לבוטוקס ונגזרותיו. בקיצור, זה לא יום חג לנשים בישראל!

נורית צור "שוויון מגדרי: אחרת זו לא דמוקרטיה" (ישראל היום")

צור היא מנכ"לית של שדולת הנשים בישראל ולכן הדגש שלה הוא שוויון לנשים כחלק בסיסי ומהותי בכל חברה דמוקרטית. חייבים להמשיך ולשדרג את מעמד האישה בישראל. יש לחתור ללא הרף לשחרור האישה מנורמות מקפחות מסורתיות. מקומה של האשה בחברה ייקבע בהתאם לרמת הסובלנות והחינוך לשוויון בין המינים. לסיכום: שוויון מגדרי הוא היעד שכל חברה בריאה חייבת לחתור אליו. זה חייב להיות חלק מתוכנית הלימודים הבסיסית בישראל.

אמונה אלון: "על עבודה סוציאלית ונשים" ("ישראל היום")

אלון מנסחת שאלה על הקיפוח בשכר, תוך כדי שהיא קושרת בין העיצומים של העובדים הסוציאליים לבין שכר הנשים בישראל, "האם שכר העובדים הסוציאליים הוא בלתי סביר בעליל מפני שרוב העובדים הסוציאליים הם נשים? או שמא השכר הבלתי סביר בעליל הוא הסיבה שבגללה גברים אינם בוחרים לעסוק במקצוע זה?". ובהמשך, "גברים מתוגמלים בעולם הזה יותר מנשים, בישראל במיוחד". בעיה נוספת של אי שיוויון, "גברים הם עדיין מעצבי דעת הקהל בכל התחומים." לסיכום: גובה התוספת לשכר שעליו נאבקים העובדים הסוציאליים, הוא גם גובה התוספת לזכותן של נשים, באשר הן, להחליט מה חשוב בעולם הזה".

ב.     הטרדה מינית (כקרבן להטרדה ותקיפה מינית, אנו הנשים רחוקות מלקבל הגנה ותמיכה ברמה סבירה)

אילת וידר כהן, "יום האישה: הרוב הדומם וההטרדות המיניות" ("ישראל היום")

כמנהלת את פורום "קולך", פורום נשים פמיניסטיות, וידר כהן מבקשת לציין שהשגת שוויון בין נשים לגברים. רמת השכר אינה שוויונית בישראל, יש פחות נשים בתפקיד מנהיגותי יחסית לגברים בתפקידים דומים, אולם מבין "כל הבעיות", זו הבוערת ביותר טמונה לדעת וידר כהן בכל הנוגע להטרדות ולתקיפות מיניות. נשים אינן נוטות לדווח במשטרה על אירועי הטרדה מינית שהן חוו משום שהחקירה המשטרתית פוגעת בהן מחדש, וכך גם ההליך המשפטי שעליהן לעבור. לסיכום, פונה וידר כהן לרוב הדומם לתמוך יותר במוטרדות ובנפגעות.

אפרת ג'רופי "ילדה שלי, אני אשמור עלייך" ("ישראל היום")

ג'ופי מנסחת מסמך מצמרר ביותר בו היא מגוללת תמונה עגומה. להלן קטעים ממאמרה: "אישה חרדה לגורל הבת שילדה ובנותיה שעדיין לא נולדו. הסטטיסטיקה מוכיחה כי ברוב המקרים הגברים שתכירי יהיו האיום הגדול עבורך. ואני לא אוכל לעשות דבר. אני אתהפך במיטתי, מחוסרת שינה, עד שתשובי הביתה, אביט בך בדאגה, ואחפש בך סימנים…" האמירות בוטות ומוגזמות במתכוון, כי רק כך הן אולי יחדרו לתודעה של כולנו – "פעמים רבות תשמעי את המשפט 'זה של בנות' ותביני כי 'זה' משמעו פחות ערך. הבדל חברתי, סדר היררכי יורד"; "עם הזמן תלמדי להבין ש'כוסית' היא מחמאה. את תבלי שעות מול הראי, תצבעי, תמרטי, תצבטי שומנים במותן… את תעדיפי שיגידו 'כוסית' ולא 'מכוערת'. על קנקנך האינטליגנטי יטרחו לתהות רק לאחר שהמעטפת החיצונית תניח את הדעת…" לסיכום, "המציאות מכה בפנינו – הנשים – בכל יום מחדש ואנו שותפות לגורל זה… וכמה שאצעק ואבעט, לא אוכל להגן עלייך מפני העולם הזה, ילדה שלי… מפני חבריך לכיתה, מפני המפקד שלך, מפני הבוס שלך. לא אוכל להגן עלייך מפני הנערים והגברים שלך, לא אוכל להגן עלייך מפני בעלך, מפנייך-עצמך…" – כתיבה מטלטלת, משדרת כאב ועצב וחוסר אונים.

הוספנו דעת ומוטב שגם נפנים ונעשה מעשה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו לם  On 8 במרץ 2011 at 5:28 pm

    אין לי יותר מדי מה לכתוב על יום האישה חוץ מזה שמדובר בבכיינות ממוסדת של נשים, נשים הן לא הקורבן של הגברים במהלך ההיסטוריה וזה דרך מאוד פשטנית ואפילו ה א היסטורית לטעון שכן, לכן אני לא רואה סיבה ליום האשה וראוי שהוא יבוטל ויוחלף ביום האדם

  • תרצה  On 8 במרץ 2011 at 5:39 pm

    בפיסקה השנייה התנצלתי על שאינני מעלה את הצד הגברי במשוואה החברתית המוצגת כאן.
    חבל שאינך מבין מהו חוסר שוויון ומהי הטרדה ותקיפה מינית. זו אינה התבייכנות, זו המציאות.

  • עידו לם  On 8 במרץ 2011 at 6:07 pm

    אני מבין אבל זה בעיות שלא קשורות לחוסר שיוויון של נשים וגברים אלא לדברים אחרים. גברים נתנו מעל ומעבר עבור נשים והגיע הזמן שנשים ילמדו לעשות ולא רק לבכות ולהתלונן שווה להן לנסות ללמוד עבודה קשה מהי(:

    • תרצה  On 8 במרץ 2011 at 6:17 pm

      מילת הקסם היא "סוציאליזציה". של כולנו. בעברית קוראים לזה "חיברות".

  • עידו לם  On 8 במרץ 2011 at 6:27 pm

    אני מכיר את המילה "חיברות" וזה מהווה תירוץ שחוק של כול קבוצה כושלת על הכוב, מצטער אני לא מקבל את זה.

    • תרצה  On 8 במרץ 2011 at 6:54 pm

      אני יודעת להבחין בין דמגוגיה לשכנוע רציונלי. נסה אותי.

  • roashhorot  On 8 במרץ 2011 at 7:11 pm

    יום האישה בעיני
    http://roashhorot.wordpress.com
    כולנו סופרוומניות….

    • תרצה  On 8 במרץ 2011 at 8:19 pm

      הגבתי לרשימה שבלינק. כולנו סופרוומניות ונמאס לנו. אילו היה שוויון מגדרי לא היינו צריכות להיות סופרוומניות.
      יישר כוח!

      • עידו לם  On 8 במרץ 2011 at 8:36 pm

        הלוואי שנשים היו סופרוומניות… במציאות הן בקושי הג'וקר…

  • עידו לם  On 8 במרץ 2011 at 7:50 pm

    אם תקחי את ההיסטוריה של גברים ונשים את תראי שרוב הפורענויות נפלו על גברים הרבה יותר מנשים ובהיסטוריה הם אכלו הרבהי ותר חרא מנשים, גם החיברות כבר הפך להרבה יותר שיוויוני(למרות שברור שנשים לא שוות לגברים אבל ניחא).

    • תרצה  On 8 במרץ 2011 at 8:21 pm

      כפי שכבר אמרתי, גם לגברים יש חוויות קשות ובמישורים מסויימים הם קרבנות של סוציאליזציה מיושנת. נסו להבין את בעיות הנשים ונשים יקשיבו וינסו להבין גם אתכם.
      אסיים דברי אלו באיחולי דו-שיח פורה.

  • דפנה לוי  On 9 במרץ 2011 at 6:52 am

    נראה שהעובדה שאנחנו כבר מזמן לא סותמות את הפה מרגיזה מאוד חלקים מסוימים, קלושים ולא מעניינים באוכלוסייה. שמחה שבדקת את הנושא ביום האישה – ומאחלת לכולנו המשך דיון, עשייה והתקדמות בכל השנה (שנים).

    • עידו לם  On 9 במרץ 2011 at 9:14 am

      דפנה איך את מצפה לדיון פורה אם את קוראת לחלקים באוכלוסיה שחולקים עלייך קלושים ולא מעניינים? זה לא ממש מעיד על פלורליזם ופתיחות דיון….

      • חגי  On 9 במרץ 2011 at 2:33 pm

        לא כל כך ברור לי על איזה דיון אתה מדבר.

        האם אתה טוען שבמשך מרבית ההיסטוריה נשים לא נחשבו לרכוש? לא היה איסור על בעלות של נשים על קניין? אולי אתה טוען שנשים יכלו לרשת את ההורים? להצביע בבחירות? ללמוד במוסדות אקדמיים?

        אתה מתכחש לעובדה שעד לא כל כך מזמן הטרדה מינית הייתה חוקית? שאונס בין בני זוג היה חוקי? שאלימות במשפחה נתפשה כסוגיה לא משפטית?

        האם אתה טוען שמאות המחקרים שמראים שגברים ונשים שעושים את אותה עבודה בדיוק משתכרים באופן שונה הם שקר קונספירטיבי? אתה חושב שכהרב עובדיה יושב קבע שנשים לא יכולות לנהוג הוא עשה את זה בשביל לשחרר נשים?

        ג'ון סטוארט מין, אחד ההוגים הגדולים של האנושות, כתב בפתיחת ספרו "על שעבור האשה" שהוא ינהל דיון אנאליטי בשאלת מעמד האישה, למרות שברור מאליו שהמתנגדים לשיוויון זכויות לנשים מתבססים על רגש ולא על חשיבה רציונאלית, ולפיכך אין שום דרך לשכנע אותם בדיון.

      • עידו לם  On 9 במרץ 2011 at 7:01 pm

        באמת חגי? האם קראת את מחקריו של מרטין ון קרפלד שטוען שנשים מעולם לא סבלו יותר מגברים? האם אתה מוכן להתוודע אל מחקריו? אם התשובה לא אתה לוקה בדיוק במה שאתה מאשים אותי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: