הומור: חרדים וחילונים

סטריאוטיפים של "רפורמי", "קונסרבטיבי" וגם "לא יהודי" מהווים לסירוגין בסיס להומור החרדי. לפיכך, העדרו של סטריאוטיפ "החילוני" בהומור החרדי טעון הסבר.

מספרים שלזקן אחד היה כלב, שהיה ידידו הטוב ביותר. יום אחד, הכלב מת בשיבה טובה, והזקן, שהיה קשור אליו מאוד, הלך לרב, וביקש ממנו שיעשה לכלב אזכרה ושיקרא עליו "קדיש". הרב הסתכל עליו בפליאה ואמר לו: "אדוני, קדיש אומרים רק על יהודים שנפטרים, ולא על חיות. אבל, אם זה באמת כל כך חשוב לך, אז בצד השני של הרחוב, יש בית כנסת רפורמי. תנסה שם, אולי תמצא שם את מבוקשך.
"אתה חושב שהם יסכימו לקבל תרומה של 75 אלף דולר לבית הכנסת לזכר הכלב?" שאל הזקן.
הרב הסתכל עליו ואמר: "75 אלף דולר!!! למה לא אמרת לי שהכלב יהודי???"

זאת בדיחה שהפיץ גולש אנונימי בפורום של חרדים. סטריאוטיפים של "רפורמי", "קונסרבטיבי" וגם "לא-יהודי" מהווים לסירוגין בסיס להומור החרדי. לפיכך, העדרו של סטריאוטיפ "החילוני" בהומור החרדי טעון הסבר. בדקתי מאות בדיחות שהופצו על ידי גולשים חרדים בפורומים של ציבור זה ברשת. חיפשתי שם התייחסות הומוריסטית ל"החילוני". התיאוריה של פרויד בדבר פורקן של עכבות ושחרור צבר של אנרגיה מודחקת התפוגגה בנקודה זו.

במהלך חיפושי אחר הסבר להעדר התייחסות ל"החילוני" בהומור החרדי באתרים של ציבור זה ברשת, נתקלתי לאחרונה בכתבתו של יהודה שלזינגר, כתב לענייני חרדים, "מעבר לקווים", שפורסמה בחינמון, "ישראל היום" (17.7.2010). הודות לכתבה שעניינה הקריקטורה החרדית בעיתוני המיינסטרים של הציבור החרדי [כגון "יתד נאמן", "המודיע" והביטאון של ש"ס], נמצא הסבר דחוק ואולי מניח את הדעת [אבל לא יותר מכך!] מדוע אין זכר להומור של חרדים על "החילוני" באתריהם ברשת.

"מותר" ו"אסור" בקריקטורה בעיתונות [מיינסטרים] של החרדים

הקריקטוריסטים שהתראיינו לכתבה שפרסם שלזינגר, סיפרו כיצד עבודתם בעיתון כפופה להיררכיה של ביקורת, החל מקריטריונים ידועים מראש, כגון, צנזורה על דמויות [למשל, דמות של אישה, סצנה אלימה או כל מה שקשור בספורט] וכלה בצנזורה מטעם "ועדה רוחנית". יחד עם זאת, רובם טוענים שהקריקטורה שלהם עוסקת בנושאים מגוונים, "החל בנושאים מדיניים כמו המשט או קבלתה של ישראל ל-OCED, שבהם בולטת העמדה הפוליטית הימנית, לצד הסלידה מהעולם הלא-יהודי, דרך סוגיות פנים מגזריות, למשל האיסור שהטילו הרבנים על השימוש באינטרנט וכלה בבעיית המים". עד כאן ברור ש"שומרי הסף" בעיתונים של הציבור החרדי מקפידים ביותר על חומרים המופצים במדיה שלהם. כידוע, בעיתוני המיינסטרים החרדיים אין דבר שנקרא "זכות הציבור לדעת". הכתבות, מאמרי הדעה, התמונות והקריקטורות מתפרסמים בתנאי שהיררכיית הביקורת סבורה ש"טוב לציבור החרדי לדעת" עליהם.

קחו לדוגמה את גרשטיין, קריקטוריסט של "יתד נאמן", הביטאון של הזרם החרדי ליטאי. כשהוא חושב על קריקטורה יומית לעיתון הוא מודע לכך שחלק מהנושאים ה"חמים" המופיעים בעיתונות המיינסטרימית החילונית הם מחוץ לתחום עבורו. בתקופת הבחירות האחרונה "הייתי במתח עצום", הוא מספר לשלזינגר. "החשש הגדול שלי היה שציפי לבני תיבחר, ואז איך במשך ארבע שניםי אני אאייר אותה…." אך הוא מצא לאיסור זה פתרון יצירתי, "ציירתי ציפור… זאת הייתה ציפי לבני".

הומור בהקשר לבית החולים "ברזילי" ובג"צ "עמנואל"

קבוצות בציבור החרדי מכנות, באופן "חצי רשמי", את ההתרחשויות סביב בית החולים "ברזילי" ובג"צ "עמנואל", "גל הסתה". המצב נתפס בעיניהם כ"התנכלות", במיוחד מצד התקשורת הישראלית ובית המשפט העליון. קריקטוריסט חרדי עושה חשבון עם התקשורת, משום ש"הרבה פעמים התקשורת החילונית עושה עוול לציבור החרדי… הרבה כתבים ופרשנים לא יודעים עלינו מספיק. יש כיום הרגשה במגזר החרדי, שבמקרים רבים הוא נרדף על לא עוול בכפו." אך יש לכך סייג: ברגע שההומור נתפס כ"הלשנה" הוא לא יתפרסם במרחב הציבורי.

גרשטיין מ"יתד נאמן" מבהיר שכאשר הציעו לו להציג את הקריקטורות הללו בתחרות בינלאומית הוא סרב משום שמדובר במרחב כלל עולמי: "אחת העבירות הכי חמורות בתורה היא דין מוסר – מה שאנחנו קוראים 'מויסר' – להלשין, להוציא לעז על יהודים, על אחים. זה לעולם לא אעשה בעד שום סכום או פרסום".

כעת אציע שני הסברים חלופיים או מצטברים להעדר גילויים של הומור על ה"חילוני" בבדיחות שאספו והפיצו גולשים חרדים אנונימיים ברשת:

(א)   החרדי חי על פי דין תורה. התורה אוסרת להלשין על יהודי [דין מוסר]. התרסה של קריקטוריסט חרדי כלפי בג"ץ והתקשורת החילונית אולי איננה נחשבת כ"לעז כלפי אח", כל עוד היא מופצת בעיתונות בארץ. גרשטיין עצמו מבהיר כי שליחת קריקטורות כאלו לתחרות עולמית היא בבחינת הלשנה, ונחשבת כעבירה חמורה על פי דין תורה.

(ב)   אם קיים סטריאוטיפ של "החילוני" כיישות מקבילה ל"רפורמי" או ל"קונסרבטיבי, הרי שבעוד שהרפורמי והקונסרבטיבי אינם מזוהים עם המדינה ומוסדותיה, לפי תפיסת הציבור החרדי, "החילוני" מזוהה עימם. אפילו נניח שגולש חרדי, המשתמש בשם בדוי, יפיץ בדיחות על "החילוני" [יהודי ש"אינו שומר מצוות"] בפורום של חרדים ברשת, יש לשער שמנהל הפורום, שבא מקרבו של הציבור החרדי, ימחק אותן מארכיון הפורום. האינטרנט נתפס כמרחב ציבורי חסר גבולות גיאוגרפיים ואין "מוסרים" לעז על המדינה לגורם זר.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אפרת  On 20 ביולי 2010 at 1:42 pm

    לי נראה שדין מוסר הוא לא כל כך דומיננטי. בטוח שהוא לא מהתורה. בדיחות הן גם לא משהו שמתפרסם במרחב הציבורי- תחרויות וכאלה, כמו קריקטורות.
    זו שאלה מאוד מעניינת.
    ההשערה שלי: החילוניים לא רלוונטיים לשיח החרדי. הסקאלה נעה בין מאמינים (חרדים) לכופרים (רפורמים) כשהחילוניים לא רלוונטיים או איפה שהוא באמצע- לא מאמינים מצד אחד ולא אפיקורסים עובדי עבודה זרה מצד שני. כמו לשאול למה בבדיחות של הדרדסים אין את קפטן הוק. הוא מסיפור אחר.

  • תרצה  On 20 ביולי 2010 at 2:42 pm

    תודה אפרת. כל מה שיש בכתבה שפרסם יהודה שלזינגר ב"ישראל היום" נכתב על דעתו ועל דעתם של קריקטוריסטים של העיתונות המיינסטרימית במגזר החרדי. בנוסף, על דין מוסר ורודף כותב הרמב"ם
    http://www.katif.net/art.php?id=45&table=art
    יחד עם זאת, ההשערה שהעלית מעניינת. כך חשבתי גם אני כשמצאתי הומור של הציבור החרדי ברשת, והוא נע על גבי הסקלה 'מאמינים – כופרים' [רפורמים]. אבל זאת השערה בלבד ואשמח לקבל אישור עליה ממך [אם עסקת בנושא היהדות] או מקוראי הבלוג החרדים (שכתבו כאן בעבר).

  • יורם אדלר  On 16 באוגוסט 2010 at 10:21 pm

    תרצה, עכשיו גיליתי שאת גם בלוגרית
    להסבר על הומור חרדי על רפורמים ווקונסרבטיבים לעומת חוסר בדיחות על חילנים, נראה לי שצריך להוסיף:
    הקונסרבטיבים והרפורמים נתפסים אצל החרדים כמתחרים על מקומם/שליטתם בדת ומהווים איום
    החילונים מספיק רחןקים כדי לא להתחרות ולא לאיים. הרי ההומור הוא תלוי תרבות והבדיחות עלי החילונים כנראה פחות מעניינות את החרדים

  • תרצה  On 16 באוגוסט 2010 at 11:46 pm

    נשמע הגיוני. אחשוב על זה ואולי אוסיף זאת למאמר שלי על ההומור החרדי. תודה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: