מ"עז" עוד ייצא "מתוק"

אחרי ההפגנות והוצאת הקיטור, נוכל לעבור לפסים שפויים יותר ולעסוק במהות. שכן, במקביל להתפתחויות והסערות שבעקבות החלטת בג"ץ בעניין עמנואל, מתקיים בנצרת פורום קסריה ה- 18 במשך יומיים (רביעי-חמישי) ומשתתפים בו בין היתר מומחים מתחום הכלכלה והחברה שהציבו לעצמם כמטרה לדווח על התפתחויות בתעסוקה של חרדים בישראל ולהציג תכניות סיוע והצעות לשינוי הקשר הגורדי בין גיוס לצבא של בחורי ישיבה לבין תעסוקה.

הרחק מירושלים וההפגנות יש מי שסבור שמתחוללת מהפכה שקטה, הן בתחום הלימוד האקדמי של הציבור החרדי, שהפך לטרנד עכשווי,  והן בתחום התעסוקה שלו.  בניגוד לכתבות שהתבססו על נתוני המשרד לתעשיה, מסחר ותעסוקה, שבישרו לאחרונה על השבר התעסוקתי במגזר החרדי, ודיווחו שהאוכלוסייה החרדית משכילה פחות (רק 9.5% בעלי תעודת בגרות); עובדת פחות (43% בלבד משתתפים  בשוק העבודה); מרוויחה פחות (6,100 ש"ח בממוצע לחודש), בפורום קיסריה מציגים נתונים מעניינים ומעודדים יותר.

הנתונים מדהימים: כחמשת אלפים חרדים לומדים בשנת הלימודים הנוכחית במסגרת אקדמית כלשהי. נשים, גברים, חסידים, ליטאים, ספרדים, אברכי משי לצד הורים לילדים יושבים בכיתות דחוסות ולומדים. לימודים אקדמיים הם הטרנד החרדי  העכשווי: משפטים, מנהל עסקים, מחשבים, ייעוץ סוציאלי, ראיית חשבון,  כלכלה, פסיכולוגיה ועוד – בפקולטות ייעודיות (כמו הקמפוס בקריית אונו). אך גם בפקולטות הפתוחות לציבור הרחב (כדוגמת האוניברסיטה הפתוחה). וראה זה פלא – ההנהגה החרדית, הדומיננטית כל כך, מעלימה עין מכך, ואינה מגנה את התופעה. נהפוך הוא, בחדרי חדרים רבנים מסויימים אף משבחים את התופעה.

עו"ד חיים זיכרמן, דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במכללה האקדמית, קריית אונו מסביר:

הקושי העיקרי התעסוקתי במגזר החרדי נובע משני כשלי שוק מרכזיים: האחד – היצע. יכולת ההשתלבות של הציבור החרדי במקצועות החופשיים נמוכה וחרדים מעטים מציעים עצמם למשרות מקצועיות. האחר – ביקוש. אחת הבעיות היא שמעסיקים חילוניים אינם מגלים פתיחות כלפי מבקשי עבודה מהמגזר החרדי. הדעות הקדומות נגד החרדים עדיין איתנו. יש עדיין מעסיקים רבים שסבורים שחרדי לא ישתלב בעסק בגלל חוסר האפשרות להפריד בין נשים וגברים.

אי אפשר להתעלם מהקשיים בדרך להשמה ולהעסקה של החרדים במשק. אך במידה שהציבור החרדי אכן מוכן לעשות את הצעד ולספק כוח עבודה מקצועי ובעל הסמכה אקדמית, עלינו לעשות את הצעד המושכל ולקבל אותם. בעניין זה, התבטאויותיו של ראש עיריית תל אביב,  רון חולדאי, ושל חבריו על חרדים המטפחים בורות הן שגויות ואינן מחזקות את המגמה והמאמץ שעושים  החרדים להשתלב במעגל התעסוקה.

מה כן מחזק את המגמה?

המושב על תעסוקת חרדים, בפורום קיסריה בראשותו של פרופ' יוסי  תמיר, העומד כיום בראש תב"ת, יוזמה משותפת לממשלה ולג'וינט ישראל, שמטרתה לתת מענה לבעיות העוני בישראל על ידי פיתוח וקידום תוכניות תעסוקה לשכבות חלשות (היכנסו ללינק ושם תוכלו לקרא את הדוח המלא של המושב, ונתונים מאוד מפורטים על רמת התעסוקה, רמת ההשכלה וכן הלאה, במגזר החרדי בהשוואה למגזרים אחרים).

הנה חלק מהדברים שנאמרו וחשוב לצטטם.

תחילה, יוזמה  חדשנית ומקורית של שר האוצר, יובל שטייניץ, על 'תכנית 22 פלוס 2' שנראית מבטיחה במיוחד:

"אם החרדים לא יצטרפו למעגל הכלכלה והעבודה במדינת ישראל, הכלכלה שלנו תהיה בבעייה קשה בעוד 20 שנה […] זו בעייה אמיתית שיכולה לדרדר את מדינת ישראל ואת החוסן הכלכלי שלה […] לכן הצעתי  תכנית נועזת שקראתי לה "22 פלוס 2". גבר חרדי, חילוני או עולה חדש, שהגיע לגיל 22 והוא כבר בעל משפחה עם אשה ושני ילדים לפחות, לא נחייב אותו יותר להתגייס כדי לצאת למעגל העבודה. ירצה – יוכל להשתלב. ממילא,  אם הוא כבר נשוי ואב לשניים, בן 25 או 27 , הצבא אומר לנו שאין לו צורך בו". "כרע צריך לתת עדיפות עליונה לכך שחרדי בגיל 22 או 23 ישתלבו רובם במעגל העבודה, גם אם הם לא יתגייסו קודם, בגיל 18, 19 או 20.

עמדה חיובית נוספת של שר הפנים, אלי ישי: "הממשלה כיום מבינה את התרבות החרדית… כשפועלים בניגוד לתרבות, לא משיגים שום תוצאה. כשמבינים את התרבות אפשר לעשות מהפכה אמיתית, באישור הרבנים". יש לשים לב בדבריו אלו במיוחד לצמד המילים "באישור הרבנים". ביטוי נדוש, באישור הרבנים וכאן, הרבנים מאשרים לימוד מקצוע ברמה אקדמית לקראת השמה במעגל העבודה. בחברה שבה המנהיגים הרוחניים דומיננטיים ואף יותר מכך, זהו בהחלט היפוך מגמה. גם בקנה מידה מצומצם זה מפנה שמסמל פריצת דרך.

 אסיים בדברים אופטימיים, שאמר יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, המעידים על 'הבנה' של תרבות החרדים. טרכטנברג מקדם תכנית שאמורה לדבריו להזניק את ההשכלה הגבוהה במגזר החרדי למקום הראוי לה: "[…] יעד מרכזי של התכנית הוא הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לחרדים [ …] וזה תקדימי. זה לא בא לשרת אינטרסים צרים של השכלה גבוהה, זו משימה לאומית […] להקנות הכשרה מקצועית וכלים בסיסיים לחרדים ולהשתלב בתעסוקה איכותית, כזו שיש לה אופק".

עם שוך הסערה וההפגנות ולאחר הוצאת הקיטור – טוב נעשה אם נעבור לנושא האקוטי של עבודה ופרנסה, וכך נוציא "מתוק מעז" ונפנה את המרץ והאנרגיות ל'תכלס' תוך שיתוף פעולה מלא של כל הצדדים.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אזרח.  On 17 ביוני 2010 at 8:24 pm

    על איזה מעגל תעסוקה מדברים? לא רק שאין היצע עבודות,אלה שכן מוצעות הן בשכר הנמוך משכר המינימום,ואפילו שני עובדים עניים אינם יכולים לפרנס את משפחותיהם.

    http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4761

    השעירים לעזאזל של מרכז טאוב.

    וכמו שכתב יוסי דהן,מדברים על החרדים מבחינת הנושא הכלכלי,(שלושה עשורים של קפיטליזם ניאו-ליברלי עשו את שלהם ) ובכלל לא על מה מלמדים בתוך בתי הספר החרדים.

    http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4838

    "בעבר כתבתי כאן על חשיבות תכנית הליבה, למרות השימוש המניפולטיבי במושג בזה במציאות הפוליטית הישראלית, בחברה הדמוקרטית, היא חיונית למימוש אינטרסים מרכזיים מאד של הילדים, שהם לעיתים אינטרסים נפרדים מאלו של הוריהם וקהילתיים, והיא בגדר תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה מבחינה זו חופש החינוך, שחבר הכנסת גפני ואחרים במחנה החרדים מנפנפים בו אינו חופש מוחלט זכותה של מדינה דמוקרטית להטיח את האינטרסים של הילדים, למשל האינטרס של הילדים, מאוחר יותר, לבחור באורח החיים שאותו הם רוצים לאמץ והאינטרס של חברה דמוקרטית לחנך אזרחים שימשיכו את קיומו של הסדר הדמוקרטי. אגב טיעונים חשובים אלו כמעט ואינם קיימים בדיון הציבורי בעניין הליבה, כל מה שמעניין את החילונים זה שהחרדים יפסיקו להיות פרזיטים וייכנסו לעולם העבודה, לחילוניים נוסח שינוי והדבר בא לידי ביטוי גם בעמדתה של שרת החינוך יולי תמיר, לא אכפת שהחרדים ימשיכו לחנך במערכות החינוך שלהם ילדים בורים עם נטיות גזעניות ועולם אנטי דמוקרטי חשוך, העיקר שיצטרפו לשוק העבודה."

    • תרצה  On 17 ביוני 2010 at 9:13 pm

      אם תקרא את מה שנאמר בפורום קיסריה תבין עד כמה הנתונים של מרכז טאוב ושל התמ"ת מוגבלים. אין בהם התייחסות ללימודים אקדמיים, וגם אתה אינך רוצה להכיר בכך שאלפי חרדים לומדים בעת האחרונה במוסדות אקדמיים. הבעייה שהגדרתי אותה כאן, היא הביקוש – קשה לשכנע מעסיק חילוני לגייס חרדים בעלי תואר אקדמי ומקצוע לארגונו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: