הומור [חרדי] ברשת וחוק עוקף בג"ץ

על פני השטח נראה שיש תמימות דעים במחנה החרדי. הם יילחמו נגד גזרת בג"ץ בחירוף נפש. מה באמת חושב רוב הצבור החרדי על כך? אספתי לקט בדיחות מפורומים של חרדים, ויש לי תשובה.
 

 התקשורת עוסקת היום בשלילת התמיכה התקציבית בבחורי ישיבה. הדיון בסוגיה עלה מדרגה מבחינתו של ציבור החרדים. קביעת בג"צ אומרת כי סעיף התקציב המאפשר תשלום הבטחת הכנסה מינימום לאלפי אברכים – אינו חוקי. לפי ביניש: "הקיצבה מנוגדת לקביעה כי יש לחלק את תמיכות המדינה באופן שוויוני". ח"כ אלי ישי יצא בהכרזה שבדעתו לקדם חקיקה שתאפשר מימון לאברכים ותעקוף את התקדים שבג"ץ קבע אתמול.  

לאחרונה חקרתי את יחסו של ציבור החרדים להיבטים מחיי היום יום שלהם, כמו לימוד תורה ונשיאה בנטל פרנסת המשפחה. בדקתי אוסף של יותר מ-1,200 בדיחות שלוקטו על ידי גולשים חרדים והופצו באתרים שלהם. פרט להומור ולהנאה שהפקתי מכך [אינני חרדית והצחוק שלי שונה מצחוקם של חרדים!!], הבדיחות מלמדות על יחסו של הציבור החרדי לחברת הלומדים, שגם בהיותם נשואים ובעלי משפחה, עול הפרנסה נופל, לאו דווקא בצדק, על כתפי האישה והמדינה. 

להלן לקט מתוך אוסף בדיחות שמסתובבות שנים בפורומים של חרדים, המוגדרות כהומור עצמי משום שיש בהן לגלוג על היבטים בחיי היום-יום שלהם. אם ציבור החרדים משתמש בהומור עצמי אזי יש להם חוש הומור וגם עוד משהו: ייתכן שגם נפשם נקעה מאלו שבמקום לשאת בעול הפרנסה הפכו את תורתם לאומנותם.

1) מעשה בתפוח, אוטובוס, בחור ישיבה וחתיכה

זה קרה ביום ראשון בבוקר באוטובטס שנסע מבני-ברק לירושלים והיה מלא בתלמידי ישיבה חרדים. בתחנה האחרונה בבני-ברק עלתה בחורה בלבוש "מאוד לא צנוע" והתיישבה במקום היחיד שהיה פנוי: ליד בחור ישיבה. הבחור לא איבד את עשתונותיו, הוציא מיד מתיקו תפוח והגיש אותו לבחורה. היא הייתה מופתעת מאוד ושאלה אותו מדוע הוא נותן לה את התפוח. השיב הבחור: "מכיוון שעד שחווה אימנו לא אכלה את הפרי, היא לא ידעה שהיא עירומה!" ("ותיקח מפריו ותאכל, ותיתן גם לאישה עימה ויאכל. ותיפקחנה עיני שניהם ויידעו כי עירומים הם. ויתפרו עלה תאנה, ויעשו להם חגורות." בראשית ג'). חלף שבוע והגיע שוב יום ראשון בבוקר. לאותו אוטובוס ובאותה תחנה עלתה אותה בחורה. הפעם היא הייתה לבושה "כמו שצריך". היא התיישבה ליד אותו בחור חרדי ולאחר כמה רגעים הגישה לו תפוח. שאל הבחור הנדהם: "למה?"  ענתה הצעירה: "כי עד שאדם הראשון לא אכל את הפרי, הוא לא ידע שהוא צריך לעבוד כדי להתקיים." ("לאדם אמר: כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ…. בזיעת אפיך תאכל לחם." בראשית ג').

2) יום בהיר אחד ילד חרדי פונה לאמו ושואל: "אמא נכון שאלוהים נותן לנו את המזון ושומר עלינו?"  "נכון" עונה האם. "ונכון שהחסידה מביאה את הילדים?" שוב שואל הילד. "נכון" משיבה לו האם.  "אז למה אנחנו מחזיקים את אבא?" שואל הילד….

3) מספר הבדחן הנודע, אדמו"ר דפומפדיתא שליט"א ה"ה נפתלי פוקס מב"ב.
למה הירושלמים (סברע'ס בלע"ז) לא עובדים ?
מפני שכשנפטר רבה של ירושלים הגה"צ ר' יוסף חיים זוננפלד ז"ל לפני כשבעים שנה, הכריזו על ביטול מלאכה, ומאז עדיין לא אמרו לחזור למלאכה…
כמו"כ למה חלק מהירושלמים הולכים עם פיז'מות (זברות) מפני שיושב בטל כישן דמי…

4) בחור ישיבה צעיר התחתן במזל טוב. בלילה כאשר הגיע הזמן ….כלתו קוראת לו למיטה אז הוא אומר לה: "התחתנת עם צדיק אני כמו רבי עקיבה הולך עכשיו לישיבה ל-12 שנים נדבר כאשר אחזור." ארז את מטלטליו והלך לישיבה. אחרי 12 שנים הוא חוזר הביתה פותח את הדלת וראוה שם איזה 10 ילדים מתרוצצים. פונה לאישתו ושואל מה זה ?
והיא אומרת לו בעלי היקר אתה הרי צדיק וצדיקים "מלאכתם נעשית בידי אחרים".

 5) אברך צעיר נפטר ל"ע.
מגיע למעלה, ושם אומרים לו:"אמנם אברך, והכל, אבל אדם אין צדיק וכו', לך קצת לג'הינם"!
הקיצור, ידידנו יורד לשאול, פותח את דלת הכניסה, ולתדהמתו הוא מגלה בית מדרש ענק, א גאנצע כוילל, ואלפים יושבים שם ומרביצים שטייגען…
לפני שהוא מספיק להתאושש, ניגש אליו הראש כוילל, ובחיוך לוחץ את ידו ב'שולם עלייכם' גדול, וכבר הוא יושב ולומד עם חברותא, ממש גישמאק.
נו, עוברת חצי שעה, ואברכינו אומר לחברותא,"שוין, הגיע הזמן לצאת לכוס קפה, לא"?
"לא ולא "עונה לו החברותא," פה זה הגהינום, פה אין לצאת לקפה, פה אתה מקבל את הקפה למקום…"
והרב'ה ז"ל היה אומר, שאברך, זה בגימטריה פרזיט עם הכולל…

מובן שקשה לוותר על קיצבאות. המאבק על כך בכנסת רק החל וכבר מגייסים החרדים את ה"יחסים שנבנו בין הדת היהודית למוסדות המדינה" את "הגזענות הזו שחוזרת על עצמה כל פעם" וטוענים כי "פסיקת בג"ץ היא פגיעה קשה בסטטוס קוו הרוחני של עם ישראל". נכון שזו מכה קשה לשכבות הכי חלשות מבחינה כלכלית בחברה הישראלית, כפי שאומר ח"כ גפני מסיעת יהדות התורה. באמת קשה לכלכל משפחה מרובת ילדים בלי תקצוב ותרומות אך הדבר קשה שבעתיים בלי להביא הביתה משכורת….

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הרשל  On 15 ביוני 2010 at 2:36 pm

    הבדיחות נחמדות – חלקם מתאימות לציבור החרדי וחלקם פחות…

    לעצם הויכוח על הקצבאות – כפי הנראה תמיד יהיה הסבר מניח את הדעת למה דופקים את החרדים.

    יתכן ובמקרה זה או אחר ישנו צדק – אבל כשבכל דיון ציבורי שמגיע לבית המשפט התוצאה ידועה מראש, זה עצוב מאד.

    כשחרדי מסביר לעצמו שהוא עדין בגלות (כן, בישראל היהודית…) – לדעתו הוא צודק בכל מאת האחוזים.

    מדברים על השוואת האברכים לסטודנטים – מענין כמה טעמים ימצאו להסביר למה בכל זאת לסטודנטים מעניקים תנאים עודפים. וגם אז יסבירו שזה בגדר השיווין.
    את המשוכנעים בודאי זה משכנע – השאלה אם זה יגרום לאברך אחד להפסיק ללומד וללכת לעבוד. מסופקני.

    חרדי שעובד למחיתו – לא מתקיים על הבטחת הכנסה.

    • תרצה  On 15 ביוני 2010 at 3:34 pm

      אלת הצדק היא זו שבידיה המאזניים אך עיניה רעולות. יש כאלו שטוענים שתוצאות הדיון המשפטי היו ידועות מראש שהחרדי מרגיש שהוא עדיין בגלות, על סמך היחס שהוא זוכה לו ממדינת ישראל. טוענים שהסטודנטים מקבלים יותר, פר סטודנט על פי חישוב התמיכה הממשלתית באוניברסיטה.
      השאלה היא האם שדרות רחבות בציבור החרדי עדיין סבורות שעקרונית, לימודי קודש קודמים לפרנסה? הבדיחות מראות שלא ושההיפך הוא הנכון. הציבור החילוני מקבל רושם אחר משום שהוא נחשף לתקשורת ולציטוטים המחזקים את הסטריאוטיפ שחרדי=בטלן.

  • dugmanegdit  On 15 ביוני 2010 at 3:26 pm

    יש הבדל גדול בין אברכים לסטודנטים – שלאברכים רבים אסור לעבוד מכוח החוק. מדינת ישראל יצרה מצב שבו יש עשרות אלפי אנשים שנאלצים להידחק לכוללים כדי להצליח להתפרנס מעט (מאותה קצבה) כי אסור להם לעבוד על פי חוק (וחלקם עובדים "שחור" בחלקי משרה זעומים ובעבודות שהשכר עליהן הוא פחות ממינימום ובלי חשבונית וביטוח לאומי…) ועתה בא בג"צ ובטיעון של שוויון בפני החוק (שמופעל על מי שהם בלתי שווים מלכתחילה) לוקח גם את כבשת הרש.

    אני לא חושב שצריך לתת קצבה לרבבות אנשים שרובם ככולם הם בינוניים ולא מצויינים בלימוד. אני כן חושב שהגיע הזמן שמדינת ישראל תבטל את הקשר בין שירות צבאי לעבודה ובכך תאפשר לחרדים רבים להפסיק להיות "אברכים" ולצאת לעבוד וללמוד מקצוע. ומה על שוויון בנטל וכו' תשאלי? השוויון אינו ערך עליון, בוודאי לא מבחינה חוקית; צה"ל צריך את החרדים כמו חור בראש (רק שווי בנפשך מטבחים צבאיים שצריכים להכשיר אותם משום שמישהו ראה שסכין חלבית נופלת לתוך הסכו"ם הבשרי…); וכל תהליך שמוביל לשינוי הוא תהליך ארוך – ללא ביטול הקשר החרדים ישארו לנצח נטל על יתר החברה, המחיצות בינם לבין יתר החברה ישארו גבוהות והם גם לעולם לא ישרתו. יציאתם לעבודה תשפר בוודאות את העניין הראשון, תקל מעט ובהדרגה על העניין השני ועשויה אפילו לשנות את העניין השלישי.

    • תרצה  On 15 ביוני 2010 at 3:40 pm

      מסכימה עם מרבית טיעוניך. זה גם תואם את התזה שלי לגבי יחסם של שדרות רחבות בציבור החרדי למצב. ואני מפרידה בין מה שסבורות האליטות של ציבור זה, והטון הרשמי שלהן לבין מה שסבור הציבור עצמו.
      אלי ישי וגפני הם פוליטיקאים והמסר שלהם נשען על טיעונים של מאבקי עוצמה. חבל שההיררכיה בציבור החרדי כל כך נוקשה ושמרבית השיח האמיתי, מה העם חושב באמת, נשמע בחדרי חדרים ובשיח הפנימי בלבד.

  • הרשל  On 15 ביוני 2010 at 4:04 pm

    אם היחס לציבור החרדי צריך להיות כקבוצה נחותה (סוציואוקונומית או סתם חברתית) – מישהו צריך לחשוב איך פותרים את זה.

    תחושתם של החרדים ויחסם למדינת ישראל מורכבת הן מערכים והן מיחס הפטרנליסטי של המדינה כלפיהם.

    לא תצליחי להסביר לאף חרדי שיש משהו יותר חשוב מלימוד תורה. ודאי לו בכפיה (ראי התיחסות לתכנית הליבה – נושא ראוי לדיון נפרד).

    יש לי חברים שעוסקים בניהול מוסדות חינוך – פועלים לפי כל הכללים.
    הסיפורים שלהם לגבי היחס של משרד החינוך הוא נוראי. גם אם ישנם גנבים (כמו בכל מקום) היחס לכלל המוסדות החרדיים הוא כזה. ולא תצליחי להסביר למנהל מוסד חרדי – למה מתעללים בו וכמות הניירת שהוא צריך להעביר כל שנה אף מנהל מוסד חילוני לא מכיר.

    זה כבר לא קשור לכלום חוץ מפטרנליזם של הרודן המקומי בילידים.

    אנחנו נגיד לך מה נכון ללמוד בשביל לגדל את ילדיך, אנחנו נגיד לך היכן ללמוד, אם מי ללמוד (ראה סיפור עמנואל). נו, אז למה שלא התייחסו למדינה כהמשכה של הגלות.

    • dugmanegdit  On 15 ביוני 2010 at 6:45 pm

      הרשל-

      תתפלא אולי לדעת, אבל יש גם חילונים רבים ששותפים להשקפה שאת דעתם של החרדים לא צריך לשנות בכוח. אני למשל חושב שאחד העניינים המטופשים ביותר שמתעקשים עליו הוא הקשר הגורדי בין צבא לעבודה. אני למשל חושב שצריך לבטל את הקשר הזה, לא לדרוש מחרדים להתגייס ולאפשר להם לעבוד. אני משוכנע שהעניין הזה ישפר את מצבם של עשרות אלפי חרדים בטווח הקצר והבינוני וישכנע רבים שאינם לומדים מצטיינים לנטוש את הסטנדר (לא באופן מוחלט, כמובן) וללכת לרכוש השכלה "חיצונית" ומקצוע. אני גם חושב שהמצב הנוכחי שבו נאלצים חלק מהאנשים לנהוג כגנבים בלילה ולנסות ולהתפרנס "בשחור" יחד עם קבלת מתנות מגוכחות מהמדינה הוא עניין איום ונורא.

      לעניינים האחרים שהזכרת – אני לא יודע מה הסיבות שמובילות את משרד החינוך לעשות זאת, כך שאיני יכול לאמץ את מסקנותיך או לדחותן. אני כן מסכים מחד גיסא שההתערבות בדרך שבה מחנכים אנשים את ילדיהם והנסיון לקבוע אם תנאי קבלה לבית ספר הם קבילים דרך ערכאה חוקית הוא לא פחות ממטופש. מאידך גיסא אני כן חושב שהתנאים שמוצגים בעניין "רמה רוחנית" הם אותו סוג של תרגיל שניסו לעשות ראשי הרווארד ופרינסטון ליהודים לאחר שכבר לא היה נאה להשתמש בטיעוני נומרוס קלאוזוס ולאחר שהיהודים גם הצטיינו בפסיכומטרי (שנבנה מלכתחילה מתוך מחשבה שליהודים יהיו הישגים נמוכים בו. בפועל היהודים מצטיינים בבחינה בשיעורים גבוהים בהרבה מכלל האוכלוסיה). מה עשו? הם הכניסו לרשימת שיקוליהם (וזה הפך למקובל היום בכל מקום ואתר בארה"ב) גם "פעילות חוץ קוריקולרית", קרי – פעילות שאינה לימודית גרידא. כך הם חשבו שיוכלו להעיף את היהודים החוצה (לא עזר להם!). הסיפורים על "רמה רוחנית" נשמעים לי דומים לזה; זה גם מזכיר לי את כל טיעוני "רוח היישוב" שנשמעים תדיר ביישובים קהילתיים (או לדרישת קבלה לבית ספר שדורשת מהורי הילד לעבור בחינה בזיהוי יצירות של מלחינים קלאסיים, כי "רוצים רמה גבוהה", אלא שברור מה מחפשים כשדורשים זאת…). עוד יותר מוזר לי שדווקא במקומות שבהם ראו כיצד ילדים ממשפחות "מסורתיות" שהתחנכו בחינוך תורני משכו אחריהם את יתר המשפחה לשמור יותר מצוות טוענים טיעונים מעין אלה שנשמעים בעמנואל. והרי אם יש נערות שבאות ממשפחות שרמתן נמוכה אפשר לקבלן ולנסות להעלות את רמתן. בקיצור – משונה מאוד, ואפילו מאוד גזעני. הנסיון המגוחך לטעון שאין גזענות ולתרץ תירוצים שונים (כמו הטיעון על כך שרבע מהתלמידות הן ספרדיות. זה בערך כמו לטעון ב-1935 שבגלל ש-10% מלמידי הרווארד הם יהודים אז אין אפליה…) הוא לא רק משונה אלא אף מציג את בית הספר הזה באור די שלילי.

  • תרצה  On 15 ביוני 2010 at 4:33 pm

    הרשל, אינני מנותקת מהמציאות ובתוך עמי אני יושבת. אנחנו, במגדל השן של האקדמיה, דווקא אנחנו רוצים לדעת ולחקור לעומק את החברה החרדית ותחושות הציבור החרדי. מה שמפריע לנו במחקר הוא חוסר האפשרות לראיין את האדם היום-יומי. אין מוכנות להתראיין לצרכי מחקר וחבל. כיום נעשים ניסיונות במחקר לעקוף את חומת השתיקה הזאת. אחד החוקרים הבולטים הוא קימי קפלן. הוא פרסם ספר שנקרא "בסוד השיח החרדי" לפני שלוש שנים. נקודת המוצא שלו הייתה שעד היום זרם מידע לזירה הציבורית רק מהדרג הגבוה – האליטה, המנהיגות הרוחנית של הציבור החרדי. אני עוקבת אחר פורומים של חרדים ותחת מסווה של אנונימיות הגולשים כותבים ומחווים דעה שבקושי תואמת את המידע שיש בידינו, שמקורו הוא המנהיגים הרוחניים של הציבור החרדי.
    ברור שלימוד תורה הוא ערך עליון. אבל אני מדברת על היחס לעבודה ועול הפרנסה שהם בין הגורמים האקוטיים ביותר ליחס "הפטרנליסטי" כפי שכינית אותו כלפי הציבור החרדי. אני מאמינה בכל לבי שגם תהליך ממושך הוא בסדר, כל עוד הוא מתרחש. חייב להיות בסיס חדש להבנת הציבור החרדי כדי שתהליך כזה יביא לתוצאות חיוביות.

  • הרשל  On 15 ביוני 2010 at 6:06 pm

    קל לי להגיב – כיון שאני בכל זאת עובד לפרנסתי במקצוע מכובד.
    זה לא סותר את אמונתי או את דעותי על נושאים שונים העומדים על הפרק.

    התיחסותי אינה לכיון האקדמיה אלא אל המערכת כולה (אם ישנה כזו).
    אגב, אין לי שום בעיה לשתף אותך במידע באופן אישי לפי הדוא"ל שלי.

  • הרשל  On 15 ביוני 2010 at 6:08 pm

    סליחה הדואל שלי היה שגוי

  • קורינה  On 15 ביוני 2010 at 7:49 pm

    אני גרה ליד בית מדרש – שמצוי בשכונה חילונית נטו.
    רואה ומדברת עם הילדים האלה, מדברת איתם ומקשיבה להם.
    הנה הם כבר בגיל חיתון, בני שמונה-עשרה-תשע-עשרה.
    מה תעבדו?
    לא יודעים. אין להם שום מקצוע ושום הכשרה למקצוע או תחום עיסוק כלשהו.
    משהו שירוויחו כמה שקלים לקיום הבסיסי.
    זה כמו להוציא דגים מאקוואריום ולדרוש מהם להתחיל ללכת ולחפש את מזונם על פני היבשה.

  • dugmanegdit  On 15 ביוני 2010 at 11:49 pm

    קורינה-

    בוודאי שאין להם מקצוע. אין להם מקצוע כי מדינת ישראל כרכה את האפשרות שלהם לעבוד בהיותם צעירים עם חובת שירות צבאי. את מבינה מה זה עושה? זה מביא לידי כך שכל צעיר חרדי ייאלץ לא לעבוד (רשמית. לא רשמית רבים מהם עובדים בכל מיני עבודות "חאפר" בפחות משכר מינימום כדי לגרד פרנסה למשפחתם בנוסף ל-1000 ש"ח העלובים שהם מקבלים מביטוח לאומי) כדי שלא יגוייס (ואם יגוייס תפגע מכך משפחתו וכל מכריו…). ואם צעירים לא הולכים לעבוד עד גיל די מאוחר, למה להם ללמוד מקצוע כלשהו? למה שבכלל תהיה דרישה כזו מצד המשפחות החרדיות? זה חייב להשתנות. צריך לבטל את האיסור על צעירים חרדים לעבוד, אחרת דבר לא ישתנה.

    • תרצה הכטר  On 16 ביוני 2010 at 10:44 am

      דוגמא-אישית, תודה על אריכות דבריך והשתתפותך בדיון. שמת בוודאי לב לכך שמטרתי במחקר היא לחשוף את הלכי הרוח של שדרות רחבות בציבור החרדי עצמו, ולא מה שמשמיעים המנהיגים הרוחניים בזירות פומביות. קולו של הציבור החרדי לא נשמע בפומבי אלא רק בחדרי חדרים. לא יעזור כאן לדון במה ש"אתה" טוען דרושה אפשרות לחקור קבוצת נבדקים מתוך הציברו החרדי ולשאול לדעתם. וזו משימה בלתי אפשרית. דרך הפורומים אפשר עוד איכשהו ללמוד משהו. אבל הבדיחות שהם העלו לפורומים הן כלי ממש טוב שאינו עובר עריכה ואינו מסגיר כלום. מעטה הסודיות הוא חרב פיפיות. ובאשר לשיחות בין קורינה לבין ילדי מבית המדרש, אני מבטיחה לך שאם תשאלי ילדים חילוניים מה הם חושבים לעשות בעתיד, הם לא ידעו. הרי הם בוגרי "כוכב נולד" ו"הישרדות" ו"האח הגדול". אין להם זמן לחשוב על מקצוע ובכלל על התפתחות לכיוון קריירה. החשיפה שלהם לקריירה מתרחשת רק בתום השירות הצבאי וגם זה בקושי… אם יש הורים בעלי אמצעים אז נוסעים קודם כל להודו כדי "לגלות את עצמי".

      • קורינה  On 17 ביוני 2010 at 8:52 pm

        תרצה, אני בוודאי בשיח עם נוער חילוני, הן במשפחתי והן בסביבה ולאורך השנים. הנוער החילוני לא יודע במה לבחור מבין אינספור האפשרויות. הנוער החרדי לא יודע במה לבחור כי האפשרויות שואפות לאפס. זה הבדל גדול..
        מלבד זאת הצעירים שנוסעים להודו, עובדים קודם לכן קשה בכל עבודה מזדמנת כדי לגייס כספים לכך וגם בחו"ל הם עובדים.

        צבא הוא לא שפת הים, קרוב יותר לבית אסורים – הנסיעה היא צורך נפשי, לא כדי למצוא את עצמם אלא כדי לצאת סוף סוף מעט מבית החומות.

        באשר לתגובתך, דוגמאנגדית – הכשרה לחיי עבודה לא מתחילה בזמן שאחרים משרתים בצבא הסדיר חינם אינכסף אלא מרגע הלידה, בגן הילדים, בבית הספר היסודי ובתיכון – במבחר מקצועות לימוד, עיוניות ככל שתהיינה ובדוגמא לא נגדית של הורים עובדים במקצועות ובמשרות שונות
        אכן, מה הם אומרים לי: אולי אהיה משגיח כשרות כמו אבא שלי. הוא מסודר. הוא יסדר לי.

        לא, אני לא חושבת שבתקופה שבני גילם משרתים בצבא סדיר הם צריכים לעבוד כי אחרת המשפחות שלהם תינזקנה. מה זה צריך להיות? מידת השיוויוניות מחייבת שיעסקו אף הם – לא כבודדים אלא כשרות חובה, בבתי חולים, במקצועות סיעודיים, בבניין – בכל המקצועות שבהיעדר כוח אדם מייבאים כיום עובדים זרים.

  • הרשל  On 16 ביוני 2010 at 12:08 pm

    לתרצה

    השאלה האם המחקר האקדמי יכול להשפיע על הלך הרוח הציבורי.

    אני סקפטי, לעצם ענין המחקר אני וחברי נשמח לשתף פעולה בכל דבר שיקטין את חוסר ההבנה.

    מנסיון אישי – כחרדי שעובד בחברה מעורבת (חילונית, דתית לאומית וחרדית) – אני יודע שאופן השיח הציבורי אינו משקף את היכולת לגשר על חוסר הבנה הדדי וגישור על פערים פרקטיים בניהול החיים המשותפים שלנו.

  • תרצה  On 16 ביוני 2010 at 3:45 pm

    הרשל, מחקר אקדמי כשמו כן הוא. הוא מציג שאלה משמעותית שעדיין לא נבדקה. המחקר שואף להרחיב את היידע שיש בידינו בזמן נתון ובמידה והוא מתפרסם בכתב עת מדעי, לאחר שיפוט אנונימי, יש לו תוקף והוא משמש בסיס למחקרים עתידיים באותו תחום.
    אם תוצאות המחקר מתפרסמות גם במדיה, אזי קהל היעד של המדיה ייחשפו לממצאים ולמסקנות המחקר, וכך הלך הרוח הציבורי עשוי להשתנות. זו פרוצדורה מאוד איטית משום שעובר זמן מאז המחקר, שיפוטו ופרסומו בדפוס בכתב עת מדעי.
    מאחר שנוצרה הזדמנות לספק הצצה לנתוני המחקר שלי בעקבות הדיון בבג"ץ ניצלתי אותה.
    בבוא העת אפנה אליך ואשתף אותך בסימני שאלה שיצוצו לגבי מחקר זה ומחקר נוסף שבודק גם הוא סוגיה חברתית-תרבותית באמצעות נתוני גלישה בפורומים של חרדים.
    נקווה לטוב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: