אנונימיות ברשת: הטוקבקיסטים

טוקבקיסטים אנונימיים: קושיה אתית ישנה-חדשה

אתמול (7.6.2010) נכחתי ביום עיון באוניברסיטת תל אביב, שנערך תחת הכותרת "האתיקה של הטוקבקים: היבט משפטי והיבט תקשורתי". הכותרת העלתה מן האוב פרשיות שהגיעו עד לפתחם של בתי המשפט בכל הערכאות ואת היוזמה והקריאה של ח"כ ישראל חסון, חבר לשעבר בסיעת 'ישראל ביתנו', למסד באמצעות חקיקה, כללים לניהול תגוביות (טוקבק) לכתבות בעיתונות המקוונת בעיקר.

ציור מהמאה ה 16 של משל המערה של אפלטון
ציור מהמאה ה 16 של משל המערה של אפלטון. קרדיט: ויקיפדיה

סוגיית הטוקבקיסט ה"אנונימי" נדונה ביום העיון בשני מושבים. "אנונימיות באינטרנט לאחר פסיקת בית המשפט העליון", במושב שעסק בהיבט המשפטי. לא צריך להיות רגיש במיוחד כדי לחוש סלידה לעתים מטוקבק מתלהם, החותם על התגובית ככותב אנונימי, במיוחד כשאין אפשרות לאתרו ולתבוע ממנו את עלבוננו. לא חסרים כאלו שמכוונים חצי רעל לכל כיוון אפשרי ומנצלים לרעה את נישת הטוקבק למטרות מסוג זה.

לטעמי, היה חסר איזון ביום העיון בין "הטוב" לבין "הרע" שבתופעת הטוקבקים האנונימיים. וכך נעשה עוול למחקרים שמראים ש"היער איננו שורץ זאבים טורפים", כפי שנהוג לחשוב במקומותינו.

לפני שאבהיר את דעתי זו, אני מבקשת להודות לבעלת טור במדור "יהדות" באתר YNET, הגב' טלי פרקש. רשימתה, "להיות שליחה", ריגשה גולשים רבים לפני שנתיים. האירוע נדון רבות בתקשורת. אבל אלמלא הרשימה של פרקש וקבוצה של טוקבקיסטים אנונימיים, ההיבטים שהעלתה פרקש בוודאי לא היו נכללים בסדר-היום הציבורי. אך זו רק אחת הדוגמאות לתרומתם של טוקבקיסטים…. גם כשאינם מזדהים בשמם המלא ונשארים באלמוניותם. אציג אותה בהמשך.

המושב הראשון: ההיבט המשפטי:

פרט לשופטת מיכל אגמון-גונן, שהשתתפה במושב הראשון ודיברה בשבחי הרשת בהקשר של חופש הביטוי, נשמעה נימה די דורסנית מפיהם של דוברי המושב שהוקיעו את תופעת האנונימיות כאמצעי שלילי, הן מבחינת לשון הרע והן מבחינת היותה זכות-לא-זכות.

המושב השני: ההיבט התקשורתי
המושב השני היה מיועד להציג את תופעת הטוקבק מהיבט תקשורתי ולדון באתיקה של התופעה בקונטקסט תקשורתי.

למרבה הפלא, הקולות שנשמעו כאן היו בגדר "קול ענות חלושה". איש מהדוברים לא הראה בקיאות ברמה האמפירית, והדוגמאות שהוצגו היו עד כדי כך שטחיות שהנימה החיובית נבלעה כליל באווירה שהשתרשה במושב הראשון, דהיינו, אוירה של "נגד" טוקבקים אנונימיים. למותר לציין את נוכחותו הדלה של קהל המאזינים במושב שעסק בהיבט התקשורתי של התופעה (האם זה אומר משהו על ההתעניינות הדועכת בתופעת הטוקבקים בקרב הציבור הרחב??).

קהל המאזינים אכן לא הצליח לרדת לסוף דעתם של כמה דוברים שהיה להם משהו טוב להגיד על התופעה. מה גם שהדוברים כלל לא התייחסו למורכבות המושג "אנונימיות", מהבחינה החברתית, ולמקור התופעה. זאת הייתה החמצה. התרשמתי שהמושג אנונימיות נחשב לשרץ שיש להיפטר ממנו מבלי לתהות על קנקנו. רגולציה נכונה של המצב תזדקק להבהרת מושגים ולהתייחסות לקונטקסט ולהעדפות ערכיות.

לא כל "כיפה אדומה" שעוברת ביער בדרכה לסבתה פוגשת בזאבים. לא כל מגיב אנונימי מהווה פוטנציאל לבעיות. ממחקריהם של עמיתי וממחקרים שערכתי אני, למדנו על יתרונות הטוקבקים במישור החברתי והתרבותי, גם כאשר הכותבים מזדהים כ"אורח" או "אחד שיודע".

גולשי האינטרנט מטפחים לעצמם הרגלים שונים ומשונים. במקרים רבים נוצרת נורמה בקהילה וירטואלית לגבי אופן ההזדהות של מי שמשתתף ברב-שיח המתנהל במרחב הווירטואלי. יתר על כן, אין כמו התנסות במדיום כלשהו כדי לעצב תרבות דיבור/תגובה ספציפית סביבו. עובדה היא שהפקת תכנים טקסטואליים או אודיו-ויזואליים באתרי בית, בבלוגים וביוטיוב הם מסוג הפעילויות הנפוצות ביותר בקרב גולשים מנוסים, ולא חיפוש מידע גרידא. אך כאמור, קיים גם קומץ של גולשים שעיקר פעילותו ברשת הוא פרסום טוקבקים לכתבות בעיתונות המקוונת.

קטגוריית הטוקבקיסטים שנויה במחלוקת (2010). נוכחותם ברשת נתפסת על ידי חלק מאיתנו כמטרד, במיוחד אם תשאלו את המשפטנים שביניכם. גם עורכי העיתונות המקוונת מקטרים. הם נזקקים לידיים ועיניים במשרה מלאה כדי לסנן החוצה תכנים מתלהמים מתוך טוקבקים המגיעים אל המערכת. אם תשאלו אותם, חלקם אולי יודו שהייתה זאת טעות לפתוח נישה כזו בעיתון המקוון ויטענו שהרשת מתמלאת בתכנים 'מיותרים' וחסרי תועלת למאגר העולמי של המידע המצטבר ברשת.

אכן, זוהי דילמה ויש לה לפחות שני צדדים, משפטי וסוציולוגי.

למותר לציין כי מרבית בני הדור שנולד בעידן האינטרנט, החיים במקביל הן את המציאות הפיזית והן הווירטואלית, עדיין לא הגיעו לגיל שבו דעותיהם וקולם נשמעים בפורומים הדנים בתופעות של הרשת. דור הצעירים עדיין לא הגיע לפרקו, כמו שנאמר במקומותינו. דור גולשי הפייסבוק יוצרים תרבות ומאגרי מידע משלהם, ויחד עם זאת הם מבינים היטב את הדינמיקה ברשת, הרבה יותר טוב מהדור הקודם להם. מחקר ידוע של פרופ' דפנה למיש וד"ר רבקה ריב"ק, משנת 2006, מראה שהורים פשוט אינם שותפים לעולם התוכן והמושגים של ילדיהם, הדור הצעיר (גם פרשת ההדלפה של מבחן הבגרות לפייסבוק מעידה על כך). צבירת הניסיון של הצעירים איננה מסתכמת רק בתרבות ה-לייק של הפייסבוק. היא עוסקת גם ביכולתם המפותחת יחסית להשמיע קול וביצירה עצמית ועצמאית. לפי המחקר הנ"ל, זהו דור שיודע לברור את המוץ מן התבן. לכן, כל מחקר סוציולוגי שלוקח את הקבוצה הזאת בחשבון הוא בגדר ברכה ליידע של כולנו על תופעות ברשת. עלינו לשנן השכם והערב שדור הצעירים, דור הפייסבוק, שונה מאיתנו בעולם המושגים שלו. לא רחוק היום שבו דור זה יטרוף את הקלפים ויארגן מחדש את כללי האתיקה ברשת, כולל אתיקה של טוקבקים. כשיגיע תורם לתרום למדיניות הציבורית ולרגולציה של הרשת תנוח דעתם של רבים גם לגבי תופעת הטוקבקיסטים.

המחשה באמצעות דוגמה קונקרטית

להלן דוגמה לאירוע שהתרחש לפני שנתיים: רשימתה של טלי פרקש שהתפרסמה ב-YNET, כאמור לעיל.

פרקש היא בעלת טור במדור 'יהדות' באתר המקוון YNET. בעקבות הטבח במומבאיי (2008), ומותם של הזוג הולצברג ז"ל, היא פרסמה את הרשימה "להיות שליחה", במדור 'יהדות', שנכללים בו בדרך כלל מאמרי דעה. הרשימה תשמש כאן דוגמה למה ש"טוב" בטוקבק, גם כאשר הוא אנונימי. פרקש כתבה דברים לזכרם של בני הזוג הולצברג ז"ל ושליחותם במומביי, והתייחסה במיוחד לרבקי הולצברג: "אתן, הריבקיות של העולם, מודל חיקוי אמיתי…". אמירה זו ריגשה אותי ואחרים שהגיבו לרשימה.

שעה או שעתיים מפרסום הרשימה, הגיבו לה יותר ממאתיים גולשים. אחד הטוקבקים הראשונים, שנכתב על ידי "אורח", פנה בבקשה לעורכי האתר: "…זאת אמורה להיות כתבה ראשית!!! בבקשה, העלו אותה למעלה… היא לכל עם ישראל ולא רק בחלק של יהדות ודת…. אנא העלו את הכתבה למעלה… תודה לך ריבקי על הכל… מנוחתך ומנוחת בן זוגך בגן עדן!"  וראה זה פלא, טוקבקים נוספים חזרו על הבקשה ועורכי YNET העלו את הכתבה למעלה. היא מוקמה במסך הראשי של האתר המקוון YNET בעמודה המרכזית כאחד העדכונים המרכזיים של אותה שעה.

אם זו איננה תרומה משמעותית של טוקבקיסטים [אנונימיים], אז מהי תרומה משמעותית באמת?

סדר היום השתנה בעיקר בזכות טוקבקיסטים. הם לא רצו להזדהות בשמם. נכון הדבר שבדרך כלל, טוקבקיסטים אינם מעשירים את מאגרי ה-ווב בתכנים. אבל אין להתעלם מהשפעתם העקיפה. לפי דוגמה זאת תרומתם העקיפה לדיון הציבורי ולסדר היום עולה עשרות מונים על התופעה שאליה נדרשים משפטנים ועורכי דין, דהיינו "הרע" שבתופעת האנונימיות של טוקבקיסטים. שינויים בשיקולי המערכת של עיתון מקוון הם תהליך מהותי. אבל הטכנולוגיה מאפשרת כיום ביצוע מיידי. ורשימות, מאמרי דעה, כתבות באתרים מקוונים משנים את מיקומם בעמוד הראשי של אתרי העיתונות המקוונת כהרף עין מרגע שהמערכת מבינה שלמידע מסויים יש ערך חדשותי. הרשימה של פרקש כיוונה את תשומת לב הציבור לנקודה חברתית ספציפית ובעקבות החלטת המערכת נדרש הציבור להרהר בה.

זאת זווית ראיה מעניינת ומעוררת מחשבה. לכן יש להצר על כך שיום העיון שנערך אתמול באוניברסיטת תל אביב על אתיקה של טוקבקים משך בעיקר לכוון של ה"נגד" …….."אנונימיות של טוקבקיסטים…….." ולא ה"בעד", למרות שאפשר היה לנהל את הדיון בצורה יותר מאוזנת.

6 תגובות על ״אנונימיות ברשת: הטוקבקיסטים״

  1. צר לי להרוס את התזה, אבל זה הולך ככה:
    הכתבה הופיעה ראשית במדור היהדות של וויינט ורק מאוחר יותר הופיעה גם במקום בולט בעמוד הבית – לא בגלל הטוקבקיסטים, אלא בגלל שזו שיטת העבודה באתר.

    1. התזה היא שטוקבקים משפיעים ותורמים לווב. בין היתר השפעתם מורגשת גם בקביעת סדר היום זאת למרות היותם אלמונים. מה נהרס בתזה? טוקבק המפנה למערכת בקשה להעביר כתבה לעמוד ראשי באתר מקוון מעיד על רצינות וכוונות חיוביות. אם ממילא פועלת השיטה כפי שציינת, מה טוב….

      1. אוקיי, לפי השיטה הזו, טוקבקים משפיעים גם על מערכת השמש.
        הוכחה:
        טוקבק זה קורא לשמש לזרוח מחר.
        עכשיו נותר רק לחכות לבוקר ולראות.

      2. מנקודת מבט פילוסופית הצדק עימך. אבל הדיון והטענות שהעליתי עוסקים בפרקטיקה. השאלה המרכזית היא, האם יש טעם לפגם באנונימיות כך שברוב המקרים תתפתח נטייה לנצל לרעה סטטוס זה?

  2. אנונימיות היא זכות בסיסית של האדם כאדם.

    השאלה המשפטית היחידה היא לא באפשרות קיומם של האנונימים, אלא האם חוקי לחשוף אנונימים. כאן התשובה תהיה כנראה שאין זה חוקי כי אנונימיות היא זכות יסוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.