מי מתרגש מפרשת חומסקי?

בימים האחרונים נשמעים קולות של תמיהה ואפילו ביקורת חריפה [כמו זו של גדעון לוי] – איך זה שהאקדמיה שותקת בנוגע לפרשת חומסקי?

Chomsky

מדוע האקדמיה נאלמת דום בשעה שהתקשורת ודעת הקהל מביעים עמדות בנוגע לחסימת כניסתו דרך מעבר הגבול לאזור רמאללה של נועם חומסקי, פרופסור מכובד ומומחה לבלשנות מ-MIT שהגיע לאזורנו במטרה להרצות באוניברסיטת ביר זית ולבקר בחברון. הדגש בביקורת הוא כמובן על שתיקת האקדמיה ואי התייחסותה לפרשה.מדוע אין שומעים מילה וחצי מילה ממוסדות נאורים האמורים ללמד סטודנטים מה זו דמוקרטיה, על מניעת כניסתו של חומסקי לכאן במעבר הגבול? במה עוסקת האקדמיה בימים אלו שכל דובריה הנלהבים נאלמו דום?

נתמקד לדוגמה בגדעון לוי שתוקף היום את האקדמיה ובעיקר את פרופ' רייכמן והמרכז הבינתחומי, בטור שלו בהארץ. מה מטריד את גדעון לוי? היחס של רייכמן ל"בצלם" ובעיקר, הרעש שמשמיעה האקדמיה בכל שני וחמישי כשהיא מותקפת ומאויימת בחרם על ידי אוניברסיטאות בעיקר באנגליה. בשם הדמוקרטיה דורשת ישראל להוקיע חרם אקדמי נגד חוקרים ישראליים. וכעת מה? היכן ערכי הדמוקרטיה? מהאקדמיה אין שומעים אף לא ציוץ בעניין התחקור של חומסקי במעבר הגבול ומניעת כניסתו לכאן. הציניות ממלאת תפקיד בטור של גדעון לוי והוא שואל, באיזו דמוקרטיה עוסקים באקדמיה, אם בכלל? מושא התקיפה העיקרי שלו הוא פרופ' רייכמן מהמרכז הבינתחומי. רייכמן עוסק בדמוקרטיה של מערכת החינוך, דורש שכולם ילמדו מקצועות הליבה, כולל תלמידי ישיבות; חומסקי מעניין אותו ואחרים באקדמיה כקליפת השום.

גדעון לוי טועה הפעם. לאקדמיה יש קול ואילו התאמץ היה מוצא אותו מאוד ברור ומוגדר. יש דעה ויש גם התייחסות הן לחומסקי והן למקרים דומים מהזמן האחרון שבהם הוקעה מדיניות ממשלת נתניהו בשל 'התנהלותה בסוגייה הפלסטינית'. קולו של פרופסור ליימן וילציג מאוניברסיטת בר-אילן מצוטט באתר 'פג'מס מדייה' האמריקני, על ידי הכתבת סטפני פרייד. היא כתבה לאחרונה, לפני יומיים, ופרטה את תלאותיו של חומסקי ובמקביל הביאה מדבריו של ליימן וילציג שאמר שלדעתו ממשלת נתניהו פעלה נכון במעבר הגבול כשמנעה את כניסתו של חומסקי ומהלך זה אף זכה לתמיכת רחבה של הציבור הישראלי הרואה בכך הוכחה לאחריות שנתניהו חש כלפי הציבור.

בציטוט מדבריו של וילציג ליימן, להלן, הוא מתייחס למספר אישים  ואמנים שהגיעו או ביטלו את הגעתם לכאן לאחרונה, ביניהם חומסקי, אלביס קוסטלו וביידן ואיוון פרדו, הליצן הידוע מספרד:

בפיסקה האחרונה הוא אומר:

פרשת חומסקי שונה לחלוטין מפרשת ביידן או פרשת אלביס קוסטלו. פרשת ביידן הייתה חמורה משום שהוא מייצג בעלת ברית וידידה של ישראל בעוד שחומסקי בהחלט לא כזה…..אני דוגל בכל מאודי בחופש הביטוי של אזרחי המדינה, אך אין בלבי כל סנטימנט כלפי זר שרוצה לירוק עלינו בתוך הבית שלנו…. פרשת חומסקי היא נזק מינורי ביותר לישראל ("פנס" קטנטן וזניח בעין).

[ציטוט מדויק מתוך הכתבה]:

At a time when anti-Israel sentiment is on the rise, what’s with all the seemingly wrong-headed government moves?

“Israel has improved substantially when it comes to image in the media throughout the decades. But Chomsky is totally different from Biden is totally different from Elvis Costello,” says  Sam Lehman-Wilzig, a political science professor at Bar Ilan University. “Biden was a serious case because he’s a close ally whereas Chomsky isn’t. The clown could have been handled better and Elvis Costello … well … this happens every summer with performers for the same reason.

I’m all for free speech for citizens but an outsider who wants to spit in the house? Other countries block people from coming in for this sort of thing all the time. Chomsky is a minor black eye for Israel.  It was a smart and wildly popular  domestic move for Netanyahu. He has his own flock to tend to,” Lehman-Wilzig concluded.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • corinnahasofferett  On 21 במאי 2010 at 6:58 pm

    אכן flock – עדר, הוא מלת האמת בדברי הפרופסור מבר אילן.
    קנאת פרופסורים, כידוע, אינה קטנה מקנאת סופרים, גם לא נוקטת בלשון בני תרבות יותר מלשון סופרים.. לקרוא לקולגה "ליצן" הוא דיבור שמבזה את משמיעו, ירחמו-אללה.

    • תרצה  On 21 במאי 2010 at 7:59 pm

      הליצן אינו חומסקי אלא האומן הספרדי שכניסתו לכאן נחסמה. אי הבנת הנקרא היא בעייתית במיוחד כשמדובר בחילוקי דעות….

  • עידו לם  On 21 במאי 2010 at 6:59 pm

    אולי חאלס עם הפלפולים והזיבולים??? היה צריך להכניס את חומסקי מפני שלא מדובר במדינת ישראל אלא בפלסטין וזכותם לקבל כול אורח שבא אליהם יהיה מטורלל ובזוי ככול שיהיה, מעבר לכך חומסקי הוא לא כמו שטענת תיאורטיקן גדול אלא להיפך אקדמאי די קטן שמנסה לפצות על ידי פה גדול ותיאוריות קונספירציה בשקל.

    • תרצה  On 21 במאי 2010 at 8:07 pm

      כדי שלא יגידו שבאקדמיה לא הגיבו לפרשת חומסקי הבאתי אחת הדעות שהוצגה במדיה, לא זו הפועלת בלי הרף כדי לקיים את הביצה המקומית השוקקת בסטיריקנים לעת מצוא, אלא האמריקנית, שבה אנחנו לצערי זוכים לביקורות תדמית שליליות.
      מאחר שדרושים לנו כאלו שיודעים אנגלית ועושים עבודת קודש בהסברה חשבתי שראוי לצטט מי שאמר דברים שפויים המציגים את ישראל כמו כל מדינה בעולם. הפלפולים הם לא שלי אלא של כל החוכמולוגים שחושבים שזכותו של 'כל אורח שבא לפלסטין להיכנס לשם' ובאותה הזדמנות לירוק לנו בפרצוף.
      מיותר היה להתנפל על הרשומה הזו ולהשתמש בביטוי "פלפולים וזיבולים".

  • עידו לם  On 21 במאי 2010 at 8:24 pm

    צר ל אם לא הובנה כוונתי- אני בעיקר מחיתי על כל שראיתי שכתבת אצל קורינה שחומסקי הוא תיאורטיקן גדול, לא מיניה ולא מקצתיה, מעבר לכך אני חולק עלייך ולפי דעתי היה צריך להכניס את המטורלל הקטן אבל אני יכול להבין למה את טוענת שלא.

  • דרור בל"ד  On 22 במאי 2010 at 4:35 pm

    "אי הבנת הנקרא היא בעייתית במיוחד כשמדובר בחילוקי דעות…".
    ובמאמר עצמו: "מה מטריד את גדעון לוי"? אך את גדעון לוי מטרידים דברים אחרים לגמרי ממה שמייחסת לו הכותבת, דברים אליהם היא אינה מתייחסת כלל.

    כדי להקל על הבנת הנקרא הבאתי את הדברים המטרידים את לוי, ואף טרחתי והצגתי את הקישור לדברים אלו, כמתחייב ע"פ כללי הציטוט המקובלים בכתיבה באתרי האינטרנט:
    –"נשיא מכללה ופרופסור למשפטים…הוא חשוך לא פחות ומסוכן אף יותר מראשי ישיבות שלא מלמדים את נושאי הליבה".
    –"נישאר רק עם הודעות דובר צה"ל. נאמין ש…מדובר בצבא הכי מוסרי בעולם".
    –"בלי שיעורי אזרחות אמיתיים בבינתחומי, זה שמתיימר לגדל את הדור הבא של המדינאים שלנו, יגדל כאן דור בור ונבער בכל הנוגע לדמוקרטיה – ברוח רייכמן".
    –"כשישראל סוגרת את שעריה בפני כל מי שאינו מתיישר על פי הקו הרשמי שלה, לצפון קוריאה היא הולכת ודומה".

    את מה שמטריד במיוחד את לוי אפשר להבין ע"פ השורה התחתונה, הנמצאת – כמקובל בכתיבת מאמרים – בסופו של המאמר:
    "אבל כשאת כל אלה אופפת שתיקה, וכשאפילו האקדמיה הולכת ומתעצבת על פי הלכי רוח מסוכנים ואפלים כמו אלה של רייכמן, המצב כבר נראה כלאחר ייאוש". http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1169623.html

    מכאן אנו מבינים כי לא גדעון לוי הוא הטועה, אלא דווקא הכותבת. לדעתי הבינה את דבריו היטב ולא היתה זקוקה לעזרתי הנדיבה, אלא מניעים אחרים (ע"פ מיטב הבנתי, תמיכה בתנועה הציונית וברעיונותיה) הם אלו שגרמו לאותה טעות.

    ובכן, "גדעון לוי טועה הפעם. לאקדמיה יש קול ואילו התאמץ היה מוצא אותו מאוד ברור ומוגדר". אך מה שמטריד את לוי, בין שאר הדברים המטרידים אותו, הוא הצורך להתאמץ ולחפש באתרי אינטרנט בעולם (לאחר שלא מצא אתרים בעברית) כדי לשמוע את החברים הנכבדים מהאקדמיה. חבל שזנח את השימוש במונח 'בוגדים' והשאיר אותו בפי תומכי בל"ד בלבד. (זו טעותו היחידה במקרה זה).

    לוי חולם על כותרות ראשיות בעיתונים, על השמעת קולות אקדמאים ברדיו, על הזמנת אקדמאים לאולפני הטלוויזיה, על השמעת קריאה בהירה וצלולה שתכריז על ממשלה זו כמסוכנת לשלום המזה"ת כולו ועל ההשוואה המתבקשת לתחילתם של משטרים טוטליטריים אחרים בעת החדשה. לוי גם טוען, אך את זה אפשר להבין רק מקריאה בין השורות, כי לאקדמיה יש חלק מרכזי באחריות לפשעים הציוניים, אלה שהיו ואלה שיבואו.

    הנה אחד שכן הבין:
    "ואם כבר לבד: ישראל הופכת למבודדת בעולם" – נדב איל (nrg)
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/109/206.html?hp=1&loc=32&tmp=6562

  • תרצה  On 27 במאי 2010 at 6:30 pm

    דרור תודה. מתנצלת שראיתי את תגובתך באיחור. אבל יש לי הערה. כמובן שאת גדעון לוי מטרידים לפי הכתבה הנ"ל בהארץ מספר נושאים שבהם חטא פרופ' רייכמן. כל הפואנטה שלו בכתבה הייתה להראות כיצד במקום שנחשב כפלטפורמה מכובדת ביותר של ההשכלה הגבוהה בישראל לא שוקדים על פיתוח מודעות אזרחית אצל הסטודנטים.
    אין לי ציפיות שהוא יחפש תגובות במדיה באנגלית. למרות שהוא בוודאי עושה זאת (יש ללוי מבקרים מאוד חריפים שאותם אני במקרה מכירה אישית, והם באקדמיה בארה"ב).
    לא התוכן של התגובה במדיה האמריקאית עניין אותי אלא העקרון. האקדמיה סופגת הכפשות בזמן האחרון, ולאחרונה גם מבוגי יעלון. די מספיק, נמאס!!

  • נד  On 12 ביוני 2010 at 10:57 am

    מעניין לקרוא את דבריו של פרופ' פרץ לביא, נשיא הטכניון, שבו התייחס לפעילותו של חומסקי לסכירת פיהם של מרצים ישראליים בבוסטון. לצד תרעומתו על חומסקי, מדגיש לביא כי לא היה מקום למנוע את כניסתו של זה לרמאללה.
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1170977.html

    • תרצה  On 12 ביוני 2010 at 12:41 pm

      הדמוקרטיה בישראל נאורה יותר מהדמוקרטיה שבשמה אמר חומסקי מה שאמר עלינו. כך סבור לביא ומכאן הוא גוזר את העידוד להיאבק בעד הזכות להביע דעות, גם אם הן צורמות. חומסקי חופשי להתבטא ככל שירצה, ואת זה הוא אכן עשה בשלט-רחוק כשההרצאה שלו שודרה בוידיאו לאונ' ביר זית. עד כאן אין בעייה.
      האקט של אישור כניסת זרים דרך מעברי גבול מירדן לישראל הינו אקט רשמי ומעוגן במדיניות ברורה של סינון גורמים עוינים וחסימת דרכם לכאן. גורם עוין הוא מי שמסית אחרים ומנדב את כישוריו הרטוריים להתססה נגדנו. מדוע עלינו להוקיע את אילן פפה בשל התבטאויותיו ה"נאורות" ואילו כלפי חומסקי עלינו להיות סובלניים ונאורים? האם דמוקרטיה נאורה אמורה להבחין בין השניים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: