אפלייה? בבקשה לא להסחף

לדעתי, התבלבלו היוצרות, ושוב נסחפים אנו אחר קולות הרומזים על אפלייה בקידום באוניברסיטאות (בעקבות מאמרו של פרופ' אמנון רובינשטיין) במקום להסביר לציבור שקידום נשען על התמחות ספציפית-אישית ועמידה בקריטריונים מדעיים (כפי שטוען פרופ' נחום פינגר). הפרטים שבהמשך, אודות יעדי הבילוי החביבים עלי, רק באים להבהיר את הבסיס לדעה שלי. 

~~~~~~~~~

בילוי יום העצמאות 

נדברנו לבלות את יום העצמאות יחד עם חברים מהברנז'ה של בעלי – יוצאי דרום אפריקה, אוהבי ישראל וחדורי אידיאולוגיה ציונית. ביקרנו במספר יעדים שהמשותף להם הוא, ייצוגים מן האומנות המערבית. בשעות הבוקר שמנו פעמינו לעבר העיר חולון, שמציעה חדשות לבקרים תכנים וחידושים מאוד ערכיים בעינינו. יעדנו הפעם היה 'מוזיאון העיצוב' – מבנה בעל צורה ארכיטקטונית מודרנית יוצאת דופן שכבש לו בזמן האחרון מקום גבוה בשיח של חוגים מסוימים בישראל וגם ברשת, הודות למקומו הגבוה ברשימת ההפצות הויראליות, דרך המייל, הפוקדות את כולנו. לשמחתנו, בשעה שהגענו למוזיאון ניתן היה להצטרף לקבוצה מודרכת. וכך מצאנו עצמנו נהנים הן מהמוצגים וההדרכה והן מחבורת שוחרי האומנות שהגיעו לכאן. הרגשנו שייכות לקבוצה. אולי משום שהזדהינו עם הסקרנות שהביאה את כולנו עד הלום. נוצרה תחושה של סולידריות חברתית אם תרצו. מי לא נמנה על הקבוצה –היה שם מגוון של מבוגרים וצעירים. השתתפו בחוויה גם ילדים קטנטנים מלווים בהורים צעירים כולם בג'ינס.

נהנינו בעיקר מהפתיחות שקהל המבקרים שידר כלפי עיצובים לא-שגרתיים, תוך שניסו להבין משמעותו של כל אובייקט ולחוות אותו דרך העיניים (אין היתר לגעת במוצגים, חסרון מבחינתי). נהנינו לא פחות מהבקיאות שהוכיח המדריך בתחום לא ממש מוכר – 'חווית המוצר'. אחר כך שיבחנו אותו בפני פקידי הקבלה ובטרם עזבנו את המקום הבענו את התפעלותנו מאופיו ומייחודיותו של המוזיאון.

גאוותנו על הימצאותם של מרחבים ייחודיים לעיצוב מודרני בישראל התחזקה עשרות מונים בעקבות החוויה. וכפי שהתפעלנו בביקורינו האחרונים ב'גוגנהיים בילבאו', או 'גוגנהיים ניו יורק', או בביקורנו באולם הקונצרטים על שם דיסני בלוס אנג'לס (ארכיטקט, פרנק גהרי), יכולנו כעת להתפעל גם ממוזיאון העיצוב בחולון ולהרגיש גאווה כי זה "שלנו". את סדר יומנו שברנו בארוחת צהריים במסעדה הונגרית נעימה וביתית, 'טוליפ'. מששבענו, המשכנו בדרכנו לנמל תל אביב והתרשמנו מתערוכת 'הקופסה הכחולה' שהוצגה שם ביוזמת קק"ל. לעת ערב הזדמנו לרמת השרון. במתחם פתוח בעיר, בשכנות ל'יד לבנים', הוצגו  ציורים פרי מכחולם של אנשי המקום שנבחרו להיכלל בתערוכה תחת הכותרת: האירוע שהשפיע עלי בעשור האחרון.

בסיכומו של יום בילינו וסיפקנו את צרכי העניין וההנאה שלנו. כל אותן נקודות עניין שבהם בחרנו כחבורה התאימו לטעם הכלל ושיקפו, לצורך העניין, קווי 'התמחות' משותפים.

בילוי של בוקר יום שישי 

שוטטנו בדיזנגוף סנטר, עברנו מעל רחוב דיזנגוף על גבי הגשר המחבר בין אגפיו של הסנטר והבחנו בקצהו בהתקהלות של צעירים ובני נוער "צפוניים" – כך לפחות התרשמנו ממראה לבושם והתנהלותם. מה מחפשים כאן? מתברר שבתאריך זה (30.4.2010) מציינים ברחבי העולם המערבי את יום הקומיקס הבינלאומי. לצורך העניין, השתתפה חנות הקומיקס והמנגה, קומיקאזה בדיזנגוף סנטר, בחלוקה ללא תשלום חוברות קומיקס, שהודפסו במהדורה מיוחדת לצורך האירוע – מה שמסביר את ההתקהלות. אנחנו חובבי קומיקס, קוראים ותיקים של טורי קומיקס וכי"ב, ומבקרים לעתים תכופות בחולון, במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, מומלץ לכולם! לעתים מתלווים אלינו בני משפחה וחברים והביקור בחברותא מההיצע המגוון של המוזיאון ומהתערוכות המתחלפות שם מספר פעמים בשנה מוסיף המון לחוויית הביקור.

אפלייה?

אמנון רובינשטיין הביא לידיעת הציבור, במאמר שפרסם בחול המועד פסח, מחקר שלפיו יותר מ-90 אחוזים מחברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל הם יהודים אשכנזים והוסיף ש"אנשי האקדמיה הישראלית נוטים לשכפל את עצמם ולהעדיף אנשים כמותם." נשאלת השאלה מדוע, והאם זאת אפליה ו/או הדרה מכוונת? הבוקר נכתב  ב'ישראל היום' שפרופ' נחום פינגר, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה טוען "אם הנושא קיים – מדובר בתופעה מזערית", ומוסיף הבהרה – "לדעתי מה שקובע היום זה לאו דווקא המוצא, אלא ההתמחות שנדרשת לאותו חוג…"

הטענה שלי

כשקריטריונים מערביים שולטים בחוגים מסוימים באוניברסיטאות בישראל וכשההתמחות מונחית על ידי אמות מידה אלו, מקדמים את מי שמדבר את ה'שפה' של אמות מידה  אלו. פשוטו כמשמעו. רובינשטיין צודק ,מבחינה זו בלבד ,בטענה שבכירי הסגל משכפלים עצמם. כך זה פועל משום הקריטריונים הנדרשים. כשחוקרים בתחום הסוציולוגיה, למשל, עוסקים בחקר החברה הלא-אשכנזית, והממצאים מוסיפים יידע ומעשירים את המאגר המדעי, אין כל סיבה לא לקדם חוקרים אלו באוניברסיטה. ואם בנוסף לכך הם צמחו על ברכי תרבות לא-אשכנזית, אזי באופן טבעי ההבחנה שלהם בניואנסים הדקים של מרחב תרבותי זה עולה על זו של אחרים. קיים צבר מכובד ומוערך של חוקרים כאלו העוסקים בחומרים לא-אשכנזיים וזוכים לכספי קרנות מחקר ומה לא. אחרי הכל, זה החלב שינקו, מגרשם הביתי.

לכן לא ברור איך בעקבות מאמרו של רובינשטיין צומחת לה נימת צדקנות ומדביקים באופן גורף תווית של אפליה על בסיס מוצא לכל תופעה, כאילו שזה צוו האופנה? קידום סגל באוניברסיטה חייב להתבסס על שיקולים ענייניים. קידום נעשה בזכות ולא בחסד, שאם לא כן – ייפגעו תחומי מחקר רבים.

חזרה ל'רשימות'

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • חנוך גיסר  On 2 במאי 2010 at 1:11 pm

    אכן זה צו האופנה – להחיות את הגחלים הכבויות של האפלייה העדתית בכל מקום שאפשר.
    עד מתי תימשך נימת הצדקנות ועד מתי יתלו "מקופחים" למיניהם את אי הצלחותיהם במוצא העדתי?

    די.
    פשוט די!

    • תרצה הכטר  On 2 במאי 2010 at 1:37 pm

      המסר שלי היה לא לתת יד לנימת הצדקנות ובמקביל, לשכנע שכל קבוצה יכולה להתקדם בתחום שבו היא מתמחה. לשם כך דרושה גישה של "העצמת המקופחים" והאדרת הפלורליזם. אסור שהמיינסטרים יקבע לבדו את הטון.

      • חנוך גיסר  On 2 במאי 2010 at 1:50 pm

        אוקיי – זה מקובל.
        קיפוח אמיתי (ולא משנה על איזה רקע) יש לתקן.
        זו נימת הצדקנות ששומעים אותה בזמן האחרון הולכת ומתגברת אשר מכעיסה אותי – בכיינות כמחליפתה הכאילו נוחה יותר של האחריות האישית.

  • אייל  On 2 במאי 2010 at 3:44 pm

    לפי הטענה שלך, נצפה למצוא בחוגים לסוציולוגיה מזרחים בהתאם לייצוגם היחסי באוכלוסיה והרי המצב אינו כך. אחוז המזרחים, גם בחוגים לסוציולוגיה, אינו עולה על 10%. אחוז המזרחיות קטן עוד יותר.

    • תרצה הכטר  On 2 במאי 2010 at 4:26 pm

      אין קשר לייצוגם הייחסי בכלל האוכלוסייה. המזרחים בחוגים לסוציולוגיה הם נכס שעדיין לא גילו אותו. מוכרת לי תופעה של נהירה אחר תימות מחקר פופולריות ודיחקתן של האחרות לשוליים. גם לימודי המגדר החלו לשגשג רק לפני עשור.

Trackbacks

  • By קומיקס ואידיאולוגיה « הצלחה on 4 במאי 2010 at 11:31 am

    […] לחנות קומיקאזה הם דור העתיד שממנו תבוא הישועה (ראו רשימה קודמת).   אז מה עושים? מעודדים פתיחות, חינוך לאזרחות, מודעות […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: