חד-גדיא: רשימה לזכר קרבנות השואה

האופוריה שהייתה נחלתם של רבים מבני עמנו שישבו בגרמניה ובמדינות השכנות לה נבעה בעיקר מגילויי הסובלנות של שלטונות גרמניה כלפי היהודים בשלהי המאה ה-18. בתקופת הרייך השלישי התהפכו היוצרות.

סבה של סבתי, הרב ד"ר מרכוס (מאיר) להמן ייסד את העיתון יזרעליט 1938-1860, שיקם את הקהילה האורתודוכסית במיינץ, פרסם קבצי סיפורים, כתב פרשנות לספרי ההלכה ופרסם את ההגדה של פסח ערב מלחה"ע ה-I, מלווה בדברי פרשנותו, כדי שחיילים יהודים שגויסו על ידי צבא גרמניה יוכלו לקיים סדר פסח כהלכתו.

Lehmann, Rabbi Dr. M. (1914) Hagadah Schel Pesach. Frankfurt am Main, Germany: Verlag von I. Kauffmann.

 בדברי פרשנותו לשיר 'חד גדיא' הביע להמן תחושות אופטימיות ביותר בנוגע לעתידם של יהודי גרמניה ואירופה. המציאות הפוליטית שנוצרה בעקבות עליית הנאציזם טפחה על פני הדור כולו. להמן עצמו נפטר בשנת 1929 וצאצאיו, בני דורה של סבתי – משפחות להמן – נפוצו לכל עבר. חלקם, אזרחי גרמניה והולנד, ניספו בשואה במחנה ההשמדה ברגן-בלזן. את סיפורה של  'שארית הפליטה' הזו, מיטיב לספר נינו של הרב מרכוס (מאיר) להמן, אשר (מאיר) להמן, שחווה את זוועות מחנה ההשמדה ברגן בלזן וניצל בנס יחד עם אחיותיו קוני וטוני.

Lehmann, Osher M. (1996). Faith at the Brink. Brooklyn, NY: Lehmann Books. (Distributed by The Judaica Press Inc. Distributed in Europe by L. Lehmann, Hebrew Booksellers, Gateshead England).

הנה פסקה מתוך דברי פרשנותו של מרכוס להמן ל'חד גדיא'  (1918)–

"החוגים המתקדמים והנאורים (Civilized) בני זמננו כבר לא רוצחים יהודים על בסיס חוסר סובלנות. חברה אזרחית מתקדמת מגלה נכונות לחיות בהרמוניה ומיישמת ערכים של שוויון, כבוד הדדי וסובלנות לפלורליזם. חברה אזרחית בשיא פריחתה מממשת את הערך התנכ"י 'וגר זאב עם כבש', כהיפוך מוחלט לחברה בה שולטים חוקי הג'ונגל שבהם רק החזק שורד והכוח והעוצמה הם חזות הכל".

בתקופת הרייך השלישי התהפכו היוצרות.

הנאצים ועוזריהם ניצלו את עוצמת הטכנולוגיה כדי לרצוח אוכלוסיות שלמות על מזבח של חוסר סובלנות.

בספר קהלת פרק ג' פסוק 4 כתוב:

עת לבכות                   ועת לשחוק

עת ספוד                    ועת רקוד

ביום זה אנחנו בוכים יחד עם יהדות העולם על קרבנות השואה הנאצית זוכרים את ששת המיליונים שנרצחו בשואה.

העצב והכאב על רצח והשמדת של אוכלוסיות ועמים מלווים אותנו לדאבוננו גם בעת החדשה. לא נלמדו עדיין כל לקחי השואה הנאצית.

אפיונים תרבותיים של אומה נאורה נמדדים לפי דרגת האזרחיות (Civilization) בתוך גבולותיה. חוקי הג'ונגל האכזריים והחייתיים השוררים במקומות שונים בעולם וחוסר הסובלנות כלפי פלורליזם הם אות קלון לנוקטים בהם וכך ראוי להתייחס אליהם.

חזרה לבלוג שלי ב'רשימות'

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

Trackbacks

  • By לזכרם | הצלחה on 28 באפריל 2014 at 10:38 am

    […] לקריאה נוספת: פוסט שפרסמתי באותו נושא, חד גדיא: לזכר קרבנות השואה […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: