היש צדיקה בסדום?

כלת פרס נובל לכימיה, פרופ' עדה יונת, מצהירה – "אני לא מגיעה בבוקר למעבדה ואומרת 'אני אישה'.

 

פרס נובל לכימיה הוא פרס שמכבד את בעליו ואת מדינתו. השנה, לראשונה בישראל, הוא הוענק לאישה – פרופ' עדה יונת. בתוך כך צוטטו דברים מתוך הראיון לתקשורת של פרופ' עדה יונת. לדוגמה, רבים שאלו איך זה שיונת מטיפה לנסיגה מהגדה. אחרים עסקו בהיבט הפמינסטי העולה מדבריה אלו.

בעוד אנחנו תקועים בדיון שעתיד להימשך עד חולקת פרסי נובל ב-10 בדצמבר 2009, השאלה הפופולארית ביותר שעולה בשיח הציבורי היא – "איך ניתן להסביר את הפער הבלתי נתפס במספר הגברים הזוכים בפרס נובל, החשוב מכל הפרסים שמעניקה החברה המערבית למצטיינים שבקרבה, ביחס למספר הזעום של נשים שזכו בפרס נובל לכימיה?האם מדובר ביכולת מולדת שונה? ואולי במבנה מוח שונה? או שמא במגבלות הנגזרות מטיפול בילדים ובית המונעים מהן קידום והתפתחות אישית? ואולי ההסבר קשור לחברה המערבית, המפגרת, בה שולטים גברים לבנים-אירופאים, שמדירה נשים וקבוצות חברתיות נוספות מגישה למשאבים, תגמולים וכוח? אני, כמובן סבורה שפה טמון ההסבר" – אלו הדברים שכתבה פרופסור אסתר הרצוג, ראש תוכנית אנתרופולוגיה במכללה הקדמית בית ברל, ומרכזת פרלמנט נשים.

הרצוג גם מציגה כמה תיאוריות היסטוריות ששלטו בהנצחת ההבדלים בין הישגיהם של נשים וגברים בתחומים כמו מחקר ומדע – מבנה המוח השונה של הנשים (תיאוריה ששלטה במאה הקודמת), יכולת מילולית ורגשית של נשים ומיעוט המיומנות שלהן בחשיבה מתמטית-ראלית מופשטת. או תיאוריות יותר מתקדמות, מבית מדרשיהן של הדתות בעולם ובתי מדרש של סוציוביולוגים המסבירות שנשים נולדות וגדלות בן הטבע להיות אמהיות, והגברים נולדו וגדלו להיות לוחמים וציידים.

את פרופ' עדה יונת היא שואלת "האם אולי שכחת שאת אישה"? זאת משום שלטעמה, צריכה יונת להתהדר לרגל האירוע המכובד לא רק בהישגיה אלא בעיקר בהיותה אישה. הרי כמות זעומה בלבד – 4 נשים בסך הכל עד היום –  זכו בפרס נובל לכימיה! כך לפי הרצוג: "עד לפני כ- 60 שנה הייתה גישתן של נשים להשכלה גבוהה, להוראה ולמחקר מוגבלת ולעתים חסומה. האוניברסיטה הייתה בשליטה גמורה של גברים. למארי קירי לא הותר להיכנס לאוניברסיטה. דורותי הודג'קין למדה בבי"ס פרטי בבריטניה והותר לה להשתתף במעבדות לכימיה שנועדו לבנים בלבד, בחסד מיוחד. יחד עם זאת, שני הנשים היו נשואות ואמהות מה שמוכיח שלא חלה מגבלה כזו על קידום נשים."

 *******************

אבל אפשר להציג את הדברים אחרת. כי לכל טיעון אפשר למצוא טיעון נגדי. ודווקא לפי הטיעון הנגדי, יוצאת פרופ' יונת צדיקה בסדום. היא דווקא דואגת לאינטרס של נשים. זאת, לפי ההסבר שמבחינה סמבולית, כאשר אישה מגיעה לעמדה בכירה בספירה הארגונית, היא 'מייצגת' את המיעוט הנשי. שכן, אשה במעמד בכיר היא תופעה יוצאת דופן; רק מיעוט מבין הנשים מגיע לזה. לתופעה הזו יש השלכות שלא כולן טובות. מיעוט כזה הופך להיות מיעוט בולט בשטח. וכך, מהלכי הנשים המצליחניות נקלטים מיידית ונבחנים 'תחת זכוכית מגדלת' על ידי סביבתן. הן נתפסות קודם כל כנשים ורק אחר כך כבעלות כישורים מקצועיים.

בסופו של יום אישה מצליחנית היא סימבול. החברה מייחסת לה תכונות מקצועיות ויחד עם זאת לא שוכחת שיש לה גם תכונות נוספות…. היא מייצגת בראש ובראשונה תכונות של קבוצת השיוך הנשי, של קבוצת המיעוט של "נשים מצליחניות" ולא של "מצליחנים" (לא זכר ולא נקבה).

איזו ברירה יש לאישה כזו? לדוגמה, את מי עליה לפטר בעידן של קיצוצים? האם את העובד או העובדת שלה? אם תפטר את העובד הרי התגובה תהיה קרוב לוודאי – היא שומרת על אינטרסים של נשים, הרי היא אישה.

 אם זה מה שעמד בבסיס האמירה הנ"ל שלה, יונת לא שכחה שהיא אישה. נהפוך הוא. יונת הראתה שנשים שהשיגו מעמד בסדר גודל של פרס נובל הן "מדען", לא זכר ולא נקבה. בשורה התחתונה, פרופ' יונת היא צדיקה בסדום.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: