צרכנות נבונה בעידן האינטרנט

איך נדע שהסרט הזה הוא 'חובה'? מדוע סרטים שהוליווד הפיקה ושיצאו לאקרנים בארה"ב הקיץ לא 'עשו קופות' בחודשים האחרונים? באיזה מלון כדאי להזמין חדר כשמתכננים טיול באזור שבו עדיין לא ביקרנו?
שאלות יש. יש גם תשובות. אבל האם הפתרונות שמציעה הרשת טובים? קשה להשיב על כך בוודאות. ריבוי המשתמשים ברשת והעובדה שמאגר המידע רק הולך ותופח, אינם מעידים על התוצאה.

מוסכמה שהפכה לנורמה עוד במאה הקודמת היא שמשפחה, חברים, שכנים הם הכלים האפקטיביים ביותר שיש לנו. כמה פעמים שמעתם את המשפטים הבאים – "חבר בעבודה נסע לשם בשנה שעברה ומסר המלצות למסעדה, למלון ולמסלול טיול…."; "אני סומכת עליה במאה אחוז כי אני מכירה את הטעם שלה"; "היא מעורה בתחום ומבינה עניין". אתם מסכימים אתי שאינספור פעמים חשבתם שבלי עצות ומידע 'מוסמך' בתחומים שאינכם בטוחים שאתם בקיאים בהם, לא תעשו אף צעד לכיוון של החלטה סופית? לא רק כשהמקרר, מדיח הכלים או מכונת ייבוש הכביסה קורסים, לא עלינו, ניזכר באותה חברה/מכרה/ידידה שיש לה מקורות אמינים ביותר למידע מן הסוג שאנו זקוקים לו באופן בהול כל כך. אלא גם בתחומים שונים ומשונים, כמו רפואה, טיפולים, הכוונה מקצועית, פתרון בעיות שבינה לבינו וכדומה חשוב להתיעץ עם אלו מבין מכרינו שעליהם 'אפשר לסמוך בעיניים עצומות', משום שאנו הרי מכירים אותם, מאז הילדות אפילו, ו'יודעים בוודאות' שהם בעלי ניסיון באותם תחומים. 

העיקר הוא איך לא לצאת פראייר. איך למזער נזקים פוטנציאליים. רבים יאמרו שהמפתח לכך הוא להיות מקושרים ליודעי דבר. אלו שהמידע מגיע אליהם הרבה לפני שהוא מגיע אלינו. הנה שתי דוגמאות לסוגיות שמעסיקות את ההורים בחופשת הקיץ: לאיזה מופע כדאי לקחת את הילדים והיכן אפשר למצוא כרטיסים מוזלים? מאיזו רשת פיצות כדאי להזמין הערב – דומינוס פיצה? פיצה האט? פיצה דומינו? (אגב, מישהו שמע על רשת הפיצות פרגו? הפיצות שלהם באמת טעימות יותר?).

אין ספק שכך התנהלנו עד היום ועדיין איננו מוכנים לוותר על העצות הטובות של חוג מכרינו. ידוע לכולנו, שכל מי שיש לה יותר 'חברות מבינות עניין' הרוויחה מכך ומסיבות היומולדת של ילדיה היו הכי מוצלחות. היא ידעה את מי להזמין כמפעיל, היא ידעה באיזו חנות לקנות הפתעות הכי מדליקות לאלו שיגיעו לחגיגה, היא ידעה היכן לקנות את כמויות הכיבוד במחיר הזול ביותר. 

לאחרונה השתנה משהו בעולמנו, זוהי  רק התחלה אמנם אבל היא תהפוך בעתיד, לאחר פיתוח הטכנולוגיה והאלגוריתמים הנכונים, לתופעה די גורפת שתתחרה עם הפנייה המקובלת ל'חברה הטובה'.

מהו הדבר שהשתנה?

בהוליווד היה קיץ מאוד לא מוצלח, הקופות 'לא נשברו'. למרות ששחקנים מאוד פופולריים ומוכשרים הופיעו בסרטים חדשים ולמרות שהתעשייה השקיעה מיליונים בסרטים ובשכר לשחקנים כמו ג'וליה רוברטס, טום הנקס וג'ון טרבולטה. ההכנסות היו צפויות להרקיע שחקים. העובדות בשטח היו אחרות לגמרי. שחקנים מבטיחים כמו אדי מרפי גם כן לא הצליחו להציל את המצב. בתעשיית הסרטים הודו שבמשך השנים האחרונות ניכרת מגמה של ירידה ברווחים. אבל לא עד כדי כך, כפי שמאזן הרווחים האחרון מצביע עליו. שורה תחתונה: אם לא יתגלה ה'חשוד העיקרי' שפוגע בהכנסות מסרטים לא תהיה ברירה אלא לקצץ בשכרם של שחקנים מהשורה הראשונה.

סיקור המצב מציג מספר סיבות אפשריות לירידה ברווחים ובפופולריות של סרטים שבעבר נחשבו ל'הבטחה' גדולה. החיפוש אחר ה"חשוד/אשם" העיקרי הסתמך חלקית על מחקרי אקדמיה. אלו טענו שאין מיתאם מובהק בין כוכב/סלב לבין הצלחה קופתית. ובלשוננו, 'יום עסל ויום בסל'. המחקר העלה מספר הסברים אפשריים כמו למשל, אופיו המשתנה של הקהל. הקהל נעשה מאוד מפונק וקשה להקים אותו מהספה שממול הטלוויזיה, או מהכיסא שממול המחשב. הסבר נוסף הצביע על הצפת השוק בהיצע מגוון  של אפשרויות בילוי בשעות הפנאי. לפי הסבר אחר, רשת האינטרנט וצילומי הפפראצי יוצרים תחושה של קירבה ופוגעים בהילה האופפת את דמות השחקנים ה'כוכבים'.

בתעשיית הסרטים עצמה טוענים עדיין שיש יתרון לסרט קולנועי או טלוויזיוני כאשר בתפקיד הראשי משחקים 'כוכבים'. הדברים  נכונים במיוחד בתעשיית ייצוא הסרטים לחו"ל. יחד עם זאת החל מתפשט גם כאן החשש שהגורם העכשווי והמשפיע ביותר על ההחלטה האם לצרוך או לחדול, הוא הטוויטר ושאר שירותי הרשתות החברתיות הזמינים באינטרנט.

בתעשיות אחרות טוענים גם כן שהחלו להבין את השפעת הרשתות החברתיות ובראשן הטוויטר. השאלה היא מה בדיוק הבינו?
הבינו שהנגישות למידע דרך רשתות חברתיות ובמיוחד הטוויטר היא חידוש שלא רק מסביר ירידה או עלייה בביקוש לאובייקט מסויים. זהו חידוש המשנה את המנטליות של האדם החי במאה ה- 21. החידוש הוא בכך שמבחינתם של המשתמשים, אפילו מי שאינה מוכרת לנו אישית וגם כשאין דרך לדעת מי עומדת או עומד מאחורי הכינוי האינטרנטי שבאמצעותו הזדהה הטוקבקיסט או הכינוי של זו שמסרה מידע לפורום קבוצתי, כל אלו בכל זאת משרים עלינו בנסיבות מסוימות תחושה שהם 'ברי-סמכא'. וכך, המידע שמספקים לנו בטוויטר מתקבל כאמין ושווה התייחסות רצינית למרות שאיננו יודעים לזהות את העומד מאחורי המידע.

נוסעים רבים עולים על 'אוטוסטרדת המידע', זו עובדה. רבים מדווחים על תחושה של 'בטחון במידע' שמתקבל ממאן דהוא ברשת. עד כדי כך התפתחה מגמה זו שאפילו בתחום הבריאות והרפואה מתייחסים למידע המופץ ברשת על ידי מקור לא מוכר, ולעתים אף לא מזוהה, ומגיעים להתיעצות רפואית מצויידים במידע כזה 'ליתר ביטחון' כדי לבדוק את טיב הדיאגנוזה שקיבלו במרפאה. על תופעה אחרונה זו אולי ארחיב בעתיד לאור מה ששמעתי בהרצאות 'ועידת ישראל לרפואה' שהתקיימו בירושלים לפני כשבועיים. 

ואם לא די בכך, בתחום הטכנולוגיה עסוקים כיום בפיתוח אלגוריתמים וכלים שיאפשרו כריית מידע מאוד ממוקדת בתחומים של צריכה.  [אפשר לקרא על כך בכתבה].
 
איך כל זה מסתדר עם הרגלי 'חיפוש המידע האמין' שהיה לחם חוקנו מאז ומעולם? איך מתקיימות  בכפיפה אחת שתי התופעות, החברתית-פיזית והאינטרנטית? באילו תנאים מוכנים משתמשי הרשת לדרג מידע ברשת כ'אמין' למרות שהמקור בלתי מזוהה?
 
מבחינתי ומבחינתם של חוקרי האינטרנט ככלי חברתי, גם  אם יגיעו לכלים ולאלגוריתמים המדוייקים, שדרכם ובאמצעותם יוכל כל משתמש ל'חוש' את הדופק בכל תחום ותחום, עדיין נותרת בעינה הדילמה. דהיינו, איך בכל זאת דרות בכפיפה אחת מגמה חברתית שמתבססת על היכרות אישית-פיזית עם ה'מומחה' או ה'מומחית' והוודאות שהם חסרי פניות או אינטרס, ומגמה נוספת, שהיא 'מעין חברתית', של הליכה יחסית עיוורת אחר מידע שמגיע מרשת חברתית ובמיוחד מ'חברים' בלתי מזוהים?

בשלב זה, היבטיה השונים של הנטייה החברתית החדשה להסתמך על קשר בינאישי עם מקור בלתי מזוהה בעניינים הדורשים מאיתנו לקבל החלטות בחיים, הם נעלם אחד גדול. קחו זאת בחשבון. משום שעד שלא יתבררו היבטים אלו, לא נוכל לקבוע בוודאות שההסתמכות על האחר, תוך כדי גלישה ברשת חברתית או במאגרי המידע של האינטרנט,
עשויה להניב אותן תוצאות [חיוביות בדרך כלל] כמו אלו שהפקנו לעתים קרובות במציאות החברתית הפיזית.

העובדה שהאחר שברשת אינו אישיות פיזית מוכרת וההסתמכות על מקור זה בעיניים עצומות, עלולות להוביל לכך שנמצא עצמנו כפראיירים גמורים. בינתיים, חייבת להידלק נורה אדומה אצל כל אחד מאיתנו. (אפשרות נוספת, באתר "לא רלוונטי").
 
קישורים:
האתר הישראלי – "לא רלבנטי" – חנן כהן
כתבה ב- ( International Herald Tribune (24.8.09)
כתבה ב- ( Global Edition of the New York Times (23.8.09)

 
 
 

 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: