האיש ההוא – דודו טופז (1946-2009)

התגובה הראשונה שלי ושל רבים אחרים, ששמעו את הידיעה על מותו של דודו טופז ז"ל, הייתה תדהמה.

ספקתי כפיים בזעם כנגד הקלות הבלתי נסבלת שבה מצא את מותו. עוד ייכתבו תילי תילים של דפים על ידי ועדות חקירה, עד שיתברר איך קרה מה שקרה ומה היה המחדל שאיפשר את הטרגדיה הזו.

רשימה זאת מיועדת לשים על השולחן לא רק את העוול הנורא והקלות הבלתי נסבלת של שימוש בכסף כדי להזיק לאחרים, מעשים שהכניסו את דודו טופז לכלא והפכו את הסלב לשעבר לפושע. הרשימה מנסה להראות שבבסיסו, כל פושע הוא אדם. למרות הכל. ציירים, פסלים, זמרים, מלומדים ואחרים – גילו את כישרונותיהם דווקא בכלא והיו אחרים שהאנושות הקיאה מתוכה, למרות הכישורים שלהם ותרומתם לחיי החברה והתרבות.

לפיכך, עלינו לזכור את דודו טופז ז"ל גם כפי שהיה לפני ה"מהפך האישי" –  כאדם אנושי, טוב לב. נזכור אותו גם כדמות כישרונית ויצירתית שפעלה רבות למען הבידור והתרבות בישראל.

לפיכך, ביום מותו אני רוצה להביע צער על אבדנו של איש יקר זה, להביע השתתפותי בצערה של המשפחה ובמיוחד ילדיו, ולהקדיש לדודו טופז ז"ל את השיר:

"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא…", מילים: נתן יהונתן. לחן: שלמה ארצי. שר: שלמה ארצי.

את המילים של השיר כולו אפשר למצוא כאן.

מתוך מילות השיר, נראה לי שהשורות הבאות הן אמירה משמעותית וקולעת לזכרו של האיש:

"שלח אונו על פני הים…

אך יש אשר יניח כלי מלאכתו,

ויהיה פתאום לאיש אחר…

יידוד פזור נפש על ההר או בבכאים.

ובנפלו בבוקר לא עבות אחד על אדמתו,

יקנו לו אחוזת עולם,

ליד אמות המים השקטות.

יהי זכרו ברוך!

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אש'א  On 20 באוגוסט 2009 at 12:32 pm

    בלי קשר לצער על מותו של אדם ולכאבו, להעלים עין, גם במותו ממה שעשה, זה טירוף.

  • קיקה  On 20 באוגוסט 2009 at 12:44 pm

    אני חושבת שכהספד זה ראוי, נטול כל פגם.

  • תרצה  On 20 באוגוסט 2009 at 12:48 pm

    תודה לך קיקה.
    ומי שבכל זאת מעוניין בדיון על מה שהיה ומדוע ומה יכול היה לקרות וברוך השם שלא קרה, שייכנס למשל לבלוג של רביב דרוקר
    http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=394281

  • פ'  On 20 באוגוסט 2009 at 12:50 pm

    ללא כל פגם, אבל לא לדודו טופז.

  • בועז כהן  On 20 באוגוסט 2009 at 12:56 pm

    כולנו?

    איכשהו אני לא ממש משוכנע שאבי ניר, בועז בן ציון ושירה מרגלית יזכרו אותו כ"אדם אנושי, טוב לב"

  • שעות יפות  On 20 באוגוסט 2009 at 12:57 pm

    מה שכותבת איילת, כאן, בזכות החמלה

    http://ayeletoz.blogli.co.il/

  • תרצה  On 20 באוגוסט 2009 at 1:07 pm

    תודה לאיילת שהבהירה עד כמה ההתכחשות לחמלה הפכה להיות נפוצה והכל בשם ה"צדק".
    אני מצטרפת לדעה שכל אחד מאיתנו חייב קודם כל להכיר ברגש שנקרא חמלה, וכך, בבוא היום כשנעניש ילד, או מבוגר, נוכל להסתכל על עצמנו בראי ולהיות שלמים וצודקים.

  • אסתי  On 20 באוגוסט 2009 at 1:59 pm

    את דודו טופז ז"ל נזכור כולנו כאדם אנושי, טוב לב. נזכור אותו גם כדמות כישרונית ויצירתית שפעלה רבות למען הבידור והתרבות בישראל.

    את בטוחה שאנחנו מדברים על אותו דודו טופז?

    שלא קשור לכך שמאוד מאוד מצער הסיפור הזה בו האשמה כולה נופלת על כתפי המוציאים לאור של ברוני התקשורת וענף בניית אלילים שבתוכה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20 באוגוסט 2009 at 2:16 pm

    אם רק היית מוסיפה את המילה גם..

    גם כאדם אנושי וכו'…

  • תרצה  On 20 באוגוסט 2009 at 2:18 pm

    אסתייקירתי – בחודש מרץ השנה יצאנו לבלות בחיק הטבע במסגרת משפחתית והגענו לגבעת הפרחים. זה היה בשבת ומזג האויר הנפלא והפריחה המרהיבה נעמה לנו מאוד. לא היו הרבה אנשים פרט ל… דודו טופז וחבריו.
    לא אשכח את ההתרגשות של הילדים כאשר דודו ניגש ואמר שלום ועוד כמה משפטי חיבה. כזה הוא היה.

    התקשורת יכולה לרומם אדם וגם לעולל נזק לשמו הטוב. דודו היה ידוען וככזה היה בכותרות עד שבשל מעידותיו נכנס לרשימה שהתקשורת אוהבת במיוחד

    אני מבכה אותו כאדם כישרוני. אני לא מצדיקה את מה שעשה הגם שהיה מעורער נפשית ומסומם מתרופות פסיכיאטריות.

  • נועם  On 20 באוגוסט 2009 at 2:22 pm

    נתת כאן פרשנות מקורית ועגומה לשורה של נתן יונתן "והיה פתאום לאיש אחר".

  • תרצה  On 20 באוגוסט 2009 at 2:31 pm

    נועם, הקריאה האחרת הזו קפצה מיד מבין השורות.

    דודו אכן היה לאיש אחר…

    יסלח לי נתןיהונתן על כך.
    ידוע שלקורא יש אוטונומיה לראות דברים ביצירה המוגמרת. ליוצר אין יותר שליטה עליה.

  • נועם  On 20 באוגוסט 2009 at 2:37 pm

    נתן יונתן

  • המגיבה ג'  On 20 באוגוסט 2009 at 2:53 pm

    דודו טופז מת וקיבל את העונש שלו.
    עצם זה שהוא התאבד מראה כמה שהוא סבל ממה שהוא עשה לתקשורת הישראלית.
    הוא תרם למדינת ישראל הרבה יותר מאשר את תרמת למדינה עם הקשקושים שלך כאן בבלוג.
    וכן נזכור את דודו טופז כאדם אנושי, טוב לב. נזכור אותו גם כדמות כישרונית ויצירתית שפעלה רבות למען הבידור והתרבות בישראל.
    כאשר אדם מת זוכרים את פועלו והוא פעל רבות למען התקשורת הישראלית.
    הוא אחד האמנים הבולטים ביותר במדינת ישראל מזה שנים רבות.
    ואני מרכינה ראש בצער רב שככה הוא נאלץ לסיים את חייו.
    יהי זכרו ברוך.

  • לא משנה  On 20 באוגוסט 2009 at 3:08 pm

    אני בוחרת לזכור את הטוב ולא את הרע.
    חשה צער והלומה.
    אכן, לפני הנפילה והסמים היתה אישיות טובה, ילדית, חמה ויצירתית, וציניקנים ניצלו אותה עד תום.
    אמשיך לזכור אותו יפה , חכם ומצחיק ב"שחק אותה", הפעם הראשונה שהתוודעתי אליו כילדה.
    גם את פליטת הפה אני קוראת אחרת היום, הוא התכוון לאספסוף ולא כיוון לאף עדה. בטוחה בזה.
    צר לי עם המשפחה ועם הילדים.

  • יוסי דר  On 20 באוגוסט 2009 at 3:43 pm

    יש כמובן להצטער על הטרגדיה.

    אבל הפוסט הזה נראה כקדימון לפוסט הבא שבו תציעי לקרוא רחוב ע"ש דודו טופז.

    לא על הכל יכסה הטיח.

  • עמנואל  On 20 באוגוסט 2009 at 3:51 pm

    וממש לא הוכתי בתדהמה כששמעתי ששהוא התאבד. סוף טבעי של מי שמנסה גם ברגע הזה לשים את עצמו במרכז, ולשחק את עצמו כאילו קורבן. הקורבות האמיתיים הם האנשים אליהם הוא שלח ביריונים להתעלל בהם אם יש לי צער זה רק שהוא שלל מהם את האפשרות לראות אותו מורשע.

    אבל אפילו בלי אקורד הסיום של השנה האחרונה – אדם אנושי? טוב לב?! פעל למען התרבות?! נו, באמת.

  • תרצה  On 20 באוגוסט 2009 at 4:29 pm

    הרב יצחק רביץ, יו"ר דגל התורה מהיישוב ביתר עלית אומר
    שהבטיח לדודו להיות עד אופי במשפטו ולספר לראשונה על עזרה למשפחות במצוקה בסכומי עתק, שרק הוא יודע עליהם. כעת, אחרי מותו, הוא מקיים את הבטחתו.
    דיווח של שי אייזנברג, כתב של "בחדרי חרדים".

    http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=11628&cat_id=1

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 20 באוגוסט 2009 at 5:08 pm

    את ממשיכה להביא חיזוקים לעובדה שדודו טופז היה אדם טוב ונדיב. אין על זה מחלוקת. הבקורת על מה שבחרת לכתוב נוגעת רק בנקודה שהתעלמת לחלוטין מסוף דרכו של האיש, שהייתה אכזרית וכואבת ללא מעט אנשים אחרים. לסלוח לו כי התאבד? כי היה חולה? בקשי מחילה מאבי ניר, מבנה של שירה מרגלית…אם הם ימחלו לו…גם לך מותר, לא רגע קודם.

  • ג  On 20 באוגוסט 2009 at 5:17 pm

    דודו טופז לא רצח ולא הרג איש, למה מגיע לו גזר דין מוות?
    ועוד חרצו את גורלו מחוץ לכתלי בית המשפט.
    אפילו לרוצחים כבדים לא נותנים עונש מוות ואילו לדודו טופז אומרים שמגיע לו שמת והתאבד.
    אתה ממש חולני, חסר מוסר ומשמיץ.
    גועל נפש.

  • ג  On 20 באוגוסט 2009 at 5:22 pm

    גורמים מסוימים בתקשורת עשו לינץ' לדודו טופז וחרצו את דינו מחוץ לכתלי בית המשפט.
    מחקו לו קריירה שלמה והפכו אותו לשעיר לעזאזל בלי שום פרופורציה למעשיו.
    הפכו את שירה מרגלית (שהגיעה בפרוטקציה של אביה לערוץ 2) ואת אבי ניר לקדושים מעונים.
    וזאת עוד בטרם הכל התברר בבית המשפט.
    ודודו טופז לא יכל לעמוד בכל הלינץ' התקשורתי הזה.

  • עמנואל  On 20 באוגוסט 2009 at 5:38 pm

    גזר דין מוות? אף אחד לא רצח אותו.
    הוא הרג את עצמו, כי הוא היה פחדן עלוב שרצה להתחמק מלהתייצב מול מי שהוא התעלל בו, ולחיות אחרי זה שנים בכלא (אולי עד סוף חייו הטבעיים – הוא לא היה צעיר ולא בריא).

    שעיר לעזזל? עוד מעט תאמר שהוא היה הש.ג. שעיר לעזזל של מי?

    ואיזו קריירה מחקו לו? של נרקיזיסם צרוף? של השפלת אנשים למען רייטינג? של הומור נמוך וירוד? של ה"צ'חצ'חים"?

    אני לא מכיר את שירה מרגלית ואבי ניר. מן הסתם הם לא קדושים, אבל ללא ספק הם מעונים, ע"י אותו אחד שאתה ותרצה מהללים עכשיו.

    אז אני נגד גזר דין מוות מטעם המדינה, ונגד רצח. אבל מכאן ועד לעשות ממנו רבין השני, הדרך עוד ארוכה מאוד מאוד מאוד.

  • חנה בית הלחמי  On 20 באוגוסט 2009 at 6:04 pm

    זו אמירה אומללה שמעידה עלייך, לא עליו. ולא מעידה טובות.

  • תרצה  On 20 באוגוסט 2009 at 6:48 pm

    ומבינה שהמרחב הוירטואלי הזה משמש כשסתום לשחרור לחצים. איש איש כטוב בעיניו יעשה.
    מלבד אזכור מחדש של הדברים של איילת בזכות ה"חמלה" ועל ה"צדק" אין לי מה להוסיף לשיח שמתנהל כאן.

    http://ayeletoz.blogli.co.il/

  • אמיר  On 20 באוגוסט 2009 at 7:18 pm

    קיבל את העונש שלו? השאלה מתי את תקבלי את שלך

  • אסתי  On 20 באוגוסט 2009 at 8:57 pm

    פעל למען התרבות?
    תרם למען מדינת ישראל?

    איזה אוסף של קשקושים הזוי שמזמן לא ראיתי כזה.

    סיפור עצוב ונורא של מי שהתקשורת ניפחה אותו למימדי אל ואחר כך בעטה בו אל מותו.
    אבל מכאן ועד ל"פעל למען התרבות"?
    אם כבר אז פעל להרס התרבות ורידודה והורדתה לביבים שמהם אפשר היה רק לרדת עוד יותר ולהגיע למקום בו אנחנו נמצאים היום.

    וזה חבל כי אכן, היה בו כישרון, והיתה בו נדיבות והיתה בו חוכמה ואם היה לוקח נתיב אחר לחייו באמת היה יכול לנסוק לגבהים אבל הוא העדיף את הביבים.
    עצוב מאוד.

  • אילנה שקולניק  On 20 באוגוסט 2009 at 10:03 pm

    עצוב לקרא את ההשתלחות בתגובות כאן.
    אני לא מבינה על מה הכעס של המגיבים, שיכתבו פוסטים משלהם במקום לשפוך לכאן ארס..
    נראה לי שהחום החיצוני וסערת הנפש של הכותבים מהווים קוקטיל שעשוי להיות מסוכן.
    אני מקווה שההלויה מחר תהיה פרטית, הרחק מטווח עדשות המצלמה.
    מאחלת לכולם סוף שבוע קליל ורק בשורות טובות.

  • אללי  On 20 באוגוסט 2009 at 10:15 pm

    "ספקתי כפיים בזעם כנגד הקלות הבלתי נסבלת שבה מצא את מותו. עוד ייכתבו תילי תילים של דפים על ידי ועדות חקירה, עד שיתברר איך קרה מה שקרה ומה היה המחדל שאיפשר את הטרגדיה הזו" –

    אז ככה: נרקומן התאבד בבית המעצר. זה בעצם מה שקרה כאן, וזה קורה המוווון. כל הזמן. ואף אחד לא מניד עפעף ולא מקים על זה ועדת חקירה. אלא אם כן לנרקומן קוראים במקרה דודו טופז, והוא מפורסם, ולמשפחה שלו יש כסף ויכולת לעשות רעש בתקשורת.

    לגבי היותו נשמה טובה ונדיבה וכו': מצטערת, אבל החרדי הממוצע תורם הרבה יותר – מכיסו, ולא מכיסה של איזו הפקה – ועוסק הרבה יותר בצדקה משעסק אותו דודו, ולא מבקש לעצמו על כך כאלה מחיאות כפיים כל הזמן. ולא רק החרדי, כמובן. מסתובבים בינינו אנשים רבים צנועים, שעוסקים בעזרה לזולת דרך קבע, לא מקבלים על כך הערצה גורפת כמו שטופז קיבל, וגם לא חושבים שהם צריכים לקבל אותה. די להם ב"תודה" ובידיעה שעזרו למישהו. מצטערת, אבל אני מתקשה לראות את טופז ככזה איש נעלה מוסרית. לא שמחה על מותו, אך לא מבינה את האיפה ואיפה המוסרית שנעשית כאן. יש בזה אפילו איזה עיוות מוסרי.

  • תרצה  On 20 באוגוסט 2009 at 11:14 pm

    מי שחושב שרק התרבות הגבוהה היא תרבות אז חסר לו פרק בהיסטוריה האנושית.
    יורם קניוק סבור גם הוא שדודו טופז היה "מלך הג'אנק הטלוויזיוני" – כאילו שמי שנתן לו את הרייטינג הם אספסוף וצרכני ג'אנק.
    בושו והיכלמו לאן הגענו!

    קניוק לפחות מספיד את טופז ומצטער על מר גורלו ויש לו גם נבואה שחורה משחור – "על אנשים רעים עם תיאבון גדול שהעלו את טופז להר שלהם ושחלבו אותו… יש להם הרבה טופזים חדשים. רק חכו לגוויות הבאות, הן עוד תגענה"

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3764890,00.html

  • אסתי  On 21 באוגוסט 2009 at 8:28 am

    בואי נחזור שנית ולאט
    הסיפור של דודו טופז הוא עצוב ונורא.
    עצוב ונורא.
    וזה הסיפור על בן אדם מוכשר ויפה שהתקשורת נפחה למימדים מפלצתיים ואחר כך כשלא היה לה בו עוד חפץ, באותו נונשלנט תקעה בו סיכה, הוציאה את האוויר ולסיום דרכה, קימטה וכיוונה אותו למוצא אחד – המוצא אותו הוא בחר.

    אבל בין זה לבין הכתרתו כ"פעל למען התרבות" ואחר כך לבוא ולהסביר שמי שחושב שרק תרבות גבוהה היא תרבות וכו'…
    אז כן. תרבות זה תרבות. לא פולקלור. לא צהבת. לא ביבים (למרות שיש גם תרבות ביבים – התרבות הנהוגה היום – אבל זה רק הגדרת ז'אנר. זו לא הכוונה ל במובן המלא שלה)
    ובואי נחזור שוב ונאמר – אחד התורמים הגדולים להרס התרבות הוא הערוץ המסחרי ומי שהוביל אותו למחשכי הצהבת, המציצנות והיצרים הכי נמוכים זהו דודו טופז.

    לכן הייתי ממליצה בחום לעשות הבדלה בין הזעזוע והצער על מה שקרה, לבין שינוי המציאות וההיסטוריה כדי לפאר את שמו.

  • הילה  On 21 באוגוסט 2009 at 6:54 pm

    מתישהוא בראשית שנות התשעים ראיתי בתוכנית של טופז את האיש מגיע עם מצלמה נסתרת לביתה של ילדה כבת 10 "מעריצה שלו, כפי שהתציג אותה לצופים ומבשר לה ששמע שהיא רוצה להתחתן איתו והוא בא להתחתן איתה.
    הילדה המבועתת אמרה לו מייד לא אני כבר לא רוצה להתחתן איתך אולם הוא המשיך עד שהיא נמלטה לתוך הדירה וזעקה משם: אני אמצא חברה שרוצה להתחתן איתך. אני באמת כבר לא רוצה. כלום לא עזר. הבדיחה על חשבון הילדה המפוחדת נמשכה.
    משום מה נזכרתי בקטע הנוראי הזה בימים נהאחרונים.
    האם על התרבות הזו מדובר?

  • תרצה  On 24 באוגוסט 2009 at 1:18 pm

    עדיין אינני רואה הבנה גמורה בענייני תרבות. מי כמוני מבכה את הרדידות של הערוצים המסחריים. תכנים עלובים שמהם צומחת כאן חברה שבחלקה זה מה שהיא יודעת ומכירה. חבל לי על כך. אבל מבחינתם זו תרבות כמושג.

    שנית, רק מגיב אחד ידע לזהות את השורות שבחרתי מתוך מילות השיר, שהתאימו לדעתי לטופז. הוא "הפך לאיש אחר" במהלך הזמן כשהחל להתנהג מוזר.
    תודה על ההערות שלך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: