אודיסאה – המקבץ הנוכחי

דוגמא אחת מני רבות למאמרים בגליון 4 של אודיסאה, הוא הדיון של שיזף רפאלי המבקש לפתח דיון במושג ה"אוריינות".
הרעיון שקרם עור וגידים והגיע לבשלות במאה ה-20 הוא שחברה מפותחת חייבת לדאוג ל"אוריינות" של בניה. אוריינות כמושג וכרעיון נדון מחדש על ידי רפאלי, מומחה לחקר תרבות האינטרנט וראש המכון לחקר חברת המידע באוניברסיטת חיפה. לא במקרה נותן רפאלי את דעתו על מושג האוריינות. הואיל ומקובל להתייחס לאוריינות כיכולת לקרא ולכתוב (במאמר מופיעה הגדרה מדוייקת יותר), ומאחר ונולד לאחרונה הצורך לעשות שימוש מושכל בטכנולוגיות המיחשוב, מבקש רפאלי לפתח את רעיון האוריינות לכוון הטכנולוגיה.
הרעיון שאותו מציג רפאלי לקורא, הוא שיש לחדול מלחשוב על אוריינות במובן הצר של המושג.
החברה המודרנית מודעת לכך שבכל תחום יידע דרושה התמחות. ולא רק זה, דרושה גם גישה מתאימה כדי להתמודד עם מושגי היסוד של כל תחום יידע, מושגים שיחד מהווים פרדיגמה. בנוסף לפרדיגמה של קריאה וכתיבה, יש פרדיגמות של אומנות, מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי החברה וכן הלאה. המושג אוריינות חולש על כל אלו אך יש להבחין בין ניואנסים שלו לפי תחומי עניין פרדיגמאטיים. הצגת המושג אוריינות מזווית ראייה זו מובילה מטבע הדברים גם לדיון באוריינות בתחום המיחשוב ולאמירה שבימינו חיוני לפתח אוריינות בתחום זה כדי לנצל את מאגר המידע שבאינטרנט, ולהפיק תועלת חברתית-אזרחית-פוליטית מתקשורת מתווכת-מחשב.
אופן הצגת הדברים במאמר זה משכנע בהגיוניותו. אם בעבר אוריינות הייתה מזוהה עם האמירה, "תקרא, תצליח" – ביטוי שטבע בנק הפועלים בפרויקט של קידום קריאת ספרים בקרב ילדים שאותו ייסד הבנק – אזי מעתה יש לומר, "תקליק, תצליח", וזו גם כותרת המאמר של רפאלי. בעוד שאוריינות בקריאה וכתיבה הפכה את העולם השלישי לעולם מתפתח, בכל הנוגע לאוריינות השימוש במאגרי המידע הממוחשב, ברשת, בווב 2.0 , ב- W.W.W וכן הלאה, אין שיוויון בין האוכלוסיות בעולם כיום. העולם חצוי. בחלקו האחד של העולם נהנית האוכלוסייה מהמצאת הטכנולוגיה הדיגיטלית, 'מקליקה ומצליחה'. ואילו בחלק אחר של העולם האוכלוסייה נחשלת כיוון שהיא נעדרת אוריינות בפרדיגמה זו.
מאמרו של רפאלי הוא טעימה אחת בלבד מתוך מכלול הרעיונות שהנדונים בכתב העת אודיסיאה: מסע בין רעיונות בגיליונו האחרון.

טעימות נוספות באסופת המאמרים של גיליון 4, אודיסאה  – 

דיון על התחרות והמאבק הניטש בין תרבות ה'כימות המדעי' לבין גישות הומאניות, איכותניות. האם רק כל מה שניתן לכימות הוא מדעי והיתר, כמו הנרטיבי, הסיפורי והרוחני נחותים? בשאלה זו עוסק מאמרה הקריא ומאיר העיניים של ארנה קזין, "להיפטר מרגשי נחיתות".

vדיון המובא במאמרו של יקיר אהרונוב, "מנהרת הזמן"' מאיר את הסוגיה שלא מרבים להעניק לה את תשומת הלב הראויה. אהרונוב מסביר מדוע חשוב לתת את הדעת לא רק לפיזיקה התיאורטית אלא גם לתפקודם של החושים והאינטואיציות. "הפיזיקה החדשה תהיה כזו שמתיישבת יותר עם ניסיון החושים שלנו ותהיה קשורה לפעילות של מערכות מורכבות במיוחד…" (ע' 10). בתמצית, אהרונוב מראה ש"העתיד, זה שעדיין לא התרחש, משפיע על ההווה". רוצים להבין את הרעיון החדשני הזה?

אסופת המאמרים בכללותה מתמקדת ברעיונות מקוריים ששווים בהחלט קריאה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • גלי  On 28 ביולי 2009 at 2:22 pm

    היחס של החברה לאוריינות ולהשכלה היום הוא מתחת לכל ביקורת וזה מתבטא ביחס של הממשלה להשכלה הגבוהה ולחינוך.
    הממשלה מתייחסת להתנחלות ולא לאוריינות.
    כמה ילדי ישראל הוציאו המבחני פיז"ה? את הציון הנמוך ביותר בעולם? כמעט הנמוך ביותר. מה שמעניין אנשים זה דוגמנויות, כוכב נולד ולא אוריינות והשכלה.
    ארנה קזין באמת כתבה קריא.
    סליחה, אבל הבנת את מה שהראיון עם יקיר אהרונוב אמר? הוא לא דיבר שם בכלל על מנהרת הזמן. שמו שם תמונה של מנהרת הזמן ואין לזה בכלל קשר למה שאהרונוב אמר על הקוונטים. מה זאת אומרת שהעתיד, זה שעדיין לא התרחש, משפיע על ההווה? אני יכולה להבין את מה שאהרונוב אמר בהקשרים קוונטיים מסוימים. אבל את יכולה להסביר לי למה אהרונוב התכוון?

  • תרצה  On 28 ביולי 2009 at 2:45 pm

    אני מצטטת מתוך המאמר (ע' 10) –
    אהרונוב עוסק כל חייו בנקודות ההשקה… בין מציאות לדמיון.
    כשנשאל מה השאלה המרכזית שהפעילה אותו השיב:
    הוקסמתי מתורת הקוונטים. שאלתי את עצמי למה הטבע מתנהג בצורה שכזו?
    בכדי להבין את הגישה של אהרונוב נחוץ תחילה להבין מה ההבדל בין פיזיקה קלאסית לתורת הקוונטים (בין הגישה שאומרת שהטבע דטרמניסטי, יש בו סיבתיות, מחזוריות של סיבה ותוצאה, המאפשרת לנבא כל דבר, לעומת המהפכה הקוונטית שאומרת שהעולם המיקרוסקופי אינו כזה. כשמדובר בחלקיקים קטנים לא ניתן לקבוע בוודאות את התנהגותם.
    ככל שחלקיק בעל מסה גדולה יותר כך ניתן יותר לזהות את כל המידע לגביו וליהפך. כלומר, להתערבות שלנו יש השפעה ולכן אי אפשר לנבא התנהגות של חלקיק בזמן הבא. העתיד משפיע על העבר מהבחינה הזו.
    מקווה שהבנת.

  • גלי  On 28 ביולי 2009 at 9:51 pm

    באוניברסיטת תל אביב לפני יותר מ-16 שנים.
    ולכן כתבתי לך למעלה שאני יכולה להבין את מה שאהרונוב אמר בהקשרים קוונטיים מסוימים.
    שאלתי אותך האם את יכולה להסביר לי את מה שאהרונוב אמר ולא הסברת, אלא רק ציטטת. זה לא נקרא להסביר. זה נקרא לצטט.
    מה זה אוריינות? יכולת לקרוא מאמר ואחר כך להסביר אותו.

  • תרצה  On 29 ביולי 2009 at 7:46 am

    אני מבינה שאת ההבדל בין הגישה המודרנית לבין הפוסט מודרנית את מכירה היטב. הגישה של אהרונוב היא הגישה הפוסט מודרנית. אי וודאות וקושי בניבוי.
    מעבר לכך, בהשפעת תורת הקוונטים, אהרונוב פיתח תיזה שלפיה, יכולת ניבוי של התנהגות בטבע היא פונקציה של מסה של חלקיק. ככל שהמסה קטנה יכולת הניבוי לגבי ההתנהגות שואפת לאפס.
    עצם האמירה הזו, שיכולת הניבוי שואפת לאפס פירושה שהעתיד משפיע על ההווה, דהיינו על יכולת הניבוי כעת לגבי ההתנהגות העתידית של האובייקט.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: