הדבש והעוקץ של הבלוג הפוליטי

"נשמתי לרווחה", כותב לינקולן מיטשל בבלוג הפוליטי שלו לאחר פיגוע הירי במוזיאון השואה. על מה הוא נשם לרווחה ומפני מה הוא הוא מזהיר בלוגרים פוליטיים?

מיטשל נשם לרווחה [בלשוננו, הוא חש מעין 'נחמה פורתא'] משום שהמפגע, האיש בן ה- 86 שהרג שומר וניסה לפגוע במבקרי המוזיאון הינו "a right-wing white supremacist"; ואילו היה "a left-wing anti-Israel fanatic" היה ממש נורא!  מאידך, הבלוגר  – פרופסור מאוניברסיטת קולומביה, המשתייך לקבוצת "הפינגטון פוסט" – פונה בקריאת אזהרה לכותבי בלוג פוליטי בפוסט שנכתב לאחר פיגוע הירי, תוך שהוא "מכין עצמו לכל סוגי הערות ה'שיטנה' שיבואו בהמשך לפוסט". לטענתו חובה להתריע בפני כל בלוגר פוליטי המפעיל את 'חופש הביטוי' שלו עד הסוף ש"מילים וביקורת עשויות להסתיים במעשים…"

הדבש והעוקץ

בלוגים [פוליטיים] שותפים לעיצוב סדר היום הציבורי. יש בהם משום הבטחה ותקווה להשפעה אפקטיבית שבאה מלמטה. מנגד, מה שבלוגר כותב עלול להתסיס ולסכן את הסדר הציבורי. לדוגמה, בלוגרים [פוליטיים] שמביעים אי נחת ממדיניות הממשל האמריקני כלפי ישראל ומייחלים לרגע שבו יחדל מניצול משלם המסים האמריקני לטובת הסיוע לישראל.

איך זה עובד?

הדבש: תרומתם של בלוגרים למאגר המידע ברשת בכל הקשור לאקטואליה, לפי הבלוגר האמריקני מיטשל, עולה עשרות מונים על תרומתם של כתבים ועיתונאים מחוץ ובתוך הרשת.

העוקץ: נכון שקוראי האקטואליה בימינו נמשכים לכל חומר פרובוקטיבי בין אם הוא מסופק להם על ידי הבלוג הפוליטי או בכתבה עיתונאית ברשת או מחוץ לרשת. פרובוקציה קורצת לכולם ובכך היא מצליחה ליצור קהל קוראים נאמן לאכסניה שלה. אך מתברר כעת שגם חומרים פחות פרובוקטיביים, ואולי דווקא חומרים 'מפוכחים' לגמרי עשויים להיות מעין 'צלוחית פטרי' שבה מילים הופכות למעשי עוולה.

מיטשל לדוגמה, מעיד על עצמו שהינו מומחה בענייניה המדיניים של גיאורגיה. בתור שכזה, וכאיש אקדמיה שרוצה לתרום מהיידע הפרטי שלי לכלל, כתב מיטשל בבלוג שלו על יחסי גיאורגיה-רוסיה. התגובות לפוסט הניבו מידה לא מבוטלת של יבול מסוג מסויים, טענות כנגד יהודים כגורם מספר אחד בתסבוכת הבינלאומית שנוצרה בגאורגיה.

כפרופסור המתמחה ביחסים בינלאומיים כותב עניינית ומתרחק עד כמה שאפשר מהטיות פוליטיות וכל הכרוך בכך, מגלה מיטשל שהתגובות מבטאות האשמה קולקטיבית של הגורם היהודי בזירה הבינלאומית, הוא מזדרז להפיק לקחים.

בדיקה מדגמית שערך מיטשל בבלוגים דומים לשלו, הוא מצא הוכחה 'סטטיסטית' – כל אדם עשירי המגיב לבלוג פוליטי העוסק ב'דרמה התורנית' הגלובלית יסיט את הדיון לסוגיה היהודית ולתרומה של יהודים באשר הם לשיבושים במהלך החיים המדיניים בעולם. הערות אנטישמיות במקומות אלו דווקא מקבלות 'תוקף' משום שהן משובצות בבלוגים הידועים כשופרם של מחברים הבקיאים בענייני הזירה הפוליטית המקומית או העולמית. הם שואבים 'הוכחות וחיזוקים לעמדות מילוליות, ואחר כך למעשים שמוציאים אל הפועל את התסכולים שהצטברו בקרבם.

נחמה פורתא

במונחים שלנו, בלוג פוליטי עלול להצמיח 'עשבים שוטים'. אך מיטשל בטוח שלא זה מה שקרה במקרה שלפנינו. כאן המפגע הוא 'ימני-גזען', ולא 'קיצוני-שמאלני ואנטי ישראלי'. יש להניח שמניעיו של המפגע היו גזעניים. הוא לא ניזון מהביקורת האנטי ישראלית, אומר מיטשל ומבחינתו זוהי 'נחמה פורתא'.

מטריד: לגיטימי למתוח ביקורת על מדיניות ישראל, ולנמק. אפשר להניח בנוסף לכך שלא כל מי שמותח ביקורת נגד ממשלת ישראל הוא בהכרח אנטישמי, למרות שיש סיכוי סביר לקשר בין השניים. אבל מטריד לחשוב על המקרה הנוכחי כאירוע שמאפשר "לנשום לרווחה". כמה מיטשלים ישנם בעולם שמסכימים איתו? מסכימה שיש לברך על יוזמתו של הבלוגר הנכבד להתריע על פוטנציאל הבלוג הפוליטי להצמיח 'שוטים', מאידך, האם נכון להציג את המקרה הנוכחי כמנותק מהשפעת הבלוג הפוליטי והביקורת האנטי-ישראלית? לפטור את הבלוג הפוליטי האנטי ישראלי כחסר קשר למפגע שהינו "ימני וגזען" ולנשום לרווחה?
 
 
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מיכאל ז.  On 16 ביוני 2009 at 11:42 am

    ששוררת בארץ במיוחד בבלוגים פוליטים נפוצה גם במקומות אחרים בעוצמה כה גדולה?

  • תרצה  On 18 ביוני 2009 at 6:34 pm

    דומה לזו שלנו במקום אחר. אחת הסיבות היא מיקום התגוביות ו'חוסר הנוחות' של המשתמש להגיב וגם לקרא אותן. סיבה נוספת היא תרבות הדיבור. ידוע לי שתגוביות באנגלית, שפה שאותה אני מבינה, הן מתונות בהרבה מאלו המצויות כאן. אני מניחה שבצרפת הטוקבקיסטים, אם בכלל הם משתמשים באופציה זו, עשויים להיות מאוד קולניים, אולי יותר מאיתנו.
    בכל מקרה, אם לשפוט על פי ישראל חסון, לשעבר מ'ישראל ביתנו', אין כמו ישראל לקולניות של טוקבקים ואינטנסיביותם ברשת ובטוקבקים כאחד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: